גידול האוכלוסייה במזה"ת נובע מריבוי טבעי גבוה ומהגירה.
ריבוי טבעי גבוה במזה"ת
מדוע?
- שיעורי ילודה גבוהים – נובעים מהשכלה נמוכה, מעמד אישה נמוך (וולדנית), חוסר מודעות לאמצעי מניעה ותכנון משפחה, ילדים ככוח עבודה והשפעה דתית (בעיקר מוסלמית).
- שיעורי תמותה יורדים – נובע משיפור משמעותי בתברואה ותשתיות (פחות ביוב זורם ברחוב), רפואה (תרופות וחיסונים נכנסו למערכת הבריאות), תזונה ותנאי מחייה טובים יותר.
קשיים
הריבוי הטבעי הגבוה מהווה גורם מרכזי בבעיית העוני של ארצות המזה"ת.
- צמצום שטחים חקלאיים – האוכלוסייה הכפרית גדלה ושטחים חקלאיים מנוצלים למען
בנייה ומגורים. הדבר מוביל לפגיעה בפרנסה, במקורות ובכמויות המזון וגורם להגירה מהכפר לעיר. - מחסור גדל במים ובמי שתייה.
- התפוצצות אוכלוסין במרחב הכפרי והעירוני ועיור מואץ במרחב העירוני – מוביל
לאבטלה ומחסור במים ומזון. בעקבות כך שהתשתיות העירוניות קורסות, נוצרות
שכונות עוני, נגרמת תסיסה חברתית ויש חוסר יציבות שלטונית. - בריחת מוחות – הגירת אנשים משכילים יחד עם משפחותיהם, למדינות מפותחות בדר"כ.
- מחסור במזון – קצב הריבוי הטבעי עולה על קצב ריבוי המזון. רוב החקלאות במזה"ת
היא מסורתית, ולכן היבול נמוך. המצב גורם למדינות לייבא מזון, דבר שפירושו תלות והשקעת כספים על חשבון פיתוח המדינה.
קצב גידול האוכלוסייה
בעבר, לקח לאוכלוסיית המזה"ת 100 שנים להכפיל את עצמה.
בעקבות ריבוי טבעי גבוה, הקצב גבר והגיע לכך שהאוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 30 שנה.
התחזית לעתיד היא שהקצב ירד, בעיקר בגלל מדיניות של צמצום ילודה.
תיאוריית מלתוס
התיאוריה של מלתוס טוענת כי קצב גידול האוכלוסייה יעלה בשלב מסוים על קצב גידול המזון,
וכך בנקודה מסוימת תהיה "התפוצצות אוכלוסין".
התפוצצות אוכלוסין – מצב בו הקרקע לא מסוגלת לספק את צרכי האוכלוסייה. רעב.
עם השנים, הנתונים של מלתוס הופרכו.
הסיבות
- שיעורי הריבוי הטבעי בעולם ירדו.
- גילו קרקעות פוריות ושטחי חקלאות חדשים המאפשרים הגדלת כמות המזון.
- התפתחות טכנולוגית – המהפכה הירוקה והלבנה (הגדלת כמות המזון).
- התפתחות תחבורה ימית ויבשתית – מאפשרת העברה וניידות של מזון ואנשים.
ניאו מאלתואיזם – קבוצת חוקרים הטוענת שלמרות כל השינויים וההתפתחויות העולמיות,
יש מדינות (בעיקר מתפתחות) הנמצאות במצב "התפוצצות אוכלוסין" ורעב, ויש מדינות שעלולות להגיע למצב זה בעקבות קצב ריבוי טבעי גבוה (כמו מצרים). המסקנה – יש לעודד הגבלת ילודה ותכנון משפחה.
מודל התמורה הדמוגרפית
שלב 1 – שיעורי ריבוי הטבעי נמוכים. שיעורי הילודה גבוהים וגם שיעורי התמותה גבוהים,
תוחלת החיים קצרה. גודל אוכלוסייה יציב. שיעור הריבוי הטבעי נתון לשינוי בהשפעת מגפות. אין מדינה בעולם שנמצאת בשלב זה. המדינות התת-מתפתחות כיום, היו בשלב זה לפני חמישים שנים.
שלב 2 – שיעורי הריבוי הטבעי עולים. שיעורי התמותה יורדים באופן חד. התוצאה היא עלייה גדולה בשיעורי ריבוי טבעי. האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר. מאפיין מדינות תת-מתפתחות (פיצוץ אוכלוסין).
שלב 3 – שיעורי הריבוי הטבעי יורדים. הירידה בשיעור התמותה ממשיכה (בקצב איטי), ובמקביל ירידה חדה בשיעור הילודה. התוצאה היא האטה בקצב גידול האוכלוסייה. מאפיין מדינות מתפתחות.
שלב 4 – שיעורי הריבוי הטבעי נמוכים. שיעורי התמותה נמוכים וממשיכים לרדת, ושיעורי הילודה נמוכים גם הם, אך ניתנים לתנודות. התוצאה היא ריבוי טבעי נמוך מאוד. באוכלוסיות מסוימות קיים אף ריבוי טבעי שלילי (האוכלוסייה הולכת וקטנה). מאפיין מדינות מפותחות.
מדיניות הגבלת ילודה
חלק ממדינות המזרח התיכון אימצו מדיניות להגבלת הילודה (כמו מצריים, טורקיה ואיראן).
הפעולות הובילו להורדה מסוימת ברמת הילודה.
מצרים – פרסום רב בכלי התקשורת להגברת מודעות, הקמת מרכזי תכנון משפחה ומתן מענק כספי לנשים שילדו 2-3 ילדים.
ירדן וארצות המגרב – אכיפת חינוך (חוק חינוך חובה, המונע מהילדים לעבוד ומעודד השכלה).
קשיים ביישום
- עקירת מסורת דתית המעודדת ילודה – השקעה בחינוך והסברה, עידוד שימוש באמצעי מניעה והעלאת מעמד האישה מנוגדים לדת.
- חוסר עקביות – חילופי שלטון, חוסר עקביות ומחסור בחקיקה ישירה פוגעים בהצלחה.
- המומנטום הדמוגרפי – אחוז הילדים באוכלוסייה גבוה. כשהם יתבגרו ויכנסו לגיל הפריון, האוכלוסייה תמשיך לגדול בשיעור גבוה, גם אם ילדו מעט.
פירמידת הגילים רחבה מאוד בבסיסה. אוכלוסיית תלויים גדולה מאוד ובעיקרה ילדים. קיים נטל כלכלי על קבוצת המפרנסים ועל המדינה.
הגירה במזה"ת
הגירה חיצונית
הגירה בין מדינות, ממדינת המוצע (גורמי דחיפה) אל מדינת היעד (גורמי משיכה).
הגירה מרצון
- הגירת משכילים ואנשי מקצוע מהמזה"ת אל ארצות המערב – כדי לשפר את מצבם הכלכלי ולהעלות את רמת חייהם. מדינות היעד מרוויחות אנשי מקצוע ברמה גבוהה ומשכילים, העובדים לעיתים בשכר נמוך מהמקומיים. מצד שני, תפיסת מקומות העבודה ע"י זרים גורמת לעלייה באבטלה ולקסנופוביה. מדינות המוצא סובלות מ"בריחת מוחות" ומפסידות אנשים משכילים שהיו יכולים לפתח את המדינה.
- הגירת משכילים בין מדינות המזה"ת, מהמדינות העניות אל מדינות הנפט העשירות – מדינות המוצא מרוויחות מבחינה כלכלית מכיוון שהעובדים שולחים כסף למשפחות שנותרו בהן, אך מצד שני הן נשארות ללא אנשי מקצוע ומשכילים, וכן משפחות רבות נותרות חד הוריות.
- הגירת פועלים פשוטים לארצות העשירות באירופה ולמדינות הנפט – בחיפוש אחר תעסוקה ושיפור רמת החיים. לדוגמה, מליוני טורקים מהגרים ברחבי אירופה, בעיקר בגרמניה. טורקיה נהנית מכיוון שזורם אליה כסף זר רב (דולר ויורו) ובנוסף המהגרים החוזרים לטורקיה, לאחר שנים, הם מקצועיים יותר ובעלי כסף. עם זאת, מתפתחת שנאת זרים במדינות היעד.
הגירה מאולצת
נובעת בדר"כ ממצבי מלחמה. במאה האחרונה היו אירועים רבים של גירוש תושבים או בריחתם מאזורים שנכבשו ע"י צבא זר או בעקבות מצב כלכלי.
דוגמאות –
- במלחמת העצמאות ברחו כ650,000 ערבים מתחומי מדינת ישראל, הנקראים פליטים.
- גירוש מאות אלפי מהגרים פלשתינאים ומצרים ממדינות הנפט.
הגירה מסיבות סביבתיות – כמו אסונות טבע ורעב.
הגירה פנימית
מהכפר אל העיר – נחשלות המרחב הכפרי (ילודה רבה וחוסר יכולת לפרנס בעקבות שטח חקלאי מצומצם) מובילה להגירה אל הערים הגדולות בחיפוש אחר פרנסה. מתרחש תהליך עיור.
מהמרכז לשוליים – דוגמאות
- ישראל – הממשלה מעודדת מעבר אוכלוסייה לשוליים (הנגב והגליל) ע"י מתן מענקים, הלוואות ופיתוח מקורות תעסוקה.
- מצריים – הרחבת שטחים חקלאיים ופיתוחם (יצירת תעסוקה) וכן שיקום ופיתוח ערי
תעלת סואץ (יצירת תעסוקה המובילה להגירה תושבים לאיזור וצמצום הלחץ על קהיר). - סוריה – פיתוח נהר הפרת (יצירת סכר הידרואלקטרי), לא הניב תוצאות רבות.
- טורקיה – פיתוח רמת אנטוליה והמזרח.
השפעות
על הכפר
- עזיבת גברים מובילה לשינוי המבנה המסורתי ולצמצום "כוח העבודה".
- גדל הפער בין העיר לכפר.
- החקלאות לא מפותחת ולא רווחית.
על העיר
- צפיפות
- מחסור בדיור
תפרוסת האוכלוסייה במזה"ת
מפה פיסית, מפה כלכלית ומפת צפיפות אוכלוסין.
הגורם הפיזי משפיע על תפרוסת האוכלוסייה וכולל תנאי מחייה טבעיים כמו מקורות מים, מישורים, תנאי אקלים נוחים ומשאבים (כמו נפט). לאורך ההיסטוריה, הגורם הפיזי קבע את ריכוזי האוכלוסייה שהובילו ליצירת דרכים, מרכזי דת ומרכזים כלכליים. האקלים במזה"ת הוא מדברי ואינו מעודד התיישבות ובעל תלות גבוהה במים. נופי המזה"ת משפיעים גם על תפרוסת האוכלוסייה.
גורמים המעודדים התיישבות במזה"ת
- מקורות מים – עמקי נהרות ונאות מדבר באזורים מדבריים, לאורכם נמצאת חצי מאוכלוסיית המזה"ת. הנהר הוא מקור למי שתייה וחקלאות, והקרקע לאורכו פוריה. דוגמאות –
- לאורך נהר הנילוס נמצאים 99% מאוכלוסיית מצריים, ורוב אוכלוסיית סודן.
- לאורך נהרות הפרת והחידקל נמצאים רוב תושבי עירק.
- אקלים לח – מאפשר גידול חקלאי (מפת אקלים \ משקעים של המזה"ת)
- אקלים ים תיכוני – מישורי חוף הים התיכון, ישראל, לבנון וטורקיה.
- אקלים מונסוני – רמות תימן והרי עסיר.
- חופי הים התיכון – פרנסה מערי נמל, תעשיית נפט, תיירות וחקלאות (כשיש מים זמינים).
- המפרץ הפרסי
- הים השחר
- החוף המזרחי של ים סוף
- דרכי תחבורה ראשיות
- דרך המשי
- דרך הים
- דרך המלך
- תעלת סואץ
- מרכזים עירוניים מתקופות קדומות, כמו
- ירושלים
- חלב
- איסטנבול
- שירז
לעיתים הנובעים מסיבות דתיות (כמו ירושלים ומדינה).
- מרכזי כלכלה – ריכוזי אוכלוסייה עירוניים סביב אתרי נפט וסכרים, כמו אסואן ונהר הפרת.