איכה פרק ה

איכה היא מגילה בה היו שירי אבל על חורבן בית המקדש וחורבן ירושלים על ידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה.
פרק ה במגילת איכה נכתב ככל הנראה על ידי קבוצת האנשים שלא הוגלו לבבל ונשארו בארץ.
פסוקים 2-5:
בפסוקים אלו מתואר החורבן וסבל שחל על תושבים אלו. הבבלים הגלו את רוב התושבים ומסרו את בתיהם לאנשים זרים. קיים דימוי המדמה את התושבים כיתומים. המצב הכלכלי היה קשה והיה צריך לקנות רת המים ועצי ההסקה בכסף.
פסוק 6:
הפסוק משובש תחבירית ולא מובן. ככל הנראה מדובר על הברית שצדקיהו כרת עם מצרים נגד בבל או על כך שהיה צורך בעזרה מעמים אחרים לקבל אוכל ושתייה.
פסוק 7:
בפסוק זה מתארים את שיטת הגמול שהיא גמול לדורות.
פסוק 8:
הבבלים נקראים בציניות עבדים והם אלו ששולטים בעם.
פסוק 9:
מסופר על הקושי הכלכלי הקשה והבטחוני. נרמז שביהודה הייתה אנרכיה וששבטים נודדים שדדו את הנשארים. יש הטוענים שהיו אנשים שמכרו את עצמם או משפחתם לעבדות כדי לקנות אוכל.
פסוק 10:
הרעב והצרות הכלכליות גרמו למחלות.
פסוק 11:
מספר על כך שהנשים סבלו גם הן מהמצב והיו סובלות עינויים.
פסוקים 12-14:
מסופר על כך שהבבלים פגעו בכל הציבור. הם תלו את האליטה ולא כיבדו את זקני העם, הצעירים נלקחו לעבודות. הזקנים שהיו יושבים בכניסה לעיר לא יכלו יותר לפתור שם סכסוכים וצעירים שניגנו הפסיקו.
פסוקים 15-16:
עקב כל הסיבות הכבוד הלאומי נעלם ואיתו השמחה.
המשורר של הקינה מתחיל לקבל על העם את האשמה ולא על האבות.
פסוקים 17-18:
היה אבל על חורבן בית המקדש והר הבית היה שומם רק השועלים טיילו בו.
פסוקים 19-22:
הקינה נגמרת בתפילה לחידוש. המשורר שלה פונה לאלוהים בגוף ראשון ומציין שלמרות שלעם יש גם תקופות רעות שלטונו של אלוהים נשמר ולא מתערער. כדי שאלוהים יסלח לעם על העם לחזור בתשובה. המשורר אומר שלמרות שהעם חטא עכשיו העם ראוי לסליחה, הוא גם מבקש מאלוהים שיחזיר את המצב לקדמותו.
במספר ספרים היה נהוג לסיים את הכתוב באופן חיובי.

כתיבת תגובה