נפט

 

נפט הוא נוזל דליק, המשמש כדלק בתחבורה, תעשייה, חשמל וחומר גלם בתעשייה פטרוכימית – תעשייה כימית העוסקת בעיבוד מוצרים מנפט. השימוש הראשון בנפט היה לצרכי תחבורה ומיכון,
אך כיום הוא מספק כ 34% מצריכת האנרגיה. עתודת הנפט היא שהוא יספיק לעוד 50-100 שנה. צרכניות ע. הן מדינות מערב-אירופה, ארה"ב ויפן. יצואניות ע. הן סעודיה, כווית, איראן והאמירויות.

 

הובלת נפט נעשית ב2 דרכים מרכזיות –

  מיכליות צינורות
יתרונות  

הובלה נוחה, יעילה, מהירה וזולה יחסית.

 

חסרונות  

• מעבר מיכליות בים מחייב שייט בנתיב מסוים.
הפתרון לבעיה הוא שימוש בצינור נפט.

• בעיות אקולוגיות – דליפות נפט גורמות לנזק אקולוגי.

• בעיות גיאופוליטיות – אזורי מעבר ימיים הנמצאים
בסכסוך הם מקום לא בטוח למעבר או שאין אפשרות
לעבור בהם, ובכך נוצרת הגבלה.

 

• יקר

• כשצינורות נפט חוצים מדינות,
נוצרת תלות וחוסר יציבות.
כמו כן, זהו מקור לפגיעה מצד
מתנגדים, כמו ארגוני טרור.

 

 

תנאי היווצרות הנפט

תנאי להיווצרות הנפט במזה"ת
סביבה ימית – מים רדודים ואקלים חם  

אזור המפרץ הפרסי היה מצוי בעבר מתחת לים הטתיס, אשר היה רדוד וחם.

 

 

סלעי מאגר – סלעים נקבוביים הקולטים וסופחים את הנפט.

 

סלעי משקע וסלעי אבן חול.
 

סלעי חיפוי המונעים בריחת נפט מעלה.

 

סלעי חוואר וקירטון.
 

קמר היוצר מלכודת נפט.

 

היווצרות הנפט – פלנקטון ודגים מתים שוקעים בקרקעית הים הנמוכה. בתהליך שאורך מיליוני שנים, הם מתכסים בשכבות רבות, עליהן מים מפעילים לחץ והם נרקבים ללא חמצן. סלעי
המאגר סופחים את הנפט, ומעליהם נמצאים סלעי החיפוי שאוטמים את הנפט מלצאת החוצה.
מעל הנפט מצטבר בדר"כ גז. כל האיזור נמצא בתהליך קמר, היוצר מלכודת נפט.

 

 

איתור נפט – ראשית, יש לאתר סלעים ומבנים תת קרקעיים מתאימים.

שיטות

  1. צילומי לוויין – נועדו לזהות שינוי בצבע פני הקרקע, המעיד על דליפת נפט או גז מעלה.
  2. גיאוכימיות וגאופיזיות – שיטות המבוססות על גלי קול וכוח הכבידה, אשר מנתחות את התכונות השונות של הסלעים.
  3. שיטות גיאולוגיות – קידוחים למציאת שדות נפט באזורים "חשודים".

 

 

במזה"ת, הנפט נמצא בקמר המשתרע מדרום-מזרח סוריה עד מערב עומן. רוב
הנפט באיזור נמצא סביב המפרץ הפרסי – שיא הקמר.

 

 

הובלת הנפט במזה"ת

תיאורטית, הדרך הנוחה ביותר להובלת נפט מהמזה"ת אל אירופה היא דרך חלקו הצפוני
של המזה"ת ומשם בצינורות אל חופי ונמלי הים התיכון ומשם במיכליות אל אירופה וארה"ב.
מהצד השני, הדרך הנוחה להוביל נפט לאסיה דרך חלקו הדרומי של המזה"ת אל חופי המפרץ הפרסי ומשם לאסיה דרך מיצרי הורמוז.

עם זאת, אין קשר בין תפרוסת הנפט (מיקום המחצבים הטבעיים) לדרכי ההובלה.

מדוע?

  1. צריכת הנפט של המדינות היבואניות – שדות הנפט הצפוניים של המזה"ת לא מפיקים מספיק נפט לצרכי אירופה ואמריקה, ולכן יש לספק להן נפט מחלקו הדרומי של המזה"ת.
  2. שיקולים כלכליים – מחירי הובלה תלויים בנתיבי התחבורה. לדוגמה, מכלית גדולה במיוחד לא תוכל לעבור בתעלת סואץ ולכן תאלץ להקיף את יבשת אפריקה. בעקבות כך מחיר ההובלה יעלה.
  3. שיקולים פוליטיים

דוגמאותצינורות נפט במזה"ת

 

פעילים

  1. צינורות מערב הסעודית, בחריין, קטר וכווית אל ינבוע שבחופי ים סוף בערב הסעודית – מטרתם היא לצמצם את התלות במיצרי הורמוז, בעקבות מלחמת איראן עירק. פעילים.
  2. קצא"א (צינור נפט אילת-אשקלון) – בשנים 1967-1975 נסגרה תעלת סואץ בעקבות
    מלחמת ששת הימים, וכתחליף הונח צינור נפט אילת-אשקלון. פעיל.

 

 



לא פעילים

  1. מעירק – צינור נפט מכירכוך בצפון עירק אל סוריה, ומשם לטרבלוס בלבנון. צינור זה אינו משימוש עוד, כתוצאה מסכסוך עירק וסוריה.
  2. מעירק אל ירדן אל נמל חיפה – פעל עד 1948, ויצא משימוש עם קום המדינה.
  3. מעירק אל טורקיה – הונחו בשנות ה70 ועקפו את סוריה. נחסמו בשנת 1991 עם הטלת חרם האו"ם על עירק בעקבות מלחמת המפרץ.
  4. טפליין – מערב הסעודית אל ירדן אל סוריה אל רמת הגולן ואל צידון בלבנון. מטרתו הייתה לעקוף את תעלת סואץ ולצמצם את התלות בה. יצא משימוש בעקבות מלחמת האזרחים, אי היציבות בלבנון וכיבוש רמת הגולן.

 

תכניות עתידיות – כווית, ערב הסעודית והנסיכויות מתכננות להניח צינורות נוספים שנועדו לצמצם את התלות במיצרי הורמוז, בב אל מנדב ותעלת סואץ (שכן הם רגישים פוליטית).

 

מדוע מדינות מעוניינות שצינורות הנפט יועברו בתחומן?

  • יקבלו תמלוגים כספיים
  • ייהנו מסלילת כביש לאורך הצינור ומבנייה והרחבת נמלי ים

מצרים וטורקיה הן המדינות העיקריות שנהנות מכך, שכן מצריים שולטת על תעלת סואץ
וטורקיה מובילה נפט מעירק.

מדינות שאין בהן נפט נהנות מעובדים זרים שעובדים במדינות הנפט ושולחים כסף למשפחות.

שינויים במפרץ הפרסי בעקבות מהפכת הנפט

עקב גילוי הנפט במפרץ הפרסי, התחזק המעמד הפוליטי של מדינות הנפט והחלו להתעשר מייצואו. 3 מאפייני איזור המפרץ הפרסי – כמות נפט עצומה, נפט קל להפקה והפקה זולה, המדינות בעלות הנפט צורכות ממנו מעט מאוד ויכולות להפנות את רוב התפוקה לייצוא.

המדינות בעלות הנפט השפיעו על מחירי הנפט בעולם במספר אירועים –

 

שינויים במחירי הנפט

 

ניתן לראות 4 נקודות עיקריות בהן חל שינוי משמעותי במחיר הנפט –

1973 – לאחר מלחמת יום כיפור, חרם של מדינות ערב המייצאות נפט על המדינות שתומכות בישראל. היה זה משבר הנפט הראשון -> המחיר עלה

1979 – עליית שלטון האסלאם כנגד האמריקניזציה וצמצום של יצוא הנפט -> המחיר עלה

1980-1986 – מלחמה בין איראן לעירק והצפת השוק בנפט כדי לממן את המלחמה -> המחיר ירד

1991 – עירק פולשת לכווית, מציתה בארות נפט והייצוא מצטמצם -> המחיר עלה

 

 

חשיבות הנפט

הפיתוח המהיר שיבש את מערכות החיים המסורתיות. עקב ההגירה ההמונית וכדי למנוע זעזועים, מדינות המפרץ הקימו מנגנוני פיקוח שפגעו בזרים והובילו לתסיסה נגד השלטון. מוסדות הדת
לא ראו בחיוב את כניסת תרבות המערב (לבוש, סרטים וכו'), והחלו מהפכות חברתיות-דתיות,
כמו באיראן בשנת 1979.

בשנים 1980-1986 איראן ועירק רוקנו את קופותיהן כדי לממן את המלחמה ביניהן, דבר שגרם להתמוטטותן. מדינות שחששו שאיראן תנצח, ייצאו נפט רב כדי לעזור לעירק. הדבר הציף את השוק העולמי וגרם לירידת מחירים ולירידה בהכנסות המדינות שייצאו נפט. בנוסף, מלחמת המפרץ ב1991 פגעה בתשתיות עירק, והיא נאלצה להשקיע סכום רב בשיקומן. מסיום המלחמה, התערער מעמד ארגון יצואני הנפט וכל מדינה הגבירה את תפוקתה שלה. הדבר גרם לירידה במחירים.

תכניות פיתוח

מנהיגי אזור הנפט רצו לפתחו במהירות ולהפכו לאיזור מודרני, לפני שכמות הנפט תפחת.
לכן, הם יצרו תכניות גדולות לפיתוח חקלאות, תעשייה, תחבורה אנרגיה ושירותי בריאות.
מימוש התכניות אילץ הבאת עובדים זרים. לדוגמה, בערב הסעודית ואיראן נאלצו לייבוא מעל
חצי מליון פועלים. בכל מדינות המפרץ תוכננו תכניות דומות, והן החלו לייבא מוצרים רבים.
כמו כן, הוקמו מפעלי פלדה ומלט ותחנות כוח לייצור אנרגיה. משום שלמדינות אלו לא היו נמלים מתאימים, נוצר עומס כבד על הנמלים, וכן לא היו מתקני אחסון, כבישים המובילים מהמחסנים
ליעד ונהגים. נוצרו "צווארי בקבוק". המדינות השתמשו במסוקים לפריקת האוניות וייבאו סחורות במשאיות מאירופה. לבסוף נבנו בארצות המפרץ נמלי ים ואוויר מהגדולים והמפוארים בעולם.

 

הגירה ועובדים זרים

בניית התשתיות ומימוש התכניות דרשו כוח אדם רב. פועלים פשוטים הגיעו מתימן, סודן, פקיסטן, הודו ומצריים. ידיעת השפה והמנטליות הערבית הקלה על קליטתם. בנוסף, הגיעו פועלים מקצועיים כמו מורים, רופאים ואחיות. אנשי מקצוע ומנהל הגיעו מהעולם המערבי.

מבנה שכבות העובדים הזרים

  1. מנהלים ומהנדסים, בדר"כ מהמערב
  2. מורים ורופאים, בדר"כ פלסטינים
  3. פועלים מיומנים, ממצרים
  4. פועלים פשוטים, מסודן ותימן (הוחלפו בהודים ופקיסטניים)

הכנסות העובדים הזרים נשלחו לארצות מוצאם ושימשו כמקור למטבע זר במדינה. בנוסף, המדינות נהנו מהקלה בבעיית התעסוקה והפחתת האבטלה. בעקבות הגעת מליוני העובדים הזרים, החלו לבנות ערים גדולות שאוכלסו במהירות, ולכן בנו גורדי שחקים והגדילו את שדות התעופה ונמלי הים.

ההגירה ההמונית יצרה שינוי בגודל האוכלוסייה בחצי האי ערב, וב-25 השנים האחרונות הן החלו בגירוש העובדים הזרים שנשארו בתחומן ולא רצו לחזור למדינות האם שלהם (הגירה מאולצת).

 

מאמצי מדינות המפרץ להגיע לחוסר תלות כלכלית בנפט

מדינות הנפט החליטו להקים תשתית שתאפשר להן להתקיים בתקופה בה לא יוכלו עוד להתקיים מיצוא נפט (יאזול \ יימצאו מקורות אנרגיה חלופיים). האוכלוסייה גדלה ובעקבות כך המדינות החלו בבניית חוות חקלאיות גדולות (בהן גודלו פרות ועופות, בנוסף לגידול מסורתי של כבשים וגמלים). ערב הסעודית החליטה להגיע לעצמאות בנושא אספקת המזון, למרות שהיה זול יותר לייבא אותו. היא החלה לגדל חיטה, ובשנת 1948 כמות היבול עלתה על כמות הצריכה ולכן החלה לייצא אותו. בעקבות כך הידלדלו מי התהום במדינה. המאמצים הובילו לירידה ביבוא המזון שלה ב- 43%. בנוסף, מדינות המפרץ השקיעו בבתי חולים, אוניברסיטאות, מעבדות, מפעלי תעשייה, צי תעופה,
צי ימי, מערכות בנקאיות, הפקדות בבנקים מערביים, רכישת נדלק במערב אירופה וארה"ב וסיוע למדינות תת-מפותחות (במיוחד לארצות הערביות חסרות הנפט).

השפעות הנפט על ישראל

למרות שבישראל אין נפט ואין לה קשרים עם רוב המדינות אשר מפיקות אותו, היא עדיין מושפעת ממנו.

  1. בישראל עוברים צינורות נפט – חלקם פעילים וחלקם לא.
  2. התושבים הפלסטינים בעזה ויהודה ושומרון מקבלים תמיכה כספית מארצות המפרץ הפרסי.
  3. ישראל מקבלת נפט ממצרים.
  4. בתקופה שישראל שלטה על חצי האי סיני, היא הפיקה שם נפט.
  5. ישראל הייתה מעורבות בשלוש מלחמות באזור, דבר שגרם לסגירת תעלת סואץ ולעליית מחירי הנפט בעולם כולו (יצירת "משבר האנרגיה").

 

 

 

המערב שומר על הנפט שלו

בשל חשיבות הנפט, לכל המדינות יש עניין באיזור. מדינות המערב מוכנות להרחיק לכת (ואף להגיע למלחמה) כדי להבטיח את אספקת הנפט שלהן, ולכן קיימת נוכחות קבועה של הצבא אמריקאי באזור המפרץ.

לאזור המפרץ הפרסי יש עתודות נפט גדולות.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן