הדרוזים והצרקסים במלחמת העצמאות:

 

מי הם הדרוזים:

הדרוזים הם קבוצה אתנית, דוברת ערבית,  חיים בעיקר בגליל ובכרמל. לדרוזים יש נאמנות למקום בו גרים, הכוונה בכך היא שאם דרוזי יגור בסוריה הוא יהיה נאמן לסוריה ואם יגור בישראל הוא יהיה נאמן לישראל. הם פחות מ2% מהאוכלוסיה.

 

מי הם הצרקסים:

הקהילה הצרקסית ברובה מוסלמית, הם מהווים כפיות מאחוז באוכלוסייה, חיים בעיקר בשני כפרים בגליל.

 

בתקופת המנדט הבריטי, הדרוזים והצרקסים שיתפו פעולה עם הישוב היהודי. לרוב ניסו לשמור על נטרליות לגבי המתיחות בין היהודים לערבים עד לשלב מסוים בו היו חייבים לבחור צד. המלחמה הייתה הצומת בבחירה – לתמוך במדינת ישראל ועצמאותה ולהיות חלק ממנה.

 

הדרוזים במלחמה:

הדרוזים היו נתונים ללחצים מצד שני הצדדים, כל צד רצה אותם אצלו. הנטייה שלהם הייתה יותר לכיוון הישוב היהודי. הדרוזים שיותר קרובים לערבים היו זהירים יותר גם כי נראה שהיהודים לא מובילים במלחמה. בארצות השכנות היו מפולגים, היהודים מנעו מהדרוזים להיגרר אחרי הערבים.

 

דרוזים בצהל:

ב48 התגייסה קבוצת דרוזים לצהל. אלו שהתגייסו קיבלו נשק ותחמושת והצליחו להתאמן. הם שולבו לפלוגה דרוזית – חטיבה 9 שלומה בצפון, גם הם ספגו אבידות רבות.

 

הצרקסים במלחמה:

הצרקסים סירבו ללחצים הערבים ושמרו על קשר עם ארגון ההגנה. ידידותם עם מושב "יבניאל" תמכה בסירוב. במבצע דקל שיתפו פעולה עם ארגון ההגנה ובהמשך באופן גלוי עם צהל.

 

הצרקסים במלחמה – יחידת המיעוטים:

יחידה של כוח משולב של הדרוזים והצרקסים, הצטרפו אליה גם בדואים. מטרתה – שמירת הביטחון בצפון, בשלב מסוים פורקה ליחידות שונות.

 

שילוב הדרוזים והצרקסים היום בצהל:

גם על הדרוזים וגם על הצרקסים קיים חוק גיוס חובה. נמצאים ביחידות רבות ומגוונות ובעלי אחוזי גיוס גבוהים מאוד.