"בואו בית אל ופשעו, הגלגל הרבו לפשוע והביאו לבוקר זבחיכם…מעשוריכם וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם נאום ה' " (פס 4-5)
מאחר תושבי ממלכת ישראל לא הקשיבו לביקורת של עמוס הוא ניסה למשוך את תשומת ליבם בכך שפנה בלעג, אירוניה.
עמוס אמר לתושבי ממלכת ישראל שימשיכו להגיע למקומות הפולחן בית אל והגלגל וימשיכו להקריב מצד אחד, ומצד שני לפגוע בחלשים שבחברה.
עמוס מזכיר את סוגי הקורבנות שהעם מקריב:
- זבח – קורבן שניתן לאכול ממנו (המקריב יכול לאכול ממנו)
- מעשר – עשירית מהיבול שניתנת כתרומה לה'
- קורבן תודה – קורבן שמביא אדם שרוצה להודות לה'
- נדבות – קורבן נדבה שהמקריב מביא מרצונו (תרומות)
הביקורת של עמוס בפס 4-5 באה לידי ביטוי באירוניה כשהמסר הוא שה' מעדיף מוסר חברתי על פני קורבנות