מוסד הנשיאות בישראל חוק יסוד: נשיא המדינה, קובע כי "בראש המדינה עומד נשיא". בפועל, לנשיא יש תפקיד סמלי בלבד, המסמל את ריבונותה ואחדותה של המדינה. לנשיא אין סמכויות שלטוניות או חלק בביצוע מדיניות. מוסד הנשיאות אינו חלק מרשויות השלטון. בלתי תלוי, מסמל את האיחוד המדיני ואת הערכים החברתיים שיש עליהם הסכמה רחבה. בחירת […]
מוסד הנשיאות בישראל – סיכום Read More »
השלטון המקומי במדינה המודרנית, השלטון המרכזי לא יכול לבצע את כל המשימות הדרושות לניהול המדינה. לכן, קיים לצדו גם שלטון מקומי, המשלים את הדרוש. בדומה לשלטון המרכזי, גם השלטון המקומי שואב את סמכותו מהעם ע"י בחירות מקומיות בהם האזרחים בוחרים את נציגים. השלטון המקומי מבטא את ההשתתפות הפוליטית של האזרחים ואת הרצון לייעל את המערכת
השלטון המקומי – סיכום Read More »
הרשות השופטת בישראל בכל מדינה דמוקרטית, וכך גם בישראל, קיימת רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה. תפקידיה עשיית משפט צדק להוות חלק ממערכת אכיפת החוק \ מערכת השמירה על עקרון שלטון החוק לבחון האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשים בהתאם לחוק לאפשר יישוב סכסוכים בין האזרחים לבין עצמם, ובין האזרחים לרשויות השלטון להגן על
הרשות השופטת בישראל – סיכום Read More »
הרשות המחוקקת – הכנסת חוק יסוד:הכנסת מגדיר את הכנסת כ"בית הנבחרים של המדינה". כלומר, החוק מבליט את חשיבות הכנסת כמוסד המבטא את שלטון העם. הכנסת מונה 120 חברים שהם נציגי המפלגות שהתמודדו בבחירות ועברו את אחוז החסימה. קבוצה המייצגת מפלגה, שהצליחה להיכנס לכנסת, נקראת "סיעה". חברי הכנסת הם נציגי הציבור, ותפקידם לייצג את האינטרסים של
הרשות המחוקקת – הכנסת – סיכום Read More »
הרשות המבצעת – הממשלה חוק יסוד:הממשלה מגדיר את הממשלה כרשות המבצעת. מתוך כך מודגשת ההפרדה בין הרשות המחוקקת, אשר קובעת את סדרי השלטון והחוקים, לבין הרשות המבצעת הפועלת לפי אותם חוקים. בישראל שיטת שלטון פרלמנטרית, ולכן הממשלה זקוקה לאמון הפרלמנט, שכן הוא יכול להצביע אי-אמון ולהפיל את הממשלה. בנוסף, הכנסת יכולה לחייב את הממשלה
הרשות המבצעת – הממשלה – סיכום Read More »
