מלחמת העצמאות בין שלב א לשלב ב:

 

הויכוח על הכרזת המדינה ופירוק המחתרות:

הויכוח על הכרזת המדינה:

בערב סיום המנדט הבריטי התכנסה בתל אביב "מנהלת העם" שהייתה כמו הממשלה של הישוב היהודי וקיבלה מספר החלטות:

שמה של המדינה תהיה ישראל, הוחלט על סמלה ודגלה ונוסח מגילת העצמאות. הוחלט ברוב של 6 נגד 4 על הקמת המדינה ועל הכרזתה מיד עם צאת המנדט הבריטי.

 

טיעונים בעד ונגד הכרזת המדינה:

בעד:

  • הצורך למלא את החלל השלטוני עם עזיבת הבריטים, היה חשש לסכנה בהקמת המדינה.
  • חשש שההכרזה תידחה שוב ושוב בנוסף הייתה התנגדות מצד ארצות הברית. אם ההכרזה תתקיים המוטיבציה להלחם תגדל, לפי משה שרת "עכשיו או לעולם לא".
  • ההכרזה תאפשר גיוס חובה , הבאת עולים, גביית מיסים ופעולות נוספות שיעזרו במלחמה. אם לא תהיה מדינה לא יוכלו לעשות את דברים אלו.

נגד:

  • היה קיים חשש שהישוב היהודי לא יעמוד בפלישת צבאות מדינות ערב הצפויה. הכוחות היו תשושים, נטולי נשק כבד. דחיית ההכרזה הייתה יכולה לתת אפשרות לכוחות להתרענן ולצבור נשק וכוחות.
  • דרישת ארצות הברית לדחיית ההכרזה : חוסר רצון מוחלט להתעמת עם מעצמה וחשש שלא יתמכו במדינה כשצבאות ערב יפלשו.
  • החשש מעמדם האום שעברו מכירת נשק. היה רצון לעמוד בהחלטותיהם לעומת הערבים שסירבו לקבל אותם.

 

הקמת צהל ופירוק המחתרות:

 

ב26 במאי פורסמה פקודת צבא ההגנה לישראל שהיוותה בסיס להקמת צהל. צהל הוקם מספר ימים לאחר קום המדינה. היה סעיף שקבע שאסור להקים או לקיים כל כוח מסוים מחוצה לו, הכוונה : כל המחתרות צריכות להתפרק ולהשתלב למסגרת צבאית אחת מסודרת שמקושרת לשלטון.

 

הסיבות להקמת צהל וביטול המחתרות:

  • קמה מדינה עצמאית, נגמר המנדט, יש מקום רק לצבא אחד מסודר.
  • אסור שענייני הבטחון יהיו נתונים להשפעת גופים פוליטיים למשל ההגנה היו ארגון שמאל והאצל היה ימין. בלי המחתרות לא יהיו בעיות פנימיות בין המחתרות וכולם יהיו תחת אותו שלטון.
  • היה צורך לנהל לפי קו אחיד ומסוים עם פיקוד אחיד.

 

הקשיים בביצוע ההחלטה:

  • ההחלטה קרתה תוך כדי המלחמה – מסובך לפרק את המחתרות תוך כדי המלחמה ולארגן מחדש לצבא.
  • האצל והלחי התקשו לקבל את ההחלטה והמשיכו לפעול בירושלים באופן עצמאי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *