|
Whip – להצליף
Sunning – לחשוף לשמש
Frosty – מכוסה כפור
Steer – שור, פר
Sweep – לטאטא, לנקות
Janitor – שרת
Fine – קנס
Plowing – לחרוש
Cattle – בקר
Mule – שרץ
Stove Wood – גזירי עץ להסקה
Well – באר
Uphill – במעלה
Ridge – רכס
Fodder – חציר
Fence – גדר
Scatter – לפזר
Bundle – צרור
Hickory – סוג של עץ
Remedy – לתקן
Plague – מחלה, נגיף
Orchard – פרדס, מטע, בוסתן
Thaw – להפשיר
Mud – בוץ
Ditches – בורות
Overalls – סרבל
Slouched – מרושל, רפה כתפיים
Holster – נרתיק לאקדח
Trudging – צעידה \ צעידה בכבדות
Barrel – קנה
Mighty – אדיר
Scum – חלאה \ זוהמה
Germ – חיידק
Timothy – עשב דגני
Toad – קרפדה
Softened – התרכך
Steep – יקר
Dissect – לבתר \ לנתח
Disputes – מחלוקת
Grin – לחייך
Elm – עץ בוקיצה
Laced – שרך
Buckskin – עשוי מעור צבי
Baggy – תלוי כמו שק
Ripe – בשל, מבוגר, מפותח
Blade – החלק הרחב בשוט \ להב
Gnarled – מעוות, מפותל
Scamp – נבל, פרחח
Stool – שרפרף
Scrap – ריב \ פסולת
Tartar – אבנית שיניים
Lens – עדשה
Tender – רך
Broom – מטאטא
Plow – הגון \ ראוי
Warrant – צו מעצר
Railroad – פסי רכבת
Rod = Road
Galavant = Run Around
Plkg 'Im = Shoot Him
Gone To seed – חבוש
Pillage = Causing Damage
Varmint – Rats and Mice
Just = Fair, Descent
Dispute Your Word = Disagree With You
Hog = Pig
Apiece = Each One
ג'רי סטיוארט
ג'רי סטיוארט (1907-1984) נולד להורים חוואים עניים ולא מלומדים, בקנטאקי ארה"ב (היכן שסיפור זה מתרחש). חונך להשכלה רבת ערך, נעשה מורה ומנהל בתיכון. עוד בהיותו תלמיד, החל לכתוב סיפורים על אנשי הגבעות בקנטאקי, ועם הזמן נעשה יוצר מוערך.
דמויות
דייב סקסטון
גיל: 16
עיסוק:
- תלמיד תיכון, הראשון ממשפחתו.
- עובד בחווה.
מקום מגורים: חווה. ממוקמת 6 מיילים מביה"ס.
לוסטר סקסטון, פה
עיסוק: חוואי.
תיאור פיזי: גס, גדול ממדים.
תפקידו כאב: קשוח ומיושן מאוד.
אפיון דמות
ניתן להבין שיש לו ערכי מוסר, ושהוא עומד למען זכויות האחר
- עומד על זכויות בנו, כשהוא מרגיש שהתייחסו אליו שונה מאשר לתלמידים עשירים.
- מבקש מפרופסור הרברט לא לפגוע בנחש, כי הוא מאמין שבע"ח לא יכולים להגן על עצמם.
ניתן להבין שהוא אדם מחנך ונבון, על אף שאינו מלומד
- שולח את דייב לבי"ס טוב, למרות שהוא צריך עזרה בחווה.
- מתעקש שדייב ישלם את חובו, וינקה את בית הספר ("רק תשלם את חובותיך ותהיה כנה").
- פה אומר: "לא למדתי הרבה בעצמי, אבל אני יודע להבדיל בין טוב לרע בנוגע לדברים".
- כשהוא שופט סיטואציות בצורה הנכונה – הוא מצליח לגלות את האמת.
- בעל ראש פתוח (למשל כשהוא רואה את החיידקים).
פרופסור הרברט
עיסוק: מורה לביולוגיה
מקום מגורים: לא מאזור הגבעה. אינו חוואי.
לוקח את תלמידיו לטיולים בשדה ומראה להם דברים מעניינים. אכפתי לגבי התנהגותם של תלמידיו.
אפיון דמות
ניתן להבין כי פרופסור הרברט הוא מחנך אמיתי, ששואף ללמד כל אדם ולא רק את תלמידיו
- לא מתקשר למשטרה למראה האקדח של פה. במקום, מציע לו סיור בביה"ס ומלמד אותו.
- מתייחס לפה בכבוד, מדבר אליו בחביבות ומקשיב לבקשתו על הנחש, על אף שאינו מלומד.
מונחים ספרותיים
יישום בטקסט | מונח |
זמן: מאי. מזג האוויר קר. האדמה קפואה. מקום: 1. בית ספר + 2. ביתו של דייב – חווה הממוקמת 6 מ' מביה"ס. מסמלים את "שני העולמות". ביה"ס מודרני ולימודי \ הבית מיושן. דבר זה מתקשר גם לשם היצירה, "Split", המעידה על "פיצול".
|
רקע
|
לוסטר משויך לעולם הישן והלא מלומד של חוואים עניים. לובש בגדי חוואים. לוקח רובה לפגישה. לא יודע מהו חינוך. בעל ידע צר על העולם שמחוץ לחווה.
|
סטריאוטיפ
|
דייב חייב דולר שאין לו בגין חלקו בעץ הדובדבן שנהרס. פרופ' הרברט הלווה לו את הכסף, ואילץ אותו להישאר לנקות לאחר הלימודים כדי לעבוד בתמורה לו. דייב מצפה שהעימות יהיה בינו לבין אביו על כך שחזר מאוחר, אך למעשה העימות הוא בין אביו לבין פרופ' הרברט. לוסטר נעלב שבנו הוא היחיד שנאלץ לעבוד כדי לשלם את חלקו בעקבות שבירת עץ הדובדבן, כי משפחתו ענייה.
|
קונפליקט \ עימות |
לוסטר מגיע לביה"ס עם אקדח, כדי להתעמת עם הפרופסור. |
שיא
|
בדרך כנה ומכבדת, פרופסור הרברט מצליח לגרום לפה לסמוך עליו, פותח את מחשבתו ומשנה את גישתו בנוגע לעונש ולבי"ס.
|
פתרון |
דייב.
|
המספר |
מדרג מעמדי: דייב מגיע ממשפחה ענייה, אבל לומד בבי"ס לעשירים. מתבטא: 1. עונשו של דייב 2. תגובת האבא לעונש 3. הסברו של פה לסחיבת אקדח (יהרוג אדם עשיר כמו עני) 4. קביעתו לגבי עתיד בנו (ידייך יהיו רכות משלי. בגדיך יהיו טובים יותר)
שינוי: האבא עובר שינוי. בתחילה הוא כעס על הפרופסור ועל שיטות הוראתו. במהלך הסיפור ניתן לראות כי הוא מתרכך עד שמבין כי הינו אדם טוב, ומעריך אותו. בסוף הסיפור, פה לא רוצה שהפרופ' יבטל את החוב. במקום זאת, הוא רוצה לעזור לבנו לנקות. דבר זה מאפיין את השינוי בגישתו, בנוגע לפרופ' ולבי"ס. פה מבין שהודות לביה"ס, בנו עשוי לקבל עתיד טוב יותר.
חינוך: מתרחש בבי"ס, שם לומדים גם כיצד להתנהג. פה והרברט הם מחנכים, כל אחד בדרכו. ניתן להבין שחינוך לא מצריך לימוד רשמי. דרך פה נראה כי אפשר להיות מחנך, גם בלי "ידע מקצועי".
|
נושא
|
תקציר העלילה
מסופר ע"י דייב סקסטון, נער בן 16, המספר על הדיאלוגים השונים במחשבותיו, רגשותיו ופחדיו.
הסיפור מתחיל כשדייב והמורה שלו, פרופסור הרברט, מדברים על עונשו בגין שבירת עץ דובדבן, יחד עם 5 ילדים אחרים מכיתתו. עונשם של הילדים האחרים היה לשלם דולר אחד כל אחד.
מאחר ולדייב אין כסף לשלם, הוא חייב להישאר לאחר הלימודים ולנקות את ביה"ס במשך יומיים. דייב מפחד להגיע הביתה מאוחר, כי הוא יודע שאביו יכעס ויצליף בו. לאחר סיום מטלותיו בביה"ס, הוא רץ 6 מיילים כדי להגיע הביתה מהר ככל שניתן, מכיוון שיש לו עבודה רבה לעשות עם אביו.
כשאביו שומע מדוע הוא איחר, הוא מתעצבן משתי סיבות: 1. כי הכיתה יצאה מחוץ לבי"ס במקום ללמוד במסורתיות ("לא מלמדים אתכם ספרים בתיכון הזה?") + 2. על כך שדייב הוא היחיד שלא היה לו דולר, ונאלץ להישאר אחרי בי"ס כדי לשלם על העץ. ("אין לו (פרופ') רשות להשאיר אותך, ולתת לאחרים ללכת רק כי יש להם את הכסף! אני אדם עני!"). עקב כך, פה מחליט לבוא לביה"ס עם דייב ביום למחרת, ולהביא רובה עמו. דייב אוכל ארוחת ערב ומקשיב להוריו משוחחים על כך שנשאר אחרי בי"ס. לאחר ארוחת הערב דייב מנסה ללמוד, אך מתקשה להתרכז מכיוון שהוא חושב על אביו וחושש שהוא יירה בפרופסור הרברט.
לאחר שקמו מוקדם ועבדו בחווה, פה ודייב הולכים לבית הספר ביחד. פה פוגש את פרופ' הרברט, ומאשים אותו על שיטת הוראתו, ועל שגרם לדייב להישאר לאחר ביה"ס. פרופסור הרברט שואל את פה מדוע הוא הביא עמו רובה, ופה עונה ש"כדור יכול לצאת מהחור הזה ולהרוג מורה כמו שיהרוג כל אדם אחר. זה יהרוג אדם עשיר כמו שיהרוג אדם עני". פה והפרופסור משוחחים על העונש של דייב. לכל אחד מהם יש נקודת מבט שונה לגבי חינוך – פה מאמין כי הצלפה היא עונש הולם, בעוד הפרופסור מאמין כי עונש חינוכי הוא יותר טוב בגיל הזה. פרופסור הרברט מסביר לפה בסבלנות על תכנית הלימודים ועל מה שהוא מלמד את התלמידים. במהלך שיחתם, נדמה כי פה נרגע מעט. הוא אומר לפרופ' לקרוא לו לוסטר במקום מר סקסטון. הם מדברים על חיידקים, ופה לא מאמין כשהפרופסור מספר לו שלאנשים יש חיידקים על השיניים. פרופסור הרברט מציע לפה להעביר עמו יום בביה"ס. הוא רוצה להראות לו את הדרך בה ביה"ס השתנה מאז זמנו. פה אומר שהוא יסכים, מכיוון שהוא רוצה לראות חיידקים.
הפרופ' ופה מעבירים יחדיו יום בבית הספר. הפרופ' מסביר לפה דברים, הם הולכים ואוכלים יחד.
בכיתת ביולוגיה, פרופסור הרברט מראה לפה במיקרוסקופ חיידקים מהשיניים שלו, ופה נדהם.
לאחר מכן, הפרופ' רוצה לנתח נחש, ופה מתנגד מתוך טענה כי לבע"ח אין יכולת להגן על עצמם. הפרופ' ממשיך להראות לו סוגים שונים של דברים שהוא עושה עם הכיתה, והם ממשיכים לשוחח. כשהשיעור נגמר, דייב מתחיל לנקות. פרופ' הרברט אומר לו לעשות זאת בזמן אחר, וללכת עם אביו המחכה לו. דייב הולך לכיוון אביו, ואביו מסרב ללכת. הוא רוצה שדייב ישלם את החוב שלו על העץ, ורוצה לעזור לו לנקות. כשהוא שואל את הפרופ' אם זה בסדר, הפרופסור משיב כי ברצונו לבטל את החוב. פה מבין עכשיו את החשיבות וההכרחיות בכך שדייב ישלם את החוב. הוא אומר לפרופסור שהם אנשים כנים, שהוא למד ממנו, ושדברים אכן השתנו מאז שהיה ילד. דייב ואביו מנקים יחד, ובינתיים מדברים על היום שחלף. הם מדברים על פרופ' הרברט, על הדברים שפה רואה באופן שונה כעת, ועל עתידו של דייב. פה מאמין כי לבנו יהיה עתיד טוב יותר מאשר שלו. בנוסף, פה אומר לדייב לשלם את החובות שלו, להיות כנה ואדיב כלפי בעלי חיים. כשהם מסיימים לנקות, הם הולכים הביתה, עובדים בחווה ואוכלים ארוחת ערב. פה מספר לאמו של דייב על האדם הנחמד שפגשו, פרופ' הרברט, על החיידקים, ביה"ס ואיך הוא שונה משהיה בזמנם.
תודה רבה!!
ש ה' יברך אותך אמן
פצצות לגבות