ערים ועיור

ערים ועיור

 

תפרוסת אוכלוסייה

בני האדם אינם פרוסים ע"פ כדה"א באופן שווה, כך שיש איזורים בעולם בעלי צפיפות אוכלוסייה גבוהה ואיזורים הריקים כמעט מאדם. ריכוזי האוכלוסייה הגדולים בעולם הם במזרח אסיה, דרום אסיה, במערב אירופה ובצפון-מזרח אמריקה.

 

צפיפות אוכלוסין – צורת פיזור האוכלוסייה במקומות שונים בעולם, כמה תושבים חיים בממוצע על שטח נתון. צפיפות האוכלוסין אינה מעידה בהכרח על רמת פיתוח.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גורמים המשפיעים על תפרוסת האוכלוסייה

 

גורמים פיסיים

ככל שרמת הפיתוח במדינה נמוכה יותר, הרמה הטכנולוגית נמוכה יותר, והשפעת המאפיינים הפיסיים על תפרוסת האוכלוסייה גבוהה יותר. בדר"כ, באיזורים בעלי ריכוז אוכלוסייה גבוהה,
קיימים תנאים פיסיים נוחים אשר מעודדים התיישבות, ולהפך.

 

טופוגרפיה (מפה פיסית)

  1. טופוגרפיה מישורית – פני שטח ישרים נחשבים ליתרון גיאוגרפי שמעודד התיישבות.
    באיזור מישורי קל יותר לבנות ולפתח חקלאות ותשתיות. פעמים רבות המישור נמצא
    סמוך לים (מישור חוף), ואליו מתנקזים נחלים (בדרכם אל הים) המביאים אדמת סחף פורייה, השוקעת באזור החוף ותורמת להתפתחות החקלאות (דלתא).

 

  1. איזורי עמק – איזורי עמק נחשבים ליתרון גיאוגרפי שמעודד התיישבות. לרוב, זורם בהם
    נחל או נהר, ומצויה בהם אדמת סחף, שהיא קרקע פורייה. עם זאת, בעמק קיים חסרון גיאוגרפי של סכנת הצפה.

 

  1. טופוגרפיה הררית – איזורי הרים נחשבים לחסרון גיאוגרפי שדוחה התיישבות. באיזורי
    הרים קשה יותר לבנות ולפתח חקלאות. לרוב, באיזורים אלו יש מיעוט קרקע פורייה.
    בנוסף, לרוב האקלים פחות נוח – הטמפ' נמוכות והחמצן דליל.

מקורות מים (מפה פיסית ומפה כלכלית) – מתייחס למים מתוקים הראויים לשתייה ולהשקיה.
שפע של מקורות מים נחשב ליתרון גיאוגרפי שמעודד התיישבות.

קרקעות (מפה כלכלית) – קרקעות פוריות, העשירות בחומרים אורגניים, תורמות לפיתוח חקלאי ומעודדות התיישבות. קרקע פורייה מצויה בעיקר באיזורי עמק ומישור (דלתא).

אקלים (מפת אקלים) – אקלים נוח מעודד התיישבות, בעוד אקלים קיצוני דוחה התיישבות.

מחצבים \ אוצרות טבע (מפה כלכלית) – ריבוי מחצבים נחשב ליתרון גיאוגרפי. זהו בסיס לפיתוח מקורות תעסוקה, ע"י הקמת תעשייה ומסחר.

מוצא ימי (מפה פיסית) – מוצא ימי נוח נחשב ליתרון גיאוגרפי שמעודד התיישבות. מעודד הקמת נמל, סביבו מתפתחת תעשייה והתיישבות. גם מיצר (מעבר מים בין שתי יבשות) מעודד התיישבות.

 

גורמים דתיים וסיבות היסטוריות

מוקדים דתיים מהווים מקור משיכה לאוכלוסייה, גם אם לא מתקיימים בהם תנאים אידיאליים. לדוגמה, העיר מכה שנמצאת בערב הסעודית. בנוסף, תפרוסת האוכלוסייה מושפעת גם מסיבות היסטוריות, כמו כיבושים.

קשיי התיישבות באיזורים בעולם

 

 

מדבריות חמים וקרים

  • כמות משקעים
  • טמפ' קיצוניות
  • משרע טמפ' גבוה
  • מחסור במים זמינים
  • רוחות חזקות
  • קשיי הסתגלות לבע"ח וצמחייה
  • מיעוט התיישבות אנושית

 

 

 

יערות הגשם

  • כמות משקעים גבוהה
  • טמפ' גבוהה
  • לחות גבוהה
  • צמחיית יערות גשם ויערות עד

 

 

 

איזורים הרריים

  • טמפ' נמוכה
  • שלג וקרח בפסגות
  • אוויר דליל
  • מדרונות תלולים
  • בעיות תחבורה
  • בעיות בחקלאות
  • מיעוט צמחייה טבעית

 

ערים מתמחות

עיר מתמחה היא עיר אשר פעילות כלכלית מסוימת ממלאת בה תפקיד מרכזי. לדוגמה: עיר נמל,
עיר תעשייה ועיר תיירות. בעבר, התנאים הפיזיים השפיעו על הערים והובילו אותן להיות מתמחות.

 

עיר נמל

מאפיינים

  • ממוקמת בסמוך לים ומפרץ טבעי או שפכי נהרות אשר מאפשרים הקמת נמל טבעי.
    כיום ניתן לבנות גם נמלים מלאכותיים.
  • תעשיה כבדה – עיר הנמל מתאפיינת בתעשייה רבה, בעיקר תעשייה כבדה.
  • ריבוי מסחר – בעיר הנמל מתפתחים איזורי מסחר, בנקאות וחברות יצוא ויבוא.

 

עיר תעשייה

מאפיינים

  • ריבוי תעשיות כבדות אשר מזהמות את הסביבה ותופסות שטח נרחב.
  • עשן, ארובות וזיהום אוויר.
  • ריבוי גברים בגיל העבודה.

עם זאת, ישנן ערים מתועשות בעולם המפותח בהן התעשייה הכבדה איננה דומיננטית עוד, והיא יוצאת מחוץ לעיר.

 

עיר תיירות

מאפיינים

  • אופי בינלאומי
  • מרכזי קניות ומסחר
  • ריבוי מסעדות, מקומות בילוי ותרבות
  • ריבוי מלונות ותיירים

גורמי מיקום

  • סמוך לאתרים היסטוריים וארכיאולוגיים
  • בעיר יהיו חופי ים (תיירות SSS)
  • קרבה לאתרי סקי ונוף טבעי
  • קרבה למרכזי כוח תרבותיים-כלכליים

תהליך העיור

כשמסתכלים על תהליך העיור בעולם, ניתן לראות הבדלים בקצב העיור בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות. עם זאת, השלבים בהם זהים.

 

 

הנחות לגבי תהליך העיור בעתיד: תהליך העיור ילך ויגדל בשיעור קבוע ובאופן קיצוני. העיור ייצור תופעה של איזורי גלעין ואיזורי שוליים במדינה.

 

 

 

הגורמים לתהליך העיור

  1. התפוצצות אוכלוסין כפרית – במרחב הכפרי הריבוי הטבעי גבוה, דבר הגורם לצמצום
    השטח החקלאי, לאבטלה ולמחסור במזון. בעקבות כך מתרחשת הגירה, שמטרה המרכזית היא מציאת עבודה ושיפור רמת החיים (רפואה, חינוך, נגישות למים נקיים וכו').

 

  1. תיעוש – במדינות מתפתחות מתרחש תהליך תיעוש מואץ. חברות רב-לאומיות מקימות מפעלי תעשייה רבים בערים, המהווים כוח משיכה לאוכלוסייה הכפרית.

 

מקורות גידול האוכלוסייה

  1. ריבוי טבעי – במדינות מפותחות קצב הריבוי הטבעי נמוך וכך גם קצב גידול האוכלוסייה בעיר. במדינות מתפתחות קצב הריבוי הטבעי גבוה, וכך גם קצב גידול האוכלוסייה בעיר.

 

  1. הגירה: פנימית (מהכפר לעיר) – הגירת אוכלוסייה חדשה לעיר. בעיר גדולה במדינה מפותחת, גידול העיר יהיה מתון, שכן אין תהליך עיור מואץ. לעומת זאת, בעיר גדולה במדינה מתפתחות, גידול העיר יהיה מהיר, שכן קיים תהליך עיור מואץ.

חיצונית: ממדינה למדינה.

 

  1. סיפוח יישובים כפריים – התפשטות העיר במרחב, ע"י צירוף השטח והאוכלוסייה של ישובים קטנים הסמוכים לעיר הגדולה.

שלבים בתהליך העיור

 

גרף העיור הקלאסי (%)

 

 

שלב 1 – רוב החברה כפרית, מבוססת על חקלאות.

 

 

שלב 2 – עיור מואץ

אוכלוסיית העיר גדלה בקצב מהיר מאוד, שטח העיר גדל במהירות והעיר משתנה ומתפתחת.
בשלב זה, העיר מתאפיינת בהתפוצצות אוכלוסין עירונית הנקראת גם "עיור יתר", אשר מתבטאת באבטלה, מחסור במגורים, עוני, פשע וקריסת תשתיות.

העיור המואץ אפיין את הערים הגדולות במערב אירופה לפני 150 שנים, וכיום מאפיין ערים גדולות במדינות מתפתחות.

 

תוצאות העיור המואץ

  • יישובים כפריים הופכים לערים, עקב פירוור וסיפוח.
  • הקמת ערים חדשות, בעיקר במטרה לפיזור אוכלוסין.
  • התפתחות ערי ענק.
  • התפשטות הערים – יצירת מטרופולין \ מגלופוליס.

 

בעיר גדולה במדינה מפותחת גידול האוכלוסייה נמוך, כי אין עיור מואץ וקצב הריבוי הטבעי נמוך. בעיר גדולה במדינה מפתחת גידול האוכלוסייה גבוה, כי יש עיור מואץ וקצב הריבוי הטבעי גבוה.

שלב 3 – עיור מתון ותהליכי פירוור

בשלב זה רוב האוכלוסייה במדינה היא עירונית ולכן אין גידול משמעותי באוכלוסיית הערים. העיר מתאפיינת במלחמה על שימושי קרקע, בקרקע יקרה ובמטרדים (זיהום אוויר, רעש, פקקים וכו').

פירוור – מעבר של אוכלוסייה, צעירה בעיקר, מהעיר הגדולה לאיזורי הפרברים. מאפיין בדר"כ מדינות מפותחות.

הסיבות לפירוור

  • מחירי הקרקע והדירות בעיר יקרים.             גורם
  • בעיר יש מטרדים סביבתיים. דחיפה
  • הפרברים מציעים דיור זול משמעותית מהעיר ואיכות חיים גבוהה. גורם
  • ממוקמים בקרבת העיר, ואוכלוסיית הפרבר מיוממת אל העיר הגדולה. משיכה

 

 

שלב 4 – חזרה אל העיר

בערים הגדולות במדינות מפותחות חל תהליך של חזרה אל העיר. האוכלוסייה החוזרת מורכבת בעיקר מצעירים רווקים, ממעמד סוציו-אקונומי גבוה.

הסיבות לחזרה אל העיר

  • שאיפה לחיות חיים עירוניים.
  • הימצאות מקומות עבודה רבים, כתוצאה מפיתוח תעשיות היי-טק בערים.

 

השלכות של עיור יתר

כלכלה ותשתיות

  1. פיגור ביצירת תשתיות כלכליות – מחסור במקומות תעסוקה, עלייה באבטלה, התפתחות מגזר בלתי פורמלי.
  2. פיגור בפיתוח תשתיות תחבורה – פקקי תנועה, זיהום אוויר, קריסת תשתיות.
  3. פיגור בהקמת תשתיות חברתיות ותברואתיות – חינוך, בריאות, מים, ביוב, חשמל.
  4. פיגור בפיתוח תשתיות דיור – שכונות עוני, פלישה לשטחים פתוחים, מגורים זמניים.

 

איכות חיים

  1. עלייה בשיעורי הפשיעה והיעדר ביטחון אישי.
  2. עלייה בזיהום הסביבה, מקורות המים והאוויר.

מדרג עירוני

כשמסתכלים על ההתיישבות העירונית במדינה, ניתן להבחין בהבדלים במדרג העירוני בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות.

 

מדרג – דירוג הערים במדינה, מהגדולה לנמוכה. 2 סוגים:

 

מדרג עירוני מלא – "חוק סדרי הגודל"

מאפיין בדר"כ מדינה מפותחת, בה יש פיזור הגיוני ומסודר בין הערים הגדולות במדינה, מבחינה מספרית ובמרחב הגיאוגרפי. המדרג מקיים את הסדר היחסי בין הערים הגדולות במדינה. העיר הגדולה, אינה גדולה ביותר מפי 2 מהשנייה (ולכן מתקיים כאן חוק סדרי הגודל).

 

מדרג עירוני חסר – עיר ראשה

מאפיין בדר"כ מדינה מתפתחת ובה העיר הגדולה במדינה, גדולה ביותר מפי 2 מהעיר השנייה במדינה. מדרג זה יוצר תופעה של עיר ראשה, שהיא מרכז הכובד הכלכלי, המדיני והתרבותי במדינה. לא מתקיים חוק סדרי הגודל. אין פיזור הגיוני של האוכלוסייה בין הערים.

 

מדרג דו – ראשי – שתי ערים גדולות, הקרובות אחת לשנייה מבחינת כמות אוכלוסייה.

 

 

העברת ערי בירה בעולם

לעיתים, מועברת במדינה כלשהי עיר הבירה. בעזרת האטלס ונתונים נוספים נמצא את הסיבה.
אין לכתוב את כל הגורמים באופן אוטומטי.

 

גורמים אפשריים

  1. התפוצצות אוכלוסין בעיר הבירה הישנה וניסיון להפחית לחץ כלכלי ואקולוגי ממנה.
  2. מיקום הבירה החדשה במרכז המדינה והרחקתה מהגבול.
  3. עידוד פיתוח של אזור נחשל (משיכת אוכלוסייה חדשה).
  4. פיזור אוכלוסין, בעיקר מאיזור הגלעין לשוליים.
  5. הקמה באיזורים בהם נמצאו מחצבים, במטרה לפיתוח תעשיות שונות.
  6. רצון להתנתק מהעבר הקולוניאלי הישן.
  7. הקמת מרכז שלטוני חדש.
  מדינה מתפתחת מדינה מפותחת
 

שיוך

 

המדינות העניות והפחות מפותחות בעולם. רובן נמצאות באפריקה, אמריקה הדרומית ואסיה.

 

 

המדינות העשירות והמתועשות בעולם. ארה"ב, מערב אירופה, קנדה, אוסטרליה, יפן וכו'.

 

עיר וכפר

 

אחוז נמוך גר בעיר

אחוז גבוה גר בכפר

 

 

אחוז גבוה גר בעיר

אחוז נמוך גר בכפר

 

ערי ענק

 

7 מתוך 10 ערי הענק בהן

 

3 מתוך 10 ערי הענק בהן

 

 

עיור

 

מואץ

 

מתון, משולב עם תהליך פירוור

 

 

בערים

 

עוני ומצוקה

שכונות עוני

שכונות פלישה

 

 

עושר ורמת פיתוח

שכונות יוקרה

כיסי עוני

 

תחבורה

 

כבישים לא סלולים, כלי רכב ישנים

 

 

תשתיות מפותחות, כלי רכב חדישים

 

אוויר

 

צפיפות וזיהום אוויר

 

 

אוכלוסייה

 

צעירה, הגירה רבה של גברים

 

 

מזדקנת ומעורבת

 

שימושי קרקע

 

כמעט ואין קרקע פנויה, בעקבות פלישות

 

 

מחירי הקרקע יקרים

 

תכנון עירוני

 

חוסר תכנון עירוני

 

 

מלחמות על שימושי קרקע

 

ריבוי

 

ריבוי טבעי גבוה

 

 

ריבוי טבעי נמוך

עיר במדינה מפותחת, מול עיר במדינה מתפתחת

 

 

מדינות אמריקה הדרומית השתחררו מוקדם יותר משלטון הקולוניאליזם לעומת מדינות אפריקה,
ולכן תהליכי העיור והפיתוח בהם מוקדמים מאשר באפריקה, אך נמוכים מהמדינות המפותחות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *