המרחב הכפרי |
תחילת היישוב הכפרי מקבילה לתחילת החקלאות – כשהאדם עבר מציד ולקט אל עיבוד שדות
וגידול בע"ח הוא הפסיק לנדוד ועבר למגורי קבע.
מאפייני היישובים הכפריים
גודל הכפר – מעט תושבים. החלטה על גודל היישוב לשם הגדרתו כ"כפרי" תלויה בהחלטת המדינה. לדוגמה – בנורבגיה עד 200 איש, ביפן עד 50,000, בישראל עד 2000.
מבנה – שטחי החקלאות משתרעים על שטח גדול מהשטח הבנוי. הצפיפות נמוכה: מעט מגורים במרחק גדול אחד מהשני. הבתים צמודי קרקע ובנויים בדר"כ מחומרים טבעיים כמו עץ ואבן.
שירותים – בכפר נמצאים רק שירותים בעלי רף כניסה נמוך (כמו גן ילדים או מכולת) והיעדר מבני ציבור, למעט מרכז מנהלי. את שאר שירותים התושבים מקבלים בעיר הקרובה.
אורח חיים כפרי-קהילתי – "כולם מכירים את כולם", קשרי משפחה ועיסוק משותף המעודד שיתוף פעולה וקהילתיות.
עיסוק בחקלאות – במדינות מתפתחות – העיסוק העיקרי | במדינות מפותחות – אינו העיסוק העיקרי.
גורמי מיקום
- פיתוח חקלאי – היישוב נמצא היכן שיש תנאים מתאימים לפיתוח חקלאי, בדר"כ מישורים ועמקי נהר (בהם יש קרקע טובה ומים זמינים).
- שיקולי בטחון וחיסכון – היישוב נמצא בראש הר או גבעה ולמרגלותיו שדה.
- אילוץ אקלימי – באזור מועט משקעים, ממוקם בסמוך למעיין או מקור מים.
דגמי ישובים
- יישוב מפוזר – בתי הכפר מפוזרים ע"פ השטח.
יתרון – החקלאי קרוב לחלקת השדה שלו.
חסרון – רחוק משטח ציבורי.
- יישוב מקובץ – בתי הכפר סמוכים זה לזה, והשדות מסביבם.
יתרון – קל יותר לספק שירותים ותשתיות, וכן מתקיימים חיי קהילה.
חיסרון – רחוקים מהשדות החקלאיים.
שינויים בדגמי היישוב
דגמי היישוב משתנים בהתאם לרוח המקום והזמן.
- קרבה למקור מים – בעבר, הייתה חשיבות רבה לקרבה למקור מים, וכיום יש צינורות.
דבר זה מאפשר מעבר מדגם מקובץ למפוזר. - שיקול בטחוני – בעבר, השיקול הבטחוני היה בעל משמעות מכריעה ובעקבותיו נבנו ישובים מקובצים. כיום, היכן שהשיקול הבטחוני אינו בתוקף – דגם הכפר נעשה מפוזר.
מדרג יישובים
- חווה – משפחה אחת
- כפריר – בתים אחדים
- כפר – עשרות עד אלפי תושבים
- עיירת מסחר – אופי עירוני
במרחב הכפרי יש גם יישובים עירוניים איתם יש קשרי גומלין. לעיתים יש מקרים של מדרג מלא (אנגליה) או מדרג חסר (אוסטרליה).
תיאוריית שימושי הקרקע של פון תונן
פון תונן (גרמניה 1826) הסביר את תפרוסת הישובים במרחב על פי פעילותם הכלכלית –
שימושי הקרקע מסתדרים במעגלים סביב העיר המשמשת כמרכז שוק מרכזי.
ככל שמתקרבים אל העיר אז מחירי הקרקע עולים ולכן מידת האינטנסיביות של עיבוד הקרקע
עולה, ולהיפך.
מודל הייצור החקלאי
טבעת ראשונה – גידול אינטנסיבי הזקוק להשקעה כספית רבה (כמו דישון והשקיה) ומרחק הובלה קצר. לדוגמה, ירקות, פירות, עופות ובקר לחלב.
טבעת שנייה – יער.
טבעת שלישית – משקים מבוססי גידול אינטנסיבי המאפשר השקעה נמוכה של הון ועבודה, בעלי ערך יבול קטן יותר. לדוגמה, חיטה ושעורה.
טבעת רביעית – גידול אינטנסיבי נוסף: שטחי מרעה לבשר ובקר.
ביקורת על התיאוריה
- התאוריה לוקחת בחשבון את משתנה המרחק, אך לא משתנים נוספים כמו תנאי שטח, אקלים וטיב הקרקע.
- כיום, התאוריה איננה רלוונטית בשלב התפתחויות בתחבורה, הובלה ואחסון התוצרת.
תיאוריית המקומות המרכזיים של קריסטלר
קריסטלר (גרמניה 1930) העלה תאוריה המבוססת על קשרים כלכליים בין הערים ליישובים אחרים.
הטענה מבוססת על 2 עקרונות כלכליים –
- סף כניסה – מוצר עם סף כניסה נמוך יימכר בכל יישוב, גם קטן מאוד (כמו לחם). מוצר עם סף כניסה גבוה דורש ריכוז אוכלוסייה גבוה כי רוכשים אותו מעט (כמו רהיטים).
- טווח מוצר – טווח מוצר גבוה גורם לאנשים להרחיק כדי לרכושו (כמו רכבים). טווח מוצר נמוך לא גורם לאנשים להרחיק כדי לרכושו (כמו חלב).
עקרונות כלכליים אלו קובעים את
- קיומם של יישובים בגדלים שונים.
- מס' היישובים בכל סדר גודל.
- היקף המוצרים והשירותים בכל יישוב לפי גודלו.
- המרחק בין היישובים.
המסקנות
- א. ביישובים קטנים ימכרו מוצרים בעלי סף כניסה וטווח מוצר נמוך. ביישובים גדולים ימכרו
גם מוצרים בעלי סף כניסה וטווח מוצרים גבוה. - ב. בכל מדינה יש ישובים קטנים רבים, פחות ישובים בינוניים והכי מעט ערים גדולות.
- ג. צרכנים באים לערים גדולות ממרחב גדול מהמרחב שממנו מגיעים צרכנים לישובים קטנים.
- ד. ככל שיישוב גדול יותר ונמכרים בו מוצרים בעלי סף כניסה וטווח מוצרים גדול יותר,
כך המרחק בינו לבין יישוב דומה (מבחינת גודל ותפקוד) יהיה גדול יותר.
תאוריה זו הייתה הבסיס לתכנון יישובים במקומות רבים, כמו באנגליה וישראל. כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה והתחבורה ובעקבות הגלובליזציה, השתנו הגורמים המשפיעים על מיקום היישובים, גודלם ותפקודם. למשל – תוצרת חקלאית לא צריכה להיות עוד בקרבת השוק (הובלה ואחסון).
המרחב הכפרי במדינות מפותחות
משבר ענף החקלאות – החקלאות במדינות מפותחות ברובה מסחרית (שיווק ולא צריכה עצמית). הענף נתון במשבר כלכלי ארוך.
מדוע?
- הטכנולוגיה ייעלה את הייצור והובילה לירידת מחירים.
- התשומה החקלאית יקרה מהתפוקה.
- תהליך הגלובליזציה הוביל לכך שחקלאים במדינות מפותחות מתקשים להתחרות עם
מחירי המדינות המתפתחות. - הפחתת הסבסוד הממשלתי במטרה להפחית את עודפי הייצור הובילה לירידה ברווחיות.
תהליכים אלו הובילו לשינויים במרחב הכפרי במדינות המפותחות
אוכלוסייה
- הירידה בהכנסות הובילה לעיור מואץ.
- מעמד הביניים "גילה" את איכות החיים בכפר והחלה הגירה לכפרים. בעקבות כך התחבורה השתפרה וקיצרה את מרחק היוממות. עם זאת, נגרם שינוי במבנה התעסוקתי, חברתי ופוליטי.
תעסוקה
- שינוי מבנה התעסוקה בשילוב רוב תושבי העיר שהגיעו לכפר אשר אינם חקלאים, הוביל ליצירת 3 סוגי משקים חקלאיים עיקריים – משק קטן המשלב תעסוקה שונה, משק גדול המתמחה בחקלאות יחידה ומשק שהיה במקור חקלאי וכיום אינו פעיל בתחום.
- מקורות התעסוקה השתנו, ונוספו להם ענפי האחסון, מסחר, מלאכה ותיירות.
מבנה חברתי
- האוכלוסייה החדשה העלתה את הביקוש לשירותים ברמה גבוהה ופעילויות פנאי.
- רבים מתושבי האוכלוסייה החדשה היו יוממים, והכפרים הפכו ל"פרברי לינה".
מבנה פוליטי
בעבר, החקלאות הייתה חשובה כלכלית והחקלאים היו בעלי כוח פוליטי רב. כיום, כוחם נחלש.
עם זאת, במדינות רבות (כולל ישראל) כוחם רב בשל היותם "משמרי המסורת הלאומית".
נוף
הריסה, שיפוץ ושימור של מבנים.
שינויים במרחב הכפרי במדינות מתפתחות
רוב תושבי המרחב הכפרי במדינות אלו חיים בעוני, מרוויחים שכר זעום, חסרי נגישות למים ופגיעים לאסונות טבע.
חילוק המדינות המתפתחות ל3 קבוצות חקלאיות עיקריות –
- תת-מפותחות
רוב אפריקה, חלק מאסיה.
חיים קשים בכפר (עוני, אבטלה, רעב) ועיסוק בחקלאות מסורתית קיומית.
הקשיים נובעים ממס' תהליכים –
- חלקות קרקע קטנות בעקבות ריבוי גבוה (עלייה בילודה וירידה בתמותה).
- שימוש במכונות חקלאיות מפחית את הצורך בידיים עובדות וגורם לאבטלה
- עיור ע"י גברים צעירים במטרות עבודה מותיר בכפר אוכלוסייה חלשה.
- מעבר לתעסוקה לא חקלאית שגרר עוני בשל מיעוט מקורות תעסוקה.
- החלשות מעמד הנשים בעקבות "ריתוקן" לבית ולילדים.
- פחות מפותחות
אסיה, דרום אמריקה וצפון אפריקה.
מעבר לחקלאות מודרנית ומעט עוני.
- כלכלת מעבר
מזרח אירופה, סין והודו.
מעבר מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק ועלייה ברמת החיים.