מקומה של מדינת ישראל בחיי העם היהודי לפי הכרזת העצמאות, מדינת ישראל ייעדה את עצמה להיות מדינתו של כל העם היהודי: מחויבת ליהודי התפוצות – "..תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי .. מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". פונה ליהודי התפוצות בבקשה לתמיכה – "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד […]
מקומה של מדינת ישראל בחיי העם היהודי – סיכום Read More »
מאפיינה של מדינת ישראל כמדינה יהודית הסדר הסטטוס קוו ("מצב הדברים הקיים") על מנת שהציבור החילוני והדתי יוכלו לחיות יחד, למרות חילוקי הדעות, נחתם בשנת 1947, בערב הקמת המדינה, הסדר פשרה בין מפלגות הפועלים והמפלגות הדתיות החרדיות, הידוע בשם "הסדר הסטטוס קוו". לפי הסדר זה, מעמד הדת במדינה נשאר כפי שהיה בארץ ישראל בתקופת
מאפיינה של מדינת ישראל כמדינה יהודית – סיכום Read More »
המיעוטים בישראל הגדרה קבוצת מיעוט היא קבוצה בעלת מאפיינים לאומיים, אתניים, תרבותיים, לשוניים וכו', אשר שונים משל קבוצת הרוב. חברי הקבוצה חשים שונים מרוב האוכלוסייה בתוכה הם חיים. כלומר, השוני הוא גם תודעתי ולא רק חיצוני. לרוב, קבוצות המיעוט מעוניינות לשמור על ייחודן התרבותי-אתני, ולא מעוניינות להיטמע \ להשתלב בתרבות \ דת של קבוצת
המיעוטים בישראל – סיכום Read More »
עיקרי החלטת האום על החלוקה, 181 החלטת האו"ם התבססה על שתי הנחות יסוד ליהודים ולערבים יש זיקה מוצדקת לשטחי א"י המערבית שני הלאומים לא יכולים להקים מדינה משותפת, בשל העוינות ביניהם עיקרי ההחלטה יקומו שתי מדינות: יהודית וערבית. בתכנית החלוקה מפורטים באופן מלא הגבולות ושטחי שתי המדינות העתידות לקום. המשטר בשתי
עיקרי החלטת האום על החלוקה, 181 – סיכום Read More »
החברה הישראלית – השסעים והאתגר החברה הישראלית מורכבת מקבוצות שונות מבחינת השתייכותן הלאומית, דתית, עדתית וכו'. בימי קום המדינה, ניסו לממש את רעיון כור ההיתוך ולטשטש את ההבדלים בין הקבוצות השונות. בניגוד לכך כיום, המדינה מכירה בזכות של הקבוצות השונות לשמור על ייחודן. כלומר – את רעיון כור ההיתוך, החליף רעיון הפלורליזם ומימוש זכויות
החברה הישראלית – השסעים והאתגר – סיכום Read More »
