התחבורה היבשתית בישראל מתפתחת בעקבות 2 גורמים –
- מבנה טופוגרפי – 3 רצועות אורך: מישור חוף, הר ושבר סורי-אפריקאי.
- תפרוסת וצפיפות האוכלוסייה – ובהתאם לכך צפיפות דרכי התחבורה היבשתית.
רמת פיתוח מערכת התחבורה בישראל אינה גבוהה, דבר הגורם לקושי בעיקר במטרופולינים –
- עובדים מבזבזים זמן רב בפקקי תנועה.
- מחסור מגרשי חנייה.
- היעדר תחבורה ציבורית יעילה.
- תחזוקת כבישים גרועה.
כמו כן, אזורי השוליים בישראל סובלים ממחסור בשירותי תחבורה.
גורמים לבעיות התחבורה בישראל
- עלייה ברמת החיים גוררת עלייה ברמת הניידות והמינוע, בעוד פיתוח התשתיות בפיגור.
- המדינה קטנה ותפרוסת האוכלוסייה אינה אחידה. המרחקים בין מוקדי הפעילות קצרים וסובלים מגודש תנועה.
- יוממות, המתרחשת גם עקב תהליך פרבור, מובילה לשעות עומס.
- צפיפות בישובים – שטח בנוי רב לא מותיר קרקע פנויה לפיתוח תשתיות תחבורה.
- הקצאת משאבים ציבוריים בלתי מספיקה לתשתיות.
- יעילות נמוכה של תחבורה ציבורית – מתפתחת לאט, לא מספיק מגוונת ותדירות הסעות שאינה עונה על הצרכים.
- מימון רכבים פרטיים לעובדים ע"י מעסיקים, המוסיף לגודש.
השלכות
- זמן נסיעה ארוך
- צריכת דלק גבוהה
- זיהום אוויר
- תאונות דרכים
פתרונות
- פיתוח תשתיות תחבורה
סלילת כבישים חדשים או הרחבת קיימים בתהליך ארוך ויקר.
דוגמה לפיתוח תשתיות –
כביש 6
כביש 6 חוצה את ישראל מצפון לדרום, עובר מזרחית לגוש דן ומפחית את עומס התנועה בערי האיזור, ובכך אך מצמצם את זיהום האוויר. העלייה והירידה מהכביש מתבצעים באמצעות מחלפים. סלילת הכביש נעשתה ע"י זכיין פרטי ("דרך ארץ") אשר מימן אותו ובתמורה נהנה מכספי המשתמשים ע"י הפעלתו ככביש אגרה, למשך 30 שנה.
בעד
- מגביר את הנגישות למרכז מהשוליים, יתרום למציאת פרנסה.
- יפחית את הלחץ במרכז באמצעות פיזור האוכלוסייה לשוליים.
- מפחית צפיפות, רעש וזיהום אוויר במרכז
- אזורי מסחר ותעשייה יעברו מהגלעין לשוליים (אזור המחלפים)
נגד
- יצמצם את עתודות הקרקע במרכז.
- בנייה צמודת קרקע לאורך הכביש תצמצם את עתודות הקרקע של המדינה.
- יפגע באיכות הסביבה – חי, צומח ומקורות מים.
- החמרת זיהום האוויר עקב נסיעה מרובה.
- עלויות גבוהות שניתן להפנות לתחומים אחרים (פיתוח רכבות ותחבורה ציבורית).
- תחבורה ציבורית
דוגמה לפיתוח תחבורה ציבורית –
רכבת 2000
מטרת פרויקט "רכבת 2000" היא לשנות את הרגלי הנסיעה בישראל. במסגרתו פותחה רשת
רכבות בין-עירוניות ורכבות פרברים. מערך הרכבות יהיה משולב במערכת רכבות עירונית
(רכבת תחתית וקלה) וכן בתחבורה הציבורית והפרטית.
הדעה הרווחת היא שהרכבת תהיה פתרון יעיל להסעת המונים.
נימוקים נגד
- השקעה כספית רבה שעדיף להשקיע בשיפור מערך האוטובוסים
- מסילות הברזל צורכות קרקע לא פחות מכבישים
- חוסר גמישות של מסלול הרכבת ומס' תחנות מוגבל לא יפחיתו את גוש התחבורה בעיר
רכבת קלה
הרכבת הקלה היא רכבת עירונית, חשמלית ומודרנית. ביכולתה לשאת מס' נושאים גדול, הנסיעה
בה מהירה, נוחה ושקטה והיא מופעלת על חשמל (לא מזהמת את האוויר).
הרכבת הקלה של ירושלים היא הראשונה בישראל.
אוטובוסים
אחד מאמצעי התחבורה הוותיקים אשר יכול לעבור במרבית רחובות העיר. כיום, האוטובוסים
שקטים וכמעט לא גורמים לזיהום אוויר. כדי שהתחבורה הציבורית תהיה יעילה, מוקדשים לה
נתיבים מיוחדים.
- אגרת גודש
אגרת גודש היא הסבה של נתיבי תחבורה ציבורית לתנועת כלי רכב בתשלום, במטרה להקל
על הצפיפות בדרכים. הצדקה לגביית האגרה מוצדקת רק אם ההכנסות יופנו להקמת אמצעי תחבורה ציבוריים. בישראל, המטרה היא להקצות את אחד הנתיבים בכביש מהיר (כמו נתיבי איילון). נתיב נוסף המתוכנן לאגרת גודש הוא בין שדה התעופה בן גוריון לכניסה הדרומית של נתיבי
איילון ("הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב").
- נמלי אוויר
היקף התנועה האווירית הבינ"ל אל ישראל גדלה.
מדוע?
- עלייה ברמת, איכות ותוחלת החיים וכן גידול בשעות הפנאי.
- הוזלת טיסות.
- יותר השקעה בתיירות.
- תיירות עסקית רבה יותר (עקב גלובליזציה).
בעקבות העומס על נתב"ג, הוקם נמל התעופה "נתב"ג 2000".
יתרונות מיקום
- הגעה אליו ברכבת \ מערכת כבישים רב-מפלסית.
- חניונים גדולים סביבו.
- בסמוך למרכזי אוכלוסייה צפופים.
- אזור מישורי ואקלים נוח המאפשר טיסות סדירות רוב השנה.
- רוב התשתיות כבר קיימות, בצמוד לטרמינל הישן (טרמינל 1).
חסרונות מיקום
- רעש (פתרונות – הגבלת המראות לילה וקירות אקוסטיים).
- לקיחת שטחים חקלאיים או פתוחים, שבמרכז הם מעטים ויקרים.
- זיהום אוויר -> פגיעה בבריאות ואיכות החיים
הקמת נמל בינ"ל שני בישראל
הטענה היא שהעומס האווירי צריך להיות מחולק בין מס' נמלי תעופה, שכן שימוש בנמל אחד
יוצר גודש תחבורתי. את הנמל השני רצוי למקם בשוליים (קרקע זולה).
הצעה – הקמת נמל תעופה בנבטים, הנגב
יתרונות
- יפתח את הנגב
- יפזר אוכלוסייה
- ימזער נזק סביבתי
חסרונות
- ריחוק והיעדר נגישות למרכז וצפון הארץ יקשו על פעילותו.
- מרוחק ממקום המגורים של משתמשיו.
- נמלי אוויר
לאורך חופי המדינה הוקמו 3 נמלי ים – בחוף הים התיכון: חיפה ואשדוד ובחוף ים סוף: אילת. הפעילות הכלכלית בנמלים בצמיחה איטית ומרביתה מסחרית ובתחום יבוא וייצוא. מיעוט נוסעים.
נמל חיפה
הנמל הוותיק בארץ. הוקם ע"י הבריטים בשנת 1933 וסביבו מפעלי תעשייה. עם השנים הנמל הורחב והועמק. כיום מגיעים אליו \ עוברים בו מטענים מצפון הארץ ומטענים מיוחדים כמו גרעיני תבואה, נוזלים, נפט וחומרים מסוכנים הדורשים שינוע מיוחד. לאחר הקמת נמל אשדוד המשרת את מרכז ודרום הארץ, חשיבות נמל חיפה ירדה שכן הוא מיושן יותר ובעל שטח פחות שטח אחסון. בסמוך לנמל חיפה נמצאת תעשייה כבדה ובתי זיקוק המזהמים מאוד את המפרץ ובעיקר את האוויר.
נמל אשדוד – "נמל היובל"
אשדוד היא עיר תעשייה, עיר נמל ובעלת תחנה להפקת כוח חשמל. בעקבות כך, אוכלוסייתה גדלה במהירות. נמל אשדוד הוא נמל מים-עמוקים הנבנה בים הפתוח במטרה להקל על הובלת מטעני
יצוא וייבוא מדרום הארץ, במקום להביאם מחיפה. בשנות ה90 הנמל הורחב ותפוקתו הוכפלה. הנמל משמש כמייצא מרכזי של מינרלי ים המלח והנגב, וסביבו אזור נרחב המאפשר את פיתוחו בעתיד. הנמל הוקם כחלק ממגמת פיזור האוכלוסייה ומכיוון שהוא מקצר את ההובלה היבשתית.
יתרונות של הנמל באשדוד כעיר נמל
- העיר קרובה לעורקי תחבורה קיימים (כמו רכבת וכבישים מהירים).
- הנמל קרוב למרכזי תעשייה במרכז ובדרום ומועברות ממנו מכולות לאילת.
- קרקעית הים משופעת ונקייה מסלעים.
- הנמל קשור למסילת הברזל לוד-אשקלון ולמסילה נוספת.
נמל אילת
יתרונות מיקום
- מבנה מפרץ טבעי, צר ועמוק – אין צורך לבנות שובר גלים ונוח לעגינה.
- בעל מסוף נפט.
- מקשר את ישראל עם מזרח אפריקה, אסיה והמזרח הרחוק בלי צורך לעבור בתעלת סואץ
- נוח לייצוא מטעני פוספטים.
- משמש כנמל ייבוא של מכוניות מהמזרח הרחוק.
חסרונות
- אין מפעלים באזורו.
- שטח הפיתוח העתידי שלו מצומצם ביותר.