מלחמת העצמאות תקופה שלישית 10.6.48 – 15.5.47 חודש הבלימה:

 

 

על התקופה:

חודש זה מכונה בתור החודש הקשה ביותר.

מדינת ישראל הגיעה לקצה יכולתה. הפלישה הייתה אמורה להיות מבצע מהיר של המדינה. בגלל קשיים באספקה ותגבורות של צהל התקופה הזאת מאופיינת כהתקופה המוצלחת של צבאות ערב:

דרום:

צבא מצרים התקדם דרך 2 חלקים:

חלק אחד הגיע קרוב לתל אביב ובדרך לשם הרסו ישובים רבים בדרום. חלק שני הגיעו קרוב לדרום ירושלים.

מרכז:

צבא ירדן השתלט על הדרך לירושלים וכבש את הרובע היהודי בעיר העתיקה.

צבא עיראק השתלט על אזור ראש העין.

צפון:

צבא סוריה כבש ישובים באזור הכנרת.

צבא לבנון השתלט על הגליל טריים על נהריה.

 

היתרון של צבאות ערב:

היו ערניים ובעלי חימוש כבד, דבר זה בא לידי ביטוי, ההישג העיקרי היה ניתוק חבלי הארץ.

ישראל הצליחה לבלום את צבאות ערב למרות הנחיתות הקשה במחיר קשה – 876 הרוגים.

ישראל גרמה לצבאות ערב להילחם קרבות קשים על כל התקדמות קטנה שלהם – כך התבטא היתרון הישראלי, היו בעלי מוטיבציה לנצח כי זו הייתה מלחמה קיומית בשבילם. ישראל בעיקר פעלה באופן הגנתי וניסיונותיה לתקוף כשלו.

 

שני הצדדים הסכימו להפוגה ראשונה הציווי האום בגלל הקרבות הקשים (הפוגה למשך חודש).

 

אירוע לדוגמא – חזית הדרום ונפילת קיבוץ ניצנים:

אחרי שהמצרים השתלטו על אשדוד הם התחילו לתקוף את קיבוץ ניצנים. עוד לפני המתקפה פונו הילדים מהקיבוץ (מבצע תינוק) ואחר כך פונו גם כל הנשים מלבד 10 שהתנדבו להישאר. המצרים כיתרו את הישוב כך שלא הייתה שום תגבורת חוץ מקבוצת טירונים שהצליחה לחמוק פנימה ובין בעלי נשקים קלים בלבד.

ב7/6 המתקפה התחילה, הצבא המצרי השתמש בתותחים וכוח משוריין.

הכוחות הרסו את רוב הקיבוץ וחברים הקיבוץ הבינו שאין להם דרך לבלום וברחו לבניין המרכזי "בית האפנדי". בשלב מסוים הבינו שאין להם סיכוי להדוף את המצרים ולכן ניסו לברוח, ניסיון שכשל ולכן החליט המפקד "אברהם שוורצשטיין" החליט להיכנע עם חלק מאנשיו כדי לאפשר לאחרים לברוח. הם יצאו בכניעה כשהם מנופפים בדגל לבן, כשהגיעו אל אחד הקצינים המצרים , שלף אקדח וירה בשוורצשטיין, האלחוטנית "מירה בן ארי" ניגשה לקצין וירתה בו, היא נשארה לעמוד ולא ברחה וקצין אחר ירה בה. המצרים קיבלו את כניעת הישוב.

בקרב שנמשך 10 שעות נהרגו 33 מכינים ושאר 106 המגנים הובלו בתערוכה מאשקלון לשבט המצרי. המחסור בנשק כבד, ניתוק הקשר בין הלוחמים ולוחמים מאומנים הם הגורמים לנפילת הישוב.

 

חזית הדרום והקרב על ניצנים מציגים את חודש הבלימה: למרות האבדות והנחיתות העצומה , הצליחו מגני הישוב וצהל לעכב את הפלישה ולפגוע בצד השני שלא היה מאורגן ומוכן למאבק ארוך וממושך.

הקרבות הכוללים עיכבו ובלמו את התקדמות צבאות ערב. היה מספר רב של ישובים שנהרסו לחלוטין אך לא נכבשו.

1 מחשבה על “מלחמת העצמאות תקופה שלישית 10.6.48 – 15.5.47 חודש הבלימה:”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן