דמוקרטיה – הגדרות בלבד – סיכום

 

 

קבוצה אתנית –

• קבוצת אנשים בעלי יסודות משותפים שאינם פרי בחירה
• היסטוריה, שפה, דת (לא תמיד), מורשת, תרבות
• רוצים לשמר את היסודות המשותפים להם
• לא שואפים להגדרה עצמית

 

 

לאומיות –

• השקפת עולם מדינית
• טוענת שלכל לאום (עם) יש זהות משותפת, והוא זכאי למדינה משלו
• במסגרת המדינה הוא יקיים, ישמר ויקדם את הזהות

 

לאום –

• קבוצת האנשים בעלי המאפיינים המשותפים
• שואפים להגדרה עצמית בזיקה לטריטוריה מסוימת (הלאומיות)
• מעוניינים לקדם ערכים משותפים

 

 

עקרון שלטון העם –

• המדינה קמה ע"י העם, מתוך הסכמה הדדית (האמנה החברתית) ולמענו
• העם (כולל את כל האזרחים – הרוב והמיעוט) הוא השליט ומקור כל הסמכויות במדינה
• בשל אילוצים שונים המדינה מנוהלת בפועל ע"י נציגים הנבחרים בבחירות
• אפשר להשפיע על השלטון (למשל בהשתתפות פוליטית)

 

 

משאל עם –

• כלי למימוש שלטון העם
• הקרוב ביותר לדמוקרטיה ישירה
• פניה של השלטון אל כלל אזרחי המדינה בשאלה חשובה ואקטואלית
• העם מתבקש להכריע בנוגע לשאלה ספציפית, בתשובה חד משמעית (כן / לא)

עקרון הפלורליזם –

• עקרון דמוקרטי
• קובע שחברה דמוקרטית-מודרנית מורכבת מקבוצות רבות
• מכיר בקיומה של השונות, ובזכותן של קבוצות שונות להתקיים ולפעול למען עצמן
• מתקיים בתחומים רבים – כלכלה (כמו ארגוני עובדים), פוליטיקה (ריבוי מפלגות) ועוד.

 

 

עקרון הסובלנות –

• היכולת לקבל את השונה ולנהוג בו בכבוד, גם אם קבלת דעותיו כרוכה בסבל עבורנו
• מכירה בזכות האדם לכבוד, ובבחירתו להיות שונה מאחרים: להאמין, לחשוב ולנהוג בדרכיו.
• קיומו בחברה ובמדינה מאפשר את מימוש הפלורליזם
• אדם סובלני יימנע מתגובה אלימה כלפי דעות שלא מקובלות עליו

 

 

עקרון ההסכמיות –

• רכיבי החברה צריכים להסכים על הסדרים ועל נושאים מרכזיים (משטר, גבולות, השלטון)
• למען קיום משטר דמוקרטי יציב
• למען שהקבוצות השונות בחברה יוכלו לחיות יחד, מבלי לוותר על חילוקי הדעות ביניהן
• ככל שעולה רמת ההסכמה בדבר הנושאים המרכזיים, כך גדלה יציבותה של המדינה
• בישראל יש הסכמה על האופי הדמוקרטי והיהודי, אך לא בענייני דת ומדינה, חוקה וגבולות

 

 

עקרון הכרעת הרוב –

• במשטר דמוקרטי העם מורכב מקבוצות בעלות אינטרסים ורצונות שונים
• ניהול החברה והמדינה מחייב קבלת החלטות
• כשנוצרת מחלוקת, צריך להכריע כדי לקבוע מדיניות
• ההכרעה במשטר הדמוקרטי נעשית ע"ב עקרון הכרעת הרוב
• כך מתקבלות ההחלטות לפי רצון רוב העם
• המימוש הטוב ביותר של עקרון "שלטון העם"
• משמש לקבלת החלטות ופתירת סכסוכים בדרך של שלום בחברה דמוקרטית פלורליסטית
• בניגוד למדינות לא דמוקרטיות, החלטות הרוב במדינה דמוקרטית לא פוגעות ביכולת המיעוט לחיות בדרכו, ולא פוגעת בזכויות אדם.
• כלומר, הרוב קובע אבל לא פוגע.
• כשהרוב מנצל את כוחו לרעה ופוגע בקבוצות מיעוט, זהו מצב של עריצות הרוב.

 

הזכות לחיים וביטחון –

• זכותו של אדם לא להיות נתון לפגיעה בחייו או בגופו, ולחיות ללא פחד מפגיעה אפשרית
• על המדינה מוטלת החובה להגן על זכות זו, מתבטא בחוקי המדינה ובקיום מוסדות ביטחון
• הזכות לחיים היא הראשונה במעלה והבסיסית ביותר, שכן אדם שאינו חי לא יכול ליהנות משאר זכויותיו

 

 

הזכות לחירות –

• זכותו של אדם לכלכל את חייו כרצונו, לבחור את בחירותיו ולשאת באחריות להן
• נובעת מהכרה כי האדם הוא יצור אוטונומי ותבונתי הרוצה לשלוט בחייו
• תוגבל כשהאדם עלול לפגוע בזכויות של אחרים, בחברה או בעצמו

 

 

חירות המחשבה והדעה –

• זכותו של אדם לגבש לעצמו דעה בכל תחום (מוסר, דעה, פוליטיקה וכו')
• זכותו של אדם להחזיק בכל דעה, גם אם היא לא מקובלת או נתפסת כמסוכנת
• (במקרה של "מסוכנת", כל עוד היא אינה מקבלת ביטוי חיצוני)
• זהו תנאי לכך שהאדם יהיה חופשי ואוטונומי בצורה מלאה

 

 

חירות המצפון –

• זכותו של אדם להחזיק בדעות מסוימות (בעיקר מוסריות) הנובעות ממקורות שונים (דתיים, חילוניים, תאוריות, מוסר וכו')
• אדם עשוי לקבל זכות לסרב לפעולה כי היא פוגעת במצפונו
• כוללת גם פעולה חיצונית – אדם זכאי לחיות לפי ערכיו האישיים ולסרב לפעול בניגוד למצפונו

 

 

חופש הביטוי –

• זכותו של אדם לבטא את עצמו, את דעותיו, אמונותיו, רגשותיו והעדפותיו בפומבי
• ובכל דרך שיבחר – בדיבור, בכתב, באמצעים אומנותיים ועוד.
• זהו מימוש חירות המחשבה והדעה
• זכות הכרחית לקיום דמוקרטיה אמיתית המבוססת על דיון, החלפת דעות וביקורת השלטון.
• השלטון לא רשאי למנוע פרסום דעה רק בשל היותה שגויה בעיניו.

זכות הציבור לדעת וחופש המידע –

• זכותו של אזרח לקבל ולהחליף מידע מגוון, ככלי לגיבוש עמדות
• מקור מידע חשוב הן רשויות השלטון ומחובתן לספק לו את המידע

 

 

חופש ההתארגנות \ התאגדות –

• זכותו של אדם להתארגן בקבוצה כדי לקדם מטרה משותפת
• מאפשרת לאינדיבידואל השגת יעדים בדרך ייחודית
• מאפשרת הגשמה עצמית וקידום מטרות בצורה טובה יותר
• התחום הבולט של חופש ההתאגדות הוא התאגדות פוליטית (אך לא רק)
• תוגבל כשההתאגדות מהווה סכנה לציבור, או עלולה לפגוע בזכויות של אחרים

 

 

חופש הדת –

• זכותו של אדם לבחור בדת מסוימת, להאמין בה ולהשתייך אליה ע"י קיום פולחנה
• יכול להתבצע בפומבי או בפרטי
• מותנה בכך שאינו פוגע באחרים

 

החופש מדת –

• זכותו של אדם להחליט לא להאמין, לא לקבל את הדת ולא להשתייך לאף דת
• לא ניתן לכפות על אדם לקיים פולחן דתי, או למנוע ממנו זכויות כלשהן אם אינו מאמין

 

 

חופש התנועה –

• זכותו של אדם לנוע בחופשיות ממקום למקום בארץ או בחו"ל
• ניתן להגביל רק ע"י צו של בית משפט (מעצר, כליאה, אשפוז בכפייה וכו').

 

 

חופש העיסוק –

• זכות של אדם לבחור (1) בכל מקצוע וגם לעסוק (2) בו בפועל
• במידה והתחום דורש רישיון מיוחד, יש לקבל את הרישיון ורק לאחר מכן לעסוק בתחום

חופש האסיפה וההפגנה –

• זכותו הפוליטית של אדם להביע את דעותיו ע"י התאספות עם אנשים נוספים והבעת מחאה לא אלימה, כחלק מהפגנה.

 

 

 

חופש הנישואין –

• זכותו של אדם להינשא לכל אדם שיבחר.

 

 

 

הזכות לקניין (רכוש) –

• זכותו של אדם לשמור ולעשות כרצונו ברכוש שצבר \ קיבל \ ירש
• ללא סכנה שיילקח ממנו
• כולל כל רכוש פיזי וכן רכוש רוחני (כגון יצירה מוזיקלית)

 

 

 

הזכות לשוויון –

• זכותו של אדם לקבל יחס זהה לשל אחרים, ללא הבדל דת, גזע ומין
• נובעת מכך שכל בני האדם נולדו חופשיים ושווים בערכם ובזכויותיהם
• לכן אין להפלות אדם בשל זהותו, שיוכו או עקב סממן חיצוני
• דת, גזע, מין, העדפה מינית, צבע עור וכו'
• מתבטאת במדינה הדמוקרטית בכל הקשור לשוויון בתוכן החוק ובאכיפתו

 

 

אפליה פסולה –

• התייחסות שונה באופן פוגעני
• כלפי אנשים שווים
• אין שוני רלוונטי המצדיק זאת

 

העדפה מתקנת –

• התייחסות שונה
• כלפי אנשים שווים לכאורה
• במטרה לשפר קבוצות מקופחות \ בעלות נתוני פתיחה טובים פחות משל שאר החברה
• ניתנת לזמן מוגבל עד שנסגרים \ מצומצמים הפערים
• מטרתה צמצום פערים חברתיים – כלכליים, ושינוי התייחסות סטריאוטיפית

 

הבחנה –

• התייחסות שונה ע"י הטבה
• כלפי אנשים השונים באופן רלוונטי בצרכים \ יכולת \ כישורים
• לא מוגבלת בזמן, ניתנת כל עוד השוני מתקיים

 

 

הזכות להליך משפטי הוגן –

• אדם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו
• לכן, יש להעניק הגנה על זכויות האדם מפני פגיעות לא מוצדקות בכל התהליך המשפטי: מרגע בו אדם נחשד בביצוע עבירה ועד לענישתו
• מטרת הזכות היא להבטיח שהפגיעה בזכויות החשוד תהיה מוצדקת, ולפי חוק
• הקפדה על הליך הוגן חשובה ביותר בשמירה על זכויות האדם בחברה דמוקרטית, מכיוון שהליך ההעמדה לדין \ מעצר, פוגעים מבסיסים קשות בזכויות (חירות, שם טוב, פרטיות).

 

 

הזכות לכבוד –

• זכותו של אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב
• מכירה באנושיות בני האדם ועקב כך בכבוד האנושי
• קשורה לתחושת הכבוד ולדימוי העצמי
• נכללות בה: הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות והזכות לצנעת הפרט
• בהליך שיפוטי קשה להגן על זכות זו, מכיוון שהיא לא מוחשית או ניתנת למדידה

 

 

הזכות לפרטיות –

• זכותו של אדם לחיות ללא חשיפה, התערבות, מעקב או חדירה לחייו ולתחומו הפרטי ללא הסכמה.
• חדירה לפרטיות \ חשיפת פרטים עלולה להביא לפגיעה בכבוד, ובאפשרות לפיתוח אוטונומי.

הזכות לשם טוב –

• זכותו של אדם ששמו לא יוכפש
• זכותו שלא יפרסמו אודותיו \ על אורחותיו \ על דעותיו מידע שקרי ופוגע

 

 

זכויות חברתיות –

• זכויות אותן מעניקה המדינה ע"י הקצאת משאבים ושירותים
• כדי להבטיח מינ' קיום אנושי (במדינה ליבראלית) \ קיום בכבוד (במדינה סוציאל-דמוקרטית)
• מאפשרות מימוש זכויות טבעיות, חיי כבוד ופיתוח עצמי כיצור אוטונומי בעל חיי משמעות
• ניתנות לכל מי שמנהל שגרת חיים במדינה
• כל מדינה מחליטה מהי מידת הזכויות החברתיות בה, בהתאם ליכולותיה הכלכליות

 

 

הזכות לחינוך –

• זכותו של ילד לקבל מהמדינה השכלה ללא תשלום, במטרה לרכוש ידע ומיומנות
• כדי שיוכל בעתיד לספק את צרכיו ולהיות אזרח עצמאי

 

 

הזכות לבריאות –

• זכותו החברתית של אדם לחיות בגוף בריא ושלם
• ולקבל מהמדינה שירותי בריאות וטיפול רפואי כשהוא חולה או פצוע

 

 

הזכות לרמת חיים נאותה –

• זכותו של אדם לחיות ברמת חיים סבירה, המאפשרת קיום אנושי בסיסי
• מאפשר לו לחיות כאדם חופשי המסוגל לחשוב ולקבל החלטות רציונליות
• תפקיד המדינה הוא לקבוע מהו קיום בכבוד ולאפשר אותו לאזרחיה

 

 

הזכות לדיור

• הזכות לקורת גג ותנאי מגורים נאותים.

זכויות עובדים ותנאי העסקה –

• זכותו של אדם עובד לקבל תנאי העסקה נאותים והוגנים
• שכר מינימום, הגבלת שעות עבודה, מנוחה, פיצוי עבודת לילה, תשלום ימי חופשה והבראה, תשלום שעות נוספות, הזכות להקים איגוד מקצועי ולהיות חבר בו, הזכות לשבות וכו'
• המדינה יוצרת מקומות עבודה ומסייעת לאנשים למצוא עבודה.

 

 

זכויות קבוצתיות \ זכויות מיעוטים וקבוצה –

• ברוב המדינות הדמוקרטיות קיימות קבוצות מיעוט
• קבוצות אלו שואפות לשמור על ייחודן
• הן מבקשות מהמדינה להכיר בהן כקבוצה נפרדת, ולספק להן את האמצעים הדרושים לשמירת זהותן – מימון חינוך נפרד, שימור השפה, דת ושימור תרבות ומנהגים
• כל מדינה מחליטה האם ובאיזה היקף להעניק זכויות לקבוצות המיעוט
• לא כל המדינות רואות עצמן מחויבות לשמור על זכויות אלו
• ישנן מדינות בעלות מדיניות ליבראלית-קיצונית, המכונה "אוניטריזם", שלא מאפשרת הבעת שונות תרבותית ומנסה לגרום לכך שהמיעוט ייטמע ברוב.
• לדוגמה, צרפת לא מאפשרת למיעוטים השונים מערכת חינוך נפרדת.
• יש מדינות המכירות במיעוטים ומעניקות להם את האמצעים הדרושים לשמירה על זהותן
• בישראל המדיניות היא לתת למיעוטים לשמור על הזהות הייחודית להם, ע"י הענקת מערכת חינוך נפרדת והכרה בשפתם כשפה רשמית.
• "קבוצה" בעלת מאפיינים מיוחדים אשר נהנית מהזכות לשימורם, היא לא רק קבוצה לאומית אלא גם קבוצה המתבססת על דת, שפה או תרבות ייחודית והיא נפרדת משאר האוכלוסייה.
• בהקשר זה, גם החרדים בישראל (על אף שאינם מיעוט אתני או דתי) נחשבים לקבוצה בעלת מאפיינים ייחודיים הנהנת מזכויות קבוצה (למשל מערכת חינוך נפרדת).

 

 

זכויות מדור ראשון

• כבוד
• חירות
• הליך הוגן
• חיים וביטחון
• שוויון
• קניין
• (כ"ח הש"ם).

 

 

זכויות מדור שני –

• עובדים
• חינוך
• בריאות
• דיור
• רמת חיים נאותה

 

 

זכויות מדור שלישי –

• דת
• שפה
• תרבות
• חינוך

 

 

עקרון הגבלת השלטון –

• במדינה המודרנית, השלטון מרכז בידו כוח רב
• יש חשש אמיתי שהשלטון יעשה שימוש לרעה בכוח זה, ויפגע בזכויות האדם ובמיעוט
• לכן יש להגביל את השלטון
• במדינה הדמוקרטית, הגבלת השלטון מתבצעת בדרכים רבות
• הפרדת רשויות, אמצעים מוסדיים הקבועים בחוק ואמצעים לא מוסדיים הפועלים באופן וולונטארי.

 

 

הפרדת רשויות –

• למדינה שלושה מוקדי כוח עיקריים הבאים לידי ביטוי בשלוש הרשויות:
• הרשות המחוקקת (הפרלמנט)
• המבצעת (הממשלה)
• השופטת (בתי משפט)
• ע"י חלוקה לרשויות נוצרת מערכת איזונים ובלמים
• בין הרשויות יש יחסי איזון, ריסון ובקרה, וכמו כן תלות הדדית
• הכל נעשה במטרה להגביל את השלטון
• לרוב ההפרדה לא מוחלטת
• הפרדה מוחלטת הייתה גורמת לרשויות לשתק אחת את השנייה והן לא היו מתפקדות

 

ביקורת מוסדית פורמאלית –

• מטרתה להגביל את השלטון
• נעשית ע"י מוסדות וגופים שלטוניים שתפקידם מוגדר בחוץ
• למשל: בחירות, פרלמנט, מוסד מבקר המדינה, מערכת המשפט, היועמ"ש וחוקה.

 

ביקורת בלתי פורמאלית –

• מטרתה להגביל את השלטון
• נעשית ע"י גופים, אזרחים או קבוצות המפקחים באופן וולונטארי ועצמאי על השלטון
• למשל: תקשורת, דעת קהל, אמנות.

 

 

שיטת בחירות יחסית –

• בשיטה זו, ייצוג המפלגות בפרלמנט משקף את כוחן היחסי מול המתחרות
• מודגש עקרון שלטון העם והפלורליזם
• נוצרת מערכת של שלטון רב מפלגתי, כיוון שקל יותר להיכנס לפרלמנט
• אף מפלגה לא זוכה לרוב, ולכן מפלגות נאלצות לחבור יחד כדי להגיע לרוב.
• דרך לצמצום מספר המפלגות היא אחוז חסימה גבוה
• אחוז חסימה גבוה פוגע בפלורליזם ובזכות לייצוג כי הוא לא מכניס לפרלמנט קבוצות קטנות.

 

 

אחוז חסימה –

• אחוז הקולות מכלל הקולות הכשרים שעל מפלגה לקבל כדי להכנס לפרלמנט.

 

 

שיטת בחירות רובית –

• בדרך זו, המדינה מחולקת לאזורי בחירה, בדר"כ כמספר מושבים הפרלמנט
• בכל אזור בחירה נבחר ברוב קולות נציג אחד בלבד לפרלמנט
• השיטה יכולה לגרום לכך שהמועמד הנבחר, זכה רק במיעוט קולות (מכלל הבוחרים)
• עקב כך, היא עלולה לעוות את רצון הבוחר, כי מפלגה הנתמכת ע"י מיעוט (מכלל הבוחרים) זוכה ברוב המושבים.
• מצמצמת את מס' המפלגות המיוצגות בפרלמנט. הסיכוי שמפלגות קטנות (מייצגות מיעוט, ציבור בוחריהן אינו מרוכז באיזור אחד), יזכו ברוב קולות באזור הבחירה הוא נמוך.
• לא מעודדת יצירת מערכת רב-מפלגתית ומחזקת את היציבות השלטונית.

מוסד מבקר המדינה –

• תפקידו של מבקר המדינה הוא לבקר את הרשות המבצעת ולפקח עלייה
• המבקר פועל בשמה של הכנסת – היא בוחרת בו ומקבלת ממנו ממצאים, ובודק האם מערכות המדינה פועלות כחוק, ע"פ כללי יעילות, חיסכון וטוהר המידות
• הבדיקה נעשית ביוזמת מוסד מבקר המדינה ובמועדים הקבועים בחוק
• המוסד בלתי-תלוי ברשות המבצעת והדו"ח שלו חייב להתפרסם ברבים
• המבקר לא מעמיד לדין בעצמו, אבל הביקורת שלו בעלת חשיבות ומעוררת דיון ציבורי
• אם הביקורת חמורה, המבקר מגיש דו"ח נפרד, וועדת הביקורת של הכנסת רשאית להחליט "מיוזמתה או על פי הצעת המבקר" על מינוי ועדת חקירה ממלכתית
• כשיש חשד לעבירה פלילית, המבקר מעביר את ממצאיו ליועמ"ש, בהמלצה לחקירה פלילית.
• פעמיים בשנה עורך המבקר מסיבת עיתונאים כדי לדווח על ממצאיו.

 

 

נציב תלונות הציבור –

• תפקיד נוסף של מבקר המדינה
• מטפל בתלונות של אזרחים
• אשר חושבים שנפגעו ישירות ע"י אחת מרשויות השלטון, אשר תחת אחריותו.

 

 

היועץ המשפטי לממשלה –

• מבטיח שהרשויות יפעלו כחוק, בהתאם לערכי החוקה ואינטרס ציבורי
• בודק הצעות חוק ומזהיר במקרים שהן פוגעות בערכי המדינה
• דעתו לא מחייבת, אך היא בעלת משקל רב ומנחה באופן משפטי את הממשלה.

 

 

חוקה –

• אוסף מנהגים, מסורות, כללים וחוקים.
• קובע את עקרונות יסוד המדינה, ערכיה, הנורמות הפוליטיות שלה והכללים לפיהם תתנהל.
• לרוב החוקה נכתבת בסמוך להקמת המדינה, או לאחר מהפכה
• בה מוגדרות רשויות השלטון, סמכויותיהן ותפקידיהן, נוהלי הרכבת הרשויות והיחסים ביניהן
• בחוקות רבות יש התייחסות מיוחדת לזכויות האדם.

 

 

 

חוקה פורמאלית –

• מסמך אחד
• מתקבל באסיפה מכוננת
• התוכן בעל אופי חוקתי (עקרונות \ אופי המדינה, רשויות השלטון, זכויות \ חובות האזרח)
• בעלת מעמד על – כל חוק שנחקק חייב להיות בהתאם אליה
• שינויים בה דורשים רוב מוחלט, או רוב מיוחד.

 

 

חוקה מטריאלית –

• חוקים שונים
• אינם מרוכזים במסמך אחד
• החוקים בעלי אופי חוקתי
• מבחינת תוכנה, ולא צורתה, היא ראויה להיקרא חוקה.

 

 

וועדת חקירה פרלמנטארית –

• הכנסת רשאית להקים וועדת חקירה כזו, לבירור נושא ציבורי חשוב
• תקנון הכנסת מפרט רק את הליך הקמת הועדה, ולא כולל הוראות מיוחדות בנושא הסמכות.
• הפרשנות המקובלת היא שסמכויותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית זהות לשל ועדות הכנסת הרגילות, למעט העובדה שהן לא רשאיות להציע חקיקה אלא רק להמליץ.
• הרכב הועדה נקבע בהתאם ליחסי הכוחות הקיימים בכנסת, בדומה להרכבת וועדות הכנסת הקבועות.
• בוועדות יושבים גם נציגי האופוזיציה.

 

 

וועדת חקירה ממלכתית –

• מתירה חקירה ובירור נושא ציבורי חשוב
• ע"י וועדה ניטרלית לא-פוליטית
• לרוב הנושא חמור, מערב את רשויות השלטון וגורם למשבר אמון בין הציבור לממשל
• הוועדה מוקמת ע"פ החלטת ממשלה או וועדת הכנסת לביקורת המדינה
• הממשלה קובעת את הסמכויות ותחומי הביקורת המוטלים על הוועדה
• נשיא ביהמ"ש העליון קובע את הרכב הוועדה, ובראשה יושב שופט הזוכה לאמון הציבור
• למניעת הטיות פוליטיות, עם החלטה על הקמת וועדה מסתיימת מעורבות גורמים פוליטיים.
• סמכויות הוועדה הן שימוש כמעין גוף משפטי, זימון עדים, חיוב בהצגת מסמכים, הטלת קנס על מי שמסרב להופיע בפניה וניתנת חסינות לחברי הוועדה מפני תביעות לשון הרע.

עקרון שלטון החוק –

• רשויות השלטון והאזרחים כפופים יחד לחוק
• החוק התקבל בדרך דמוקרטית ע"י רשות מחוקקת, שנבחרה בבחירות דמוקרטיות
• העיקרון מבטא את רעיון האמנה החברתית וההסכמיות בין האזרחים על מסגרת מדינית משותפת (כללי משחק), המחייבת את כולם לפעול לפי הכללים
• החוק צריך להיות שוויוני באכיפה ובתוכן
• תוכן החוק מבטא רעיונות דמוקרטיים
• לא ניתן לפגוע בזכויות של אזרח ללא הסכמה מפורשת בחוק.

 

 

עבריינות פלילית רגילה –

• הפרת חוק הנעשית ממניעי תועלת אישית (כסף, מעמד)
• לא ממניעי מוסר
• המבצע יכול להיות כל אדם, כולל בעל תפקיד ציבורי
• המניע הוא השגת טובה אישית, או רווח

 

 

עבריינות אידאולוגית פוליטית –

• הפרת חוק ממניעי השקפת עולם (דתית, פוליטית, מוסרית) ובמטרה לשנות את המציאות
• המבצע יכול להיות כל אדם, כולל בעל תפקיד ציבורי
• המניע הוא שינוי מדיניות ממשלה והבעת מחאה, מתוך השקפת עולם \ אידאולוגיה

 

 

עבריינות שלטונית –

• עובד ציבור
• בעל סמכות שלטונית
• מפר חוק תוך כדי מילוי תפקיד ציבורי
• תוך כדי הפעלת סמכויות שלטוניות
• בכוונה (אמיתית או מזויפת) לשרת את טובת המדינה או את טובתו של ציבור מסוים
• לדוגמה: הפעלת כוח על עצור ע"י איש משטרה כדי להוציא הודאה
• המבצע יכול להיות איש ציבור בלבד

 

 

 

אי ציות מטעמי מצפון –

• האדם רואה בחוק פגיעה במצפונו או\ו בערכיו האישיים (צדק, מוסר ואמונה)
• מעמיד את אמונתו מעל החוק
• מוכן לשלם את המחיר על אי-הציות
• לא בהכרח מנסה לשנות את המציאות, אלא מרחיק את עצמו מסיטואציות שיפגעו בו
• למשל: אי הסכמה ללבוש נעלי עור.

 

 

פקודה בלתי חוקית בעליל –

• המקרה היחיד בו יש חובה לא לציית לפקודה
• הפקודה ניתנת ע"י מפקד מוסמך או רשות מוסמכת
• הפקודה הפוגעת בערכי מוסר ומצפון במידה "הדוקרת את העין ומקוממת את הלב"
• כלומר, נוגדת מוסר בסיסי של כל אדם
• נותן הפקודה יועמד לדין על שנתן פקודה מסוג זה.

 

 

האמנה החברתית –

• החברה והמדינה הן פרי הסכמה בין בני אדם חופשיים ושווים
• כל אחד מהם מכיר בכך שיש אינטרסים המשותפים לו ולחבריו
• ביטחון, חירות, רווחה וכו'
• המדינה המודרנית היא כריתת אמנה חברתית בין בני האדם

בינם לבין עצמם; ובינם לבין המדינה

• הכל נעשה במטרה שהמדינה תפעל לטובת העם ותגן על חרותו.

 

 

דמוקרטיה (כצורת ממשל) –

• שימת דגש על מוסדות, כללים ודרכי ניהול ההכרחיים למשטר דמוקרטי
• בחירות, הכרעת רוב, הפרדת רשויות, שלטון החוק, שוויון בפני החוק
• מקור הכוח לשלטון מגיע מהעם
• לרצון העם יש מקום מרכזי בניהול הדמוקרטיה.

 

 

 

דמוקרטיה (כערך, השקפת עולם, אורח חיים) –

• מערכת ערכים שממרכזה האדם
• מושתת על עיקרון זכויות האדם
• האדם הוא ערך מיוחד העומד בפני עצמו:

בן חורין

ובעל זכויות אנוש שאינן ניתנות להפקעה (הזכויות הטבעיות)

• כל בני האדם שווים בזכותם לכבוד וחירות
• מהשקפת העולם הדמוקרטית כערך, נגזרים הכללים והנהלים הדמוקרטיים.

 

 

הגישה הליבראלית במדינה דמוקרטית –

• מעמידה במרכז את הפרט ואת חירותו
• הדגש על ערך החירות מתבטא בכל התחומים, כולל התחום הכלכלי
• על המדינה להתערב כמה שפחות בתחום הכלכלי-חברתי,
• ולדאוג בעיקר לשוויון פוליטי ולשוויון פורמאלי.
• אי ההתערבות תתבטא בהפרטת שירותים שניתנו בעבר ע"י המדינה, קיצוץ בתקציבים וכו'.

 

 

הגישה הסוציאל-דמוקרטית במדינה דמוקרטית –

• מעמידה במרכז את אחריות החברה לפרטים החיים בה
• המדינה מעוניינת לצמצם פערים בחברה, ולספק לפרטים בחברה תנאים הדרושים למימוש עצמי, אשר יאפשרו יצירת שוויון הזדמנויות אמיתי (שוויון מהותי)
• למען כך המדינה מפגינה מעורבות גדולה יותר בכלכלה
• באמצעות מיסוד, סבסוד, הגדלת קצבאות, העדפה מתקנת, הגדלת ההוצאה הציבורית וכו'.

 

 

מדינת רווחה –

• מדינה דמוקרטית מפותחת ומתועשת אשר מקיימת כלכלת שוק חופשי
• מכירה בזכויות האזרחיות, הפוליטיות והחברתיות של התושבים
• כתוצאה מזכויות אלו גם מכירה בזכותו של הפרט לקבל שירותי רווחה
• כדי להבטיח רמת חיים ראויה וכדי לצמצמם פערים חברתיים המדינה דואגת לרווחת אזרחיה באמצעות מתן שירותים ברמה נאותה ובמחירים סבירים.

 

 

גלובליזציה –

• תהליך שבו נוצר שיתוף פעולה בין מדינות, בין לאומי
• שיתוף הפעולה מאפשר מעבר חופשי של סחורות, שירותים, רעיונות, מידע ואנשים
• על פני הגלובוס.

 

 

תקנות לשעת חירום –

• תקנות שמתקינה הרשות המבצעת
• נותנת לה חופש פעולה רחב בעת חירום.

 

 

עקרון הדמוקרטיה המתגוננת –

• הגישה האירופאית לפיה זכות המדינה הדמוקרטית להגן על עצמה ולהגביל בחוק קבוצות אנטי-דמוקרטיות המאיימות על קיום הדמוקרטיה
• למשל: הוצאה מחוץ לחוק של מפלגות אנטי-דמוקרטיות, הגבלת חופש ביטוי\תנועה\הפגנה
• גישה זו עלולה להוביל לפגיעת השלטון בערכי הדמוקרטיה בשם ההגנה על הדמוקרטיה
• קבוצות אנטי דמוקרטיות עשויות לרדת למחתרת ולהשתמש באמצעים אלימים אף יותר
• בישראל העיקרון קיים
• המדינה חוקקה מס' חוקים המגבילים קבוצות אנטי-דמוקרטיות:

איסור על מעשי המרדה והסתה (בחוק העונשין)

אפשרות פסילת רשימות\מועמדים לכנסת במקרה שהם קוראים לשלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

במקרה של הסתה לגזענות.

 

 

מעצר מנהלי –

• החזקת אדם במעצר על סמך חשדות בלבד
• ללא הגשת כתב אישום וללא משפט
• מדובר במעצר מניעתי
• נועד להגן על המדינה ממעשים עתידיים של אותו אדם
• פוגעת בזכויות האדם להליך משפטי הוגן ובחירות.

 

 

 

חוק –

• הוראה המחייבת את כולם
• קובע את גבולות המותר והאסור
• מקור החוק הוא העם (באמצעות נציגיו הנבחרים)
• משקף את הנורמות המקובלות בחברה
• נקבע, וניתן לשינוי ע"י הרשות המחוקקת, בהליך דמוקרטי