תיירים – יהודה עמיחי

תיירים \ יהודה עמיחי

השיר מגולל את תפיסת עולמו של המשורר: הומניזם לשמו, אהבת האדם. הנצחת החיים ולא המוות. מוביל את הקורא אל הדבר החשוב בעיניו ביותר: האדם וחייו.

"מי שמטייל במדבר \ לפי ספר תיירות או ספר היסטוריה \ כמו שוכב עם אישה \ לפי ספר תנוחות" – עמיחי, בשירו 'מי'.

השיר מחולק ל2 חלקים: קטע שירה (לירי) וקטע סיפורי (פרוזה).

 

חלק 1 – קטע לירי


בית ראשון ושני

חלק זה מתאר את כרטיס הביקור הישראלי ששולחת את התיירים למקומות שמייצגים את זהותה כמדינה שכולה וכואבת. התיירים מצדם בטיול, הם לא מתייחסים לכך כאל דבר אישי במיוחד. מצד אחד כואבים באתרי התיירות ומצד שני צוחקים במלון. אין להם חיבור אינטימי לעבר המדינה.
מדגיש את הפער האירוני, מבקר את החברה הישראלית המבססת את זהותה על כאב ואובדן.

התיירים מגיעים לביקור בישראל, וכמו כל תייר הם עסוקים במעבר מאתר לאתר על פי המלצות תיירות מקובלות, על פי ספרי הדרכה. הם מנסים להספיק להיות בכל המקומות "הנכונים".

ריבוי הפעלים מעצים את האינטנסיביות של "מצב התיירות" בו אדם צריך לעבור בזמן קצר אתרי תיירות: יושבים, מרצינים, מצטלמים, בוכים, חושקים…

המשורר מכנה באירוניה את מסלולי התיירות "ביקורי אבלים", מדגיש את הפער בין התייר עצמו לבין המקום בו הוא מבקר. הניגודים מעצימים את דבר זה:

  • מרצינים ליד הכותל המערבי \ צוחקים בחדרי המלון
  • מצטלמים עם מתים חשובים בקברי צדיקים, בוכים על יפי הבלורית והתואר \

חושקים בנערות הקשוחות של הארץ

"תולים את תחתוניהם ליבוש מהיר באמבטיה כחולה וצוננת"

חלק 2 – קטע פרוזאי

בחלק זה מתואר אירוע שהמשורר לוקח חלק בו, ומתקשר לחלק הראשון.

מתוארת סיטואציה בה פעם בעבר, הוא חזר הביתה עם שני סלים כבדים מהמכולת, והתיישב לנוח במצודת דוד. קבוצת תיירים עמדה סביב מדריך, והוא שימש להם נקודת ציון לקשת רומית.
"אבל" – המילה השוברת את תמונת התיירים בשיר. "הוא זז, הוא זז" אומר המשורר על עצמו, כמבקש למרות בתפקידו כנקודת ציון. הוא יוצא נגד תפיסתו כאובייקט.

בשורות האחרונות של השיר עמיחי מעביר את תפיסת העולם ההומניסטית שלו.
השימוש במילה "גאולה", שבעלת הקשר דתי, עומדת בניגוד ללשון הסיפורית בה הסיפור מועבר.

השיר מסתיים בהעמדת האדם החיי במרכז. זרימת החיים מיוצגת מטונימית ע"י הירקות והפירות שהוא קנה לביתו. מה שיחבר בין בני האדם אינו האתרים ההיסטוריים, אלא האדם עצמו וחייו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *