כאבי רב

כאבי רב \ רבי שלמה אבן גבירול

זהו שיר חול. בשיר זה מביע המשורר את ייסוריו באמצעות פנייה לאל.

מבנה השיר

חלק ראשון: בתים 1-4, תיאור הסבל
חלק שני: בתים 5-7, התלונה
חלק שלישי: בתים 8-9, הבקשה לחסד

 

חלק 1

השיר פותח בתיאור סבלו של המשורר.

• תפארת הפתיחה בבית ראשון

החרוז: אנושה \ חלושה
תקבולת נרדפת בין הבית לסוגר

▼

הרעיון המרכזי – ייסורי הגוף והנפש

• הרחבה של הרעיון המרכזי בבית השני

מילים נרדפות: מברח \ מנוס
צימוד: נפשי (נפש) \ נפישה (נופש)

תיאור ייסורי הנפש, חזרה על המילה "ואין".

▼

בתים 3 ו4 מתארים תמונה מטפורית של 3 הגורמים שקמו לחסלו:

• חטא גדול
• רב מכאוב (כאב פיזי)
• פרוד, בדידות, כאב נפשי

שאלה רטורית: "ומי יוכל לעמוד בפני שלושה?" – מעניקה לחוויה האישית ממד אוניברסלי.

 

 

 

 

 

 

חלק 2

המשורר מפנה את תלונתו לאל. התלונה כולה מובאת דרך שיבוצים מספר איוב.
איוב הוא סמל לסבל האנושי. שימוש בדבריו מעצים את דברי המשורר וכעסו כלפי האל.

• "הים אני ואם תנין אלוהי" – שאלה רטורית, המשורר אומר כי הוא אינו אויבו של האל
• "ברזל עצמי" – אברי אינם מברזל
• "נחושה" – נחושת
• "יסובוני תלאות" – צרות סובבות אותו
• "לך אין על בני האדם דרישה" – האל נטפל רק אלי, ולא לשאר האדם

חלק 3

פותח בנימה מפויסת: "ראה נא בעמל עבדך ועניו",
המשורר מבקש מהאל לשים לב לכאבו הפיזי והנפשי.

הדימוי: "כמו דאה יקושה" – כמו ציפור לכודה.
נפשו המיוסרת של המשורר הלכודה בתוך הגוף החומרי.

• הבית התשיעי יוצר תבנית של תנאי עם הבית ה8

אם תשים לב לסבלי, אהיה עבדך לעד.

▼

תבנית התנאי נועדה להעצים את סבלו של המשורר.

 

—

 

מאפייני שירת ימי הביניים בשיר

1. מבנה הבית: דלת וסוגר
2. חרוז מבריח: "שה"
3. תפארת פתיחה בבית 1 (חרוז בין הדלת לסוגר, תקבולת, רעיון מכרזי – סבלו של המשורר)
4. צימוד: נפשי \ נפשה
5. שיבוצים מספר איוב: "הים אני ואם תנין" – איוב ז' 12
   "אם כוח אבנים כוחי אם בשרי נחוש" – איוב ו' 11
   "כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש" – איוב י' 6