גלובליזציה, כלכלה ופיתוח

 

גלובליזציה – תהליכים כלל עולמיים שבהם מוצרים, הון, אנשים, מידע ורעיונות עוברים במהירות ממדינה למדינה, בלי שמרחק או גבולות יעקבו אותם. בדרך זו נוצר שוק גלובלי, בעל השפעה על תחומים רבים במדינות שונות.

 

 

גורמים להתפתחות הגלובליזציה

 

  1. התפרקות בריה"מ – בין השנים 1947-1991 התקיימה המלחמה הקרה בין בריה"מ לארה"ב. במהלך המלחמה לא נוצרו קשרים בין הגושים הלוחמים. בסיום המלחמה,
    מדינות שהיו תחת בריה"מ יצאו לחופשי ויכלו לפתח קשרים עם המערב.

 

  1. קפיטליזם ושוק חופשי – שיטה כלכלית-חברתית, בה אמצעי הייצור, שיווק וסחר נמצאים בבעלות פרטית ולא בידי המדינה. מדינה שמעוניינת להשתלב בכלכלה הגלובלית צריכה לבצע הסרת מכסים והגבלות על יבוא, חשיפת השוק לסחורה מתחרה, העברת נכסים מבעלות מדינית לבעלות פרטים וצמצום התמיכה הממשלתית במפעלים.

 

  1. התפתחות התקשורת – השיפור הניכר בעשרות השנים האחרונות בתקשורת (טלפונים, טלפונים ניידים, מחשבים, פקסים, אינטרנט וטלוויזיה) מאפשר יצירת קשרים והעברת מידע בזמן אמת ובזול.

 

  1. התפתחות התחבורה – בניית אניות ומטוסים גדולים אפשרו העברת סחורות ואנשים
    ממקום למקום בזמן קצר ובמחיר נמוך מבעבר.

 

 

 

מאפייני הגלובליזציה

 

  1. התפתחות והתרחבות הסחר העולמי

קשרי היבוא והיצוא בין מדינות גדלו מאוד, וכך גם המסחר הפיננסי. בעזרת תקשורת המחשבים והאינטרנט תושבי המדינות כולן יכולים להשתתף במסחר בכל הבורסות בעולם. התרחבות
המסחר מורגשת בחיי היומיום – בעוד בעבר מוצרי היבוא היו יקרים (ורק מעט רכשו אותם), כיום
הם נסחרים במרבית מדינות העולם ולעתים אף זולים מהתוצרת המקומית.

 

  1. היתרון היחסי והסחר העולמי

יתרון יחסי – יתרון שיש למדינה או חברה מסחרית מסוימת ביצור של מוצר מסוים, בעל עלות נמוכה.

לפי התאוריה הכלכלית, היתרון היחסי שיש לכל מדינה יוצר שוק חופשי ומשמש כבסיס
לסחר העולמי. היתרון היחסי מבוסס על הבדלים בין מדינות בתחום המשאבים הטבעיים והאנושיים וברמה הטכנולוגית. לפי העיקרון, כל מדינה תשפר את מצבה אם תמכור מוצרים בהם יש לה
יתרון יחסי. מדינות התלויות ביצוא מוצר אחד \ אחדים, מודעות לסכנות הכרוכות בכך ומשקיעות מאמצים בגיוון כלכלתן.

 

"תאוריית הסחר החדשה"

  • הסחר מושפע מהיתרון לגודל. ככל שאזור, ישוב או חברה גדולים יותר – כך הם יעילים ורווחיים יותר.
  • מדינות שונות מפתחות עיקרון יחסי במספר ענפי כלכלה.
  • היקף הסחר מושפע מגודל השוק המקומי.
  • התחרות בין מדינות ועסקים לא מתקיימת בתנאי שוק חופשי לחלוטין, עדיין קיימת התערבות מינימלית של המדינות (בצורת סבסוד או מכסות, למשל).
  • עלויות ההובלה משפיעות על יצירת קשרי המסחר.
  • הצרכנים בעולם מכתיבים את הביקוש למוצרים, בעת בחירתם מתוך מגוון.

 

תלות במשאב אחד עלולה לפגוע בכלכלת המדינה, כאשר נפגע הביקוש או הגידול עליו המדינה מתבססת.

מדינות התלויות על משאב אחד

  • חוף השנהב – קקאו
  • סרי לאנקה – תה
  • אתיופיה – קפה
  • ג'מייקה – סוכר
  1. פעילות כלכלית הנשלטות ע"י חברות רב לאומיות

חברה רב לאומית – חברה בעלת סניפים ומפעלים ביותר ממדינה אחת.

בדר"כ, הנהלת חברות אלו ומרכזי הפיתוח שלהן נמצאים במדינות המפותחות (כמו צפון אמריקה, אירופה ויפן) מכיוון שבהן יש כוח אדם משכיל ומיומן. תהליכי הייצור מתבצעים בדר"כ במדינות הפחות מפותחות, בהן מנוצל כוח העבודה הרב, השכר הנמוך וחוסר הפיקוח בנושא הסביבה.
חברות רב לאומיות מחזיקות ביתרון הגודל ועלויות הייצור שלהן נמוכות משמעותית מחברות קטנות.
מדינות רבות מעוניינות למשוך חברות רב לאומיות אליהן, מפני שהן מספקות מקומות עבודה, משלמות מיסים, מעודדות פיצוח תשתיות ושירותים נלווים ונוצרת שרשרת פעילות כלכלית באיזור. למשל, חברת אינטל המייצרת שבבים לתעשיית המחשבים, נהנית בישראל ממענקי מדינה המעודדים אותה לפתח את עסקיה בארץ.

 

  1. מיקור חוץ

שיטת ארגון של חברה, לפיה עובדי הארגון עוסקים בפעילות העיקרית, בעוד הפעילויות האחרות מועברות לחברות חיצוניות. מטרת מיקור החוץ היא למקסם רווחים. לדוגמה, חברות מיקור החוץ בהודו מספקות לחברות רב לאומיות שירותי טלמרקטינג, שירותי לקוחות ושירותי בדיקת תוכנה.

 

  1. מהגרים – תושבים רבים מהגרים ממקום למקום במטרה לשפר את תנאי חייהם.

 

  1. ערים גלובליות \ ערי עולם

עיר המשמשת מרכז לכלכלה הבינ"ל, ונמצאות בה הנהלות בנקים גדולים, משרדים ראשיים
של חברות בינ"ל, בורסה ועסקים שונים (כמו עורכי דין, פרסום וראיית חשבון). ערי העולם נמצאות במדינות המפותחות, כמו בלונדון, ניו יורק וטוקיו. מאפייני ערי העולם

 

כלכליים

  • מוקד פעילות פיננסית עולמית
  • מרכז פעילות של רשתות רב לאומיות
  • מרכז שליטה של תקשורת ותקשוב

פיזיים

  • בנייה ארכיטקטונית נמרצת
  • בניית מרכזים עסקיים רבי קומות
  • רשתות מלונות בצמוד למרכז העסקי
  • התפצלות מע"ר (בין גלובלי למקומי).

 

חברתיים

  • היווצרות אליטות מקומיות ובינ"ל
  • התרחבות פערי עושר ועוני בעיר
  • יצירה של רובעי מגורים נפרדים, למהגרים ועובדים זרים

אחידות גלובלית

  • השפה האנגלית כשפה גלובלית
  • דמיון תפקודי-עירוני (טוקיו וניו-יורק)
  • דמיון בדפוסי צריכה בשירותים, המסחר והתרבות (מוזיקה, אמנות).
  • רב-תרבותיות חברתית

 

  1. האחדה תרבותית "אמריקניזציה"

הדמיון בין אוכלוסיות שונות גדל, ונוצרת תרבות כלל עולמית אחידה בתחומים שונים כגון
מוזיקה, אופנה, אדריכלות, אוכל וכו'. התרבות האמריקאית משתלטת, ותושבים מכל המדינות מאמצים מרכיבים שונים שלה. למשל – קוקה קולה, מקדונלד'ס, שימוש במילים מהשפה האנגלית והקניון, שהפך לסמן היכר לתרבות הצריכה.

כמו כן, האחדה התרבותית מתבטאת גם מעבר לאמריקה, כמו איקאה השוודית וזארה הספרדית. כיום, מתפתחת מגמת שימור וחיזוק התרבות המקומית, בשל חשש להיעלמותה. למשל, צאצאי האבורג'ינים (תושבי אוסטרליה הראשונים) מקדישים מאמצים רבים לשימור המסורת והמנהגים
של אבותיהם.

תהליך השימור במקביל לקבלת ההתפתחות העולמית נקרא "עולמקומיות" (עולם + מקומיות) – מצד אחד מראה את התהליכים הגלובליים התורמים להאחדה תרבותית, ומצד שני את התהליכים המקומיים המדגישים את הייחודיות של התרבות המקומית.

 

 

האיחוד האירופאי

בשנת 1992 הוקם "האיחוד האירופאי". נכון ל- 2016, חברות בו 28 מדינות. עיר הבירה של האיחוד היא בריסל שבבלגיה והמטבע המשומש בהן הוא אירו. האיחוד האירופאי משמש כשוק כלכלי גדול
בו חשיבות הגבולות המדיניים פחותה. אזרחי מדינות האיחוד רשאים לגור, לעבוד וללמוד בכל
אחת מהמדינות ללא צורך באישור כלשהו. כיום, האיחוד האירופאי משמש ככוח כלכלי ופוליטי
בעל חשיבות והשפעה רבה בעולם, ומדינות רבות מעוניינות להצטרף אליו.

עם זאת, הארגון נתקל בקשיים, לדוגמה – אזרחי מדינה בעלת כלכלה חזקה, כמו בריטניה וגרמניה, חשים שהם נושאים בנטל של המדינות החלשות מהם. כמו כן, פתיחת הגבולות הובילה ליציאת
כוח אדם חזק ממדינות חלשות וכניסת המוני מהגרים למדינות החזקות. הקשיים מעוררים
דיון במדינות האיחוד האירופאי, החוששת מאיבוד הייחוד התרבותי-לאומי שלהן, ולעיתים אף נשמעים קולות הדורשים להתנתק מהחברות בארגון.

השפעות על מדינות פחות מפותחות

 

חיוביות

  1. צמיחה כלכלית ועלייה ברמת החיים – כניסת חברות כלכליות והקמת אזורי תעשייה במדינה מצמצמים את האבטלה ומספקים תעסוקה. בעקבות כך, אנשים יכולים לרכוש מוצרים ושירותים שלא רכשו בעבר, כמו השכלה או מוצרי חשמל. הקמת המפעלים משפרת
    את רשת התחבורה והתקשורת – יותר כבישים נסללים ויש יותר קווי טלפון. הערים מתחזקות ומספקות שירותים לחברות שונות, כמו שירותים פיננסיים. קצב הצמיחה
    השנתי (מחושב לפי התמ"ג) גבוה במדינות הפחות מפותחות, כמו סין והודו.

 

  1. שינוי במגזרי התעסוקה – ביקוש לעובדים בתעשייה ושירותים וירידה באחוז המועסקים בחקלאות (רווחי פחות מתעשייה) כדי לעודד כניסת חברות נוספות למדינה, מדינות
    פחות מפותחות משקיעות בחינוך, כדי להרחיב את כוח העבודה בתחום התעשייה והשירותים (בנקאות, משפטים ושיווק).

 

  1. תמורות הדרגתיות במגזר התעשייה – כניסת מפעלים מובילה שינוי עתידי. בהתחלה, המדינה תייצר מוצרים פשוטים כמו טקסטיל, וינוצר היתרון של שכר עבודה נמוך. בהמשך, רמת החיים עולה ויש צורך לשלם שכר גבוה, ולכן נסגרים מפעלים מסורתיים ומנוצל
    כוח אדם שרכש ידע. למשל, הקמת חברות מו"פ בעיר בנגלור.

 

  1. חדירת קדמה ופיתוח לאיזורים נחשלים

 

  1. התפתחות מוקדי תעסוקה חדשים ושונים

 

  1. עליית שיעור תעסוקת נשים בשוק העבודה

 

  1. עלייה יחסית ברמת החיים

 

  1. צמצום פערים בין העולם המפותח לעולם המתפתח

שליליות

  1. ניצול עובדים – חברות רב לאומיות מגייסות קבוצות חלשות: נשים חסרות השכלה, מהגרים וילדים. השכר נמוך והם עובדים בצפיפות רבה וללא תנאים סוציאליים (כמו ימי חופש וביטוח).

 

  1. הגדלת פערים בין עניים ועשירים – רק חלק קטן באוכלוסייה, שהוא בעלי ההון והמשכילים, זוכה לעלייה משמעותית בהכנסות, בעוד הרוב מועסק בשכר זעום וכך הפערים גדלים.

 

  1. הגדלת פערים בין אזורים במדינה – חברות רב לאומיות מקימות מפעלים במוקדים כלכליים בערים הגדולות, ונוצר פער בתחומי כלכלה, תשתית ותרבות בין המרכזים לשוליים.

 

  1. אוכלוסייה מהגרת מהשוליים אל מרכזי הכלכלה ומחלישה עוד יותר את האזור. לדוגמה, בדרום-מזרח סין קיימת התפתחות מואצת, וההכנסה גבוהה פי 3 מההכנסה במערב סין.

 

  1. פגיעה בחברה המסורתית – כניסת חברות רב לאומיות גורמת לסגירת עסקים קטנים שלא עמדו בתחרות.

 

  1. היעלמות מאפייני התרבות המקומית – אימוץ תרבות מערבית ואמריקאית מוביל להעלמות תרבויות מסורתיות בנות אלפי שנים וכן נכחדים מנהגים, שפות, מאכלים, אופנות לבוש ומוזיקה מקומית.

 

  1. פגיעה באיכות הסביבה – תהליכי התיעוש במדינות הפחות מפותחות פוגעים בסביבה: מפעלים מייצרים פסולת; מכרות מדלדלים את משאבי הטבע, מזהמים את האוויר וגורמים להתחממות הגלובלית; וכן תחנות כוח גרעיניות במדינות המפותחות מייצרות פסולת רדיואקטיבית המועברת ומוטמנת במדינות הפחות מפותחות. המדינות הפחות מפותחות מסכימות להקמת מפעלים בשטחיהן כדי לקדם את הכלכלה ולספק מקומות עבודה תוך התעלמות מנושא הסביבה, אליה גם האוכלוסייה חסרת מודעות. החברות הרב לאומיות מעוניינות ברווח כלכלי ולא משקיעות באמצעים שיקטינו את נזקי הסביבה. NIMBY.

 

השפעות על מדינות מפותחות

 

חיוביות

  1. עובדים מומחים – במדינות המפותחות מצויים הנהלות והמו"פ של חברות לב לאומיות, בעוד במדינות פחות מפותחות נמצאים תהליכי היצור. מעמד העובדים בענפי הכלכלה המתוחכמים גבוה לעומת עובדי התעשיות המסורתיות, והם נחשבים לבעלי שכר גבוה.

 

  1. מרכזי תעשייה חדשים – התפתחות מרכזי תעשייה עתירת ידע ומו"פ מתקדמים. לדוגמה, עמק הסיליקון בקליפורניה, ארה"ב, בעל חברות רבות המייצרות מוצרים עתירי ידע ושירותים עסקיים.

 

  1. שיפור באיכות הסביבה – מפעלי התעשייה עברו למדינות פחות מפותחות והביאו לשיפור באיכות הסביבה במדינות המפותחות. למשל, מפעלים מזהמים בענפי הרכב, הפלדה והכימיה עברו באזור שיקגו, ארה"ב, וגרמו לשיפור איכות הסביבה באיזור.

 

  1. התפתחות דפוסי עבודה חדשיםכמו עבודה מהבית.

 

  1. הגדלת היצע מקומות תעסוקה לעובדים מומחים

 

 

שליליות

  1. הגירה גדולה – העובדים הזרים עובדים בעבודות פשוטות בשכר נמוך, שהמקומיים
    לא מעוניינים בהן. בשנים האחרונות, החלו להגביל את ההגירה, והתפתחה הגירה
    בלתי חוקית אליה מתלוות תופעות שליליות כמו הברחת מהגרים בתשלום. העובדים
    הזרים, שקיבלו אשרות, תופסים מקומות עבודה. מצב זה גורם למתחים ולקסנופוביה (שנאת זרים) בקרב מובטלים מקומיים. כדי לטפל בבעיה, מדינות מגרשות עובדים זרים ומכניסות עובדים זרים חדשים במקומם.

 

  1. פגיעה בתעשייה המקומית – סחר חופשי בין מדינות מאפשרת כניסת סחורה זולה יותר,
    וכך לעיתים זול יותר לייבוא מוצרים מאפשר לייצר אותם במדינה המפותחת. התוצאה
    היא סגירת מפעלים שונים (טקסטיל, הנעלה, צעצועים ורכב) ורבים מאבדים את עבודתם ופרנסתם. לדוגמה, חברות טקסטיל שפעלו בארץ סגרו את מפעליהן בשנים האחרונות, לאחר שלא עמדו בתחרות עם שוק המזרח.

 

  1. נטישת אזורי תעשייה ופערים בין אזוריים – ענפי התעשייה המסורתית, כמו הטקסטיל,
    נעזבים ואזורי תעשייה ננטשים. כתוצאה מכך, עולה אחוז האבטלה באזור ונוצר פער כלכלי בין אזור שהתבסס על תעשייה מסורתית (וכעת בשקיעה) לבין אזור שהתבסס על תעשייה מתקדמת כמו מחשבים. לדוגמה, בשנות ה70 תעשיית הספנות בסנדרלנד, בריטניה, לא עמדה בתחרות מול מדינות חדשות בשוק כמו יפן וקוריאה, ואלפי עובדים נותרו ללא עבודה.

סחר הוגן

Fair Trade.

סחר הוגן הוא שמה של תנועה חברתית המציעה שיטה חלופית לשיטת הסחר החופשי הרווחת כיום בעולם. בניגוד למשווקים הרגילים, המבקשים להגדיל רווחיהם ככל האפשר, ובניגוד לשיטת הסחר "החופשי", הפוגעת לרוב בתנאי עבודה של עובדים – מטרת המשווקים הפועלים לפי עקרונות הסחר ההוגן הוא לדאוג גם לרווחת העובדים.

באמצעות צמצום פערי התיווך בין היצרן לצרכן, הם דואגים שהיצרנים יקבלו תמורה הוגנת עבור המוצרים שהם מייצרים, ומפקחים שהייצור ייעשה בתנאי עבודה הולמים ותוך שמירה על הסביבה.

התנועה מתמקדת במוצרים המיוצרים במדינות הפחות מפותחות ומיוצאים למדינות המפותחות,
כמו פולי קפה, קקאו, תה, סוכר, כותנה ומוצריה ועבודות יד.

מוצרי הסחר ההוגן מיוצרים במקרים רבים ע"י עובדים מקומיים המתארגנים יחד במטרה לייצר ולשווק. ארגוני ההפצה והתקנים של הסחר ההוגן מעודדים את שיתופי הפעולה האלו, וכן מעודדים את היצרנים להשקיע חלק מרווחיהם בחזרה בקהילה.

בתמורה, הם מסייעים בידם לשווק את מוצריהם ישירות לצרכן ולוקחים את הרווח.

מוצרים הנמכרים במסגרת "סחר הוגן" לרוב יקרים ממוצרים מקבילים אחרים, אך הצרכנים הרוכשים אותם יודעים כי מרבית הסכום ששילמו בעד המוצר יגיע אל היצרן עצמו ולא לשורת מתווכים ארוכה, כפי שקורה בסחר החופשי, וכן מוקפדת שמירת הסביבה.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן