תהליכי עיור במזרח התיכון
בעקבות המהפכה התעשייתית, אזור המזה"ת עבר תהליך עיור מואץ. התהליך התרחש באמצע המאה ה-20, מאוחר יחסית בהשוואה למדינות מערב אירופה ומדינות העולם המפותח אשר החלו אותו בתחילת המאה ה-19.
במה מאופיין תהליך העיור במזה"ת?
- עיור מואץ – הגירה מסיבית מהכפר לעיר
- צמיחה מהירה של האוכלוסייה ושטח הערים, והפיכתן לערי ענק וערי ראשה
- הקמת ערים חדשות
במזה"ת, המושג המקובל הוא "עיר-כפר" – אוכלוסייה הגרה בעיר אך מנהלת סגנון חיים כפרי.
סיבות לעיור
- מציאת פרנסה – מגוון עבודות בתעשייה ובשירותים
- השכלה גבוהה (אוניברסיטאות) בעיר
- תנאי מחייה, תברואה ורפואה גבוהים יותר
- צמצום שטחים חקלאיים עקב ריבוי טבעי גבוה -> אבטלה
- הכנסת מיכון חקלאי, מוריד את הביקוש לידיים עובדות -> אבטלה בכפר
- קריסת תשתיות והתפוצצות אוכלוסין
המטרה – יציאה ממעגל העוני.
עיר ראשה במזה"ת
עיר ראשה – מדרג עירוני חסר. מאפיין בדר"כ מדינה מתפתחת ובה העיר הגדולה במדינה, גדולה ביותר מפי 2 מהעיר השנייה במדינה. מדרג זה יוצר תופעה של עיר ראשה, שהיא מרכז הכובד הכלכלי, המדיני והתרבותי במדינה. לא מתקיים חוק סדרי הגודל. אין פיזור הגיוני של האוכלוסייה.
מאפייני עיר ראשה במזה"ת
- בדר"כ עיר בירה בעלת כוח פוליטי, מרכז ממלכתי ותרבותי.
- הגדולה מבחינת אוכלוסייה וצפיפות אוכלוסין.
- כלכלה ענפה ותחבורה מפותחת.
- מורשת היסטורית.
בעיות בעיר הראשה בעקבות העיור המואץ
- שטח העיר לא מסוגל לספק את הצרכים הבסיסיים של התושבים
- העיר סובלת מהתפוצצות אוכלוסין
- היווצרות שכונות עוני
עיר עליונה – מבני מגורים שעשויים מחומר רך אשר הוקמו על גגות בתים. לדוגמה – קהיר.
קג'ה קונדו (שכונות עוני) – מבנים לא חוקיים שנבנו בלילה אחד. לדוגמה – אנקרה (טורקיה).
עיר מתים – שכונות מגורים בבתי קברות. לדוגמה – קהיר.
- פערים גדולים בין עשירים ועניים.
- אבטלה רבה.
- רמת תברואה נמוכה, הנובעת מחוסר יכולת לעבוד בקצב הגידול.
- קריסת תשתיות.
- התפתחות מגזר תעסוקה בלתי פורמאלי, כלכלת בזאר.
הפתרון – פיזור האוכלוסייה. הכיצד?
- העברת עיר הבירה לאזור דליל ובלתי מיושב. לדוגמה – בטורקיה העבירו את עיר הבירה מאיסטנבול אל לאנקרה הנמצאת ברמת אנטוליה (ערבתית, לא מאוכלסת במיוחד).
- הקמת ערים חדשות – מעבר האוכלוסייה לערים חדשות, מתוכננות, יציבות ובעלות תעשייה. לדוגמה – מצרים וערי התעלה והערים החדשות סביב קהיר.
רוב הנסיונות לפיזור האוכלוסייה כשלו או הצליחו מעט.
מדוע?
- הערים החדשות לא נתנו מענה כלכלי – לא הייתה מספיק תעסוקה, או שרמתה לא התאימה לרמת האוכלוסייה (הייתה גבוהה מדי).
- יוקר מחייה בערים החדשות. התושבים העניים חוששים לעזוב את העיר והעשירים בעלי הכל לא ממהרים לעזוב את מקומם.
העיר המזרח תיכונית העתיקה
מאפיינים
- מוקפת חומה – בגלל בעיות בטחון.
- מחולקת לרובעים – אוכלוסייה מגוונת.
- בזאר מקורה – בעקבות בעיות אקלימיות.
- בתי תפילה לעדות ודתות שונות – בתי כנסת, כנסיות ומסגדים (כולל מסגד יום השישי).
- בית מושל או ארמון עתיק – שלטון אימפריות במרכזים שונים.
- בית קברות מחוץ לעיר – במטרה לחסוך מקום ולמנוע טמא
- שווקי בהמות מחוץ לעיר
- סמטאות צרות ועקלקלות – רוב הערים העתיקות במזה"ת הן על בסיס רומי. תחילה הן נבנו בשיטה מסודרת (שתי וערב), אך בעקבות בעיות ביטחון וצפיפות הרחובות הפכו עם השנים לסמטאות צרות ועקלקלות.
העיר המזרח תיכונית כיום
בנויה מ3 חלקים –
- עתיק – בו מצוי מסגד מרכזי, שוק מקורה ואוכלוסייה ענייה הגרה בצפיפות.
- מודרני – תעשייה, תחבורה, מוסדות ציבור ורובעי מגורים ברמות שונות.
- שולי העיר – תערובת.
התפשטות הערים כיום
בתחילת המאה ה-20, הרכבת נכנסה למזה"ת. בעקבות זאת, הוקמו מסילות ברזל ותחנות רכבת ליד ערים עתיקות – דמשק, ביירות, ירושלים, קהיר ורבת עמון.
במהלך השנים, התפתחה פעילות עסקית בין חומות העיר העתיקה ותחנות הרכבת. כלומר,
הפעילות העסקית החלה לנדוד מהבזאר אל הציר בין תחנת הרכבת לעיר.
בשנת 1918 הסתיים הכיבוש העות'מאני והשלטון ברוב מדינות המזה"ת היה בידי הבריטים והצרפתים. בעיות הביטחון כמעט הסתיימו ותושבים החלו לצאת מהערים מוקפות החומה אל
השטח הפתוח מעבר לתחנת הרכבת. במקביל, השלטון החדש החל לבסס עצמו והוקמו מרכזים שלטוניים אשר יצרו מקומות עבודה אליהם נהרו אנשים רבים.
בשנות ה-40 מרבית המדינות קיבלו את עצמאותן. מאמצע שנות ה-40, ערי הבירה במזה"ת גדלות, עד שהפכו כיום למוקדי הגירה גדולים.
ערים מודרניות
במזה"ת קיימות ערים מודרניות ומשגשגות, חלקן מסיבה היסטורית, אשר הצליחו להתחדש בתחומי בנייה, תיעוש ותיירות.
דוגמאות –
- אנטוליה בטורקיה.
- כווית במפרץ הפרסי.
- אבו דאבי, דובאי, דוחה וינבוע בחצי האי ערב – מהמדינות המודרניות בעולם. קיימות בהן שדרות רחבות, שדות תעופה גדולים, מרכזי מסחר ושירותים.
- נסיכויות המפרץ – הקמת איים מלאכותיים בצורות.
הבולטות בערים המודרניות הן מדינות הנפט, להן יכולת לפתח תשתית עירונית חדשה ומודרנית. ערים אלו מהוות מוקד משיכה למהגרים ולהשקעות של זרים.
עיור סביב א"י
ירדן
- סביב עמאן – יישוב עירוני צפוף
- בקעת הירדן – רצף כפרים חקלאיים
סוריה
- דמשק – עיר גדולה המתפשטת לכל עבר. כפרים וישובים מתפשטים לאורך נתיבי התחבורה אל דמשק.
לבנון
- מצור בדרום עד טריפולי בצפון רצף
- מהר הלבנון במזרח עד מישור חוף הים התיכון עירוני
מצרים
- תעלת סואץ (אל עריש וקנטרה) – תהליכי עיור
- אזור הדלתא של תעלת סואץ (קהיר, אלכסנדריה ופורט סעיד) – איזור עירוני מרכזי