ראה שמש – רשבג

ראה שמש \ רבי שלמה אבן גבירול

 

שיר זה הוא שיר קינה על מות יקותיאל בן יצחק אבו חסן, שהיה יהודי מכובד ומקורב למלכות.
כשהיה רשב"ג צעיר והתייתם מהוריו, יקותיאל פרש עליו את חסותו ותמך בו כלכלית ונפשית.
בשנת 1039 יקותיאל נהרג בסכסוכי חצר. מותו המפתיע זעזע את אבן גבירול וחווית האובדן שלו התבטאה בשני שירי קינה שהוא כתב: "בימי יקותיאל אשר נגמרו" ו"ראה שמש".

במרכז השיר תמונת טבע של שקיעת שמש באמצעותה מתואר האבל של המשורר.
בקריאה ראשונה נוצר רושם של שיר טבע, אך בסוגר של הבית ה4 נחשפת משמעות השיר.
בקריאה שנייה ייחשפו רמזים מטרימים ואמירות נסתרות.

זהו שיר מתהפך: בסופו מתגלה משמעות חדשה המשפיעה על כל השיר.

 

מאפייני שירת ימה"ב בשיר

  1. מבנה הבית: דלת, רגל, סוגר
  2. חרוז מבריח: "סה"
  3. צימודים:
    * תכסה – כיסוי
    * תחסה – חסות
  4. תפארת הסיום \ החתימה: בשיר זה הבית האחרון הוא תמצית השיר כולו.
    האבל על יקותיאל מתואר דרך תמונת הטבע: "קדרו פני השמיים, כאילו לבשו שק".

 

הרמזים המטרימים
נחשפים בקריאה ובאים לידי ביטוי במגוון דרכים

המילה "תולע"

  • צבע שני
  • תיאור גופת המת הנרקבת באדמה,
    לפי ספר ישעיהו: "הוריד שאול גאונך, תחתיך יוצא רימה ומכסיה תולעה"

המילה "תפשט"

במקרא מופיעה צורה זו של הפועל רק בסיטואציה ספציפית: הסרת בגדי חללים.
דוגמא, משמואל א': "ויבואו פלישתים לפשט את החללים".

תמונת השקיעה
שירת ימי הביניים עוסקות בגשמים ופריחה שלאחריהם, ולא בתיאור יסודות טבע ולכן מערערת את הקורא על משמעות השיר. העדר תפארת הפתיחה בשיר מרמזת כי הטבע הוא איננו הנושא המרכזי.
שקיעת השמש מסמלת את המוות, את שקיעת החיים.

 

השמש יכולה לסמל 2 דברים:

  • סמל ליקותיאל.
    היה נדיב ונתן חסות לאנשים רבים, כמו השמש שהעניקה לארץ כסות של אור וחום.
    הארץ הערומה היא כל אותם אנשים שהתייתמו ונותרו ללא אור וחום עם מות יקותיאל.
  • המשורר משליך את רגשותיו על העולם.
    אבלו כה גדול, עד שנדמה לו כי היקום כולו שותף לרגשותיו.

בית 1

השיר פותח בתיאור שקיעת השמש המעוצבת באמצעות תיאורי צבעים ובהאנשת השמש.
המשורר פונה אל הנמען ומזמין אותו לצפות בתמונה המתוארת: בשעת ערב השמש אדומה, והיא מואנשת, כאילו ולבשה כסות (בגד) בצבע התולע (שני).

 

בית 2

מתואר המהלך שעברה השמש:

  • עלתה במזרח
  • התפשטה לכל הכיוונים (צפון וימין (דרום)
  • בהגיעה אל הים, כיסתה הכל בצבע ארגמן
    בשעה שהיקום כולו מתפשט מכסות השמש – שעת השקיעה, הים מתכסה בצבא ארגמן

תמונת השקיעה מתוארת בשני הבתים הראשונים באמצעות שינוי הצבע ותמונה מטפורית של לבוש

 

בית 3

גורל הארץ לאחר עזיבת השמש, מודגש באמצעות משפט איחוד: "וארץ – עזבה אותה ערומה".
בדרך זו מודגשת החשיכה שירדה על היקום.
הארץ נעזבה ע"י השמש ונותרה ערומה ללא כסות (בגד) וללא אור וחום, מחפשת מחסה בצל הלילה.
הצבע השוחר מתואר באופן מובלע.

 

בית 4

תיאור הצבע המתכהה ותיאור בדידותה של הארץ ע"י האנשה מעניקים לתמונת השקיעה ממד נוסף של קדרות ועצב. סיום השיר מדגיש את דבר זה: "והשחק אזי קדר".
למילה "קדר" כפל משמעות:

  • השמיים התכהו ומתוארים כחלק ממגמת שינוי הצבעים
  • האנשת השמיים כאילו והם התעצבו

הסוגר של הבית ה4 חושף את משמעות השיר: "כאילו בשוק על מות יקותיאל מכוסה".
השמים קדרו, כאילו לבשו שק ונהגו מנהג אבלים.
השיר מתברר כשיר קינה על מות יקותיאל.

סכמה לכתיבת תשובה

 

פתיחה

תשובה ישירה לשאלה
שימוש במילות השאלה

 

 

דברים קבועים

"זהו שיר חול, שירה קינה על מות יקותיאל אבן חסן שהיה פטרונו של המשורר. יקותיאל היה יהודי בעל משרה גבוהה ומקורב למלכות. עם התייתמותו של אבן גבירול מהוריו, פרש עליו את חסותו ותמך בו נפשית וכלכלית. יקותיאל נהרג בסכסוך חצר. מותו המפתיע זעזע את אבן גבירול אשר הביע את חווית האובדן בשני שירי קינה שכתב: "בימי יקותיאל אשר נגמרו" ו"ראה שמש".

 

 

גוף התשובה

  1. פנייה לנמען: "ראה"
  2. תמונת הטבע – שקיעת השמש, צבע אדום, דימוי: "כאילו לבשה", התולע (2 פירושים)
  3. התפשטות השמש, צבע ארגמן
  4. משפט יחוד, תמונה מטפורית: ארץ ערומה
  5. האנשת השמים: "השחק קדר" (2 פירושים), דימוי השמיים הלובשים שק
  6. סיום השיר: מתברר כשיר קינה, בקריאה שנייה נחשפים הרמזים המטרימים: האזכורים המקראיים (תולע, תפשט), תמונת השקיעה, הפיכתם את השיר לשיר על מוות.

 

 

סיכום – משמעות השיר

ישנן שתי אפשרויות להבנת תמונת הטבע:

  1. השמש = יקותיאל. שקיעת השמש = מותו. ארץ ערומה = נתמכו שנותרו ללא פטרון.
  2. השלכת הרגשות על העולם – אבלו של המשורר כה גדול עד שהוא מרגיש כי השמש, הארץ והשמיים אבלים יחד אתו על מות יקותיאל.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.