עקרון הכרעת הרוב – סיכום

עקרון הכרעת הרוב

 

במשטר דמוקרטי העם מורכב מקבוצות שונות בעלות אינטרסים ורצונות שונים.

ניהול המדינה מחייב קבלת החלטות, וכאשר מתגלות מחלוקות בניהול החברה והמדינה, יש
צורך להכריע על מנת שיהיה ניתן לקבוע מדיניות.

ההכרעה במשטר הדמוקרטי, נעשית על בסיס עקרון "הכרעת הרוב", שכן בדרך זו מתקבלות ההחלטות על פי רצונו של רוב העם (המימוש הטוב ביותר של עקרון "שלטון העם").
הכרעת הרוב היא כלי לקבלת החלטות ופתירת סכסוכים בדרך של שלום בחברה דמוקרטית פלורליסטית.

בניגוד למדינות לא-דמוקרטיות, החלטות הרוב במדינה דמוקרטית מוגבלות בכך שהן לא
פוגעות ביכולתו של המיעוט להמשיך ולחיות ע"פ השקפת עולמו, ולא פוגעות בצורה לא סבירה בזכויות אדם (כלומר- הרוב קובע אבל לא פוגע).

כאשר הרוב מנצל את כוחו לרעה בכך שהוא פוגע בקבוצות מיעוט, ולא מאשר לקבוצות
המיעוט להביע את דעתן מחשש שאולי יהפכו לרוב, זהו מצב של עריצות הרוב.

 

יתרונות

  1. מממש בצורה הטובה ביותר את עקרון שלטון העם – החלטת הרוב היא הקרובה ביותר להחלטה של כלל העם.
  2. לרוב, תבונת הרבים עולה על זו של המעטים, אולם לא תמיד, ומכאן נובע הרצון להגביל
    את הרוב ואת השלטון.
  3. מבטיח רגיעה ויציבות חברתית – אם דעת הרוב לא הייתה מתקבלת, הייתה תסיסה רחבה. הרוב מוכן להסתכן בעשיית בחירה מוטעית, מאשר להגיע לעשות החלטה בניגוד לדעתו.
  4. יהיה הוגן כלפי המיעוט, מכיוון שהוא יודע כי ישנו סיכוי שיום אחד גם הוא יהפוך למיעוט.
  5. אחדות דעות אינה אפשרית, לעולם לא תהיה הסכמה מלאה. יש חשש שהמצב יתדרדר, ואפילו יגיע למצב של אנרכיה, ללא הסכמה כלשהי.
  6. מאפשר סיום וויכוח \ פתרון מחלוקות בדרכי שלום, בין קבוצות שונות בחברה.

 

 

סוגי רוב

  1. רוב רגיל – החלטה מתקבלת ע"פ מספר הקולות הרב ביותר, מבין המשתתפים בהצבעה.

 

  1. רוב מוחלט – רוב של מעל ל50% מכלל בעלי זכויות ההצבעה.

 

  1. רוב מיוחס – ההחלטה מתקבלת ע"פ אחוז\מספר מוגדר מראש מכלל בעלי זכויות ההצבעה. יותר גדול מרוב מוחלט (לרוב מדובר ב2/3 או 3/4).

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.