מושגים – סיכום

יחידות נוף

טופוגרפיה – מבנה פני השטח

תבליט – תיאור פני השטח

רכס הררי – שרשרת פסגות הרים, בגובה 1000 מ' ומעלה

רמה – איזור מישורי מוגבה, בגובה 500 מ' ומעלה

מישור חוף – רצועה מישורית, לאורך גוף מים גדול

מישור חוף רגיל – רצועה ירוקה, קו נקי ואחיד ברובו לאורך הים.

מישור חוף מפורץ – מפרצים ואיים מרובים.

ביצה – אזור מוצף מים רדודים עומדים.

אי – יבשה המוקפת ים מכל כיווניה

חצי אי – יבשה המוקפת משלושה כיוונים בים

דלתא – בליטה יבשתית הפולשת לתוך הים, בשפך של נהר גדול.

 

 

גיאולוגיה

 

גלעין כדור הארץ – ממוקם במרכז כדור הארץ, עשוי מחומר מתכתי ודחוס.

 

מעטפת כדור הארץ – השכבה העיקרית. עשויה ממגמה (חומר מתכתי, מותך וחם) השואף להתפשט. בכך מפעילה לחץ עצום על קרום כדה"א, שגורם לסדקים בקרום ולהיווצרות של לוחות
אשר נעים ע"ג המעטפת זה לצד זה (זרמי ערבול). לעיתים, הלוחות מתנגשים בתנועתם ויוצרים תופעות גאולוגיות (כמו רעידות אדמה, היווצרות הרי געש, רכסי הרים, בקעות וכו'). ללחצים אלו קוראים הכוחות הפנימיים.

 

קרום כדור הארץ – שכבה דקה העשויה חומר מוצק, ומקיפה את המעטפת.

 

קרום יבשתי – משמש את הבסיס של היבשות.

קרום אוקיאני – משמש כקרקעית האוקיינוסים.

 

התיאוריה של ואגנר – טוענת כי היבשות כיום היו בעבר יבשת אחת עצומה, שכונתה פאנגיאה. הלוחות נעים בעקבות לחצים שהמעטפת מפעילה עליהם. לעיתים הם מחליקים זה לצד זה ולעיתים מתנגשים האחד בשני. לפי תיאוריה זו, החלק החיצוני של כדה"א נמצא בתנועה מתמדת, ולפני מיליוני שנים כל יבשת הייתה במקום אחר.

 

ים טתיס – שמו של אוקיינוס, שלפי תאוריית טקטונית הלוחות התקיים בעבר והפריד בין היבשות "לאוראסיה" בצפון ו"גונדוונה" בדרום, בצידן המזרחי. יבשות אלו התפצלו מהיבשת הקדומה פאנגיאה. אוקיינוס זה כמעט נעלם עם השנים בעקבות תזוזת הלוחות בקרום כדה"א והתקרבות אירופה, אפריקה וחצי האי ערב. כיום, שרידו היחיד הוא הים התיכון. ים טתיס מילא תפקיד חשוב
בתולדות הגאולוגיה של ארץ ישראל – בעבר שכנה א"י במעמקיו. לאחר שנחשפה, ים הטתיס שטף את האיזור, נסוג וחוזר חלילה מס' פעמים בעידנים שונים. כתוצאה, נוצרו שכבות חול וגיר זו מעל זו.

 

זרמי ערבול – זרמי הערבול הם הגורם המניע את הלוחות אשר מרכיבים את פני כדה"א. בעומק כדוה"א שורר חום רב (4000-5000 מעלות צלזיוס, סמוך לגרעין) המתפזר בזרמים, כלפי מעלה – במעטפת. המגמה במעמקי המעטפת חמה מאוד, ולכן היא עולה ומתקרבת אל הקרום (שקר יותר מהמעטפת). כשהיא מגיעה לקרבתו, היא מתקררת ושוקעת מטה. כשהמגמה מגיעה מטה, היא מתחממת שוב, עולה למעלה, מתקררת וחוזר חלילה. היכן שחומר עולה מן המעטפת – הלוחות הטקטוניים מתרחקים זה מזה. היכן שהמעטפת מתחילה לשקוע כלפי מטה – הלוחות מתנגשים אחד בשני, ולוח אחד מתחיל לשקוע לתוך המעטפת.

תנועת לוחות בהפחתה \ סגירה – תנועה של סגירה. לוח ימי נכנס (מופחת) מתחת ללוח יבשתי, משום שהוא כבד יותר. נוצרים הרים גבוהים ליד החוף, ובמקביל נוצר בים "תהום בבקע". החיכוך בין הלוחות יוצר רעידות אדמה והתפרצויות געשיות רבות. לדוגמה – תהום אטקמה מול הרי האנדים.

 

תנועת לוחות בפתיחה \ התרחקות – תנועה של פתיחה. שני לוחות מתרחקים זה מזה, ונוצר שטח ימי אשר גדל במהלך השנים. לדוגמה – היווצרות ים סוף, אשר הולך ומתרחב, כחלק מהשבר הסורי אפריקאי – התרחקות של חצי האי ערב מאפריקה.

 

תנועת לוחות בהחלקה – תנועה אופקית של שני לוחות צמודים. הלוחות נעים במקביל אחד לשני, באותו כיוון או בכיוונים מנוגדים ובמהירות שונה. נוצר חיכוך מתמיד. לדוגמה – בשבר הסורי אפריקאי יש תנועת החלקה אופקית בין הלוח הערבי של ירדן ללוח של ישראל ואפריקה.

 

אזור טבעת האש – טבעת האש היא סדרה של רכסים והרי געש באורך של 48,000 ק"מ, המקיפים את האוקיינוס השקט. במקביל לרכסי ההרים, יש תהומות אוקיאניים. תופעה זו נובעת מתזוזת הלוחות היבשתיים הסוגרים באיטיות את האוקיינוס השקט, אשר הולך ומצטמצם. איזור זה מועד לרעידות אדמה.

 

סלעי תהום – מגמה שנקרשה בתוך קרום כדור הארץ ללא מגע עם אוויר (למשל גרניט).

סלעי פרץ – מאגמה שפרצה על פני השטח, ונקרשה במגע עם האוויר (למשל בזלת).

 

סלעי משקע יבשתיים – נוצרו כתוצאה של תהליך בלייה של הסלעים המאגמתיים. החומר שהתבלה התלכד מחדש לכדי סלעי משקע חדשים (כורכר, אבן חול).

 

סלעי משקע ימיים – נוצרו במקומות שהיו מכוסים בעבר במשטחי מים (אוקיינוסים וכו').
מכילים בתוכם מאובנים, שרידי צמחייה קדומה וכו'. הנפוצים ביותר הם סלעים ממוצא גירי: קרטון, דולומיט ואבן הגיר.

 

סלעי משקע כימיים – נוצרו באגנים סגורים ללא ניקוז. שקעו בהם מינרלים שונים כמו מלח בישול, גבס וכו'.

 

סלעים מטמורפיים – מותמרים. מטמורפוזה = שינוי צורה. סלעים ששינו את התכונות הפיסיות והכימיות שלהם בעקבות תנאי חום או לחץ קיצוניים. למשל – אבן גיר שהפכה לשיש.

איים געשיים (נקודה חמה) – באזורים מסוימים בעולם מתרחשת פעילות געשית גבוהה. חלקה מצויה באזור הנמצא לאורך קווי הגבול בין הלוחות, וחלקה באזורים אחרים. מקור פעילות זו נמצאת במעמקי כדור הארץ, במקומות הפולטים חום ומאגמה באופן תמידי. מקור המאגמה הפורצת בנקודות אלו הוא במעמקי המעטפת של כדה"א. בנקודות אלו, הנקראות "נקודות חמות", מתרחשים תהליכים שאינם ברורים עדיין לאדם, היוצרים אנרגיית חום גבוהה במיוחד. במקומות מסוימים באוקיינוס מתרחשות התפרצויות חוזרות של מאגמה שיוצרות איים געשיים חדשים המתרוממים מעל לפני הים. לדוגמה – איי הוואי.

 

צונאמי – גל ענק הנוצר מרעידת אדמה חזקה בלב הים.

 

גייזרים – גייזרים הם מזרקות של קיטור חם או מי תהום (שהצטברו מתחת לקרקע באיזור הגייזר) רותחים, הפורצים מפתח צר באדמה. באזורים הגעשיים, המאגמה החמה חודרת למקומות קרובים לפני השטח ומחממת שכבות סלעים סדוקים, המכילים את מי התהום שנאגרו בהם.

 

 

גיאומורפולוגיה

גיאומורפולוגיה – מדע העוסק בתהליכים המעצבים את פני השטח, ובצורות הנוף שהם יוצרים על פני כדה"א. הכוחות החיצוניים גורמים להנמכת \ השטחת הנוף.

קארסט – צורת נוף הנוצרת בתהליך ארוך ואיטי בו מי גשמים מתחברים לפחמן דו-חמצני באוויר וחודרים אל הקרקע. בתוך הקרקע, מתווסף למים פחמן דו-חמצני נוסף והם הופכים לחומצה חלשה. החומצה מגיעה לסלעי הגיר באדמה, ממיסה אותם ויוצרת מערות וחללים, דרכם המים מתנקזים וזורמים אל הים.

נטיפים וזקיפים – מים חומציים שהמיסו את סלע הגיר מטפטפים באיטיות מתקרת המערה. הפחמן הדו-חמצני בטיפות המים מתנדף, והסידן המומס בהם מתגבש ונשאר כמשקע גירי ע"ג התקרה – נטיף. טיפות המים שלא התאדו נוזלות לקרקעית המערה, שם הן מתאדות ומשקיעות את הגיר – זקיף.

מערה קרסטית – חלל תת קרקעי שנוצר בעקבות זרימת המים בין סדקי הסלע והמסת הסלע.

מעיין קרסטי – שכבת סלע המכילה מחילות שנוצרו כתוצאה מהמסה כימית. מים מחלחלים לקרקע, נכנסים למחילות וזורמים בהן. כשהשכבה זזה מעלה ונשברת, נוצר למים מעבר והם פורצים החוצה.

מישור הצפה – כשנהר עולה על גדותיו, הוא משקיע חומר סחף בגדות הנהר. דבר זה יוצר אזורים מישוריים ושטוחים, המכוסים בקרקע פוריה. אם השקעת הסחף חוזרת על עצמה מס' פעמים, היא יוצרת סוללות טבעיות הנקראות "סוללות גדה".

אסטואר – חוף משפך. שפך נהר בצורת משפך, אשר קודקודו ממוקם ביבשה. זרם הים חזק מזרם הנהר, ושניהם שוחקים את גדות הנהר הקרובות לאזור השפך, וכך מרחיבות אותו במהלך הזמן. דבר זה מתרחש באזורים בהם יש גאות ושפל חזקים, והנהר לא מסיע מספיק סחף למען יצירת דלתא.

תנועת בלית (תנועת מדרון) – תנועת קרקע, חול, סלעים ועוד על פני מדרון, בהשפעת כוח הכבידה.

מדבר אבנים (חמדות) – שטח מדברי, המכוסה בחצץ בגודל משתנה. באזור החמדה אין חומר דק (טין או חרסית) שיכול להיות מובל ברוח. בעקבות כך שכל החלקיקים הדקים כבר הוסרו ע"י הרוח, איזורים אלו בלתי-פוריים וחסרים כמעט לחלוטין מצמחייה.

מדבר חולות (דיונות) – גבעות חול שנוצרו ע"י הרוח. חולות סחף הובלו ע"י הרוח מחופי הים. בתהליך השקעה (הרבדה) ארוך נוצרו דיונות חול ענקיות, הנודדות עם הרוח. למשל – הדיונות של מדבר סהרה.

 

 

אקלים

 

לחץ אוויר – משקל האוויר הלוחץ על יחידת שטח נתונה. בסיס עמוד האוויר הוא בגובה פני השטח
וראשו בפסגת האטמוספרה. ככל שעמוד האוויר גדול יותר, הוא מפעיל יותר לחץ על הקרקע. מסיבה זו, לחץ האוויר בפסגות הרים נמוך יותר מהלחץ בגובה פני הים. במקביל לירידה בלחץ האוויר, יורדת גם צפיפות האוויר. כלומר, ככל שמגביהים – האוויר נעשה דליל יותר.

 

רמה ברומטרית – אזור של לחץ אוויר גבוה. תנועת הרוחות ברמה נובעת מירידת האוויר אל שקע ברומטרי, במטרה לסלק את לחץ האוויר העודף. הרוחות היורדות (התמוככות) מונעות יצירת עננים, וגורמות בדר"כ ליצירת מזג אוויר בהיר ויציב.

 

רמה סובטרופית – סובטרופי = מתחת לאזור הטרופי. אופיינית לקווי הרוחב הסובטרופיים (15-30, בערך, מצפון ומדרום). לחץ האוויר הגבוה נמשך רוב השנה ולכן האזור חם ויבש. נעשה תהליך התמוככות. הגורם ליצירת רצועת המדבריות העולמית.

 

שקע ברומטרי – אזור של לחץ אוויר נמוך. אוויר מתכנס למרכז השקע במטרה למלא את הלחץ החסר בו. דבר זה מוביל לעלייה של האוויר, משום שהוא לא יכול לברוח לצדדים או לחדור לקרקע. לאחר שהאוויר עולה הוא מתקרר, ואדי המים שבו מתעבים לעננים. כשהשקע עמוק ומכיל לחות רבה, ייווצרו גם משקעים – גשם או שלג.

 

לחות – כמות אדי המים באוויר. מקורה בגופי מים גדולים.

לחות רוויה – כמות אדי המים המקסימלית שהאוויר מסוגל להכיל.

לחות יחסית – היחס בין אדי המים הנמצאים באוויר, לבין הכמות המקסימלית שהאוויר היה מסוגל לקלוט באותו רגע נתון.

נקודת הטל – שיא קיבולת האוויר (לחות רוויה). מאותו הרגע כל לחות נוספת תהפוך לטיפות מים.

 

ענן – אוסף טיפות מים. נוצר כשאוויר חם ולח עולה ממקור לחות (ים, למשל), וככל שהוא עולה הוא מתקרר ומתכווץ. כשהוא מגיע לנקודת הטל שלו, הלחות הופכת לטיפונת. הטיפונות נשארות בגובה מכיוון שאוויר חם ממשיך לעלות ומונע את ירידתן, כלומר, האוויר החם מחזיק את הענן באוויר.

 

זנית – זווית פגיעת קרן השמש.

 

זרמי ים – זרם ים הוא נהר אשר זורם באוקיינוס, בעל טמפ' שונה מאשר טמפ' הים באותו איזור.

זרם ים חם – זורמים בדר"כ מאזור קו המשווה לכיוון הקטבים. מעודדים עליית לחות לאוויר ובשל כך האיזורים הסמוכים להם הם איזורים גשומים ובעלי משקעים רבים. לדוגמה, לאורך החוף המזרחי של ארה"ב זורם זרם חם הנקרא זרם הגולף, והוא אחד הגורמים להיווצרות משקעים רבים באיזור זה.

 

זרם ים קר – זורמים בדר"כ מאזור הקטבים לכיוון קו המשווה. מונעים עליית לחות לאוויר, ובשל כך האיזורים הסמוכים להם הם אזורים צחיחים מאוד. לדוגמה, בחוף המערבי, בדרום יבשת אפריקה, משתרע מדבר נמיביה, מהצחיחים בעולם, הנוצר עקב זרם הבנגלה הקר העובר בקרבתו.

 

בריזה ימית – הרוח הנושבת מכיוון הים ליבשה. מסיעה אוויר כתוצאה מהבדלי טמפ' בין היבשה החמה לים הקר. הבריזה מתחילה בשעות הבוקר, ומגיעה לשיאה בסביבות השעה 14:00, לאחריה נחלשת הרוח באיטיות לקראת השקיעה.

 

בריזה יבשתית – הרוח הנושבת מכיוון היבשה לים בשעות הלילה, לאחר שהיבשה מתקררת וטמפ' הים נשארת קבועה. זהו התהליך ההפוך לבריזה הימית. כתוצאה מהבדלי טמפרטורות, הבריזה היבשתית מסיעה אוויר מהיבשה הקרה אל הים החם.

 

צל גשם ומדבר בצל גשם – כאשר רכס הרים משמש כ"מחסום טופוגרפי" למעבר עננים המורידים גשם מצד אחד של הרכס אל צדו השני, נוצר באחד הצדדים צל גשם \ מדבר בצל גשם \ איזור בעל משקעים פחותים מהצד השני.

 

מדבר – אזור גאוגרפי צחיח שכמות המשקעים בו נמוכה מ- 200 מ"מ גשם בשנה.


מדבר ארקטי
– מדבר קר המשתרע באיזור הקטבים. בשל הטמפ' הנמוכות באיזור, האוויר הקר לא יכול לקלוט לחות מכיוון שהוא דחוס מאוד. בעקבות כך, נוצר מדבר ארקטי.

רצועת המדבריות העולמית – בין קווי רוחב 15-30 מצפון ומדרום לכדה"א משתרעת רצועת מדבריות עולמית לרוחב כל היבשות, וכוללת בתוכה את רוב המדבריות בעולם. הרצועה נוצרה עקב רמה סוב-טרופית הממוקמת מעל איזורים אלו ומונעת ירידה (התמוככות) של משקעים בהם.

 

אל ניניו – תופעה אקלימית המתרחשת מול חופי פרו ואקוודור, המוגדרת בתור חריגה בטמפ' של פני השטח באוקיינוס השקט של יותר מ C0.5̊.

 

גשם חומצי – משקעים שדרגת חומציותם נמוכה מ- 5.5ph . הגשם החומצי נובע ממגע של מים עם חלקיקים הנפלטים בתהליכי שריפה, בעיקר גופרית דו-חמצנית שמקורה בתחנות כוח לייצור חשמל
(מבוססת פחם) וחנקן (בעיקר מפליטת כלי רכב). חומרים אלו מתמוססים באדי המים אשר באוויר.

הידרולוגיה

 

התאדות – הפיכת נוזל המים לאדים.

 

התעבות – התקררות אדי המים והפיכתם בחזרה למים נוזלים.

 

דיות – תהליך פליטת המים מהצמחים.

 

מי תהום – מים, לרוב מי גשמים, הנמצאים מתחת לפני האדמה. המים מחלחלים באיטיות לבטן האדמה, ומגיעים לשכבה בלתי חדירה – אקוויקלוד. מעליה מי התהום נוטים להצטבר, בתוך שכבת האקוויפר – שכבה חדירה למים, הסופגת אותם.

 

קו פרשת המים – קו דמיוני המפריד בין שני אגני ניקוז. קו פרשת המים עובר לאורך רכסים ורכסי הרים, וממנו מתפלגת זרימת המים לשני צדדיו – לאגני ניקוז שונים. הקו אינו חוצה את הרכסים.

 

יובל – קו זרימת מים, המוביל לקו זרימת מים אחר (כמו נחל הנשפך לנהר).

 

אגן ניקוז – שטח יבשתי שבחלקו הנמוך ביותר נאספים מי גשמים. הקו המפריד בין שני אגני ניקוז נקרא "קו פרשת המים". רוב אגני הניקוז "פתוחים" ומתנקזים לאזורים ימיים (כמו אגן הניקוז של הנילוס), אך לעיתים יש אגני ניקוז "סגורים" המנקזים את המים שלהם לאזור יבשתי, שם נוצרת מליחות או ימות עם ריכוז מלחים גבוה (כמו ים המלח).

 

אגן ניקוז בינ"ל – איזור בו נהר זורם ביותר משתי מדינות.

 

מעלה נהר – תחילת נתיב זרימת נהר.

מורד נהר – תחתית הנהר ואזור השפך.

 

אקוויפר – שכבת סלע נקבובי חדיר, אוגרת מים.

אקוויקלוד – שכבת סלע בלתי חדיר המונעת המשך חלחול מים. מעליה נאגרים מי תהום.

שימושי קרקע במרחב העירוני

שימושי קרקע – השימושים הנעשים בקרקע, כמו מגורים, מלאכה, תעשייה, מסחר, משרדים, מבני ציבור, תחבורה ושטחים פתוחים.

פרברי גנים \ שוק – ישובים כפריים המתפתחים על בסיס חקלאי מסביב לכל עיר, המספק לעיר תוצרת.

פרברי לינה – מיועד ליוממות.

פרבר תעשייה – מבוסס תעשייה, בעל זיהום אוויר גבוה. בעיקר במדינות פחות מפותחות.

שכונות עוני – שכונה בה גרה אוכלוסייה דלת אמצעים – בעלי הכנסה נמוכה, מובטלים, מהגרים ומיעוטים. השכונות מתאפיינות בדירות קטנות, איכות בנייה ירודה, רמת שירותים נמוכה וקיים מחסור בגנים ושטחים פתוחים. מיקומן הוא באיזורים פחות נוחים, כלומר מועדים להצפה או קרובים למפעלי תעשייה \ רכבת \ תחנה מרכזית. שכונות העוני נמצאות בכל הערים, אך שטחן גדול יותר במדינות מתפתחות. רובן נמצאות בשולי העיר, אך בחלק מערי העולם המפותח הן ממוקמות במרכז, בעיקר במע"ר.

גנטרפיקציה (התברגנות עירונית) – תהליך בו אוכלוסיית המעמד הבינוני-גבוה עוברת לשכונות החלשות במרכזי הערים. התהליך גורם לשינוי באותן השכונות, כמו הקמת בתי עסק חדשים או שיפוץ הבתים והרחובות.

קניון – אזור של שטחי מסחר ובילוי, המרוכזים במבנה סגור וגדול. ממוקם בדר"כ בשולי העיר. מספק נגישות למגוון מוצרים, חנייה נוחה ומיזוג. דוגמה – קניון איילון.

פאוור – סנטר – מרכז קניות גדול ופתוח מחוץ לעיר, ובו מגרש חנייה רחב ומגוון חנויות ואפשרויות בילוי. דוגמה – מתחם "ביג" בבאר שבע.

פארק תעשייתי – איזור תעשייה מתוכנן, בעל ריכוז מפעלים (בעיקר הייטק), המספק שירותים וסביבה ירוקה.

אשכול תעשייתי (איזור תעשייה) – ריכוז תעשיות באיזור מסוים.

דה תיעוש – מאפיין מדינות מפותחות. ירידה בהיקף הפעולות התעשייתיות, המועסקים בתעשייה ושינוי חברתי-כלכלי. בערים בהן התהליך התרחש, שיעור המובטלים גדל. בזכות גידול בתעסוקת השירותים והקמת מפעלי תעשייה עתירת-ידע, ערים רבות מתאוששות מתהליך הדה תיעוש.

תכנית מתאר – תכנית ובה תכנון שימושי הקרקע העתידיים לחלקי המדינה \ עיר, אשר עוסקות בשטחים בנויים ופתוחים, תשתיות וכו'.

תמ"א – תכנית מתאר ארצית.

תמ"מ – תכנית מתאר מחוזית.

שימושי קרקע משלימים – שימושי קרקע שאינם פוגעים האחד בשני, כמו מגורים ופארקים.

שימושי קרקע סותרים – שימושי קרקע הפוגעים ומפריעים האחד לשני, כמו מגורים ותעשייה.

אי חום עירוני – תופעה אקלימית הנוצרות ע"י האדם. במרכזי הערים ובאיזורי המע"ר, הטמפ' גבוהות יותר מאשר באזורים סמוכים.

מנהרות רוח –

סף כניסה – מס' מינימלי של אנשים ע"מ לפתוח עסק.

טווח מוצר – המרחק אותו מוכנים האנשים לנסוע, במטרה לרכוש מוצר \ שירות מסויים.

 

 

עיר וכפר

שכונות גדורות –

נסיגה עירונית –

מובלעות אתניות –

שובל עירוני כפרי – אזור המעבר בין השטח העירוני לשטח הכפרי.

קסנופוביה – שנאת זרים

עיר עליונה – מבני מגורים עשויים חומרים רכים, שהוקמו על גגות הבתים. דוגמה – קהיר.

עיר מתים – שכונות מגורים בתוך בתי קברות. דוגמה – קהיר.

קג'ה קונדו – מבנים לא חוקיים שנבנו בלילה אחד. דוגמה – אנקרה, טורקיה.

בתים רווי קרקע –

אוכלוסייה עירונית – אוכלוסייה המתגוררת באיזורים שהוגדרו "עירוניים". לקוח ומקובל בארצות המערב המפותחות.

עיר-כפר – אוכלוסייה הגרה בעיר אך מנהלת סגנון חיים כפרי.

רובע –

תיאורית שימושי הקרקע של פון תונן – פון תונן (גרמניה 1826) הסביר את תפרוסת הישובים במרחב על פי פעילותם הכלכלית – שימושי הקרקע מסתדרים במעגלים סביב העיר המשמשת כמרכז שוק מרכזי. ככל שמתקרבים אל העיר אז מחירי הקרקע עולים ולכן מידת האינטנסיביות של עיבוד הקרקע עולה, ולהיפך.

תפרוסת אוכלוסייה – בני האדם אינם פרוסים ע"פ כדה"א באופן שווה, כך שיש איזורים בעולם בעלי צפיפות אוכלוסייה גבוהה ואיזורים הריקים כמעט מאדם. ריכוזי האוכלוסייה הגדולים בעולם הם במזרח אסיה, דרום אסיה, במערב אירופה ובצפון-מזרח אמריקה, בהם יחד חיים מעל 50% מתושבי העולם.

צפיפות אוכלוסין – צורת פיזור האוכלוסייה במקומות שונים בעולם, כמה תושבים חיים בממוצע על שטח נתון. צפיפות האוכלוסין אינה מעידה בהכרח על רמת פיתוח.

עיור אצור –

עיור מודרני –

מטרופולין – רצף עירוני, במרכזו עיר אחת גדולה (עיר המטרופולין), שנוצר כתוצאה מתהליך פירוור וזחילה עירונית.

מגלופוליס – רצף עירוני של שני מטרופולינים או יותר.

יוממות – נסיעה יום-יומית ממקום המגורים אל עבודה \ לימודים, הנמצאים במקום אחר, לרוב בעיר הגדולה. האנשים מכונים יוממים.

זחילה עירונית – התרחבות העיר לשוליים ויצירת רצף עירוני.

עיור – מעבר מהכפר לעיר.

פירוור – מעבר מהעיר לשולי העיר (פרוורים עירוניים בדר"כ).

כפרור – מעבר מהעיר לכפר.

ערי ענק – ערים המונות מעל 10 מליון תושבים.

מדרג עירוני מלא – "חוק סדרי הגודל" – מאפיין בדר"כ מדינה מפותחת, בה יש פיזור הגיוני ומסודר בין הערים הגדולות במדינה, מבחינה מספרית ובמרחב הגיאוגרפי. המדרג מקיים את הסדר היחסי בין הערים הגדולות במדינה. העיר הגדולה, אינה גדולה ביותר מפי 2 מהשנייה (ולכן מתקיים כאן חוק סדרי הגודל).

מדרג עירוני חסר – עיר ראשה – מאפיין בדר"כ מדינה מתפתחת ובה העיר הגדולה במדינה, גדולה ביותר מפי 2 מהעיר השנייה במדינה. מדרג זה יוצר תופעה של עיר ראשה, שהיא מרכז הכובד הכלכלי, המדיני והתרבותי במדינה. לא מתקיים חוק סדרי הגודל. אין פיזור הגיוני של האוכלוסייה בין הערים.

מדרג דו – ראשי – שתי ערים גדולות, הקרובות אחת לשנייה מבחינת כמות אוכלוסייה.

 

 

איכות הסביבה

חגורה ירוקה – שטחי חקלאות ונופים טבעיים בהם נאסרו בנייה ופיתוח.

הדברה משולבת – הדברה רק במידה ויכול להיגרם נזק ליבולים.

הדברה ביולוגית – הדברה באמצעים ביולוגיים. למשל, הדברת חרקים ע"י ציפורים דורסות.

טביעת רגל אקולוגית – הערכה כמותית של כמות שטח האדמה הנדרשת על מנת לספק את צרכי האדם (מזון, מים, אנרגיה, חומרי גלם וכו') ולקלוט את חומרי הפסולת של בני האדם. האדם המודרני בעולם המפותח בדר"כ צרכני ומבזבז את משאבי כדה"א.

"תיירות אקולוגית" – תיירות בת-קיימא. בתיירות זו מוגבל מס' התיירים, לפי כושר הנשיאה של האתר, וכן נעשה ניסיון לפגיעה מינימלית בסביבה. בעולם מתפתח ענף הקרא אגרו-טוריזם, שהוא תיירות באיזורים חקלאיים המשלבת אירוח והיכרות עם הענפים החקלאים במקום.

אפקט החממה הוא תהליך בו נלכד חום באטמוספירה של כדה"א, בעקבות גזים העוטפים את האטמוספרה ומונעים ממנו לצאת. אל האטמוספרה נפלט גז פחמן דו-חמצני (CO2) וגזי חממה אחרים (כמו מתאן, פריאונים, פחמן חד-חמצני וכו'), הנלכדים בה ויוצרים מחסום חד כיווני –
קרני האור של השמש יכולות לחדור דרכו, אך החום שנפלט מהקרקע אל האטמוספרה אינו מתפוגג בחלל. דבר זה מוביל להתחממות כדה"א.

אלבדו – שיעור החזר הקרינה ממשטח כלשהו. יכול להיות גבוה (חומר בהיר \ קרחונים) או נמוך (חומר כהה, זיהום אוויר וסופות אבק).

יחסי גומלין –

 

 

 

חקלאות וקרקע

חקלאות בעל – מבוססת גשם

חקלאות שלחין – מבוססת השקיה

חקלאות אינטנסיבית – דורשת הון וידע (חקלאות מסחרית, נמצאת במדינות מפותחות) \ עבודה עצמית רבה (חקלאות לקיום עצמי, נמצאת במדינות מתפתחות).

חקלאות אקסטנסיבית – לא דורשת הון, ידע או עבודה רבה.

עיבוד יתר – עיבוד האדמה באופן מואץ (במטרה לספק את צרכי העולם) הורס את הקרקעות ופוגע בפוריותן, עד שהן לא יכולות לספק את התוצרת הדרושה. כתוצאה מכך הקרקע מתדלדלת, ונוצר תהליך מדבור. הידלדלות הקרקע והמדבור מתרחשים באזורים צחיחים (מדבר) וצחיחים למחצה (ערבה).

רעיית יתר – איזורים בעלי משקעים מועטים, בהם לא ניתן לגדל גידולים, משמשים לרעיית צאן ובקר.
העדרים עוברים על השדות שוב ושוב בתדירות גבוהה, והורסים את הצמחייה בקצב מהיר, שלא מאפשר את התחדשותה. הקרקע מידלדלת, נהרסת וננטשת. בעלי העדרים עוברים לרעות
בקרקעות חדשות.

בולענים –

אבוס –

אדמת טרה רוסה –

מניפות סחף –

גידולים מבכירים –

חקלאות אורגנית – שילוב בין שיטת העיבוד המסורתית, שימור הסביבה וטכנולוגיה חקלאית מודרנית. הגישה שוללת שימוש בחומרים כימיים להדברה \ דישון, אלא רק בטבעיים. בנוסף, החלפת סוגי הגידולים לעיתים, כדי לאפשר לקרקע לשמור על פוריותה. עם זאת, כמות היבול קטנה יחסית בכל יחידת שטח.

 

 

 

גלובליזציה

גלובליזציה – תהליכים כלל עולמיים שבהם מוצרים, הון, אנשים, מידע ורעיונות עוברים במהירות ממדינה למדינה, בלי שמרחק או גבולות יעקבו אותם. כך נוצר שוק גלובלי המשפיע על תחומים שונים.

יתרון יחסי – יתרון שיש למדינה או חברה מסחרית מסוימת ביצור של מוצר מסוים, בעל עלות נמוכה.

חברה רב לאומית – חברה בעלת סניפים ומפעלים ביותר ממדינה אחת.

מיקור חוץ – שיטת ארגון של חברה, לפיה עובדי הארגון עוסקים בפעילות העיקרית, בעוד הפעילויות האחרות מועברות לחברות חיצוניות. מטרת מיקור החוץ היא למקסם רווחים. לדוגמה, חברות מיקור החוץ בהודו מספקות לחברות רב לאומיות שירותי טלמרקטינג, שירותי לקוחות ושירותי בדיקת תוכנה.

סחר הוגן – סחר הוגן הוא שמה של תנועה חברתית המציעה שיטה חלופית לשיטת הסחר החופשי הרווחת כיום בעולם. בניגוד למשווקים הרגילים, המבקשים להגדיל רווחיהם ככל האפשר, ובניגוד לשיטת הסחר "החופשי", הפוגעת לרוב בתנאי עבודה של עובדים – מטרת המשווקים הפועלים לפי עקרונות הסחר ההוגן הוא לדאוג גם לרווחת העובדים.

 

 

 

מדינות

אבורג'ינים – תושבי אוסטרליה הראשונים

קולוניאליזם – כיבוש מדינה ע"י מדינה אחרת, תוך ניצול המשאבים ואנשים לטובת הקולוניה (המדינה הכובשת).

נאו קולוניאליזם – ניצול עובדים ומשאפים בדרך עקיפה, ללא כיבוש שטח, ע"י חברות רב לאומיות במדינות המתפתחות.

גבול מדיני – גבול המפריד בין שתי מדינות.

קו הפסקת אש – שלב במלחמה בו מסכימים הצדדים להפסיק את האש \ הקו לאורכו נעצרו הכוחות.

 

 

 

פיתוח

תמ"ג – תוצר מקומי גולמי. סך הערך הכספי של השירותים והסחורות המיוצרים בתחומי המדינה במשך שנה. ההכנסות הן מהפעילות הכלכלית שהתבצעה בתחומי המדינה, כולל ע"י אזרחים זרים.

תל"ג – תוצר לאומי גולמי. סך הערך הכספי של השירותים והסחורות המיוצרים בתחומי המדינה במשך שנה. כולל הכנסות שמקורן בחו"ל, אך לא כולל הכנסות של התושבים הזרים במדינה.

שעט"ן – שווה ערך טון לנפש. מודד את צריכת האנרגיה הממוצעת לנפש בשנה. צריכת האנרגיה מתבטאת במוצרכים הצורכים אותה (מכוניות, מוצרי חשמל, מיזוג וכו') ושימוש תעשייתי בה.

ריבוי טבעי – גידול במס' התושבים במקום מסויים. הריבוי יחושב ע"פ שיעורי ילודה, פחות שיעורי תמותה, באחוזים. יתואר במילים גבוה \ נמוך, חיובי \ שלילי. ישנו קשר בין רמת הפיתוח של המדינה לריבוי הטבעי. בכל מדינות העולם הריבוי הטבעי נמצא במגמת ירידה.

שיעורי ילודה – מס' הלידות על כל 1000 איש, בשנה מסויימת.

שיעורי תמותה – מס' הנפטרים על כל 1000 איש, בשנה מסוימת.

זמן הכפלת אוכלוסייה – מס' השנים הנדרש בממוצע במדינה, כדי שאוכלוסייתה תכפיל את עצמה.

תוחלת חיים – אורך חיים ממוצע לאדם, במקום בו הוא חי ונולד. המדד מושפע ממרכיבים רבים (בריאות, חינוך, תזונה, תנאי דיור, איכות סביבה, כלכלה, תברואה וכו'), והוא בעל משמעות גדולה.

מאזן הגירה – כמות המהגרים הנכנסים למקום מסוים \ מדינה מסויימת, פחות כמות המהגרים העוזבים את אותו המקום \ המדינה. קיים מאזן הגירה חיובי או שלילי.

הגירה חיצונית – הגירה בין מדינות, ממדינת המוצע (גורמי דחיפה) אל מדינת היעד (גורמי משיכה).

גורמי דחיפה – סיבות וגורמים, שליליים בעיקר, שדוחפים להגר למקום אחר.

גורמי משיכה – סיבות וגורמים, חיוביים בעיקר, שמושכים להגר למקום מסוים.

הגירה פנימית – הגירה בתחום המדינה עצמה.

הגירה סיבובית – הגירה לפי עונות השנה, באופן קבוע בין מגזרים ומקומות עבודה שונים.

הגירה לצמיתות – הגירה לתמיד.

בריחת מוחות – הגירת אנשים משכילים יחד עם משפחותיהם, למדינות מפותחות בדר"כ.

מהגרי עבודה – מהגרים העוברים למקום מסוים, מתוך מטרה להתפרנס.

התפוצצות אוכלוסין – מצב בו הקרקע לא מסוגלת לספק את צרכי האוכלוסייה. רעב.

ניאו מאלתואיזם – קבוצת חוקרים הטוענת שלמרות כל השינויים וההתפתחויות העולמיות, יש מדינות (בעיקר מתפתחות) הנמצאות במצב "התפוצצות אוכלוסין" ורעב, ויש מדינות שעלולות להגיע למצב זה בעקבות ריבוי טבעי גבוה (כמו מצרים). המסקנה – לעודד הגבלת ילודה ותכנון משפחה.

שיעור יודעי קרוא וכתוב – אחוז התושבים בני 15 ומעלה, היודעים קרוא וכתוב בשפה אחת לפחות.

שיעורי הבערות – אחוז התושבים בני 15 ומעלה, שאינם יודעים קרוא וכתוב (אנאלפביתים).

שיעור הרופאים לנפש – מספר הרופאים במדינה, לכל 1000 איש בממוצע.

רמת מינוע – מספר כלי הרכב לכל 1000 איש.

פער דיגיטלי – הפער בין אוכלוסייה בעלת נגישות לטכנולוגיה, לבין אלו שאין להם.

משאבים – כלל האמצעים העומדים לרשות אדם, ארגון או מדינה, בעזרתם ניתן להשיג או לייצר מוצרים ושירותים, או לספק צרכים כלשהם.

משאב מתכלה – משאב טבעי, שכמותו על פני כדה"א מוגבלת. ככל שמשתמשים בו, הוא הולך ואוזל. התחדשותו אורכת שנים, ועל כן הוא נחשב למשאב שאינו מתחדש. למשל פחם ונפט. חסרון.

משאב מתחדש – חומר טבעי, המתחדש בהתמדה ומנוצל ע"י האדם. למשל קרינת השמש, קרקע, צמחייה ודגה.

מחצבים – חומרים מהטבע, בעלי ערך כלכלי. מופקים בכרייה, חציבה או שאיבה. למשל פחם, מלח, ברזל, נפט וכו'.

 

 

 

 

 

כלכלה

כלכלה – כלל הפעילויות של תושבי המדינה הקשורות לייצוא מוצרים, שיווקם, מכירתם וצריכתם.

כלכלה לא פורמלית – עבודה בשירותים ברמה נמוכה, כמו מכירות, צחצוח נעליים וכו'.

מעורבות ציבורית – התערבות של הממשלה ושל מוסדות ציבוריים בפעילות הכלכלית המתרחשת במשק של המדינה.

כוחות השוק – פעילות כלכלית המתרחשת כאשר הקונים והמוכרים פועלים באופן חופשי, ללא מעורבות ציבורית. כוחות השוק הם אלה הקובעים אילו מוצרים יהיו בשוק, באיזו כמות ומה יהיה מחירם.

הפרטה – העברת בעלות על חברה, מפעלים או שירותים ממשלתיים \ ציבוריים לידי אנשים פרטיים.

מיתון כלכלי – נסיגה או האטה של כלכלת המדינה. המיתון מתאפיין, בין היתר, בעליית מספר המובטלים, ירידה בצריכה הפרטית וברמת החיים ובהאטה בגידול התמ"ג.

אמברגו – צו האוסר לשלוח סחורות מסוימות, בעיקר נשק וציוד צבאי, ממדינה מסוימת למדינה אחרת.

אינפלציה – עלייה ברמת המחירים במדינה. עלייה זו גורמת לירידת ערך המטבע ולירידת כוח הקנייה של המטבע.

 

 

 

זרזי פיתוח

משאבים – כלל האמצעים העומדים לרשות אדם, ארגון או מדינה, בעזרתם ניתן להשיג או לייצר מוצרים ושירותים, או לספק צרכים כלשהם.

משאב מתכלה – משאב טבעי, שכמותו על פני כדה"א מוגבלת. ככל שמשתמשים בו, הוא הולך ואוזל. התחדשותו אורכת שנים, ועל כן הוא נחשב למשאב שאינו מתחדש. למשל פחם ונפט. חסרון.

משאב מתחדש – חומר טבעי, המתחדש בהתמדה ומנוצל ע"י האדם. למשל קרינת השמש, קרקע, צמחייה ודגה.

מחצבים – חומרים מהטבע, בעלי ערך כלכלי. מופקים בכרייה, חציבה או שאיבה. למשל פחם, מלח, ברזל, נפט וכו'.

תעשייה עתירת ידע – המשאב בתעשייה זו הוא השכלת האדם ופיתוח רעיונות. תעשיות עתירות ידע המתחילות כחברות הזנק (Start Up), ממוקמות לרוב בקרבת מוסדות מחקר טכנולוגי ומדעי ואוניברסיטאות. מרכז לתעשייה עתירת ידע שהתפתח מאוד, וגורם המיקום שלו היה תלוי בקרבה לאוניברסיטה אשר עודדה את בוגריה להקים חברות עצמאיות, הוא ה"סיליקון וואלי" (עמק הסיליקון), במערב ארה"ב. מקור השם "עמק הסיליקון" הוא ביסוד הצורן (סיליקון באנגלית), שהתאים לייצור שבבי מחשב. האיזור ממוקם בעמק סנטה קלרה, קילומטרים ספורים מאוניברסיטת סטנפורד (סן פרנסיסקו) ובמרכז העיר סן חוזה. תוך עשרות שנים, הפך האיזור לריכוז של אלפי חברות העוסקות בתחום המו"פ, בעיקר בתחום המחשבים.

תעשייה עתירת כח אדם – תעשיית האלקטרוניקה והמחשבים מגיעה גם היא לשלב בו נדרש משאר עתיר עבודה. במקרה זה, העבודה מחייבת תנאי ניקיון קפדניים וכרוכה בשעות ארוכות של הרכבת מעגלים אלקטרוניים או השגחה על מכונות העושות זאת. משאבי האדם הנחוצים לכך, חייבים להיות באיזור בו כוח האדם זול. אותם תנאים נדרשים גם לתעשיות מתוחכמות פחות, כמו טקסטיל ותעשיות פלסטיק שונות. בעשרות השנים האחרונות, כבשו מדינות המזרח הרחוק את השליטה בייצור מוצרים אלו, בעקבות משאבי כח אדם גדולים, דבר אשר התאפשר בעקבות הגלובליזציה.

נפט – נוזל דליק, המשמש כדלק בתחבורה, תעשייה, חשמל וחומר גלם בתעשייה פטרוכימית – תעשייה כימית העוסקת בעיבוד מוצרים מנפט. השימוש הראשון בנפט היה לצרכי תחבורה ומיכון, אך
כיום הוא מספק כ 34% מצריכת האנרגיה. עתודת הנפט היא שהוא יספיק לעוד 50-100 שנה.

תעשייה פטרוכימית – תעשייה כימית העוסקת בעיבוד מוצרים מנפט.

ארגון אופ"ק – איגוד המדינות שבהן עתודות הנפט הגדולות ביותר, שמטרתו לשלוט בקצב הפקת הנפט ובמחירו. המדינות באיגוד זה מפיקות שליש מהנפט בעולם, ומייצאות מחצית ממנו. צרכניות הנפט הגדולות ביותר הן ארה"ב, סין, הודו, יפן, גרמניה ורוסיה. מפיקות הנפט הן מדינות מתפתחות בעוד צרכניות הנפט הן מדינות מפותחות. הריכוז הגדול ביותר של מאגרי נפט נמצא במזרח התיכון. ריכוזים גדולים נוספים נמצאים ברוסיה ואמריקה. את פרטים אלו ניתן לראות במפת המחצבים בסוף האטלס. צרכניות הנפט מחפשות עתודות נפט נוספות, ומפיקות הנפט מזרזות באמצעותו תהליכי פיתוח.

פחם אבן – חומר מוצק המורכב בעיקר מפחמן. הפחם נוצר מצמחים ששקעו לקרקעית ביצות לפני מיליוני שנים, נרקבו ללא נחמצן והפכו לסלע.

אנרגיה גרעינית – האנרגיה הטמונה בגרעין האטום. כשמפרידים בין החלקיקים המרכיבים את הגרעין, משתחררת אנרגיה רבה. האנרגיה משמרת בעיקר להפקת חשמל וכדלק להנעת כלי שיט (כמו צוללות). תהליך ביקוע האטום מתבצע בכור גרעיני, בתוספת של אורניום.

אנרגיה סולארית – מקורה בקרינה ישירה מהשמש. משמשת בעיקר לחימום מים ולייצור חשמל.

טכנולוגיה פוטו-וולטאית – מנצלת את תהליך הבליעה של קרינת השמש, באמצעות משטחים סולאריים הקולטים את קרינת השמש ומעבדים אותה לחשמל.

טכנולוגיה תרמו-סולארית – מנצלת את החזרת קרינת השמש לאטמוספרה, באמצעות משטחי מראות המחזירות אור במרוכז לנקודה אחת והופכים אותה לאנרגית חום.

אנרגית הרוח – אנרגיה המופקת מניצול של תנועת הרוח. במתקנים מיוחדים מורכבים להבים בגובה עשרות מטרים. הרוח מניעה את הלהבים וגורמת להם להסתובב.

אנרגיה הידרואלקטרית – מופקת מנפילת מים בשל הפרשי גובה. בעת העתיקה, האנרגיה שימשה להפעלת הגלגל שסובב את אבני הרחיים. כיום, אנרגיה זו מופקת באמצעות סכרים. ההפקה שכיחה במדינות הרריות וגשומות (כמו נורבגיה, ארה"ב, סין ואירופה).

אנרגיה גיאותרמית – נוצרת בתהליכים המעבירים אנרגיה מפנים כדה"א אל פני כדה"א – התפרצויות געשיות, גייזרים ומעיינות (מגמה הסמוכה למאגר מי תהום, אשר קולטים את החום שנפלט או שואבים את המים). נפוץ באיסלנד, ארה"ב, טורקיה וניו-זילנד.

ביו אנרגיה – אנרגיה שמקורה בביו-מסה – חומר אורגני מהחי והצומח. החומר הצמחי מנוצל לאנרגיה ע"י בעירה. ביו-אנרגיה מהווה 15% מצריכת האנרגיה בעולם.

ביו-דיזל – בעירה של צמחים. ניתן להפיק משמן צמחי (סויה, קנולה, קוקוס, תירס וכו'), משמן טיגון ממוחזר ומשומן בע"ח. זול יותר מהפקת דלק נפט, ופחות דליק.

ביו-אתנול – דלק המבוסס על אתנול המעורבב בבנזין. זול יחסית, אך מחריף את המחסור במזון במדינות פחות מפותחות.

דלק אצות – ניצול הפחמימות שבאצות למען הפקת דלק אתנול, וניצול השומן שבהן למען ייצור ביו דיזל. האצות גדלות מהר, דורשות רק מים ובכך לא פוגעות בגידולי המזון.

בנייה תואמת אקלים – בנייה ירוקה, המתחשבת בתנאי האקלים שבכל איזור, ומשתמשת בחומרים ובטכנולוגיות המאפשרים חיסכון ניכר באנרגיה המשמש לצרכי חימום או קירור.

 

 

 

ישראל

משטר הצנע – משטר כלכלי שהוכרז בישראל בשנת 1949 עקב המחסור ששרר אז בארץ, והוסר בהדרגה בשנות ה50 המוקדמות. במסגרתו, הונהגה הקצבת מוצרי מזון, ביגוד, כלי בית וכו'. הממשלה חילקה לכל התושבים "נקודות", באמצעותן נקנו המוצרים.

שילומים – כספים ששולמו ע"י ממשלת גרמניה כפיצוי על נזקי השואה. השילומים שולמו ישירות למדינת ישראל ואישית לניצולי השואה. ממשלת גרמניה התחייבה לשלם סך של 715 מליון דולר במשך 12 שנים.

מכס מגן – מכס המוטל על מוצרי ייבוא במטרה להגן על תוצרת מקבילה המיוצרת בישראל. לדוגמה, הטלת מכס מגן על ביגוד תוצרת חוץ, אפשר לחברות טקסטיל ישראליות להתקיים.

מכסת יצור – הגבלה על היקף הייצור במטרה למנוע עודפים ולשמור על רמת המחירים.

סובסידיה – מענק, תמיכה כספית, הניתן לחקלאים במטרה לאפשר המשך פעילות חקלאית או כדי להוזיל את מחירי מוצריהם לצרכן.

 

עוד לא ברור

מיצר ימי – רצועת ים צרה בין שטחי יבשה, המחברת בין שני ימים. למדינה היושבת על מיצר ימי יש שליטה גדולה במקום (יכולה למשל למנוע כניסת אוניות)

איים שקטים –

מיצר – מעבר מים צרים בין שתי יבשות

סכר אגירה – מים נאגרים מאחורי הסכר.

סכר הידרואלקטרי – מים נאגרים, אך ממשיכים לזרום למען ייצור חשמל.

מים שפירים – מים באיכות טובה, הראויים לשתייה ולכל שימוש אחר.

מי קולחין – מי שפכים שעברו תהליך טיהור, וניתן להשתמש בהם להשקיית גידולים חקלאיים (ספציפיים) ולתעשייה.

מי שופכין – מי ביוב מזוהמים, שאינם ראויים לשתייה או להשקייה.

נמל הינטרלנד – האיזור בתוך המדינה \ יבשת, אשר משתמש בשירותי הנמל ליבוא ויצוא.

נמל פורלנד – האיזור מחוץ למדינה \ יבשת, איתו מתקיים מסחר של יבוא ויצוא.

רכבת קלה – רכבת הנעה ע"פ האדמה, על פסים מיוחדים, ומשמשת להסעת נוסעים בעיר.

רכבת תחתית – רכבת הנעה על מסילות מתחת לפני האדמה.

 

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.