מי זה הרצל:
הרצל נולד בשנת 1860 בבודפשט. הוא היה יהודי חילוני כשהיה בן 18 הוא עבר עם משפחתו לווינה שם למד משפטים באוניברסיטה. היה דוקטור למשפטים ועסק בזה לתקופה קצרה ואחר כך עסק בעיקר בכתיבה. שהרצל היה צעיר הוא האמין שהפתרון לבעיית היהודים הוא התבוללות עם העמים שבאזור או בכלל המרת דתם לנצרות.
כשהיה סטודנט הוא נחשף לגילויי אנטישמיות במספר מדינות באותה תקופה של האמנציפציה והתחזקות מפלגות אנטישמיות והבין שהאמנציפציה לא פתרון מוצלח. הוא הבין שעומדת בעיה ענקית בפני היהודים שמסכנת את חייהם.
הרצל נהפך לכתב בעיתון ליברלי צרפתי שם סיקר את משפט דרייפוס והרגיש כי לדרייפוס נעשה עוול והוא הואשם רק בגלל שהיה יהודי. הוא הבין שהחברה אנטישמית ולא רוצה לשלב את היהודים בה והבין שהפתרון הוא מדינה יהודית. הרצל כתב את ספרו הידוע "מדינת היהודים".
בספרו הרצל מציג את בעיית היהודים:
היהודים זרים ונרדפים בכל מקום
האמנציפציה וההתבוללות לא יפתרו את הבעיה
בכל מקום שהיהודים יהיו תגיע האנטישמיות ולכן קיים צורך למצוא פתרון מדיני
בעיה לאומית – היהודים הם עם ללא מדינה
הוא מציג את הפתרון האידאלי בעיניו:
הפתרון חייב להיות מדיני שמוסכם מהמדינות החשובות
הקמת מדינה יהודית
השגת עזרה מהמעצמות הגדולות בכך שיינתן להם צ'רטר(רשות להתיישב, אישור) להתיישבות בשטח משלהם
איך:
הקמת ארגון מדיני שינהל משא ומתן להשגת הצ'רטר – "אגודת היהודים"
הקמת ארגון כלכלי שיטפל במכירת וקניית הנכסים של היהודים ויארגן את העלייה לטריטוריה העתידית – "חברת היהודים"
הקונגרס הציוני הראשון (בו נקבעה תוכנית בזל ולכן מכונה גם קונגס בזל):
כדי להוציא את התוכנית לפועל הרצל היה זקוק לכסף. הוא פנה לבעלי הון יהדם אך נדחה. הרצל החליט לכנס קונגרס ציוני שבו ישתתפו נציגים מכל המדינות.
סיבות ומטרות לכינוס הקונגרס:
קביעת היעדים והמטרות של הציונות:
הקונגרס יהיה הגוף שיחליט מה המטרות ויגייס את הכספים הדרושים למימון פעולותיהם
גוף שייצג את התנועה הציונית בפני העולם והיהודים:
הקונגרס יהיה הגוף המייצג של הציונות והם אלו שינהיגו את התנועה. הוא ינהל משא ומתן עם המדינות האחרונות ויחליט מה המטרות הציוניות.
הרצל לא לבד:
הרצל רצה להראות שמאחוריו עומדים עוד רבים ושיש תמיכה נרחבת בתנועה. הרצל רצה שיתייחסו אליהם בכבוד וביחס רציני.
תכנית באזל :
המטרה – הקמת מדינה בארץ ישראל לעם היהודי
הדרכים להשגת המטרה:
יישוב ארץ ישראל על ידי איכרים, בעלי מלאכה ותעשייה
איחוד וארגון היהודים בכל רחבי העולם
חיזוק הרגש הלאומי הציוני ביהודים ברחבי העולם
חשיבות הקונגרס הציוני הראשון:
הגדירו את היהודים כעם למרות שהיו מפוזרים. ההוכחה היא שהגיעו כמאתיים נציגים משבע עשר מדינות שונות לקונגרס.
בקונגרס באזל העם היהודי אמר את מטרותיו הלאומיות – מדינה בארץ ישראל.
נוצר ארגון עולמי שאיחד בין כל היהודים – ההסתדרות הציונית. הארגון יהיה המנגנון לקיום התוכנית ממנו נוצרו מוסדות כמו קק"ל.
הקמת מסגרות:
גם התנועה הציונית הקימה גופים ומוסדות לקידום מטרתה. ההסתדרות הייתה המסגרת הארגונית. חברי ההסתדרות הם כל הציונים הממשלמים דמי חברות (נקראו שוקלי שקל) לתנועה. לפי מספר השקלים שנמכרו ידעו מה מספר חברי התנועה (כל חבר החזיק בשקל.
מוסדות ההנהגה:
הקונגרס הציוני – היה המוסד העליון של התנועה שהתכנס מדי שנה ובהמשך מדי שנתיים.
הועד הפועל הציוני – נבחר מתוך הקונגרס, הוא הרשות המבצעת. מספר חבריו היה מעל עשרים.
הועד הפועל המצומצם – נבחר מתוך הועד הפועל הציוני, היה מרכז ההנהלה והיה אחראי לכל המגעים והפעולות. מספר חבריו היה שבע
המוסדות הכלכליים:
אוצר התיישבות היהודים – אחראי לענייני הכספים של ההסתדרות
קק"ל – אחראית לרכישת לקניית אדמות בארץ ישראל ולהכשרתן
המשרד הארצישראלי – בראשו עמד ארתור רופין. המייצג של ההסתדרות בארץ ישראל.
חברת הכשרת הישוב – רכישת קרקעות בארץ ישראל
קרן היסוד – מספק אמצעי מימון לעלייה והתיישבות בארץ ישראל על ידי איסוף תרומות