שינויים מבניים בבסיס הכלכלי של ישראל
בשנים הראשונות למדינה, הממשלה הייתה מעורבת ברוב הפעילויות הכלכליות, שכן המשק
היה קטן וחסר אמצעים ורק כוח מרכזי כמו הממשלה יכל לענות על צרכים של המדינה החדשה. במשך הזמן האוכלוסייה גדלה והפעילות הכלכלית התרחבה. בסוף שנות ה70, מרכז הכוח
הכלכלי החל לעבור מהממשלה אל מוסדות ציבוריים. המעורבות הציבורית הצטמצמה,
הממשלה החלה להפריט ויזמים פרטיים הקימו מפעלים לפי שיקולי רווחיות.
מעורבות ציבורית – התערבות של הממשלה ושל מוסדות ציבוריים בפעילות הכלכלית המתרחשת במשק של המדינה.
הפרטה – העברת בעלות על חברה, מפעלים או שירותים ממשלתיים \ ציבוריים לידי אנשים פרטיים.
עם זאת, למעורבות הציבורית עדיין יש השפעה רבה על המשק הכלכלי. ישראל, כמדינת רווחה, אחראית לתעסוקת תושביה. תפקיד זה חשוב בעת משבר כלכלי בו מפעלים זקוקים לסיוע ממשלתי כדי לא להיסגר או לקרוס.
בשנים האחרונות, מעצבים את הכלכלה בישראל 2 תהליכים מרכזיים –
- הקטנת המעורבות הציבורית והתחזקות כוחות השוק. עם זאת, למעורבות הציבורית
עדיין השפעה רבה במשק. כוחות השוק פועלים כדי להגדיל את רווחי הפרט, בעוד המעורבות הציבורית נודה לפעול לטובת כלל הציבור.
כיצד מתבטאת מעורבות הממשלה?
- בעלות (שלמה \ חלקית) על מפעלים וחברות.
- קביעת מדיניות כלכלית.
- חלוקת תקציב ותמיכה כלכלית.
- פיקוח באמצעות קביעת מחירים או מכסות יצור.
- השתלבות המשק הישראלי בגלובליזציה – התחברות לכלכלה העולמית.
נקודות זמן בהתפתחות המשק הישראלי
שנות ה50
בשנות ה50 גדלה אוכלוסיית המדינה במהירות, בעקבות גלי העלייה הגדולים. מצב זה יצר
צורך בהגדלת מקורות המזון ולכן הענף הכלכלי שהתפתח היה חקלאות (פרדסנות היא ענף
הייצוא העיקרי ומקור מטבע החוץ הראשי). בעקבות קליטת העלייה המהירה, המדינה נקלעה לקשיים כלכלים. הוחלט על מדיניות חירום כלכלית – משטר הצנע.
משטר הצנע – משטר כלכלי שהוכרז בישראל בשנת 1949 עקב המחסור ששרר בארץ, והוסר בהדרגה בשנות ה50 המוקדמות. במסגרתו, הונהגה הקצבת מוצרי מזון, ביגוד, כלי בית וכו'. הממשלה חילקה לכל התושבים "נקודות", באמצעותן נקנו המוצרים.
במחצית השנייה של שנות ה50 החלה צמיחה כלכלית אשר נבעה מהלוואות, תרומות, מענקים ומכספי השילומים שהתקבלו מגרמניה. דבר זה האיץ את הפעילות הכלכלית במדינה ותרם
לעלייה בצריכה וברמת החיים.
כדי להקטין את התלות ביבוא, התפתחה תעשייה מקומית. התעשייה המקומית הייתה בעיקר מסורתית (כמו מזון וטקסטיל) ונועדה לצריכה מקומית ולא לייצוא. כדי להגן על התעשייה המקומית הוטלו מכסי מגן גבוהים על מוצרי הייבוא. מיקום התעשיות היה בעיקר בעיירות הפיתוח בפריפריה.
שנות ה60
בשנות ה60 הסתיימה ההקמה של מפעלים ופרויקטים ממשלתיים גדולים (כמו המוביל
הארצי ומפעלי ים המלח) בהם הועסקו עובדים רבים ותרמו להתפתחות המשק. בעקבות כך,
הייתה האטה בפעילות הכלכלית והכלכלה הישראלית נכנסה למיתון, ממנו היא נחלצה רק
אחרי מלחמת ששת הימים (1967).
מיתון כלכלי – נסיגה או האטה של כלכלת המדינה. המיתון מתאפיין, בין היתר, בעליית מספר המובטלים, ירידה בצריכה הפרטית וברמת החיים ובהאטה בגידול התמ"ג.
שנות ה70-80
מלחמת ששת הימים (1967) הוציאה את ישראל מהמיתון והביאה לצמיחה כלכלית מחודשת.
סיבות לצמיחה
- הקמת יישובים חדשים
- סלילת דרכים
- התחדשות העלייה
- התפתחות מסחר עם יו"ש וחבל עזה והתווספות כוח אדם זול משם
בתקופה זו התחזק ייצוא מוצרי תעשייה לחו"ל והתפתחה תעשייה בטחונית כתוצאה מאמברגו על נשק לארץ שהוטל ע"י ממשלת צרפת (1968). ביוזמת משרד הביטחון לצמצם את תלות המדינה בספקים חיצוניים, התפתחו חברות שונות והוקמו לראשונה מפעלי תעשייה אזרחית עתירת-ידע.
בחקלאות, השליטה הממשלתית עדיין ניכרת דרך פיקוח על מחירים והטלת מכסות יצור.
לאחר מלחמת יום כיפור (1973) האטה הפעילות הכלכלית בישראל, וגברה האינפלציה.
בסוף שנות ה80 התרחש משבר החקלאות.
הגורמים
- ירידה במחיר התוצרת, בשל היווצרות עודפי ייצור בעקבות כניסת הטכנולוגיה המתקדמת.
- צמצום מעורבות הממשלה ותמיכתה בחקלאות ובמקביל הגברת כוחות השוק אשר גרמו לחשיפה אל תוצרת חקלאית זולה ממדינות אחרות.
- תחרות עם מדינות הים התיכון על הייצוא למדינות האיחוד האירופאי.
- משבר הקיבוצים והמושבים – חקלאים התקשו לפרוע חובות והממשלה התערבה כדי למנוע התמוטטות משקים חקלאיים.
- משבר המים – שנים שחונות ועלייה בצריכה צמצמו את מאגר המים במדינה.
שנות ה2000
2 תהליכים –
- הפרטה – העברת בעלות על חברה, מפעל או שירות ממשלתי \ ציבורי לידי אנשים פרטיים.
- גלובליזציה – תהליכים כלל עולמיים שבהם מוצרים, הון, אנשים, מידע ורעיונות עוברים במהירות ממדינה למדינה, בלי שמרחק או גבולות יעקבו אותם. כך נוצר שוק גלובלי.
מה הוביל לפיתוח הגלובליזציה?
- פיתוחים טכנולוגיים חדשים בתחום תקשורת והעברת מידע – כמו האינטרנט.
- צמצום הגבלות ייבוא סחורות ממדינות אחרות, ופתיחת הגבול לסחורות העולם. בעקבות
כך נוצרה תחרות בינ"ל.
השתלבות המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית
בעבר, הוגבל יבוא מוצרים במטרה להגן על התוצרת הישראלית. בשנות ה90 חל שינוי בגישה הכלכלית, ובכדי להשתלב בכלכלה הגלובלית המדינה ביצעה מספר רפורמות –
- הסרת מכסים והגבלות על היבוא – חתימה על "הסכמי סחר חופשי".
- הסרת המגבלות על מטבע חוץ – כיום ניתן לרכוש מטבע חוץ ללא הגבלה.
- הפרטת גופים כלכליים.
מה עשו הרפורמות?
- משכו משקיעים זרים וחברות רב-לאומיות לארץ.
- הובילו להקמת מפעלים ומרכזי פיתוח של חברות זרות.
- סייעו לצמיחת חברות ישראליות.
כתוצאה מכך, נוצרה צמיחה כלכלית מהירה בשנות ה90.
בעקבות הגלובליזציה המשק הישראלי נפתח למסחר ונחשף לתחרות, דבר שהשפיע על הפעילות –
- רשתות שיווק בינ"ל חדרו לשוק המקומי (מותגים בינ"ל).
- מחירי המוצרים (בעיקר טקסטיל, הלבשה והנעלה) ירדו בעקבות התחרות.
- התפתחה תרבות מסחר חדשה – שיטות שיווק, עלייה באיכות המוצרים וברמת השירות.
- צמחו מרכזי מסחר גדולים – קניונים ומרכזי פאוור-סנטר.
סחר החוץ
בשנות ה90 התאפיין בפעילות מוגברת. היצוא גדל עקב פתיחת שווקים רבים לסחורות ישראליות והיבוא גדל משום שחברות בינ"ל נכנסו לארץ. כך, הצטמצם הפער בין היבוא ליצוא.
שירותים
מספר המועסקים בשירותים עולה. לגלובליזציה השפעה רבה על השירותים, בעיקר בתחום הפיננסי.
התבטאות
- עליה בחשיבות השירותים הפיננסיים – הפכו למובילי הכלכלה הגלובלית.
- השתלבות חברות ישראליות בחברות בינ"ל – בעיקר בתחומי ראיית חשבון, פרסום וכו'.
- התקבצות שירותים יצרניים במרכזי המטרופולינים (בעיקר במע"ר של ת"א ור"ג) והפיכתם למרכזי עסקים גדולים. כמו כן, נציגי חברות ומשקיעים זרים מתמקמים במטרופולין ת"א, ובכך העיר הפכה למרכז הכלכלי של המדינה ולמוקד גלובלי, המרכז את הקשרים בין הכלכלה הישראלית לעולמית. קיום הבורסה תורם להיותה של העיר גלובלית.
תיירות בישראל
גורמי משיכה לתיירים בארץ
- מקומות קדושים
- אתרי נוף וטבע
- אתרי ארכיאולוגיה
- אתרים היסטוריים
- מרפא
- נופש – SSS
- ביקור קרובים
האתרים השונים נמצאים במרחק קצר, בעלי גישה נוחה ואקלים נוח המאפשר תיירות לאורך השנה. ענף התיירות דורש השקעה ציבורית (פיתוח כבישים ואתרים) ומספק תעסוקה. באזורי השוליים
(כמו אילת, כינרת, מצדה וים המלח) הענף הוא בסיס כלכלי מרכזי. מעורבות המדינה בענף רבה, ועיקרה בבניית תשתיות. יזמים המעוניינים לפתח אתר תיירות או תשתית לתיירות יכולים לקבל מעמד "מפעל מאושר" ולקבל תמיכה ממשלתית.
שלושה סוגי תיירות
- תיירות נכנסת – ענף התיירות מושפע מתנודות עקב מצב בטחוני \ פוליטי בארץ.
יעדים מועדפים
- ירושלים – תיירות דתית, כינוסים בינ"ל, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים.
- אילת – נופש (SSS). התיירות היא בסיס הכלכלה בעיר. טיסות ישירות ממדינות שונות.
- תל אביב – מרכז כלכלי גלובלי (עסקים), בילוי ובידור, קרבה לנמל התעופה בלוד.
- נתניה – חוף ים.
- ים המלח – תיירות מרפא, קרבה למצדה והנגב, אקלים חמים גם בחורף.
- תיירות יוצאת – מפעילה שירותים שונים (כמו סוכני נסיעות). התגברה בעקבות הגלובליזציה.
- ביטול הצורך באשרות כניסה (ויזה) למדינות רבות.
- הקלות בהעברת כספים.
- גדילת מספר אנשי העסקים שיצאו לחו"ל.
- פתיחת מדינות שהיו סגורות לישראלים (כמו מרוקו).
- ירידת מחירי הטיסות.
- תיירות הפנים – נמצאת במגמת עלייה.
הסיבות – עלייה ברמת החיים, ריבוי בשעות הפנאי, התפתחות ענף האירוח הכפרי ויציאות מאורגנות של עובדים במחיר מוזל.
תיירות הפנים יציבה יותר מהתיירות הנכנסת והיא מאזנת את המשבר בענף. היעדים המועדפים
על התייר הישראלי הם אילת, ים המלח והכינרת.
חקלאות – שינויים
- ירידה במועסקים ועלייה בתפוקה – תוצאת המודרניזציה ופיתוחים טכנולוגיים.
מדוע התפוקה גדלה?
א. חקלאות עתירת טכנולוגיה – שימוש באמצעים טכנולוגיים ושיטות גידול מתקדמות כדי להתגבר על המחסור במים, קרקע וכוח אדם –
- אוטומציה בחלב – מחשוב הרפתות הגדיל את תנובת החלב.
- טפטפות – שיטת השקייה חסכונית, בה מחוברות טפטפות למערכת ממוחשבת דרכה ניתן להעביר כמות מים מבוקרת וכן חומרי דישון והדברה.
- חממות – מאפשרות שליטה ובקרה ממוחשת על תנאי הגידול ומגדילה את כמות היבול.
- גידול דגים בבריכות חממה – כמו בנגב ובערבה. גידול דגים במים מלוחים וחמים.
- פיתוח ביוטכנולוגי – הנדסה גנטית ופיתוח זנים עמידים.
ב. חקלאות עתירת ידע והון – הוצאות על מחקר ופיתוח זנים מיוחדים .
ג. הדרכה חקלאית – ע"י מומחים ממשרד החקלאות ומכוני המחקר.
- שינויים בסוגי הגידולים המיוצאים
א. ירידה ביצוא ההדרים – בשנות ה50 היצוא היה של הדרים בלבד. בשנות ה60 החלה ירידה עקבית
ביצוא ההדרים בעקבות 4 סיבות –
- משבר מים.
- תחרות רבה עם מדינות אחרות, כמו ספרד ופורטוגל.
- מחסור בכוח עבודה בעונת הקטיף.
- צורך בשטחים בעקבות תהליך הפרבור.
בשנות ה90 התרחבו שטחי גידול ההדרים בצפון-מערב הנגב, וחלה עלייה קטנה ביצוא. השינוי הוא במיקום של הגידולים.
ב. גידול ביצוא פרחים – גידול פרחים בחממות בהשקעת הון וידע. הגידול נגרם בעקבות ניצול
יתרונות אקלימיים בישראל: חורף חמים המוביל להבשלה מוקדמת ושיווק לאירופה הקרה לקראת
חג המולד. בנוסף, פותחו זנים מיוחדות העומדים בדרישות האירופאיות.
ג. גידול ביצוא ירקות – ניצול יתרונות אקלים בבקעת הירדן להבשלה מוקדמת ("גידולים מבכירים").
ד. הפסקת יצוא כותנה משנות ה90 בשל מחסור במים.
ה. הפסקת ייצוא חיטה מסוף שנות ה80 בשל הקטנת שטחי גידול והגדלת הצריכה המקומית.
- גידול בהשקעות הון – הוצאות על מחקר ופיתוח, פיתוח זנים מיוחדים העמידים לתנאי
טבע קשים, שימוש במרכות השקייה ממוחשות ושימוש בדשנים כימיים וחומרי הדברה.
- צמצום בשטחי גידול כותנה – בשל מחסור במים וצמצום המכסות לחקלאות וכן צמצום בתעשיית הטקסטיל המקומית (העתקת מפעלים למדינות מתפתחות בהן כוח עבודה זול).
- העתקת שטחי גידול הדרים מהשרון אל צפון-מערב הנגב
הסיבות
- עיור ופרבור במישור החוף – התרחבות השטח העירוני על חשבון שטח חקלאי.
- מחירי קרקע גבוהים במרכז הפכו את הענף ללא כדאי.
- הובלת מי קולחין מטוהרים מהשפד"ן אל צפון הנגב.
- ירידה במשקל ענף החקלאות
ביטוי
- אחוז מועסקים נמוך בחקלאות.
- חלק החקלאות ביצוא הישראלי ירד מ-50% בשנות ה50 ל-2% בשנות ה2000.
- חלק החקלאות בתמ"ג נמוך.
- צמצום מעורבות הממשלה – בעבר הממשלה הגנה על החקלאים ע"י פיקוח על מחירי
התוצרת באמצעות קיבעת מכסות ייצור שמנעו את הצפת השוק וירידת מחירים וכן
מתן מענקים. בשנים האחרונות בוטלו מכסות היצור, וכיום חקלאים יכולים לגדל כל
גידול כפי שירצו. כמו כן, התמיכה הכספית בחקלאים נמוכה.
- משבר חקלאי משנות ה80 (כמפורט למעלה)
- חדירת עסקים לא חקלאיים לקיבוצים ומושבים – צימרים, אולמות אירועים ומרכזי קניות.
גורמים
- הגדלת רווח הקיבוצים, שכן החקלאות לא יכולה לתמוך לבדה.
- מענה תעסוקתי לנפלטים מענף החקלאות בעקבות שיפורים טכנולוגיים.
- הקטנת הסיכון הכלכלי של ענף עונתי ופיתוח ענפי כלכלה המספקים תעסוקה לאורך השנה.
עתיד החקלאות הישראלית
3 גישות
- להמשיך בגידול החקלאי, אבל להסתגל לבעיית המחסור במים ע"י שימוש במי קולחין וגידול זנים שלא דורשים מים רבים.
- להתמקד ביצוא ידע חקלאי ומוצרי תעשייה ופחות במזון, בשל מחסור בקרקע ומים.
- להמשיך לתמוך בחקלאים כדי שיתפרנסו ולא יאלצו למכור את שטחיהם לצרכי נדלן, שכן החקלאות בעלת יתרון כשומרת על שטחים פתוחים וירוקים.
דילמה: האם לצמצם את החקלאות בישראל?
בעד
- החקלאות צורכת מים רבים שחסרים בארץ. עדיף להתמקד ביצוא ידע וטכנולוגיה ולייבא מזון במקום לגדל אותו בארץ – שיטת יבוא "מים וירטואליים".
- משקל ענף החקלאות ביצוא הישראלי קטן והכנסות המדינה ממנו קטנות ולכן אין הצדקה.
- הענף מעסיק עובדים מעטים ולא נחשב למרכזי. כמו כן, עובדים רבים בו הם זרים.
נגד
- החקלאות תורמת לסביבה ע"י שמירה על שטחים פתוחים. כמו כן, ניתן להשתמש בבוצה הנוצרת משפכים עירוניים ליצירת דשן טבעי.
- אידיאולוגית – החקלאות הייתה בסיס מפעל ההתיישבות הציונית.
- אספקת מזון עצמאית וחוסר תלות במדינות בנושא מזון הינה דבר חשוב.
- צריכת המים בחקלאות נמצאת בירידה עקב שימוש בטפטפות ומערכות השקייה ממוחשבות. כמו כן, ניתן להשתמש במי קולחין מטוהרים.