הגאוגרפיה הפוליטית של המזרח התיכון

"המזרח התיכון" הוא איזור שהגדרתו בעייתית. חלקים שונים ממנו כיום נקראו במהלך ההיסטוריה בשמות שונים –

 

"לבנט" – מונח צרפתי שפירושו "ארץ הזריחה". בהתחלה השם כלל את כל הארצות הסמוכות לים התיכון, יוון עד מצריים. בהמשך הצטמצם לסוריה, לבנון, ירדן וישראל. כיום, מתייחס לסוריה ולבנון.

"הסהר הפורה" – מקור השם הוא בצורה הקשתית. האיזור מתחיל בעיר בסרה שבדרום עירק, ממשיך צפון-מערבה אל עבר טורקיה, ואז דרומה לאורך חופי מזרח הים התיכון (לבנון וישראל) עד לדלתא של הנילוס בצפון מצריים.

"קדמת אסיה" – היה בשימוש טרם מלה"ע ה1. כלל את שטח חצי האי ערב, סוריה, לבנון, מישורי עירק, רמת אנטוליה בטורקיה ואיראן.

"אסיה הקטנה" – מתייחס בעיקר לטורקיה.

"ארצות ערב והעולם הערבי" – כולל את כל המדינות ששייכות ללאום הערבי: חצי האי ערב, סוריה, לבנון, ירדן, מצרים וארצות צפון אפריקה.

"האוריינט" – מונח צרפתי שפירושו "המזרח".

"דרום מערב אסיה" – משקף את המיקום ביחס לשאר אסיה.

למדינות המזרח התיכון אין מאפיין משותף אחד זהה. המאפיינים הפיזיים אינם אחידים, ולא
ניתן להגדיר את האיזור על בסיס עוני המדינות (משום שיש איזורים עניים נוספים בעולם).
6 מאפיינים אשר עיצבו את המזרח התיכון ונותנים לו את ייחודו כאזור בכדה"א –

כדי להצדיק \ לא להצדיק אם מדינה מסוימת היא חלק ממדינות המזרח התיכון, יש לבסס את התשובה על ששת מאפיינים אלו.

 

  1. אקלים מדברי

אזור בו יורד עד 200-250 מ"מ גשם בשנה, המוביל לקושי בגידול חקלאי ולתרבות נדידה.
האקלים מעצב נופים פיזיים ואנושיים, תרבות, חברה וכלכלה. באזור זה נפוץ נוף של דיונות חול, מלחות וחמאדות. רוב שטח המדינות במזה"ת מדברי, אך מס' מדינות יוצאות דופן – לבנון, קפריסין, טורקיה ואיראן. המדבריות ממזרח לעירק הם קרים.

מדוע המדבריות נוצרו?

  • רצועת המדבריות העולמית -> רמה סובטרופית -> התמוככות (כמו מדבר סהרה)
  • מדבריות בצל גשם (כמו מדבר סוריה)

 

  1. דת האסלאם

כמעט כל ארצות האזור מוסלמיות, מלבד ישראל. ארץ מוסלמית היא ארץ בה לפחות 75% מוסלמים. הדת מעצבת התנהגות, לבוש, כלכלה, ארכיטקטורה אמנות וכו'. האסלאם הוא אורח חיים. יש בו 5 מצוות עיקריות (עדות, תפילה, צום הרמדאן, נדבה ועלייה לרגל), ו2 קבוצות מרכזיות – סונים ושיעים.

 

  1. לאום ערבי ושפה ערבית

שפה וכתיבה ערבית, עבר משותף, שיער שחור וגוון עור כהה יחסית (מול האירופאים).
הקשר בין העמים הערביים מתבטא בארגונים כלכליים ופוליטיים, כמו OPEC, הליגה הערבית וכו'. ישראל, טורקיה ואיראן יוצאות דופן, ובהן יש רק מיעוט ערבי.

 

  1. נפט

המזה"ת עשיר בנפט, ובו מעל 60% מהנפט בעולם, במיוחד במפרץ הפרסי. מדינות הנפט מפיקות מעל שליש מהתפוקה העולמית. בקפריסין ולבנון אין נפט. בישראל, ירדן, טורקיה וסודן מעט מאוד.

 

  1. מורשת עות'מאנית

האימפריה העות'מאנית התפשטה מהמאה ה13 עד 1917. במזה"ת יש מדינות שהיו בעבר תחת שלטונם וירשו ממנו חלקים מהחוק העות'מאני, בעיקר חוקי קרקעות. בנוסף, השלטון יצר תרבות אוכל ומבנה עירוני דומה.

  1. גשר בין יבשות

אזור המזה"ת משתרע ע"פ שלוש יבשות, ומהווה גשר ביניהן –

  • בצפון – אירופה (טורקיה)
  • במרכז – אסיה (ירדן, ישראל, סוריה, לבנון, עירק ומדינות המפרץ הפרסי)
  • בדרום – אפריקה (מצרים)

 

צומת יבשתי

דרכים היסטוריות עברו במזה"ת, בהן עברו סוחרים וצבאות וכן התפתחו ערים –

דרך הים – חיברה את עירק, סוריה, ישראל ומצרים דרך הערים בצרה, בגדד, דמשק, מגידו, יפו, אשקלון, עזה, אל עריש וקהיר.

דרך המלך – חיברה בין מכה (ערב הסעודית) לטורקיה.

דרך המשי – חיברה בין אסיה (סין) לאירופה דרך איסטנבול, אנקרה, טהרן, משהד, בוכרה ומזרחה. בדרך זו הובילו בעיקר משי, מסין למערב.

 

השפעת הגשר היבשתי

  1. התפתחות ערים חשובות – קהיר, בגדד ודמשק.
  2. היווצרות הרכב אוכלוסייה מגוון מאוד.

צומת אווירי

הטיסה מאירופה אל המזרח הרחוק ואל אפריקה מתקצרת במעבר במזה"ת. האקלים נוח יחסית לטיסות לאורך מרבית השנה.

 

צומת ימי

מספר מעברי מים בעלי חשיבות בינ"ל –

 

  • מיצרי הבוספורוס והדרדנלים – מחברים את הים השחור לים התיכון. משני עברי המייצר התפתחה העיר איסטנבול.

 

 

  • תעלת סואץ – מעבר מים מלאכותי המחבר בין הים התיכון
    למפרץ סואץ וממנו לים סוף. הדרך נפתחה בשנת 1869. חשיבותה המרכזית כיום היא בקיצור דרך הובלת הנפט
    מהמזה"ת לאירופה ואמריקה, וקיצור דרך השיט מאירופה אל המזרח (חוסך הקפה של יבשת אפריקה).

 

 

 

  • מיצר בב אל מנדב – מחבר בין ים סוף לים הערבי.

 

 

 

  • מיצר הורמוז – מחבר בין המפרץ הפרסי לים הערבי. המייצר מהווה מוקד מתיחות בינ"ל בשל חשיבותו כמעבר אוניות להובלת נפט מהמפרץ הפרסי.

 

  • מיצרי טיראן – מחברים בין מפרץ אילת לים סוף. בעלי חשיבות כלכלית רבה עבור ירדן, שכן הם המוצא הימי היחיד שלה (דרך עקבה). בשנת 1967 חסם נאצר, נשיא מצרים, את המייצרים בפני מעבר של אוניות ישראליות, והיה הסיבה המרכזית לפריצת מלחמת ששת הימים.

מאפיינים כללים של המזה"ת

 

פיתוח

רוב מדינות המזה"ת (ללא חלק ממדינות הנפט וישראל) הן מדינות מתפתחות.

 

  • בין המדינות המתפתחות במזה"ת יש הבדלים ברמת הפיתוח.

 

  • המדינות המתפתחות במזה"ת מתאפיינות בקצב ריבוי טבעי גבוה, כתוצאה מחברה מסורתית. מעמד האישה נמוך (וולדנית) ויש קשר חזק לדת במקביל לרפואה מתקדמת ולשיעורי תמותה יורדים, המובילים לקצב ריבוי טבעי גבוה.

 

  • המדינות המתפתחות מתאפיינות בחקלאות מסורתית, בעלת תנובת גידול לשטח נמוכה. בשילוב עם קצב גידול האוכלוסייה, נוצר מחסור במזון. מחסור זה מחייב את המדינות לייבא מזון, וכך כסף רב מופנה לייבוא מזון ולא להשקעה בפיתוח המדינה והתשתיות.

 

  • המדינות המתפתחות עוברות תהליכי תיעוש המביאים לפיתוח התעשייה בערי המטרופולין. כתוצאה מכך, מתרחש תהליך עיור מואץ.

 

 

חברה

  • מדינות המזה"ת עוברות שינוי במעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית. תהליכים אלו באים לידי ביטוי בעיור, תיעוש ושינויים במבנה החברתי.

 

  • המזה"ת מתאפיין בהתפוצצות אוכלוסין כפרית ועירונית.

 

  • ריבוי עדות

 

 

אקלים

  • אקלים מדברי

 

החשיבות הבינ"ל של המזה"ת

 

מדוע המזה"ת מהווה מוקד התעניינות בינלאומי?

 

  1. גשר בין יבשות

אפריקה, אסיה ואירופה. חשיבות אסטרטגית ותחבורתית.

 

  1. נפט

במזה"ת נמצאות יותר מ60% מעתודות הנפט העולמיות, בעיקר במפרץ הפרסי הנפט מעניק למדינות המפיקות אותו כוח פוליטי, וחלק ממדינות הנפט בעלות עוצמה כלכלית רבה. רוב הנפט במזה"ת מיועד ליצוא.

הנפט הביא למתיחות באיזור ולכיבושים של מדינות אירופאיות במטרה לנצל את חומרי הגלם ולשליטה על מעברי מים (שליטת בריטניה על מעבר סואץ) כדי להבטיח אספקה סדירה של המשאב.

מדינות המערב, בעיקר ארה"ב ומערב-אירופה מעוניינות להבטיח זרימה חופשית של נפט לצורך פעילותן התעשייתית. הן שואפות לשמור על יציבות באיזור כדי לשמור על מחיר נמוך של חבית נפט.

 

  1. הסכסוך הערבי-ישראלי

מאז הקמת המדינה בשנת 1948 התנהלו מלחמות רבות בין ישראל ומדינות ערב.

התגברות הטרור ואי-השקט השפיעו על כלכלת העולם, בשל עליית מחירי הנפט כתוצאה מסגירת תעלת סואץ (ב1956 וב1967). כתוצאה מכך נוצרו בעולם משברי אנרגיה ומחיר הנפט עלה.

הסכסוך הערבי-ישראלי, המלחמות והמתיחות הצבאית גרמו לכך שמדינות המזה"ת נחשבות לצרכניות נשק מרכזיות, אשר מיוצר במקומות שונים ברחבי העולם.

 

  1. מרכז לדתות המונותאיסטיות – יהדות, נצרות ואסלאם

במזה"ת נמצאים מספר אתרים קדושים לשלוש הדתות.

  • יהדות – ירושלים וחברון.
  • אסלאם – מכה, מדינה וירושלים.
  • נצרות – בית לחם, ירושלים ונצרת.

מקומות אלו מהווים מוקד תיירותי (עלייה לרגל) וגם מקור לסכסוכים וחילוקי דעות בין קבוצות הדת השונות.

סכסוכים במזה"ת

השפעות שליליות של הכיבושים – סיום השלטון העות'מאני הוביל לכיבוש מדינות האיזור ע"י בריטניה וצרפת. בסוף מלה"ע ה1, הן חתמו על הסכם סייקס-פיקו לחלוקת המזה"ת. ההסכם עיצב את גבולות מדינות המזה"ת העתידיות באופן שרירותי, ללא התחשבות במציאות המורכבת. מעירק נמנעה גישה לים (הוביל למלחמת המפרץ) ומסוריה נלקחו אזורים חיוניים ביציאה לים התיכון. גבולות אלו הם גורם עיקרי לסכסוכים הרבים, בנוסף לנתיבי תחבורה ומשאבים טבעיים (בעיקר נפט ומים). דוגמות:

 

עירק-איראן

מלחמת עירק-איראן התרחשה בין השנים 1980-1988, והייתה סביב נושא הגבול בין המדינות, במיוחד בנוגע לריבונות על נהר שאט-אל-ערב, היוצר גבול טבעי בין שתי המדינות. דרך נהר זה נכנסות מכליות נפט. בשנת 1975 עירק הסכימה לחלוקת נתיב השיט, תמורת כך שאיראן תפסיק לתמוך בקבוצה הכורדית הנמצאת בצפון עירק. בשנת 1980 סדאם חוסיין ניצל את אי-השקט שנבע מהפיכה באיראן, וניסה להשתלט על נהר שט-אל-ערב. דבר זה גרר הפסקה של השיט בנהר למשך תקופת המלחמה.

 

עירק-כווית

בשנת 1923 הוקמה כווית ע"י בריטניה, והקטינה את גישת עירק לים. מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991 התרחשה במטרה לספח את שטח כווית לעירק, בעקבות כך שהעירקים טענו לבעלות על כווית. שדות הנפט הרבים בכווית הם המשך ישיר לשדות הנפט בדרום עירק, וזו הייתה העילה המרכזית לפתיחת המלחמה.

 

ישראלים-פלסטיניים

סכסוך זה הוא המשך סכסוך מתמשך בין שני חלקי אוכלוסייה היושבים בא"י – יהודים וערבים, שהיה קיים עוד טרם הקמת המדינה. הסכסוך כולל את המאבק בין יהודי א"י לבין ערביי א"י במהלך התקופה העות'מאנית בא"י ותקופת המנדט הבריטי.

 

 

שיתופי פעולה בין מדינות האיזור

 

ישראל וירדן – הסכם שלום. שיתופי הפעולה נעשים בתחומים שונים, כמו חקלאות והעברת מים לירדן, תיירות ישראלית, והעברת תעשייה ישראלית (כמו טקסטיל) לירדן, שתרם לצמצום האבטלה בה. ירדן מעבירה סחורות דרך נמל חיפה.

ישראל ומצרים – הסכם שלום. חופש שיט למצרים בתעלת סואץ. תיירות ישראלית בחצי האי סיני. נפט וגז מצרי זורם לארץ.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.