הברון רוטשילד:
חברי העלייה הראשונה היו תחת בעיות כלכליות קשות. לא היה מי שיממן אותם ולכן פנו אל הברון רוטשילד.
המניעים של רוטשילד לעזור למושבות:
- רוטשילד חשב שההתיישבות בארץ ישראל תפתור את בעיית היהודים באירופה.
- רוטשילד היה פשוט אדם נדיב, לא רצה לעשות כסף מהעניין אלא לעזור.
- רוטשילד רצה לעצור את תופעת ההתבוללות שהתרחשה ברחבי העולם כי הרגיש שהעם היהודי הולך ונעלם ורק בארץ ישראל יוכל להמשיך להתקיים.
איך רוטשילד עזר:
שיטת העזרה נקראה אפוטרופסות והיא בעצם עבדה כך:
פקידים הגיעו למושבות וניהלו אותן. הפקידים היו נציגים של רוטשילד והם טיפלו בכל העניינים הכלכליים והחברתיים. הם החליטו מה יהיה שכר החקלאים ומה יגדלו.
- רוטשילד תמך חודשית במשפחות המתיישבים.
- פיתח ענפים חקלאים נוספים בעזרת מומחים.
- רכש בארץ קרקעות עבורם.
תרומתו של רוטשילד:
- העביר כסף רב לאיכרים. בלעדיו לא בטוח שהיו מצליחים לשרוד פה.
- הקים מושבות חדשות.
- הכניס שיטות ארגוניות וכלכליות חדשות.
- הקים מוסדות ציבוריים ותעשיות חדשות.
הצד השלילי בסיוע של רוטשילד:
- האיכרים נהפכו לתלותיים בו וחסרי עצמאות, לא רצו לעבוד יותר.
- האיכרים העסיקו פועלים ערבים שיעבדו במקומם עם הכסף שנתן להם במקום לעבוד בעצמם.
- היה מתיחות בין המתיישבים לפקידים. הפקידים התייחסו בזלזול והתנשאות למתיישבים.
- שיטות העבודה וסוגה גרמו לתקופות בטלה ארוכות.
אליעזר בן יהודה:
אליעזר בן יהודה הוא מחייה השפה העברית בסוף המאה ה19. אליעזר הוא מייסד "ועד הלשון העברי", מייסד עיתון "הצבי" ומחבר את מילון "בן יהודה.
אליעזר עלה לארץ ב1881 והתיישב בירושלים שם ניסה להחיות את השפה העברית שהייתה משומשת רק בתפילות. הוא כתב ספרים בעברית ולימד בעברית.
הרצל המציא כ300 מילים חדשות בשפה העברית בגלל שהיה קשה להשתמש בה בגלל חוסר באוצר מילים.
מלחמת השפות:
ב1913 שנה אחרי סיום בניית הטכניון נוצר ויכוח קשה לגבי שפת ההוראה בו שתהיה גרמנית או עברית. הטכניון היה המקום הראשון בארץ בו ילמדו לימודים בהשכלה גבוהה מה שהפך את הבחירה לקשה יותר. אגודת "עזרה ליהודי גרמניה" שיזמה את הקמת הטכניון החליטה שאין מספיק מילים ללימוד בעברית במגוון המקצועות המוצעים ושיש צורך ללמד בגרמנית שבה יש את כל המילים הנדרשות. חלק נכבד מהציבור התנגד וראה בהחלטה שלהם כנסיגה מהרעיון הציוני. ההנהגה יצאה למאבק ומחאה נגד ההחלטה, תלמידים מורים פתחו בשביתה ורבים מהמורים הודיעו שהם מתפטרים. לאגודה לא נותר מה לעשות מלבד לוותר והיא הודיעה ששפת הלימוד תהיה עברית. משם התפתחה מערכת חינוך בעברית עם ערכים ציוניים.
התפתחות החינוך:
העולים החדשים הקימו מוסדות חינוך חדשים שם לימדו באופן מודרני ציוני בעברית. כדי לחזק את הרגש הלאומי בבית הספר יצאו התלמידים לסיורים וחגגו את החגים הלאומיים.
הקמתה של הסתדרות המורים:
בשנת 1903 הוקמה הסתדרות המורים שפעלה לקדם את החינוך העברי:
- הכשרת מורים ללימוד עברית
- הפצה של ספרי לימוד בעברית
- שיפור מצב המורים בארץ
- בחינות קבלה למשרות לימוד