Count That Day Lost

Count That Day Lost


 

תרגום

 

בית 1

אם תשב בשעת שקיעה If you sit down at the set of sun
ותספור את המעשים שעשית, And count acts that you have done,
ובזמן הספירה תמצא And, counting, find
מעשה אחד, של הקרבה עצמית One self-denying deed, one word
שהקל על הלב של זה ששמע, That eased the heart of him who heard
מבט אחד נדיב ביותר One glance most kind
שנפל כמו קרן אור לאן שהוא הלך – That fell like sunshine where it went –
אז תוכל להחשיב את היום הזה כמנוצל לטובה. Then you may count that day well-spent.

 

בית 2

אך אם לאורך כל היום, But if, through all the livelong day,
לא עודדת אף לב, ע"י כן או לא – You’ve cheered no heart, by yea or nay –
אם, לאורך כולו If, through it all
לא עשית שום דבר שתוכל לאתר You’ve nothing done that you can trace
שהביא קרן אור לפנים של אדם אחד – That brought the sunshine to one face –
אף מעשה קטן ביותר No act most small
שעזר לאדם כלשהו ולא עלה דבר – That helped some soul and nothing cost –
אז תחשיב את היום הזה גרוע מאשר אבוד. Then count that day as worse than lost.

 

 

תקציר מסר השיר

בית 1

מתאר יום מנוצל היטב ובעל משמעות. בסוף היום אתה מוכרח להיות מסוגל לחשוב על דבר טוב אחד שעשית למען מישהו – גם אם זה היה דבר ממש קטן, כמו לומר משהו נחמד.

בית 2

מתאר יום אבוד וחסר ערך. אם בסוף היום אתה לא מסוגל לחשוב על דבר אחד נחמד שעשית למען מישהו, זה יום רע ומבוזבז. המעשה לא חייב לעלות (מאמץ, כסף וכו'). היום "גרוע מאשר אבוד", מכיוון שאף יום בחיים לא חוזר, ואם בזבזת אותו – זה גרוע מאשר לאבד.

מונחים ספרותיים

 

יישום בטקסט מונח
 

מקום: לא מצוין.

 

זמן: שקיעה (סוף היום).

 

 

רקע

 

 

קרן אור: מעשה אדיב. גורם להרגשת חמימות וכוח. מביא אור לחייו של אדם.

 

מטאפורות

 

 

לעשות משהו טוב, זה דבר חשוב.

 

 

 

נושא

 

דומה בשני הבתים.

 

סכמת חריזה

 

 

 

 

 

 

ג'ורג' אליוט

מארי אן אוונס (1819-1880) הייתה משוררת אנגלית, עיתונאית, מתרגמת ואחת מהכותבים הראשיים של התקופה הוויקטוריאנית.

היא ידועה בשם העת שלה ג'ורג' אליוט.

השימוש בשם עת גברי נבע, לדבריה, מתוך רצון להבטיח שעבודתה תילקח ברצינות.

משוררות נשים כן היו מפרסמות בשמן האישי באותה תקופה, אך היא רצתה לברוח מהסטריאוטיפ שנשים כותבות רק על רומנים חיוביים ומלאי אור.

בכתיבתה היא מזכירה רבות את ההבדל בין העשירים, בעלי האדמות, לאנשים העניים והפשוטים.

היא מרבה לבקר את התנהגות המעמד העליון והשכבות הגבוהות.

מארי הביעה דאגה מהאחריות שאנשים צריכים לקחת בחייהם היום-יומיים.

 

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.