הרצל פעל באופן דיפלומטי עם ארבע מדינות מטרתו הייתה להשיג צ'רטר להתיישבות בארץ ישראל. המגעים הדיפלומטיים עם גרמניה 1898: המטרה: הרצל רצה לפנות לקיסר הגרמני שישפיע על האימפריה העותמאנית ששלטה בארץ להעניק ליהודים את הצ'רטר בגלל שגרמניה הייתה חברה טובה של האימפריה ובעלת השפעה רבה עליה. טיעוני הרצל: גרמניה רוצה לבסס את כוחה במזרח […]
המגעים הדיפלומטיים של הרצל ופולמוס אוגנדה Read More »
לצמיחת הציונות והתארגנותה של התנועה היו ארבעה גורמים: השפעת רעיונות הלאומיות ופעילות תנועות לאומיות על היהודים: במאה ה19 תנועות לאומיות זכו להכרה והצלחה מדינית בגלל התעוררות התנועות הלאומיות של עמי אירופה קמה תודעה ליהודים שגם הם עם. התנועות הלאומיות שמו דגש על הדמיון בין חבריה מה שגרם לתחושות של חוסר שייכות והבדלה. היהודים חשו זרים
הגורמים לצמיחתה של התנועה הלאומית הציונית Read More »
מטרת המאבק: המטרה הייתה לאחד את גרמניה למעצמה מדינית חזקה אחת מ30 הנסיכויות שהייתה אותה תנהיג פרוסיה. גורמים מסייעים לאיחוד גרמניה: פרוסיה הייתה במצב כלכלי מצוין היה מנהיג חזק – ביסמרק (קנצלר הברזל) כוח צבאי חזק שפה משותפת תרבות משותפת היסטוריה משותפת (תנועת הרומנטיקה) גורמים מעכבים לאיחוד גרמניה: פיצול פוליטי בין הנסיכיות
איחוד גרמניה והפיכתה למדינת לאום אחת Read More »
קולוניה – מושבה מעבר לים. קולוניאליזם – כשמעצמה אירופאית גדולה (בריטניה או צרפת לדוגמא) משתלטת על שטח באסיה או באפריקה בשביל אינטרסים פוליטיים וכלכליים. ככל שלמדינה יש יותר קולוניות היא יותר חזקה. המדינה שולחת את תושביה לקולוניה לנצל את האזור ואת התושבים של הקולוניה כלכלית. היא מפיצה את התרבות האירופאית בקולוניה. המעצמות חשו כאילו
תהליך הדה קולוניזציה Read More »
הגורמים לעליה הראשונה והשנייה: אנטישמיות ברוסיה וברומניה: בשנת 1881 פרצו ברוסיה פרעות ("סופות בנגב") בהם נפגע, נשדד ורכוש רב נהרס של יהודים רבים. בשנת 1901 היו שוב פרעות ("פרעות קישינב") בהם נהרגו כ50 יהודים ומאות נפצעו. התושבים הם אלה שעשו את הפרעות בידיעת השלטונות אך לא הייתה שום התנגדות מצד השלטונות ואפילו היה
פעולות הציונים בארץ ישראל על מלחמת העולם הראשונה: Read More »
