פסוקים 10-15 דחיית הקורבנות: ישעיהו אומר לעם שאם לא ישנו את דרכם פסוק 10 – סופם יהיה כמו סדום ועמורה (הרס מוחלט). פסוק 11 – אלוהים מדגיש שנמאס לו מהקרבת הקורבנות פסוק 12 – העם מגיע לבית המקדש ומקריב קורבנות סתם, בלי לחשוב על רצונו של אלוהים. הוא רומס את חצרות המקדש. פסוק 13 […]

  ישעיהו בדומה לעמוד מציג לנו זווית אחרת על האירועים ההיסטוריים: בעוד שספר מלכים מציג את חזקיהו באור חיובי, ישעיהו בודק את התקופה במדדים מוסריים ולא פולחניים. בעוד שספר מלכים מנסה לטשטש את החורבן וההרס שהיו ביהודה בעקבות מסע סנחריב, ישעיהו מרחיב בתיאור ההרס שגרם המסע ומוצא קשר של סיבה ותוצאה בין התנהגות תושבי יהודה

הישוב היהודי מותקף במקומות רבים על ידי הכוחות הבלתי סדירים של היישוב הערבי. הבריטים עדיין שולטים בארץ אבל עסוקים בעיקר בהכנות ליציאה מהארץ. המאבק קורה בעיקר בדרכים, ישובים מבודדים וערים מעורבות. פתרון הישוב היהודי בדרכים היה לנסוע השיירות ולמגן את הרכבים. בנוסף התלוו לשיירות חברי ההגנה אך הם נאלצו להסתיר את הנשק מהבריטים. עד סוף

  היהודים לוקחים את היוזמה, נקודת המפנה: תוכנית ד שבן גוריון וארגון ההגנה יזמו במרץ 48 סימנה את השינוי האסטרטגי שהוא מעבר מהגנה להתקפה. הסיבות לתוכנית ד: קושי צבאי של הישוב להתמודד עם הלחימה הערבית: 1,200 הרוגים, ההגנה איבדה את רוב כלי הרכב שלה, ישובים רבים נמצאים במצור ביניהם גם ירושלים שרבים מתושביה עזבו לאזורים

  2 תקופות פתיחת המלחמה:   בשלב א' של המלחמה לחמו כוחות הישוב היהודי וערביי ארץ ישראל. בגלל שהבריטים עדיין שלטו פה מדינות ערב לא פלשו בשלב זה. לכל צד היה את היתרונות שלו והחסרונות שלו:   יתרונות לישוב היהודי והחסרונות לישוב הערבי: היתרון לישוב היהודי: מספר לוחמים: למרות שמספר אוכלוסיית הישוב היהודי היה מחצית