אקלים

 

 

 

אזורי אקלים בא"י (עמ' 41-43, אטלס ישראל)

בישראל 3 אזורי אקלים –

 

  1. אקלים מדברי – מדבר יהודה והנגב. משקעים בין 0-200 מ"מ בשנה, טמפ' גבוהות ביום ונמוכות בלילה, לחות נמוכה, קרינת שמש חזקה וצמחייה דלה.

 

  1. אקלים ערבתי (מדברי למחצה) – בין באר שבע לקריית גת. משקעים בין 200-400 מ"מ בשנה (קו הצחיחות – 200 מ"מ) טמפ' ממוצעת 20̊C, לחות גבוהה יותר מאקלים מדברי, קרינת שמש חזקה, צמחייה רבה מאקלים מדברי, גידולי בעל בסיסיים (חיטה ושעורה), בצורות.

 

  1. אקלים ים תיכוני – שאר הערים. משקעים בין 400-700 מ"מ בשנה, לחות גבוהה, קרינת שמש לא חזקה, צמחייה רבה, חורף קר וגשם וקיץ חם ויבש, גידול בעל ים-תיכוניים (זית, גפן וכו'), ריבוי אוכלוסייה.

 

תופעות אקלימיות

 

בצורת

בצורת אקלימית – כמות משקעים הנמוכה ב-25% ומעלה מכמות המשקעים הממוצעת.

בצורת חקלאית – כמות המשקעים סבירה, אך הם ירדו בתחילת \ סוף החורף, כלומר, אין פיזור הגיוני של ימי הגשם ולכן נפגעו גידולים חקלאיים.

 

קו הצחיחות (עמוד 43 מפה ה', אטלס ישראל)

קו דמיוני המפריד בין האקלים המדברי לערבתי, ויורדים בו בדיוק 200 מ"מ משקעים בשנה. קו הצחיחות אינו קבוע ונע בכל שנה צפונה \ דרומה, בהתאם לכמות המשקעים שירדה באותה השנה. לדוגמה, בשנה שחונה קו הצחיחות ינוע צפונה ובשנה גשומה ינוע דרומה.

 

קרה

טמפ' מתחת לאפס. עלול לגרום נזק למשק חקלאי (גידולים ובע"ח). התופעה מתרחשת בדר"כ בעמקים, כשהשכבות הנמוכות של האטמוספירה נמוכות. יש סכנת קרה בלילות בהירים וללא
עננים (החום בורח).

סכנות

  • פגיעה בחקלאות – בע"ח וגידולים רגישים (כמו בננות)
  • הצטברות קרח בכבישים
  • פיצוץ צינורות מים וקולטני שמש

התמודדות עם סכנת הקרה

  • שימוש בחממות (הגנה על יבול)
  • התאמת גידולים לתנאי האקלים
  • שימוש במאווררי ענק לפיזור האוויר הקר
  • טפטוף מים חלש בצינורות המונע קפיאה
  • פיזור מלח בכבישים למניעת הצטברות שכבת קרח

 

עומס חום (עמוד 41 מפה ד', אטלס ישראל)

תחושה סובייקטיבית המבוססת על טמפרטורה ולחות. עומסי החום בישראל מופיעים בעיקר
בחודש אוגוסט. במישור החוף עומס החום נובע מלחות רבה במקורה בים התיכון. במזרח ישראל (בקעת הירדן) ובדרום עומס החום נובע מטמפרטורות גבוהות.

משקעים בישראל

בישראל עונת הגשמים נמשכת 8 חודשים. 3 החודשים הגשומים ביותר הם דצמבר, ינואר ופברואר.

גורמים הקובעים את כמות המשקעים

  1. הצפנה – ככל שנעים צפונה, עולה כמות המשקעים. לדוגמה, בנהריה יורד יותר גשם מת"א, למרות ששתיהן שוכנות לחוף ים.
  2. קרבה לים – ככל שמתקרבים לים, עולה כמות המשקעים, בהנחה שאין שינוי בגובה.
  3. גובה טופוגרפי – ככל שעולים בגובה, עולה כמות המשקעים. לדוגמה, בהר מירון יורד יותר גשם מנהריה, למרות ששניהם נמצאים באותו קו רוחב.
  4. פנות שטח (צל גשם \ מדבר בצל גשם) – מדרונות מערביים מקבלים יותר גשם מהמזרחיים.
  5. ישראל נמצאת בין שני אזורים אקלים – החלק הדרומי של המדינה נמצא ברצועת המדבריות העולמית ומושפע מרמות סובטרופיות הגורמות להתמוככות. בסתיו הרמה הסובטרופית יורדת דרומה ואל צפון המדינה נכנסים שקעים מאזור אקלים ממוזג הגורמים לירידת גשמים.

 

טמפרטורות בישראל

מושפעות מ2 גורמים עיקריים –

  1. גובה טופוגרפי – ככל שעולים בגובה, יורדת הטמפרטורה.
  2. קרבה לים – ככל שמתקרבים לים, הטמפרטורה תהיה נעימה יותר ופחות קיצונית, מכיוון שהים הוא גורם ממתן. כמו כן, משרע הטמפרטורות בסמוך לים יהיה קטן יותר. לדוגמה, במישור החוף משרע הטמפרטורות הוא 12̊C, בהרי יהודה 16̊C ובבקעת הירדן 18̊C.

 

לחות בישראל

ככל שמתקרבים לים, עולה הלחות.

 

גורמים עולמיים המשפיעים על האקלים בישראל

  1. קווי רוחב – רצועת המדבריות העולמית (התמוככות), שאחת משלוחותיה היא הנגב בא"י.
  2. רוחות מערביות – ממערב למזרח. בחורף מגיעים לישראל שקעים הנישאים ע"י רוחות מערביות. בקיץ נכנסת רמה סובטרופית התופסת את מקום של הרוחות המערביות (נושאות שקעים) ומונעת ירידת גשם. בחורף היא נעה דרומה, ומאפשרת את חדירת השקעים.

עונות המעבר בארץ הן קצרות ובלתי סדירות. תופעות בעונות המעבר

חמסין (רוח הקדים) – נוצר בעקבות שקע הנע מכיוון מערב \ דרום-מערב אל ארץ ישראל, ובמקביל רמה מעל מדבריות סוריה, עירק וטורקיה. נוצרת רוח חמה ויבשה (מקורה במדבר) ממזרח למערב.
שרב – נוצר כשאוויר חם ויבש יורד בשכבות האטמוספרה (עליונות לנמוכות). חום ויובש ללא רוח.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.