יתרונות וחסרונות של כל צד:
יתרונות לצבאות ערב וחסרונות של צהל:
- אמצעי לחימה:
לצבאות ערב היו נשקים כבדים כמו טנקים תותחים ומטוסים. / רק ל60% מאנשי ההגנה היה נשק אישי. למדינה לא היה נשק כבד.
- כוח אדם:
לצבאות ערב היה יתרון מספרי / חיסרון מספרי.
- ניסיון לוחמה:
צבאות ערב אומנו על ידי צבאות מודרניים כמו הבריטים והצרפתים שהיו בעלי ידע לוחמה ומאורגנים צבאית. / צהל היה צבא חדש ולא מאורגן.
- כוח נפשי (רעננות):
צבאות ערב היו רעננים מוכנים להתחיל במלחמה / צהל נמצא כבר חצי שנה במלחמה וספג אבדות רבות.
- דאגה לאוכלוסייה:
צבאות ערב לא היו צריכות לדאוג לאוכלוסייה שלהן שנמצאת במדינות אחרות. / צהל היה צריך לדאוג לאוכלוסייה שלו.
יתרונות לצהל וחסרונות לצבאות ערב:
- תיאום:
צהל פעל באופן מתואם. / צבאות ערב עבדו בנפרד ללא תיאום, חוסר שיתוף פעולה.
- הכרת השטח:
צהל הכיר את השטח וידע להתנהל שם. / צבאות ערב לא היו בשטח שלהם ולא הכירו אותו.
- מוטיבציה:
צהל ידע שהוא נמצא במלחמה קיומית ואם יפסידו יחדלו מלהתקיים. / לצבאות ערב זו לא הייתה מלחמה קיומית.
- אספקה:
צהל פעל בקווים פנימיים והיה יכול להעביר אספקה באופן מהיר. / צבאות ערב עבדו בקווי אספקה רחוקים וארוכים.
יעדי הצדדים ומטרותיהם:
מדינות ערב:
- חיסול קיומה של ארץ ישראל, התנגדות לתוכנית החלוקה.
- קיוו להתרחבות טריטוראלית בכך שהציגו את עצמן כעוזרות לערבי ישראל.
- מנהיגי מדינות ערב ניסו להסיח את דעת התושבים מהמצב הרע בתוך המדינה בהצגת מה שהיה אמור להיות ניצחון בטוח.
מדינת ישראל:
- לשרוד את המתקפה כדי להוכיח ולהבטיח את קיומה של מדינת ישראל.
- שליטה באזורים של המדינה לפי תכנית החלוקה.
- להתרחב מתוך שיקולים התיישבותים, ביטחוניים ודמוגרפים כדי ליצור רצף טריטוראלי ולאפשר העלת עולים חדשים לארץ.