הרשות המחוקקת – הכנסת – סיכום

הרשות המחוקקת – הכנסת

חוק יסוד:הכנסת מגדיר את הכנסת כ"בית הנבחרים של המדינה".

כלומר, החוק מבליט את חשיבות הכנסת כמוסד המבטא את שלטון העם.

הכנסת מונה 120 חברים שהם נציגי המפלגות שהתמודדו בבחירות ועברו את אחוז החסימה.

קבוצה המייצגת מפלגה, שהצליחה להיכנס לכנסת, נקראת "סיעה".

חברי הכנסת הם נציגי הציבור, ותפקידם לייצג את האינטרסים של האזרחים, את רצונותיהם
ולהבטיח שרשויות השלטון השונות לא יפגעו בהם.

הרכב הכנסת מייצג את הפלורליזם הקיים בחברה הישראלית ואת יחסי הכוחות בין המפלגות השונות אשר התמודדו בבחירות.

 

 

הכנסת פועלת בשני גופים

הרוב – סיעות הקואליציה, שהם רוב חברי הכנסת התומכים בממשלה.

המיעוט – סיעות האופוזיציה, שהם מיעוט חברי הכנסת שלא תומכים בממשלה.

 

 

 

במשטר פרלמנטרי, הפרלמנט הוא ריבון ובעל עליונות חוקית על הרשויות האחרות

 

  1. הפרלמנט (הכנסת) היא הרשות היחידה שנבחרת ע"י הציבור.

 

  1. הכנסת מחוקקת חוקים, משמשת כרשות מכוננת לענייני חקיקה, ומנחה מבחינת תוכן את הרשות המבצעת והשופטת.

 

  1. הממשלה צומחת מתוך הפרלמנט, וכדי להתקיים היא זקוקה לאמונו ולתמיכה של הרוב
    בה. מצדו, הפרלמנט יכול להפיל את הממשלה ע"י הצבעת אי-אמון בה, ולבחור
    במקומה ממשלה אחרת.

 

  1. הכנסת מבקרת את מדיניותה ופעילותה של הרשות המבצעת

 

תפקידי הכנסת

 

 

 

  1. רשות מייצגת

הכנסת מייצגת את ציבור האזרחים כולו.

שיטת הבחירות היחסית-רשימתית תורמת לכך שהרכב הכנסת יהיה פלורליסטי, ובכך הוא יבטא
את קולן של רוב הקבוצות במדינה.

הכנסת מקדמת את האינטרסים של אותן קבוצות, ודואגת שהן לא יפגעו מהפעילויות של
הרשויות השונות.

 

 

 

  1. רשות מכוננת

על הכנסת מוטלת משימת הכנת חוקה למדינה (כפי שמתפרש מפשרת הררי), באמצעות
חוקי יסוד אשר יתאגדו עם הזמן לכדי חוקה שלמה וכתובה.

 

 

 

 

  1. רשות מחוקקת

הכנסת היא הרשות המוסמכת לחוקק חוקים, שבאמצעותם מתנהלים החיים במדינה.

החוקים מחייבים את האזרחים והשלטון כאחד, לפי עקרון שלטון החוק.

החקיקה בכנסת מגיעה דרך הצעת חוק פרטית של חבר כנסת מסוים \ ע"י הממשלה בהצעת
חוק ממשלתית, ונעשית בתהליך של חקיקה ראשית.

כדי שהממשלה (הרשות המבצעת) תוכל לבצע את תפקידה – היא קובעת הוראות לביצוע
החוק באמצעות תקנות וצווים אשר נקראים "חקיקת משנה", ולא סותרים את הכתוב
בחקיקה הראשית.

 

הצעת חוק פרטית

מוגשת ע"י ח"כ בודד \ מס' חברתי כנסת

 

 

מועברת ליו"ר הכנסת או לסגניו
בודקים שהיא לא נוגדת את ערכי היסוד של המדינה (כמדינה יהודית ודמוקרטית),
ושהיא לא גזענית או אנטי-דמוקרטית

אם ניתן אישור

מובאת לדיון מוקדם במליאת הכנסת
בסוף הדיון נערכת הצבעה על המשך הליך החקיקה
(שלב הקריאה הטרומית)

אם היא התקבלה ברוב קולות הנוכחים

מועברת לדיון בוועדת הכנסת המתאימה, לצורך הכנה לקריאה ראשונה בכנסת

 

 

 

הצעת חוק ממשלתית

מוגשת ע"י המדינה כגוף אחד

 

 

הממשלה מקיימת דיון, כדי לאשר את הנוסח
של הצעת החוק, באמצעות הצבעה

במידה וההצעה אושרה

מוגשת הצעה לקריאה ראשונה בכנסת

* לא מתקיים שלב הקריאה הטרומית. הצעת החוק לא מובאת לאישור נשיאות הכנסת *

הליך החקיקה בכנסת

 

  1. קריאה ראשונה

ההצעה מוצגת לחברי הכנסת. מתקיים דיון כללי בשאלה- האם החוק נחוץ? בסוף הדיון מתקיימת הצבעה על ההצעה. אם ההצעה מתקבלת ברוב קולות, היא מועברת לאחת
מוועדות הכנסת המתאימות לבחינה מעמיקה יותר.

 

  1. פעילות הוועדה בכנסת

בוועדה נבדקת ההצעה באופן מעמיק ע"י חברי כנסת, אנשי מקצוע, מומחים, גורמים בעלי אינטרסים והציבור הרחב. שלב זה בתהליך עשוי להמשך זמן רב, אך הוא אמור להבטיח
שהחוק שיתקבל בסוף התהליך יתאים במהותו לחברה הדמוקרטית, ומאפשר לכל הזרמים בכנסת להשפיע על צורת החוק הסופי.

 

  1. קריאה שנייה

לאחר הדיון בוועדה, מובאת ההצעה למליאת הכנסת ומתקיים דיון והצבעה פרטנית על כל
סעיף בהצעה. במידה ויש התנגדות לסעיף מסוים, חוזרים לדון עליו בוועדה.

 

  1. קריאה שלישית

במידה והצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה (כלומר, הסעיפים אושרו), מצביעים בקריאה השלישית על הצעת החוק כולה.

 

  1. חתימות

במידה והצעת החוק קיבלה את הרוב הנדרש, חותמים עליה נשיא המדינה, ראש הממשלה והשר שהחוק קשור למשרדו.

 

  1. פרסום

החוק מתפרסם ב"רשומות" – חוברות מטעם המדינה בהם מתפרסמות הצעות חוק, חוק
ותקנות. בדרך זו ממומשים העקרונות הדמוקרטיים של זכות הציבור לדעת, ושלטון החוק אשר
מחייב לפרסם את החוק בפומבי.

 

 

מדוע הליך החקיקה ארוך ומורכב, ועובר זמן כה רב מרגע הכנתו עד לאישור?

  1. בדרך זו מועמק שיקול הדעת הדרוש לקבלת חוקים

 

  1. ניתנת הזדמנות לציבור הרחב להשפיע על החוק באמצעות תקשורת, הפגנות וכו'

 

  1. מוקטנת הסכנה לכך שתהליך החוק יהיה בלתי מאוזן, לא מתחשב בגורמים שונים או מתעלם מערכי מוסר וצדק.

 

 

 

הצעת חוק פרטית                                                                     הצעת חוק ממשלתית

  1. אישור ע"י נשיאות הכנסת             גיבוש ההצעה בממשלה
  2. דיון בוועדה הרלוונטית הצבעה בישיבה
  3. הצבעה טרומית

 

 

הצבעה בקריאה ראשונה:
האם החוק נחוץ?

 

 

דיון בוועדת הכנסת:
בדיקת החוק על כל סעיפיו.

 

 

הצבעה בקריאה שנייה:
הצבעה על כל סעיף בנפרד

 

 

הצבעה בקריאה שלישית:
הצבעה על כל הצעת החוק

 

 

חתימה, פרסום ברשומות,
כניסה לתוקף

  1. רשות בוחרת

הכנסת בוחרת את נשיא המדינה ומבקר המדינה. לחברי הכנסת יש ייצוג בוועדה למינוי שופטים.

 

 

  1. רשות מבקרת ומפקחת

הכנסת מבצעת את תפקיד זה במספר דרכים:

 

  • א. מליאת הכנסת

אספת כל חברי הכנסת באולם הישיבות. אין חובת השתתפות של ח"כ בכל ישיבות המליאה.
אין מינימום נדרש של ח"כים לקבלת החלטות ולאישור חוקים רגילים.

 

  • ב. וועדות הכנסת

בכנסת יש 12 ועדות קבועות, שדנות בנושאים מוגדרים (כלכלה, חינוך וכו').

מטרתם היא לייעל את העבודה של הפרלמנט.

ייצוג חברי הכנסת בוועדות נקבע לפי היחס של ייצוג הסיעות בכנסת.

לכן, יש לסיעות הקואליציה רוב בכל אחת מהוועדות, דבר אשר מאפשר להן לפטר את יו"ר הוועדה במידה והוא מתנגד לקידום הצעת חוק של הממשלה.

 

עיקר העבודה המעשית של הח"כים נעשית בוועדות:

  1. דיון בהצעת חוק – בעל חשיבות מכיוון שהוא מאפשר

 

  • לנציגי הקואליציה והאופוזיציה להשפיע על תוכן החוק, ולדאוג שתכני
    החוק יתאימו לערכי הדמוקרטיה.
  • לגורמים שונים להשפיע על החוק, ובכך ליצור חוק מאוזן.
  • חשיפה וביקורת של החוק באופן יעיל.

 

  1. בדיקת תקנות שהותקנו ע"י הרשות המבצעת

 

  • טיפול בנושאים שהובאו לכנסת או דיון בנושאים שהופנו לממשלה, והיא החליטה להעביר אותן לכנסת.

 

  1. טיפול בכל נושא שמועלה ע"י חברי הוועד
  • ג. אישור הקמת הממשלה והצבעת אי אמון

הכנסת חייבת לאשר את הקמת הממשלה.

חוק יסוד:הממשלה קובע כי הכנסת ברוב חבריה (61+ ח"כ), יכולה להביע אי-אמון בממשלה.
אותם ח"כ שהצביעו אי – אמון צריכים להציע מועמד חלופי לראש הממשלה, אחרת הכנסת תפוזר.

 

  • ד. הצעה לסדר היום

חבר כנסת מעביר הצעה ליו"ר הכנסת, בבקשה להעלות נושא לסדר היום. נשיאות הכנסת מחליטה מתי הנושא יועלה לדיון. ביום הדיון ידבר חה"כ במליאה, והשר הרלוונטי יתייחס לדברים.

ניתן להגיש "הצעה דחופה לסדר היום", ונשיאות הכנסת תחליט האם העניין באמת דחוף.

 

  • ה. אישור תקציב המדינה

תקציב המדינה נקבע במסגרת חוק התקציב, המסדיר את המדיניות הכלכלית בממשלה.
הכנסת מטפלת בהצעת התקציב, וכך מתאפשר לה לבקר את המדיניות הכלכלית של הממשלה.

 

  • ו. שאילתות

שאילתה היא הצגת שאלה של ח"כ לאחד השרים, בעניין הדורש בירור עקב מחדל או גרימת עוול.
במקרים רבים מקור השאילתה הוא באזרחים, אשר משתמשים בח"כ כדי לברר עניין כלשהו.

ישנן 3 סוגי שאילתות: רגילה, בע"פ וישירה.

 

  • ז. חקיקת חוקים

הכנסת מחוקקת חוקים, שמגבילים את הרשות המבצעת (הממשלה) ומנחים את הרשות השופטת.

 

  • ח. וועדת חקירה פרלמנטארית

ע"פ חוק יסוד:הכנסת, הכנסת רשאית להקים וועדת חקירה פרלמנטארית לבירור נושא בעל
חשיבות ציבורית. סמכויות הוועדה נקבעות ע"י הכנסת, ומשתתפים בה גם חברי סיעות האופוזיציה.

לדוגמה – ב2002 הוקמה וועדת חקירה פרלמנטארית בנושא סחר בנשים.

חסינות חברי הכנסת

חסינות חברי הכנסת נועדה לדאוג לכך שח"כ, במיוחד מהאופוזיציה, יוכל למלא את תפקידו
כנציג הציבור, בתחומי הפיקוח והביקורת על רשויות השלטון – מבלי לחשוש שהן יפגעו בו.

יש רצון להבטיח שחברי הרשות המחוקקת יעשו את עבדותם מבלי שהרשות המבצעת תפריע לכך (שברשותה יש כוח רב ושליטה על מנגנוני האכיפה). מסיבה זו, החסינות היא למעשה
אמצעי הגנה על עקרון שלטון העם.

החסינות מעניקה לחה"כ מעמד משפטי מיוחד ומגנה מפני חיפוש, מעצר, חקירה והעמדה לדין.

מתן החסינות פוגע בעקרון השוויון בפני החוק, ולכן היא ניתנת רק עבור מעשים הקשורים
במילוי תפקידו של חבר הכנסת.

הביקורת על החסינות טוענת כי היא פוגעת בעיקרון השוויון, שכן אדם רגיל היה עומד לדין.

מה לא נחשב למשהו שקשור לתפקיד?

  1. שלילת קיומה של מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי
  2. שלילת אופייה הדמוקרטי של המדינה
  3. הסתה לגזענות בשל צבע \ גזע \ מוצא לאומי-אתני
  4. תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל \ יהודים \ ערבים,

בשל היותם יהודים \ ערבים, בארץ או בחו"ל.

 

2 סוגי חסינות

  1. חסינות עניינית

חסינות הניתנת לח"כ מאחריות פלילית \ אזרחית, על מעשים שביצע בעת \ למען מילוי תפקידו.
לא ניתנת להסרה וקיימת גם לאחר סיום הכהונה.

חריג – ח"כ אסור מלומר דברים בגנות המשטר הדמוקרטי, או בעד חיסול המדינה. גם אם יאמר דברים אלו בעת \ למען מילוי תפקידו, יועמד לדין.

 

  1. חסינות אישית-דיונית-פרוצדוראלית

חסינות המעניקה הגנה רחבה לח"כ מפני מעצר, הליכים משפטיים, חיפוש בדירתו, חיפוש גופני והחרמת מסמכים, לאחר שביצע עברה שלא במסגרת תפקידו.

החסינות מוסרת אוטומטית ברגע שהוגש כתב אישום נגד חה"כ. במצב של הגשת כתב אישור,
ח"כ יכול לבקש חסינות בפני דין פלילי, בנוגע לאשמה שבכתב. הרוב בכנסת רשאי לסרב לבקשה.

אין חסינות-דיונית בפני הליכים אזרחיים (למשל הפרת חוזה).

  חסינות עניינית חסינות אישית
 

 

הקשר

 

פוטרת מאחריות פלילית \ אזרחית
על מעשים שעשה \ דברים שאמר,
בעת \ למען מילוי תפקידו.

 

 

מקנה חסינות מפני מעצר,
חיפוש בדירתו, גופו וחפציו,
עקב עברות שביצע
שלא קשורות לתפקידו.

 

 

 

תוקף

 

לא ניתנת להסרה.

תקפה גם בעת וגם לאחר הכהונה.

 

 

מתחילה עם היבחרותו של ח"כ, ומסתיימת עם יציאתו מהכנסת.

 

 

 

האם ניתנת להסרה

 

לא.
למעט מקרים חריגים של התבטאות (לא ח"פ) השוללת את מדינת ישראל כמדינה יהודית \ דמוקרטית, אמירות גזעניות, הסתה, תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה או בטרור.

 

 

עד יולי 2005: היה ניתן להסיר את החסינות האישית בהליך מיוחד.

החל מיולי 2005: מוסרת אוטומטית בפני דין פלילי. ח"כ רשאי לבקש חסינות בפני האשמה הפלילית.

 

 

 

זכויות וחובות חברי הכנסת

הטבות

ח"כ מקבלים, כדי שיוכלו למלא את תפקידם כראוי –

  • שירותי טלפון ודואר
  • קבלת כל הפרסומים הממשלתיים
  • סידורי לינה מתאימים, במקרה הצורך
  • עוזרים פרלמנטריים
  • שכר פנסיה מכובד

 

איסורים

  • שימוש בתואר ח"כ בפעולה שלא קשורה לכנסת (גם לאחר סיום הכהונה)
  • עבודה בשכר, מלבד העבודה בכנסת

בנוסף, סיום הכהונה תהיה עם כניסת הכנסת הבאה \ אם מונה לתפקיד אשר מונע ממנו
להיות ח"כ \ הושעה \ התפטר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *