מאבק הישוב היהודי בבריטים אוקטובר 45 – יולי 46

 

בתקופה זו נאבק הישוב היהודי במדיניות הספר הלבן של הבריטים ב2 דרכים.

 

המאבק הצבאי (עד יולי 46):

באותה תקופה פעלו 3 מחתרות של הישוב היהודי:

  • ההגנה – הארגון הגדול והוותיק ביותר שקיבל את ההוראות שלו מהמוסדות של הישוב.
  • האצל + הלחי – היו יותר תקיפים עם הבריטים. הרסו ופגעו באנשיהם. הם כונו "הפורשים" כי פרשו מארגון ההגנה.

 

לאחר המלחמה הייתה תקווה שהמדיניות הבריטית תשתנה ותתאפשר עליית עולים מרובה אך המדיניות לא השתנתה. דוד בן גוריון שהיה מנהיג הישוב הקים את "תנועת המרי העברי" שמורכבת משלושת המחתרות למאבק מאוחד נגד הבריטים. בראשה עמדה ועדה שנקראה ועדת X שמנתה 10 חברים שהחליטו על הכל.

 

הגורמים להקמתה:

  • התנגדות למדיניות של הספר הלבן של הבריטים והרצון לשנות אותה:

ההנהגה התאכזבה לגלות שלאחר המלחמה שר החוץ הבריטי בווין הכריז על כך שמדיניות הספר הלבן תישאר ואיתה הגבלת העלייה של יהודים (1500 בחודש). באירופה ישבו מאות אלפי יהודים במחנות העקורים וחיכו לאישור לעלייה לארץ ולחץ צבאי מרוכז אולי יוכל לשנות את המדיניות הזאת.

  • פעילות משותפת יותר אפקטיבית:

פעילות משותפת תהיה יותר חזקה ותוכל להשפיע יותר על דעת הבריטים והאנשים בשאר העולם.

  • ביטוי לאיחוד:

התנועה מבטאת את איחוד הישוב כולו לגוף אחד. כולם היו מאוחדים והתנגדו למדיניות הבריטים ופעלו יחד כדי לשנות זאת. לישוב יש עמדה אחידה ומגובשת.

 

פעולותיה של תנועת המרי העברי:

התנועה עשתה המון פעולות נגד הבריטים לדוגמא:

  • הפריצה לכלא עתלית:

פרצו למחנה כליאה של מעפילים ושיחררו אותם והעבירו אותם למקום מוגן.

  • ליל הרכבות:

התנועה פגעה ב150 נקודות על מסילת הרכבת ופגעה ביכולת ההתניידות  של הבריטים

  • ליל הגשרים:

התנועה התפרסה ברחבי הארץ ופיצצה 11 גשרים חשובים שמחברים את המדינה. בגשר אחת גילו אותם ו14 חברים נהרגו. הפעולה הזאת מראה בעצם את היכולת של הישוב היהודי להתמודד צבאית עם הבריטים.

 

תגובת הבריטים לפעולות הישוב:

הבריטים דיכאו את הפעולות נגדם בכך שפגעו בהעפלה, פגעו במנהיגי הישוב וחיפשו נשק.  אחת מפעולות הנגד שלהם הייתה "השבת השחורה":

הבריטים חיפשו נשק, הטילו עוצר על ערים ועצרו יהודים רבים. בקיבוץ יגור נמצא סליק ונעצרו המון חברים מהקיבוץ.

פעולות השבת השחורה לא היו צפויות והישוב היה בהלם.

 

הסיבות לפירוק תנועת המרי העברי:

  • השפעת אירועי השבת השחורה:

פעולות השבת השחורה גרמו לחשש בהנהגת הישוב שהתגובה הבאה של הבריטים לפעולותיהם תהיה קשה יותר מדי כך שלא יוכלו להתמודד איתה.

  • הסיבה המידית לפירוק התנועה הייתה פיצוץ מלון המלך דוד על ידי האצל כתגובה לשבת השחורה. במלון הייתה מפקדת הבריטים, האצל החדיר חומרי נפץ פנימה בכדי חלב ופוצץ אותו, כ90 הרוגים. הפעולה עוררה ויכוח קשה בתוך הישוב אם היה אישור לפעולה מועדת X ואם בכלל התקשרו להזהיר אותם. הנהגת הישוב גינתה את הפעולה וגם הממשלה האמריקאית מה שהציג את הישוב עין רעה כלפי העולם.
  • החלטה של ההנהגה להתחיל בפעילות מדינית:

רבים מההנהגה הרגישו שפעולות התנועה לא עוזרות והרצו לנקוט בצורה חדשה ולכן הגדירו את המטרות מחדש כמו למשל במקום מדינה בכל ארץ ישראל רק בחלקה. תקוותם הייתה שיתמכו בהם בגלל שהם מוכנים להתפשר.

 

היחס בין המחתרות לאחר הפירוק:

המחתרות לא ביטלו את המחלוקות ביניהן וכל אחת חזרה לפעול בדרכה. אצל ולחי – מאבק צבאי, ההגנה – מאבק לא צבאי.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.