דמוקרטיה – הגדרות בלבד – סיכום

 

 

קבוצה אתנית

  • קבוצת אנשים בעלי יסודות משותפים שאינם פרי בחירה
  • היסטוריה, שפה, דת (לא תמיד), מורשת, תרבות
  • רוצים לשמר את היסודות המשותפים להם
  • לא שואפים להגדרה עצמית

 

 

לאומיות

  • השקפת עולם מדינית
  • טוענת שלכל לאום (עם) יש זהות משותפת, והוא זכאי למדינה משלו
  • במסגרת המדינה הוא יקיים, ישמר ויקדם את הזהות

 

לאום

  • קבוצת האנשים בעלי המאפיינים המשותפים
  • שואפים להגדרה עצמית בזיקה לטריטוריה מסוימת (הלאומיות)
  • מעוניינים לקדם ערכים משותפים

 

 

עקרון שלטון העם

  • המדינה קמה ע"י העם, מתוך הסכמה הדדית (האמנה החברתית) ולמענו
  • העם (כולל את כל האזרחים – הרוב והמיעוט) הוא השליט ומקור כל הסמכויות במדינה
  • בשל אילוצים שונים המדינה מנוהלת בפועל ע"י נציגים הנבחרים בבחירות
  • אפשר להשפיע על השלטון (למשל בהשתתפות פוליטית)

 

 

משאל עם

  • כלי למימוש שלטון העם
  • הקרוב ביותר לדמוקרטיה ישירה
  • פניה של השלטון אל כלל אזרחי המדינה בשאלה חשובה ואקטואלית
  • העם מתבקש להכריע בנוגע לשאלה ספציפית, בתשובה חד משמעית (כן / לא)

עקרון הפלורליזם

  • עקרון דמוקרטי
  • קובע שחברה דמוקרטית-מודרנית מורכבת מקבוצות רבות
  • מכיר בקיומה של השונות, ובזכותן של קבוצות שונות להתקיים ולפעול למען עצמן
  • מתקיים בתחומים רבים – כלכלה (כמו ארגוני עובדים), פוליטיקה (ריבוי מפלגות) ועוד.

 

 

עקרון הסובלנות

  • היכולת לקבל את השונה ולנהוג בו בכבוד, גם אם קבלת דעותיו כרוכה בסבל עבורנו
  • מכירה בזכות האדם לכבוד, ובבחירתו להיות שונה מאחרים: להאמין, לחשוב ולנהוג בדרכיו.
  • קיומו בחברה ובמדינה מאפשר את מימוש הפלורליזם
  • אדם סובלני יימנע מתגובה אלימה כלפי דעות שלא מקובלות עליו

 

 

עקרון ההסכמיות

  • רכיבי החברה צריכים להסכים על הסדרים ועל נושאים מרכזיים (משטר, גבולות, השלטון)
  • למען קיום משטר דמוקרטי יציב
  • למען שהקבוצות השונות בחברה יוכלו לחיות יחד, מבלי לוותר על חילוקי הדעות ביניהן
  • ככל שעולה רמת ההסכמה בדבר הנושאים המרכזיים, כך גדלה יציבותה של המדינה
  • בישראל יש הסכמה על האופי הדמוקרטי והיהודי, אך לא בענייני דת ומדינה, חוקה וגבולות

 

 

עקרון הכרעת הרוב

  • במשטר דמוקרטי העם מורכב מקבוצות בעלות אינטרסים ורצונות שונים
  • ניהול החברה והמדינה מחייב קבלת החלטות
  • כשנוצרת מחלוקת, צריך להכריע כדי לקבוע מדיניות
  • ההכרעה במשטר הדמוקרטי נעשית ע"ב עקרון הכרעת הרוב
  • כך מתקבלות ההחלטות לפי רצון רוב העם
  • המימוש הטוב ביותר של עקרון "שלטון העם"
  • משמש לקבלת החלטות ופתירת סכסוכים בדרך של שלום בחברה דמוקרטית פלורליסטית
  • בניגוד למדינות לא דמוקרטיות, החלטות הרוב במדינה דמוקרטית לא פוגעות ביכולת המיעוט לחיות בדרכו, ולא פוגעת בזכויות אדם.
  • כלומר, הרוב קובע אבל לא פוגע.
  • כשהרוב מנצל את כוחו לרעה ופוגע בקבוצות מיעוט, זהו מצב של עריצות הרוב.

 

הזכות לחיים וביטחון

  • זכותו של אדם לא להיות נתון לפגיעה בחייו או בגופו, ולחיות ללא פחד מפגיעה אפשרית
  • על המדינה מוטלת החובה להגן על זכות זו, מתבטא בחוקי המדינה ובקיום מוסדות ביטחון
  • הזכות לחיים היא הראשונה במעלה והבסיסית ביותר, שכן אדם שאינו חי לא יכול ליהנות משאר זכויותיו

 

 

הזכות לחירות

  • זכותו של אדם לכלכל את חייו כרצונו, לבחור את בחירותיו ולשאת באחריות להן
  • נובעת מהכרה כי האדם הוא יצור אוטונומי ותבונתי הרוצה לשלוט בחייו
  • תוגבל כשהאדם עלול לפגוע בזכויות של אחרים, בחברה או בעצמו

 

 

חירות המחשבה והדעה

  • זכותו של אדם לגבש לעצמו דעה בכל תחום (מוסר, דעה, פוליטיקה וכו')
  • זכותו של אדם להחזיק בכל דעה, גם אם היא לא מקובלת או נתפסת כמסוכנת
  • (במקרה של "מסוכנת", כל עוד היא אינה מקבלת ביטוי חיצוני)
  • זהו תנאי לכך שהאדם יהיה חופשי ואוטונומי בצורה מלאה

 

 

חירות המצפון

  • זכותו של אדם להחזיק בדעות מסוימות (בעיקר מוסריות) הנובעות ממקורות שונים (דתיים, חילוניים, תאוריות, מוסר וכו')
  • אדם עשוי לקבל זכות לסרב לפעולה כי היא פוגעת במצפונו
  • כוללת גם פעולה חיצונית – אדם זכאי לחיות לפי ערכיו האישיים ולסרב לפעול בניגוד למצפונו

 

 

חופש הביטוי

  • זכותו של אדם לבטא את עצמו, את דעותיו, אמונותיו, רגשותיו והעדפותיו בפומבי
  • ובכל דרך שיבחר – בדיבור, בכתב, באמצעים אומנותיים ועוד.
  • זהו מימוש חירות המחשבה והדעה
  • זכות הכרחית לקיום דמוקרטיה אמיתית המבוססת על דיון, החלפת דעות וביקורת השלטון.
  • השלטון לא רשאי למנוע פרסום דעה רק בשל היותה שגויה בעיניו.

זכות הציבור לדעת וחופש המידע

  • זכותו של אזרח לקבל ולהחליף מידע מגוון, ככלי לגיבוש עמדות
  • מקור מידע חשוב הן רשויות השלטון ומחובתן לספק לו את המידע

 

 

חופש ההתארגנות \ התאגדות

  • זכותו של אדם להתארגן בקבוצה כדי לקדם מטרה משותפת
  • מאפשרת לאינדיבידואל השגת יעדים בדרך ייחודית
  • מאפשרת הגשמה עצמית וקידום מטרות בצורה טובה יותר
  • התחום הבולט של חופש ההתאגדות הוא התאגדות פוליטית (אך לא רק)
  • תוגבל כשההתאגדות מהווה סכנה לציבור, או עלולה לפגוע בזכויות של אחרים

 

 

חופש הדת

  • זכותו של אדם לבחור בדת מסוימת, להאמין בה ולהשתייך אליה ע"י קיום פולחנה
  • יכול להתבצע בפומבי או בפרטי
  • מותנה בכך שאינו פוגע באחרים

 

החופש מדת

  • זכותו של אדם להחליט לא להאמין, לא לקבל את הדת ולא להשתייך לאף דת
  • לא ניתן לכפות על אדם לקיים פולחן דתי, או למנוע ממנו זכויות כלשהן אם אינו מאמין

 

 

חופש התנועה

  • זכותו של אדם לנוע בחופשיות ממקום למקום בארץ או בחו"ל
  • ניתן להגביל רק ע"י צו של בית משפט (מעצר, כליאה, אשפוז בכפייה וכו').

 

 

חופש העיסוק

  • זכות של אדם לבחור (1) בכל מקצוע וגם לעסוק (2) בו בפועל
  • במידה והתחום דורש רישיון מיוחד, יש לקבל את הרישיון ורק לאחר מכן לעסוק בתחום

חופש האסיפה וההפגנה

  • זכותו הפוליטית של אדם להביע את דעותיו ע"י התאספות עם אנשים נוספים והבעת מחאה לא אלימה, כחלק מהפגנה.

 

 

 

חופש הנישואין

  • זכותו של אדם להינשא לכל אדם שיבחר.

 

 

 

הזכות לקניין (רכוש)

  • זכותו של אדם לשמור ולעשות כרצונו ברכוש שצבר \ קיבל \ ירש
  • ללא סכנה שיילקח ממנו
  • כולל כל רכוש פיזי וכן רכוש רוחני (כגון יצירה מוזיקלית)

 

 

 

הזכות לשוויון

  • זכותו של אדם לקבל יחס זהה לשל אחרים, ללא הבדל דת, גזע ומין
  • נובעת מכך שכל בני האדם נולדו חופשיים ושווים בערכם ובזכויותיהם
  • לכן אין להפלות אדם בשל זהותו, שיוכו או עקב סממן חיצוני
  • דת, גזע, מין, העדפה מינית, צבע עור וכו'
  • מתבטאת במדינה הדמוקרטית בכל הקשור לשוויון בתוכן החוק ובאכיפתו

 

 

אפליה פסולה

  • התייחסות שונה באופן פוגעני
  • כלפי אנשים שווים
  • אין שוני רלוונטי המצדיק זאת

 

העדפה מתקנת

  • התייחסות שונה
  • כלפי אנשים שווים לכאורה
  • במטרה לשפר קבוצות מקופחות \ בעלות נתוני פתיחה טובים פחות משל שאר החברה
  • ניתנת לזמן מוגבל עד שנסגרים \ מצומצמים הפערים
  • מטרתה צמצום פערים חברתיים – כלכליים, ושינוי התייחסות סטריאוטיפית

 

הבחנה

  • התייחסות שונה ע"י הטבה
  • כלפי אנשים השונים באופן רלוונטי בצרכים \ יכולת \ כישורים
  • לא מוגבלת בזמן, ניתנת כל עוד השוני מתקיים

 

 

הזכות להליך משפטי הוגן

  • אדם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו
  • לכן, יש להעניק הגנה על זכויות האדם מפני פגיעות לא מוצדקות בכל התהליך המשפטי: מרגע בו אדם נחשד בביצוע עבירה ועד לענישתו
  • מטרת הזכות היא להבטיח שהפגיעה בזכויות החשוד תהיה מוצדקת, ולפי חוק
  • הקפדה על הליך הוגן חשובה ביותר בשמירה על זכויות האדם בחברה דמוקרטית, מכיוון שהליך ההעמדה לדין \ מעצר, פוגעים מבסיסים קשות בזכויות (חירות, שם טוב, פרטיות).

 

 

הזכות לכבוד

  • זכותו של אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב
  • מכירה באנושיות בני האדם ועקב כך בכבוד האנושי
  • קשורה לתחושת הכבוד ולדימוי העצמי
  • נכללות בה: הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות והזכות לצנעת הפרט
  • בהליך שיפוטי קשה להגן על זכות זו, מכיוון שהיא לא מוחשית או ניתנת למדידה

 

 

הזכות לפרטיות

  • זכותו של אדם לחיות ללא חשיפה, התערבות, מעקב או חדירה לחייו ולתחומו הפרטי ללא הסכמה.
  • חדירה לפרטיות \ חשיפת פרטים עלולה להביא לפגיעה בכבוד, ובאפשרות לפיתוח אוטונומי.

הזכות לשם טוב

  • זכותו של אדם ששמו לא יוכפש
  • זכותו שלא יפרסמו אודותיו \ על אורחותיו \ על דעותיו מידע שקרי ופוגע

 

 

זכויות חברתיות

  • זכויות אותן מעניקה המדינה ע"י הקצאת משאבים ושירותים
  • כדי להבטיח מינ' קיום אנושי (במדינה ליבראלית) \ קיום בכבוד (במדינה סוציאל-דמוקרטית)
  • מאפשרות מימוש זכויות טבעיות, חיי כבוד ופיתוח עצמי כיצור אוטונומי בעל חיי משמעות
  • ניתנות לכל מי שמנהל שגרת חיים במדינה
  • כל מדינה מחליטה מהי מידת הזכויות החברתיות בה, בהתאם ליכולותיה הכלכליות

 

 

הזכות לחינוך

  • זכותו של ילד לקבל מהמדינה השכלה ללא תשלום, במטרה לרכוש ידע ומיומנות
  • כדי שיוכל בעתיד לספק את צרכיו ולהיות אזרח עצמאי

 

 

הזכות לבריאות

  • זכותו החברתית של אדם לחיות בגוף בריא ושלם
  • ולקבל מהמדינה שירותי בריאות וטיפול רפואי כשהוא חולה או פצוע

 

 

הזכות לרמת חיים נאותה

  • זכותו של אדם לחיות ברמת חיים סבירה, המאפשרת קיום אנושי בסיסי
  • מאפשר לו לחיות כאדם חופשי המסוגל לחשוב ולקבל החלטות רציונליות
  • תפקיד המדינה הוא לקבוע מהו קיום בכבוד ולאפשר אותו לאזרחיה

 

 

הזכות לדיור

  • הזכות לקורת גג ותנאי מגורים נאותים.

זכויות עובדים ותנאי העסקה

  • זכותו של אדם עובד לקבל תנאי העסקה נאותים והוגנים
  • שכר מינימום, הגבלת שעות עבודה, מנוחה, פיצוי עבודת לילה, תשלום ימי חופשה והבראה, תשלום שעות נוספות, הזכות להקים איגוד מקצועי ולהיות חבר בו, הזכות לשבות וכו'
  • המדינה יוצרת מקומות עבודה ומסייעת לאנשים למצוא עבודה.

 

 

זכויות קבוצתיות \ זכויות מיעוטים וקבוצה

  • ברוב המדינות הדמוקרטיות קיימות קבוצות מיעוט
  • קבוצות אלו שואפות לשמור על ייחודן
  • הן מבקשות מהמדינה להכיר בהן כקבוצה נפרדת, ולספק להן את האמצעים הדרושים לשמירת זהותן – מימון חינוך נפרד, שימור השפה, דת ושימור תרבות ומנהגים
  • כל מדינה מחליטה האם ובאיזה היקף להעניק זכויות לקבוצות המיעוט
  • לא כל המדינות רואות עצמן מחויבות לשמור על זכויות אלו
  • ישנן מדינות בעלות מדיניות ליבראלית-קיצונית, המכונה "אוניטריזם", שלא מאפשרת הבעת שונות תרבותית ומנסה לגרום לכך שהמיעוט ייטמע ברוב.
  • לדוגמה, צרפת לא מאפשרת למיעוטים השונים מערכת חינוך נפרדת.
  • יש מדינות המכירות במיעוטים ומעניקות להם את האמצעים הדרושים לשמירה על זהותן
  • בישראל המדיניות היא לתת למיעוטים לשמור על הזהות הייחודית להם, ע"י הענקת מערכת חינוך נפרדת והכרה בשפתם כשפה רשמית.
  • "קבוצה" בעלת מאפיינים מיוחדים אשר נהנית מהזכות לשימורם, היא לא רק קבוצה לאומית אלא גם קבוצה המתבססת על דת, שפה או תרבות ייחודית והיא נפרדת משאר האוכלוסייה.
  • בהקשר זה, גם החרדים בישראל (על אף שאינם מיעוט אתני או דתי) נחשבים לקבוצה בעלת מאפיינים ייחודיים הנהנת מזכויות קבוצה (למשל מערכת חינוך נפרדת).

 

 

זכויות מדור ראשון

  • כבוד
  • חירות
  • הליך הוגן
  • חיים וביטחון
  • שוויון
  • קניין
  • (כ"ח הש"ם).

 

 

זכויות מדור שני

  • עובדים
  • חינוך
  • בריאות
  • דיור
  • רמת חיים נאותה

 

 

זכויות מדור שלישי

  • דת
  • שפה
  • תרבות
  • חינוך

 

 

עקרון הגבלת השלטון

  • במדינה המודרנית, השלטון מרכז בידו כוח רב
  • יש חשש אמיתי שהשלטון יעשה שימוש לרעה בכוח זה, ויפגע בזכויות האדם ובמיעוט
  • לכן יש להגביל את השלטון
  • במדינה הדמוקרטית, הגבלת השלטון מתבצעת בדרכים רבות
  • הפרדת רשויות, אמצעים מוסדיים הקבועים בחוק ואמצעים לא מוסדיים הפועלים באופן וולונטארי.

 

 

הפרדת רשויות

  • למדינה שלושה מוקדי כוח עיקריים הבאים לידי ביטוי בשלוש הרשויות:
  • הרשות המחוקקת (הפרלמנט)
  • המבצעת (הממשלה)
  • השופטת (בתי משפט)
  • ע"י חלוקה לרשויות נוצרת מערכת איזונים ובלמים
  • בין הרשויות יש יחסי איזון, ריסון ובקרה, וכמו כן תלות הדדית
  • הכל נעשה במטרה להגביל את השלטון
  • לרוב ההפרדה לא מוחלטת
  • הפרדה מוחלטת הייתה גורמת לרשויות לשתק אחת את השנייה והן לא היו מתפקדות

 

ביקורת מוסדית פורמאלית

  • מטרתה להגביל את השלטון
  • נעשית ע"י מוסדות וגופים שלטוניים שתפקידם מוגדר בחוץ
  • למשל: בחירות, פרלמנט, מוסד מבקר המדינה, מערכת המשפט, היועמ"ש וחוקה.

 

ביקורת בלתי פורמאלית

  • מטרתה להגביל את השלטון
  • נעשית ע"י גופים, אזרחים או קבוצות המפקחים באופן וולונטארי ועצמאי על השלטון
  • למשל: תקשורת, דעת קהל, אמנות.

 

 

שיטת בחירות יחסית

  • בשיטה זו, ייצוג המפלגות בפרלמנט משקף את כוחן היחסי מול המתחרות
  • מודגש עקרון שלטון העם והפלורליזם
  • נוצרת מערכת של שלטון רב מפלגתי, כיוון שקל יותר להיכנס לפרלמנט
  • אף מפלגה לא זוכה לרוב, ולכן מפלגות נאלצות לחבור יחד כדי להגיע לרוב.
  • דרך לצמצום מספר המפלגות היא אחוז חסימה גבוה
  • אחוז חסימה גבוה פוגע בפלורליזם ובזכות לייצוג כי הוא לא מכניס לפרלמנט קבוצות קטנות.

 

 

אחוז חסימה

  • אחוז הקולות מכלל הקולות הכשרים שעל מפלגה לקבל כדי להכנס לפרלמנט.

 

 

שיטת בחירות רובית

  • בדרך זו, המדינה מחולקת לאזורי בחירה, בדר"כ כמספר מושבים הפרלמנט
  • בכל אזור בחירה נבחר ברוב קולות נציג אחד בלבד לפרלמנט
  • השיטה יכולה לגרום לכך שהמועמד הנבחר, זכה רק במיעוט קולות (מכלל הבוחרים)
  • עקב כך, היא עלולה לעוות את רצון הבוחר, כי מפלגה הנתמכת ע"י מיעוט (מכלל הבוחרים) זוכה ברוב המושבים.
  • מצמצמת את מס' המפלגות המיוצגות בפרלמנט. הסיכוי שמפלגות קטנות (מייצגות מיעוט, ציבור בוחריהן אינו מרוכז באיזור אחד), יזכו ברוב קולות באזור הבחירה הוא נמוך.
  • לא מעודדת יצירת מערכת רב-מפלגתית ומחזקת את היציבות השלטונית.

מוסד מבקר המדינה

  • תפקידו של מבקר המדינה הוא לבקר את הרשות המבצעת ולפקח עלייה
  • המבקר פועל בשמה של הכנסת – היא בוחרת בו ומקבלת ממנו ממצאים, ובודק האם מערכות המדינה פועלות כחוק, ע"פ כללי יעילות, חיסכון וטוהר המידות
  • הבדיקה נעשית ביוזמת מוסד מבקר המדינה ובמועדים הקבועים בחוק
  • המוסד בלתי-תלוי ברשות המבצעת והדו"ח שלו חייב להתפרסם ברבים
  • המבקר לא מעמיד לדין בעצמו, אבל הביקורת שלו בעלת חשיבות ומעוררת דיון ציבורי
  • אם הביקורת חמורה, המבקר מגיש דו"ח נפרד, וועדת הביקורת של הכנסת רשאית להחליט "מיוזמתה או על פי הצעת המבקר" על מינוי ועדת חקירה ממלכתית
  • כשיש חשד לעבירה פלילית, המבקר מעביר את ממצאיו ליועמ"ש, בהמלצה לחקירה פלילית.
  • פעמיים בשנה עורך המבקר מסיבת עיתונאים כדי לדווח על ממצאיו.

 

 

נציב תלונות הציבור

  • תפקיד נוסף של מבקר המדינה
  • מטפל בתלונות של אזרחים
  • אשר חושבים שנפגעו ישירות ע"י אחת מרשויות השלטון, אשר תחת אחריותו.

 

 

היועץ המשפטי לממשלה

  • מבטיח שהרשויות יפעלו כחוק, בהתאם לערכי החוקה ואינטרס ציבורי
  • בודק הצעות חוק ומזהיר במקרים שהן פוגעות בערכי המדינה
  • דעתו לא מחייבת, אך היא בעלת משקל רב ומנחה באופן משפטי את הממשלה.

 

 

חוקה

  • אוסף מנהגים, מסורות, כללים וחוקים.
  • קובע את עקרונות יסוד המדינה, ערכיה, הנורמות הפוליטיות שלה והכללים לפיהם תתנהל.
  • לרוב החוקה נכתבת בסמוך להקמת המדינה, או לאחר מהפכה
  • בה מוגדרות רשויות השלטון, סמכויותיהן ותפקידיהן, נוהלי הרכבת הרשויות והיחסים ביניהן
  • בחוקות רבות יש התייחסות מיוחדת לזכויות האדם.

 

 

 

חוקה פורמאלית

  • מסמך אחד
  • מתקבל באסיפה מכוננת
  • התוכן בעל אופי חוקתי (עקרונות \ אופי המדינה, רשויות השלטון, זכויות \ חובות האזרח)
  • בעלת מעמד על – כל חוק שנחקק חייב להיות בהתאם אליה
  • שינויים בה דורשים רוב מוחלט, או רוב מיוחד.

 

 

חוקה מטריאלית

  • חוקים שונים
  • אינם מרוכזים במסמך אחד
  • החוקים בעלי אופי חוקתי
  • מבחינת תוכנה, ולא צורתה, היא ראויה להיקרא חוקה.

 

 

וועדת חקירה פרלמנטארית

  • הכנסת רשאית להקים וועדת חקירה כזו, לבירור נושא ציבורי חשוב
  • תקנון הכנסת מפרט רק את הליך הקמת הועדה, ולא כולל הוראות מיוחדות בנושא הסמכות.
  • הפרשנות המקובלת היא שסמכויותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית זהות לשל ועדות הכנסת הרגילות, למעט העובדה שהן לא רשאיות להציע חקיקה אלא רק להמליץ.
  • הרכב הועדה נקבע בהתאם ליחסי הכוחות הקיימים בכנסת, בדומה להרכבת וועדות הכנסת הקבועות.
  • בוועדות יושבים גם נציגי האופוזיציה.

 

 

וועדת חקירה ממלכתית

  • מתירה חקירה ובירור נושא ציבורי חשוב
  • ע"י וועדה ניטרלית לא-פוליטית
  • לרוב הנושא חמור, מערב את רשויות השלטון וגורם למשבר אמון בין הציבור לממשל
  • הוועדה מוקמת ע"פ החלטת ממשלה או וועדת הכנסת לביקורת המדינה
  • הממשלה קובעת את הסמכויות ותחומי הביקורת המוטלים על הוועדה
  • נשיא ביהמ"ש העליון קובע את הרכב הוועדה, ובראשה יושב שופט הזוכה לאמון הציבור
  • למניעת הטיות פוליטיות, עם החלטה על הקמת וועדה מסתיימת מעורבות גורמים פוליטיים.
  • סמכויות הוועדה הן שימוש כמעין גוף משפטי, זימון עדים, חיוב בהצגת מסמכים, הטלת קנס על מי שמסרב להופיע בפניה וניתנת חסינות לחברי הוועדה מפני תביעות לשון הרע.

עקרון שלטון החוק

  • רשויות השלטון והאזרחים כפופים יחד לחוק
  • החוק התקבל בדרך דמוקרטית ע"י רשות מחוקקת, שנבחרה בבחירות דמוקרטיות
  • העיקרון מבטא את רעיון האמנה החברתית וההסכמיות בין האזרחים על מסגרת מדינית משותפת (כללי משחק), המחייבת את כולם לפעול לפי הכללים
  • החוק צריך להיות שוויוני באכיפה ובתוכן
  • תוכן החוק מבטא רעיונות דמוקרטיים
  • לא ניתן לפגוע בזכויות של אזרח ללא הסכמה מפורשת בחוק.

 

 

עבריינות פלילית רגילה

  • הפרת חוק הנעשית ממניעי תועלת אישית (כסף, מעמד)
  • לא ממניעי מוסר
  • המבצע יכול להיות כל אדם, כולל בעל תפקיד ציבורי
  • המניע הוא השגת טובה אישית, או רווח

 

 

עבריינות אידאולוגית פוליטית

  • הפרת חוק ממניעי השקפת עולם (דתית, פוליטית, מוסרית) ובמטרה לשנות את המציאות
  • המבצע יכול להיות כל אדם, כולל בעל תפקיד ציבורי
  • המניע הוא שינוי מדיניות ממשלה והבעת מחאה, מתוך השקפת עולם \ אידאולוגיה

 

 

עבריינות שלטונית

  • עובד ציבור
  • בעל סמכות שלטונית
  • מפר חוק תוך כדי מילוי תפקיד ציבורי
  • תוך כדי הפעלת סמכויות שלטוניות
  • בכוונה (אמיתית או מזויפת) לשרת את טובת המדינה או את טובתו של ציבור מסוים
  • לדוגמה: הפעלת כוח על עצור ע"י איש משטרה כדי להוציא הודאה
  • המבצע יכול להיות איש ציבור בלבד

 

 

 

אי ציות מטעמי מצפון

  • האדם רואה בחוק פגיעה במצפונו או\ו בערכיו האישיים (צדק, מוסר ואמונה)
  • מעמיד את אמונתו מעל החוק
  • מוכן לשלם את המחיר על אי-הציות
  • לא בהכרח מנסה לשנות את המציאות, אלא מרחיק את עצמו מסיטואציות שיפגעו בו
  • למשל: אי הסכמה ללבוש נעלי עור.

 

 

פקודה בלתי חוקית בעליל

  • המקרה היחיד בו יש חובה לא לציית לפקודה
  • הפקודה ניתנת ע"י מפקד מוסמך או רשות מוסמכת
  • הפקודה הפוגעת בערכי מוסר ומצפון במידה "הדוקרת את העין ומקוממת את הלב"
  • כלומר, נוגדת מוסר בסיסי של כל אדם
  • נותן הפקודה יועמד לדין על שנתן פקודה מסוג זה.

 

 

האמנה החברתית

  • החברה והמדינה הן פרי הסכמה בין בני אדם חופשיים ושווים
  • כל אחד מהם מכיר בכך שיש אינטרסים המשותפים לו ולחבריו
  • ביטחון, חירות, רווחה וכו'
  • המדינה המודרנית היא כריתת אמנה חברתית בין בני האדם

בינם לבין עצמם; ובינם לבין המדינה

  • הכל נעשה במטרה שהמדינה תפעל לטובת העם ותגן על חרותו.

 

 

דמוקרטיה (כצורת ממשל)

  • שימת דגש על מוסדות, כללים ודרכי ניהול ההכרחיים למשטר דמוקרטי
  • בחירות, הכרעת רוב, הפרדת רשויות, שלטון החוק, שוויון בפני החוק
  • מקור הכוח לשלטון מגיע מהעם
  • לרצון העם יש מקום מרכזי בניהול הדמוקרטיה.

 

 

 

דמוקרטיה (כערך, השקפת עולם, אורח חיים)

  • מערכת ערכים שממרכזה האדם
  • מושתת על עיקרון זכויות האדם
  • האדם הוא ערך מיוחד העומד בפני עצמו:

בן חורין

ובעל זכויות אנוש שאינן ניתנות להפקעה (הזכויות הטבעיות)

  • כל בני האדם שווים בזכותם לכבוד וחירות
  • מהשקפת העולם הדמוקרטית כערך, נגזרים הכללים והנהלים הדמוקרטיים.

 

 

הגישה הליבראלית במדינה דמוקרטית

  • מעמידה במרכז את הפרט ואת חירותו
  • הדגש על ערך החירות מתבטא בכל התחומים, כולל התחום הכלכלי
  • על המדינה להתערב כמה שפחות בתחום הכלכלי-חברתי,
  • ולדאוג בעיקר לשוויון פוליטי ולשוויון פורמאלי.
  • אי ההתערבות תתבטא בהפרטת שירותים שניתנו בעבר ע"י המדינה, קיצוץ בתקציבים וכו'.

 

 

הגישה הסוציאל-דמוקרטית במדינה דמוקרטית

  • מעמידה במרכז את אחריות החברה לפרטים החיים בה
  • המדינה מעוניינת לצמצם פערים בחברה, ולספק לפרטים בחברה תנאים הדרושים למימוש עצמי, אשר יאפשרו יצירת שוויון הזדמנויות אמיתי (שוויון מהותי)
  • למען כך המדינה מפגינה מעורבות גדולה יותר בכלכלה
  • באמצעות מיסוד, סבסוד, הגדלת קצבאות, העדפה מתקנת, הגדלת ההוצאה הציבורית וכו'.

 

 

מדינת רווחה

  • מדינה דמוקרטית מפותחת ומתועשת אשר מקיימת כלכלת שוק חופשי
  • מכירה בזכויות האזרחיות, הפוליטיות והחברתיות של התושבים
  • כתוצאה מזכויות אלו גם מכירה בזכותו של הפרט לקבל שירותי רווחה
  • כדי להבטיח רמת חיים ראויה וכדי לצמצמם פערים חברתיים המדינה דואגת לרווחת אזרחיה באמצעות מתן שירותים ברמה נאותה ובמחירים סבירים.

 

 

גלובליזציה

  • תהליך שבו נוצר שיתוף פעולה בין מדינות, בין לאומי
  • שיתוף הפעולה מאפשר מעבר חופשי של סחורות, שירותים, רעיונות, מידע ואנשים
  • על פני הגלובוס.

 

 

תקנות לשעת חירום

  • תקנות שמתקינה הרשות המבצעת
  • נותנת לה חופש פעולה רחב בעת חירום.

 

 

עקרון הדמוקרטיה המתגוננת

  • הגישה האירופאית לפיה זכות המדינה הדמוקרטית להגן על עצמה ולהגביל בחוק קבוצות אנטי-דמוקרטיות המאיימות על קיום הדמוקרטיה
  • למשל: הוצאה מחוץ לחוק של מפלגות אנטי-דמוקרטיות, הגבלת חופש ביטוי\תנועה\הפגנה
  • גישה זו עלולה להוביל לפגיעת השלטון בערכי הדמוקרטיה בשם ההגנה על הדמוקרטיה
  • קבוצות אנטי דמוקרטיות עשויות לרדת למחתרת ולהשתמש באמצעים אלימים אף יותר
  • בישראל העיקרון קיים
  • המדינה חוקקה מס' חוקים המגבילים קבוצות אנטי-דמוקרטיות:

איסור על מעשי המרדה והסתה (בחוק העונשין)

אפשרות פסילת רשימות\מועמדים לכנסת במקרה שהם קוראים לשלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

במקרה של הסתה לגזענות.

 

 

מעצר מנהלי

  • החזקת אדם במעצר על סמך חשדות בלבד
  • ללא הגשת כתב אישום וללא משפט
  • מדובר במעצר מניעתי
  • נועד להגן על המדינה ממעשים עתידיים של אותו אדם
  • פוגעת בזכויות האדם להליך משפטי הוגן ובחירות.

 

 

 

חוק

  • הוראה המחייבת את כולם
  • קובע את גבולות המותר והאסור
  • מקור החוק הוא העם (באמצעות נציגיו הנבחרים)
  • משקף את הנורמות המקובלות בחברה
  • נקבע, וניתן לשינוי ע"י הרשות המחוקקת, בהליך דמוקרטי

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *