היסודות החוקתיים של מדינת ישראל – סיכום

היסודות החוקתיים של מדינת ישראל

 

מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות היא ה"אני מאמין" של מדינת ישראל, מונחים בה יסודות המדינה כמדינה דמוקרטית ויהודית.

יש הסכמה על כך שהכרזת העצמאות מהווה מסמך המצהיר על עקרונות היסוד של המשטר
במדינת ישראל, ועל כך שהיא מנחה את רשויות השלטון בפעולותיהן.

בנוסף, שופטי ביהמ"ש העליון מתייחסים אליה בפסיקות, שבהן הם נאלצים לפרש מקרה נתון.

הכרזת העצמאות איננה חוק ואיננה חוקה.

יש לה חשיבות ערכית משפטית אשר מנחה את רשויות השלטון בפעולתן.

בהכרזה עצמה נאמר שיש לחוקק חוקה עד למועד מסוים, דבר המעיד על כך שלא הייתה כוונה לראות בהכרזה חוקה.

בנוסף, הגוף שכתב את ההכרזה לא נבחר בבחירות, ולכן אין בה מסמך רשמי של רשות מחוקקת.

במקביל, ישנה גישת מיעוט הטוענת כי הכרזת העצמאות היא לא רק מקור פרשני, אלא שמאז
שחוקי היסוד:כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק נחקקו ב1992, היא הפכה למקור עצמאי
בכל הקשור לזכויות אדם. גישה זו מתבססת על העובדה שהכרזת העצמאות מוזכרת באופן
ישיר בשני חוקים אלו.

 

חוקי היסוד ומעמדם


מדוע אין חוקה בישראל?

  1. השלטון מעדיף שלא לכבול את עצמו

אחד המאפיינים של חוקה, הוא שכל חוק שנחקק חייב להיות כפוף לנאמר בה. כל שלטון מעדיף שתהיה לו יד חופשית ככל האפשר בנוגע לחקיקת חוקים, בהתאם למדיניות
שאותה הוא רוצה ליישם. לכן, עדיף שלא תהיה חוקה שתגביל אותו.

 

  1. המפלגות הדתיות התנגדו לחקיקת חוקה

בציונות הדתית מסכימים לכונן חוקה, אולם רואים אותה כשמשלבת ערכים השאובים ממקורות היהדות, ביחד עם ערכים דמוקרטיים. היהדות החרדית מתנגדת לכל חוקה
מעשה ידי אדם, ורואה בתורת ישראל את החוקה היחידה.

 

  1. היו שטענו שעם קום המדינה רוב היהודים היו עדיין בגולה, ולכן זה היה לא הוגן לחוקק.

 

פשרת הררי

במקום חוקה, ב1950 הוצעה פשרה שהסתמכה על הצעת ח"כ יזהר הררי (מרכז ליברלי). לפי הצעה זו, על הכנסת לחוקק חוקה פרקים-פרקים, ע"פ חוקי יסוד נפרדים, שעם הזמן יתאגדו לחוקה שלמה.

 

חוקי יסוד:

  • חוקים בעלי מעמד חוקתי
  • מהווים את פרקי "החוקה העתידית"
  • שונים מחוק רגיל בצורה, בתוכן ובמעמד
  • חלקם ניתנים לשינוי רק ברוב מיוחד

 

אפיון חוקי היסוד

כאמור, במקום לחוקק חוקה החל בכנסת הליך של חקיקת חוקי יסוד.

עד עכשיו, ישנם 13 חוקי יסוד:

 

  1. חוק יסוד: הכנסת
  2. חוק יסוד: הממשלה
  3. חוק יסוד: נשיא המדינה
  4. חוק יסוד: מקרקעי ישראל
  5. חוק יסוד: משק המדינה
  6. חוק יסוד: הצבא
  7. חוק יסוד: משאל עם
  8. חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל
  9. חוק יסוד: השפיטה
  10. חוק יסוד: מבקר המדינה
  11. חוק יסוד: חופש העיסוק
  12. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
  13. חוק יסוד: תקציב המדינה

 

חוקי היסוד שונים מחוקים רגילים בשלושה מובנים:

  1. מעמד

חוקי הייסוד נמצאים מעל חקיקה רגילה, ועליונותם מובטחת ב2 אמצעים:

א. שריון סעיפי חוק – מבטיח ששינוי החוק יעשה רק ברוב מוחלט או מיוחס.

בפועל, רק חלק קטן מחוקי היסוד משוריינים, והם אלו:

  • הכנסת, מס' סעיפים
  • הממשלה, הכל. סעיף 44 קובע כי "אין לשנות חוק יסוד זה אלא ברוב חברי הכנסת".
  • חופש העיסוק, הכל
  • משאל עם, הכל

 

ב. עליונות – למחוקק אסור לחוקק חוק הסותר את  חוק היסוד. במקרה של סתירה בין הוראה בחוק יסוד להוראה בחוק רגיל, ההוראה בחוק היסוד גוברת.

פסקת הגבלה – בתנאים מסוימים ניתן לחוקק חוק הסותר את הכתוב בחוקי היסוד הללו
(קיימת רק בחוק יסוד: חופש העיסוק, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), אם החוק:

  1. הולם את ערכיה של מדינת ישראל (כמדינה יהודית ודמוקרטית)
  2. נועד למטרה ראויה
  3. במידה שאינה עולה על הנדרש – הפגיעה בחוק היסוד היא מידתית


דוגמה
: העלאת גיל מתן רישיון נהיגה ל21.
1. הולם ערכים
2. מטרה ראוי
3. לא מידתי – ולכן נפסל.

ג. יציבות – אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות את חוקי היסוד.

 

  1. תוכן

החוקים עוסקים בעניינים בהם עוסקת חוקה, כלומר קובעים את יסודות המשטר, מגדירים את סמכויות השלטון ומגנים על זכויות אדם.

 

  1. צורה

יש כותרת המציינת כי זהו חוק יסוד, אין שנת חקיקה (כפי שיש בחוקים רגילים), מנוסח בתמציתיות.

תקציר חוקי היסוד במדינת ישראל

 

חוק יסוד: הכנסת

חוק היסוד הראשון שחוקקה הכנסת.

אושר ב12 בפברואר 1958, בכנסת השלישית.

 

קובע כי

  1. הכנסת היא בית הנבחרים של מדינת ישראל
  2. מקום מושבה בירושלים
  3. מונה 120 ח"כ

עוסק ב

  • שיטת הבחירות
  • הזכות לבחור ולהיבחר
  • תקופת כהונת הכנסת
  • עקרונות בבחירות לכנסת
  • כהונת חברי הכנסת
  • חסינות הח"כ וחסינות בנייני הכנסת
  • עבודות הכנסת, וועדותיה וכו'

 

בחוק זה ישנם מס' סעיפים משוריינים.

 

 

חוק יסוד: מקרקעי ישראל

אושר ב25 ליולי 1960, בכנסת הרביעית (כחוק יסוד: מקרקעי העם).

אוסר להעביר את הבעלות על קרקעות המדינה, קרקעות רשות הפיתוח וקרקעות קק"ל
במכר או בדרך אחרת, למעט סוגי מקרקעין או עסקאות שנקבעו לעניין זה בחוק.

 

בחוק זה אין סעיפים משוריינים.

 

חוק יסוד: נשיא המדינה

אושר ב16 ליוני 1964, בכנסת החמישית.

בחוק מקובצות הוראות שעד אז היו פזורות בחוקים אחרים.

 

קובע כי בראש המדינה עומד נשיא, אשר

  • מקום מושבו ירושלים
  • בחירתו תתבצע ע"י הכנסת, לתקופת כהונה אחת של 7 שנים

מסדיר בפירוט את

  • בחירתו
  • תפקידיו
  • סמכויותיו
  • נהלי עבודתו

 

בחוק זה אין סעיפים משוריינים.

 

 

חוק יסוד: משק המדינה

אושר ב21 ליולי 1975, בכנסת השמינית.

 

קובע כללים ל

  • ביצוע עסקאות בנכסי המדינה
  • הדפסת שטרות וטביעת מטבעות
  • קביעת חוק תקציב המדינה
  • הטלת מסים ואגרות על האזרח

בנוסף, קובע שמשק המדינה עומד לביקורת מבקר המדינה.

 

בחוק זה אין סעיפים משוריינים.

 

 

חוק יסוד: הממשלה (המקורי)

אושר ב13 לאוגוסט 1968, בכנסת השישית.

בחוק מקובצות הוראות שעד אז היו פזורות בחוקים אחרים.

 

קובע כי הממשלה

  • היא הרשות המבצעת של המדינה
  • מקום מושבה ירושלים
  • מכהנת מכוח אמון הכנסת
  • נושאת באחריות משותפת בפני הכנסת, וכל שר אחראי בפני ראש הממשלה.

דן ב

  • כינון הממשלה
  • הרכבתה
  • סמכויותיה
  • סדרי עבודתה

קובע כללים ל

  • רציפות פעילות הממשלה
  • התפטרותה \ הפלתה

 

חוק יסוד: הממשלה (גרסה אחרונה)

אושר ב7 למרץ 2001, בכנסת ה15.

נכנס לתוקפו ביום הבחירות לכנסת ה16, וביטל את חוק יסוד:הממשלה שנחקק ב1992.

 

החוק בגרסתו החדשה דומה לחוק המקורי משנת 1968, מלבד 2 דברים:

  1. הצבעת אי-אמון בממשלה תעבור ברוב של 61+ ח"כ (כמו בחוק מ1992)
  2. ראש הממשלה יכול לקרוא לפיזור הכנסת

 

טרם אישורו, הוצאו מחוק זה הוראות שונות, אשר הועברו לחוק רגיל חדש בשם "חוק הממשלה התשס"א 2001", שהתקבל עם חוק-היסוד.

חוק זה משוריין.

חוק יסוד: הצבא

אושר ב31 למרץ 1976, בכנסת השמינית.

עד לקבלת חוק זה, הבסיס החוקי של צה"ל היה ב"פקודת צבא ההגנה לישראל התש"ח 1948".
חוק היסוד מושתת על פקודה זו, ונקבע בו כי צה"ל הוא צבא המדינה, ושאין להקים כוח מזוין אחר.

עוסק ב

  1. חובת השירות והגיוס
  2. הוראות הצבא ופקודותיו

מוסיף הוראות בנוגע לכפיפות הצבא לממשלה

קובע כי שר הביטחון הוא הממונה על הצבא מטעם הממשלה

 

 

חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל

אושר ב30 ליולי 1980, בכנסת התשיעית.

החוק מרכז הוראות שעד אז היו פזורות בחוקים שונים, בדבר מקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון.

החוק מעגן את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל, ומבטיח את שלמותה ואחדותה.

מעשיו

  • עוסק במעמד המקומות הקדושים
  • מבטיח את הזכויות של בני כל הדתות
  • מצהיר על מדיניות של מתן קדימות מיוחדת לפיתוח ירושלים

אין בחוק זה סעיפים משוריינים.

 

 

חוק יסוד: השפיטה

אושר ב28 לפברואר 1984, בכנסת העשירית.

פעילויותיו

  1. מגדיר את סמכויות בהמ"ש בערכות השונות
  2. קובע עקרונות משפטיים (כמו פומביות המשפט ואי-תלות הרשות השופטת).
  3. קובע נהלים לבחירת שופטים

חוק זה משוריין.

חוק יסוד: מבקר המדינה

אושר ב15 לפברואר 1988, בכנסת ה11.

בחוק זה מקובצות הוראות שעד אז היו פזורות בחוקים אחרים.

מוגדרים בו

  • תפקידים
  • סמכויות
  • חובות
  • נהלי בחירה
  • אחריותו כלפי הכנסת

של מבקר המדינה (המשמש גם כנציב תלונות הציבור).

 

 

חוק יסוד: משאל עם

התקבל בקריאה שלישית ב12 למרץ 2014.

חוק זה מעגן את החובה הקבועה היום בחוק רגיל, לערוך משאל עם, על הסכם שלפיו:

  1. המשפט
  2. השיפוט
  3. המנהל

של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח ריבוני, לאחר שההסכם זכה לאישור הכנסת ברוב קולות חבריה. במידה וההסכם זכה לרוב של 80+ חברי כנסת, לא יידרש משאל עם (כקבוע בחוק כיום),.

חוק זה משוריין.

 

חוק יסוד: חופש העיסוק

אושר בגרסה ראשונה ב3 למרץ 1992, בכנסת ה12. בגרסה השנייה ב9 למרץ 1994, בכנסת ה13.

קובע את זכותו של כל אזרח לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד.

פסקת ההגבלה בחוק, קובעת ש"אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של
מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור
מכוח הסכמה מפורש בו".

חוק זה משוריין, אך למרות זאת יש בו פסקת התגברות, הקובעת כי הכנסת יכולה לחוקק חוק רגיל הפוגע בחוק יסוד זה, ברוב של 61+ ח"כ, "אם נאמר בו במפורש שהוא תקף על האמור בחוק יסוד זה". תוקפו של החוק יפקע תוך 4 שנים מיום תחילתו, אלא אם נקבע לכך מועד מוקדם יותר בחוק.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

אושר ב17 למרץ 1992, בכנסת ה12.

 

קובע כי זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על הכרה בערך האדם, קדושת חייו
והיותו בן חורין.

 

מטרת החוק: "להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

 

מגן על

  • חיי האדם
  • גופו
  • קניינו
  • חירותו האישית
  • זכותו לצאת מא"י ולהיכנס אליה
  • פרטיותו וצנעת הפרט

של האדם.

 

פסקת ההגבלה בחוק, קובעת  ש"אין פוגעים בזכויות שלפי חוק זה, אלא בחוק ההולם את ערכיה
של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש; או לפי חוק כאמור
מכוח הסמכה מפורשת בו".

חוק זה משוריין (למעט מקרים חריגים, בתנאים מגבילים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן