זרזי פיתוח

זרזי פיתוח

זרזי פיתוח הם משאבים הנמצאים במדינה ובעזרתם ניתן לפתח אותה (פוטנציאל פיתוח).
חלוקת המשאבים במרחב אינה אחידה. ניתן לחלקם ל4 קבוצות –

 

  1. משאבי טבע וסביבה

חומרים שהאדם מנצל המצויים באוויר, במים ובאדמה. מחצבים, מקורות אנרגיה, קרקע פוריה, אקלים המתאים לגידולים, מקורות מים, נופי טבע וכו'. חלק מהמשאבים מתכלים וחלקם מתחדשים.

מחצבים כבסיס לפיתוח

  • הפלדה היא מתכת בסיסית למוצרים רבים. כדי לייצר פלדה יש צורך במחצבי פחם,
    ברזל וגיר. ארה"ב נחשבה בתחילת המאה ה20 למובילה העולמית בתחום תעשיית הפלדה. הגורם העיקרי להצלחתה היה קיום של מחצבי פחם וברזל מרובים. כיום, הצורך בקיום מחצבים לפיתוח תעשיית פלדה פחת כי חלק מתעשיית הפלדה העולמית מבוסס מיחזור.

 

  • צ'ילה היא מפיקת הנחושת הגדולה בעולם. רווחיה מייצוא הנחושת אפשרו לה להשקיע בחינוך, במדע ובטכנולוגיה. החששות –
  • מחירי הנחושת נתונים לתנודות, ויש חשש מפני ירידה במחיר הנחושת העולמי.
  • נחושת הוא משאב מתכלה.

 

  1. משאבים פיננסיים

הון, כסף. היכולת הכספית של המדינה לפתח תשתיות וכלכלה בעזרת כסף.

מקורות המשאבים הם תושבים מקומיים, רשויות המדינה, יזמים פרטיים וארגונים בינ"ל.

2 סוגי משאבים – נזילים (כסף, מענקים) וקשיחים (קרקעות, מבנים).

 

  1. משאבים חברתיים

אופי השלטון, והאם הוא מעודד חשיבה ויוזמה פרטית. רמת הלכידות החברתית בין התושבים, תחושת השייכות והקשרים החברתיים, הנורמות בחברה. למשל –

  • תעשיית האלקטרוניקה בסין נמצאת בפיתוח מהיר. בסין עלויות השכר נמוכות (משאבי אנוש) וערכי למידה גבוהים כחלק מהתרבות הסינית (משאבים חברתיים).
  • באיזור המפרץ בפרסי, פיתוח תעשייה המתבססת על נפט.
  1. משאבי אנוש – כוח אדם

כוח אדם זול מיועד לתעשייה עתירת עבודה. כוח אדם מיומן ומשכיל מיועד לתעשייה עתירת ידע. משאבי אנוש טובים תלויים בחינוך והשכלה, והם מאפשרים למדינה לנצל את הפוטנציאל של
משאבי הטבע והמשאבים הפיננסיים בה. ענפי התעשייה השונים נבדלים ב2 תחומים – היקף כוח האדם הדרוש והמיומנות הדרושה מהעובד.

 

תעשייה עתירת ידע

המשאב בתעשייה זו הוא השכלת האדם ופיתוח רעיונות. תעשיות עתירות ידע המתחילות כחברות הזנק (Start Up) ממוקמות לרוב בקרבת מוסדות מחקר טכנולוגי ומדעי ואוניברסיטאות. לדוגמה, עמק הסיליקון במערב ארה"ב היה איזור שהפך בזמן קצר מכפרי לבירה העולמית של תעשייה עתירת ידע, בו נמצאות חברות רבות העוסקות במחקר ופיתוח, בעיקר בתחום המחשבים.

 

תעשייה עתירת כח אדם

לתעשיית האלקטרוניקה והמחשבים יש צורך במשאב עתיר עבודה. במקרה זה, העבודה מחייבת תנאי ניקיון קפדניים וכרוכה בשעות ארוכות של הרכבת מעגלים אלקטרוניים או השגחה על
מכונות שעושות כך. ולכן, משאבי האדם לתעשייה חייבים להיות באזור בו כוח האדם זול. תנאים
אלו דרושים גם בתעשיות טקסטיל ופלסטיק. בשנים האחרונות, מדינות המזרח הרחוק כבשו
את השליטה ביצור זה, בעקבות משאבי כח אדם גדולים. דבר זה התאפשר בעקבות הגלובליזציה.

 

בנגלור – "עמק הסיליקון" של הודו

בשנים האחרונות, הפכה בנגלור שבדרום הודו למרכז הטכנולוגי של המדינה והיא מושכת השקעות זרות. בעיר פועלות חברות התוכנה הגדולות בהודו וכן חברות תוכנה וחומרה בינ"ל מובילות. ההכנסה הממוצעת לנפש בעיר היא הגבוהה בהודו. פיתוח העיר כמרכז טכנולוגי החל בשנות ה70 ע"י הקמת פארק תעשייה אשר הזרים למקום תעשיה ציבורית במימון ממשלתי, בעקבותיה הגיעה
גם תעשייה פרטית. כיום פועלות בה שלוש אוניברסיטאות. המשך הפיתוח התבסס על 2 גורמים –

  1. מקומיים – רשויות העיר הציעו מדיניות השקעות אטרקטיבית, בעקבותיה חברות זרות
    רבות הקימו בעיר מרכזי פיתוח והובילו את בנגלור להיות מעצמה בתחום מיקור החוץ. בבנגלור מתקיימת יציבות חברתית ופוליטית, ומחירי הנדל"ן בה היו נמוכים יחסית למדינה.

 

  1. ארציים – בהודו יש כוח עבודה זול ומיומן, ששכרו נמוך משל מדינות המערב. עוד מימי הכיבוש הבריטי השתמשו בהודו בשפה האנגלית, ולכן חברות זרות העדיפו להשקיע בה
    ולא במדינות אחרות בהן שכר נמוך גם כן.

 

טכנולוגיית מידע – ענפים שונים בתעשייה ובשירותים העוסקים בייצור, העברה, שידור והצגת מידע.

מיקור חוץ – שיטת ניהול של ארגון או חברה, לפיה עובדי הארגון עוסקים רק בפעילות הליבה שלו בעוד הפעילויות האחרות מועברות לעובדים \ חברות חיצוניות.

זרזי פיתוח לביסוס ענף התיירות

אחד הענפים הכלכליים הגדולים ביותר בעולם כיום הוא ענף התיירות. כדי שאתר יהפוך לאתר תיירות מושך, צריכים להתקיים בו גורמיי משיכה ראשוניים, שיהפכו אותו לפוטנציאל תיירותי.
ענף התיירות הוא אחד התחומים שעוזרים מאוד לפיתוח מדינות, בעיקר מדינות פחות מפותחות.

 

גורמי משיכה לתיירות

  • SSS – Sea, Sun, Sand
  • חופי ים, אגמים, נהרות, מפלים, הרי געש
  • אקלים נוח או ייחודי
  • מעיינות
  • שמורות טבע, יערות גשם
  • אתרים ארכיאולוגיים או דתיים

 

בזכות הגלובליזציה, הוזלת הטיסות והעלאת רמת החיים במדינות מפותחות – פיתוח התיירות מואץ.

 

יתרונות בפיתוח ענף התיירות

  1. כניסת מטבע זר למדינה – השפעה על התמ"ג.
  2. יצירת מקומות תעסוקה רבים – ישירים ועקיפים.
  3. עידוד פיתוח תשתיות, תחבורה, תקשורת וכו' – מהם נהנים גם התושבים המקומיים.
  4. ענף תומך, באיזורים בהם יורד מס' המועסקים בחקלאות – הגירה סיבובית.

 

חסרונות בפיתוח תיירות מסיבי

  1. פגיעה בסביבה הטבעית, בבע"ח ובצמחייה. זיהום מים, קרקע, אוויר, ים ונהרות.
  2. צמצום שטחים פתוחים.
  3. פגיעה בתרבות המקומית – מפגש האוכלוסייה המסורתית עם התיירים עלולה לפגוע במסורת וליצור עימותים.
  4. המשרות בענף התיירות אינן דורשות מיומנות רבה, ולא מעניקות הזדמנות לקידום.
  5. עליית מחירים ועלייה ברמת הפשיעה.

 

הפתרון – פיתוח "תיירות אקולוגית": תיירות בת-קיימא. בתיירות זו מוגבל מס' התיירים לפי
כושר הנשיאה של האתר, וכן נעשה ניסיון לפגיעה מינימלית בסביבה. בעולם מתפתח ענף הנקרא אגרו-טוריזם, שהוא תיירות באיזורים חקלאיים המשלבת אירוח והיכרות עם הענפים החקלאים במקום.

חסמי פיתוח

גורמים המונעים או מעכבים פיתוח במדינה או איזור מסויים. 4 סוגי גורמים –

 

  1. פוליטיים – כלכליים
  • משטרים מושחתים – מנצלים את משאבי המדינה לטובת האליטה.
  • משטרים לא יציבים (כולל מדינות בהן יש הפיכה) – מתחלפים במהירות ומונעים פיתוח כלכלה יציבה.
  • במקרים רבים, מדינות דמוקרטיות מפותחות יותר ממדינות בעלות משטר טוטאליטרי. שמירה על זכויות הפרט ועל רבגוניות חברתית-דתית-תרבותית מעודדים צמיחה כלכלית, ולהפך.

 

 

  1. חברתיים ותרבותיים
  • מינוי אנשים לא מתאימים לתפקידי ניהול בכירים
  • מסורות תרבותיות המגבילות את החופש והשוויון
  • חוסר השוויון של הנשים בחיי החברה, התרבות והכלכלה. על אף שמעמד הנשים נמצא בעלייה מתמדת ותרומתן לתהליכי הפיתוח גוברת במהירות, עדיין קיימת אפליה.

 

 

  1. טבעיים

תנאי טבע קיצוניים המקשים על תהליכי פיתוח ומעכבים אותם. דבר זה מתרחש באיזורים הררים
או באיזורים אשר שורר בהם אקלים מדברי או אקלים קוטבי.

 

 

  1. כלכליים
  • חלוקת המשאבים במרחב אינה אחידה. מקומות מסוימים התברכו במשאבים רבים, בעוד במקומות אחרים המשאבים מוגבלים. למקום שהתברך במשאבים מקומיים, יש יתרון.
  • לעיתים קורה מצב בו תושבים של מקום מסוים אינם האנשים העיקריים הנהנים מהמשאבים בשטחם. בעבר, המעצמות ניצלו את משאבי המדינות שהיו נתונות לחסותן והעבירו אותם למדינות האם. כיום, חברות רב-לאומיות מנצלות את המשאבים המקומיים ועיקר הרווחים מגיע לידיהם של בעלי החברות, אשר חיים במדינות עשירות ומפותחות.

משאבי מים כזרז פיתוח

 

המים הם משאב טבעי, החיוני להתפתחות של איזור. ניצול המים מתבטא בדרכים שונות –

 

  1. הקמת סכרים

הקמת סכר מאחוריו נוצר מאגר מים. דבר זה מונע בזבוז מים וכן מאפשר שליטה במי הנהר,
הפקת חשמל, מניעת שטפון ושייט בכל השנה. כדי להקים סכר, יש צורך בסלע קשה וחזק,
מכיוון שיש לחץ גדול ממאגר המים. במקביל, צריכה להיות נפילה של המים מגובה. הפרשי
גובה גדולים נמצאים בעיקר במעלה הנהר, ושם לרוב נבנים הסכרים.

 

שני סוגי סכרים

  1. סכר אגירה – מים נאגרים מאחורי הסכר.
  2. סכר הידרואלקטרי – מים נאגרים, אך ממשיכים לזרום למען ייצור חשמל.

הפגיעה הבינ"ל פחותה בסכר ההידרואלקטרי, שכן הזרימה איננה פוסקת בו.

 

דוגמה סכר שלושת הערוצים, נהר ינג צ'ה בסין

נהר ינג צ'ה (צ'נג ג'ינג) בסין הוא הנהר הארוך ביותר באסיה. על אפיקו הוקם המפעל ההידרואלקטרי הגדול בעולם – סכר שלושת הערוצים. בשנת 1994 החלה בנייתו. בהתחלה, תוכנן שהוא יספק
10% מהחשמל בסין, אך המדינה התפתחה במהירות שלא נחזתה. כיום, הוא מהווה 3% בלבד מהחשמל במדינה.

יתרונות

  • מספק חשמל.
  • מונע זיהום אוויר ואפקט החממה (שעלולים להיווצר ממקור אנרגיה אחר, כמו פחם).
  • כמות המים בנהר משתנה בעונות, והסכר מאפשר למנוע שיטפון בעונות הגשומות ולהזרים מים בעונות היבשות.
  • מאפשר שייט בנהר לאורך השנה, ובכך תורם לפיתוח האיזורים במעלה הנהר ומצמצם את השימוש בתחבורה היבשתית.

חסרונות

  • למען הקמת הסכר ממשלת סין פינתה 4 מיליון תושבים מבתיהם.
  • נזקים אקולוגיים, שכן לא מגיעה לסביבת הנהר ולמורדו אותה כמות חומרים אורגניים שבעבר הפרו את הקרקע.
  1. יצירת מאגרי מים

ע"י החדרת מים לקרקע, ובכך מניעת בזבוז מים שזרמו לים או פתירת בעיות שנוצרו ע"י זרימת
מים לא אחידה במשך שנים. מאגרי מים מאפשרים הגדלה של כמות המים העומדים לרשות האדם, ובכך מתאפשרת רמת חיים גבוהה יותר.

סוגי מאגרי מים

  • א. טבעיים – אגמים, למשל (כמו הכינרת).
  • ב. מלאכותיים – מעשה ידי אדם. החיסרון הוא שהם דורשים תחזוקה בנוגע לניקוי ולמניעת
    חלחול מים. לדוגמה, מאגר שקמה.
  • ג. אקוויפרים תת קרקעיים – היתרון הוא שאין צורך לתחזק אותם, ואין איבוד מים.

 

 

  1. העברת מים ממקום למקום (המוביל הארצי בישראל)

 

 

  1. טיהור מים

הקמת מכונים לטיהור מים אשר הופכים מי שופכין למי קולחין, בהם משתמשים להשקייה חקלאית. לדוגמה, מפעל השפד"ן בישראל.

מים שפירים – מים באיכות טובה, הראויים לשתייה ולכל שימוש אחר.

מי קולחין – מי שפכים שעברו תהליך טיהור, וניתן להשתמש בהם להשקיית גידולים חקלאיים (ספציפיים) ולתעשייה.

מי שופכין – מי ביוב מזוהמים, שאינם ראויים לשתייה או להשקייה.

 

 

  1. הגדלת שטחי חקלאות ותוספת מזון למדינה (סוריה)

 

  1. תיירותלמשל כמקום לרחצה או רפטינג.

 

  1. הפסקת הצפות \ שיטפונות (מצרים)

 

משאבי הים כזרז פיתוח

 

רוב שטח כדה"א הוא ים. דבר זה יכול לשמש זרז פיתוח של מדינה בדרכים שונות –

  1. דייג – הדגה משמרת לאדם מקור מזון חשוב. גידול אוכלוסייה מהיר ושכלול שיטות הדייג הובילו להפרת האיזון בין אוכלוסיית הדגה לבין יכולת התחדשותה.

 

  1. פיתוח חקלאות ימית – חקלאות ימית היא חקלאות שמתמקדת בניצול איזורי הים והאוקיינוס למען גידול צמחים ובע"ח. למשל, גידול דגים בכלובים וגידול אצות ים.

 

  1. התפלת מי ים – הוצאת המלחים ממי ים והגדלת מאגר מי המים המתוקים.

 

  1. תחבורה – הקמת נמלי ים ומרינות.

 

  1. תיירות – חופי הים לSSS.

 

  1. ייצור אנרגיה – ע"י תנועת הגאות והשפל.

 

נמל

הינטרלנד – האיזור בתוך המדינה \ יבשת, אשר משתמש בשירותי הנמל ליבוא ויצוא.

פורלנד – האיזור מחוץ למדינה \ יבשת, איתו מתקיים מסחר של יבוא ויצוא.

בארץ –

נמלי הינטרלנד

  • חיפה -> תושבי הצפון
  • אשדוד -> תושבי המרכז והדרום
  • אילת -> כל תושבי המדינה

נמלי פורלנד

  • חיפה -> אירופה
  • אשדוד -> ארה"ב
  • אילת -> המזרח הרחוק

 

הנמל הגדול באירופה הינו נמל רוטרדם שבהונגריה.

אי נגישות לים מעקב פיתוח מדינה. בנוסף, חוסר הנגישות לים מעקש מסחר, שכן הוא יוצר תלות במדינות השכנות ומייקר את העלות (צורך בהעברה בין נמלים או הטסה).

לדוגמה, בוליביה נמצאת ברמת פיתוח נמוכה בהשפעת ניתוקה מהים.

מקורות אנרגיה כזרזי פיתוח

 

אנרגיה – היכולת לביצוע עבודה.

 

השימוש במקורות אנרגיה נמצא בעליה במקביל להתפתחות האנושות.

 

מדוע?

  1. גידול אוכלוסיית העולם
  2. עלייה ברמת החיים
  3. שימוש נרחב בתחבורה

 

מקורות אנרגיה מתכלים – משאבים שכמותם מוגבלת ושימוש בהם מצמצם את כמותם. הם נוצרים בקצב איטי יותר מקצב שימוש \ הצריכה בהם.

מקורות מתחדשים – משאבים טבעיים שכמותם בלתי מוגבלת והם מתחדשים כל הזמן.

 

 

הגידול בביקוש לאנרגיה גורם לבעיות עולמיות

  • צמצום משאבי האנרגיה המתכלים.
  • זיהום האוויר ע"י שריפת דלק פוסילי, המוביל להתגברות אפקט החממה.

 

 

האתגר – צמצום השימוש במקורות אנרגיה מתכלים, ופיתוח אנרגיות מתחדשות.

 

 

 

 

 

 

מקורות ומשאבי אנרגיה מתכלים

 

נפט

נוזל דליק, המשמש כדלק בתחבורה, תעשייה, חשמל וחומר גלם בתעשייה פטרוכימית – תעשייה כימית העוסקת בעיבוד מוצרים מנפט. השימוש הראשון בנפט היה לצרכי תחבורה ומיכון, אך
כיום הוא מספק כ 34% מצריכת האנרגיה. עתודת הנפט היא שהוא יספיק לעוד 50-100 שנה.

 

ארבעה תנאים להיווצרות נפט

  1. סביבה ימית – מים רדודים ואקלים חם.
  2. סלעי מאגר
  3. סלעי חיפוי
  4. קמר

 

היווצרות נפט – פלנקטון ודגים מתים שוקעים בקרקעית הים הנמוכה. בתהליך שאורך מיליוני שנים, הם מתכסים בשכבות רבות, עליהן מים מפעילים לחץ והם נרקבים ללא חמצן. סלעי המאגר סופחים את הנפט, ומעליהם נמצאים סלעי החיפוי שאוטמים את הנפט מלצאת החוצה. מעל הנפט
מצטבר בדר"כ גז. כל האיזור נמצא בתהליך קמר, היוצר מלכודת נפט.

 

הובלת נפט נעשית ב2 דרכים מרכזיות – מיכליות וצינורות.


יתרונות
– הובלה נוחה, יעילה, מהירה וזולה יחסית.


חסרונות

מיכליות

  • מעבר מיכליות בים מחייב שייט בנתיב מסוים. הפתרון לבעיה הוא שימוש בצינור נפט.
  • בעיות אקולוגיות – דליפות נפט הגורמות לנזק אקולוגי.
  • בעיות גיאופוליטיות – אזורי מעבר ימיים הנמצאים בסכסוך הם מקום לא בטוח למעבר, או שאין אפשרות לעבור בהם. בכך נוצרת הגבלה.

צינורות

  • יקר
  • כשצינורות נפט חוצים מדינות, נוצרת תלות וחוסר יציבות. כמו כן, זהו מקור לפגיעה מצד מתנגדים, כמו ארגוני טרור.

ארגון אופ"ק – איגוד המדינות שבהן עתודות הנפט הגדולות ביותר, שמטרתו לשלוט בקצב הפקת הנפט ובמחירו. המדינות באיגוד זה מפיקות שליש מהנפט בעולם, ומייצאות מחצית ממנו.

צרכניות הנפט הגדולות ביותר הן ארה"ב, סין, הודו, יפן, גרמניה ורוסיה. מפיקות הנפט הן מדינות מתפתחות בעוד צרכניות הנפט הן מדינות מפותחות. הריכוז הגדול ביותר של מאגרי נפט נמצא במזרח התיכון. ריכוזים גדולים נוספים נמצאים ברוסיה ואמריקה. את פרטים אלו ניתן לראות במפת המחצבים בסוף האטלס. צרכניות הנפט מחפשות עתודות נפט נוספות, ומפיקות הנפט מזרזות באמצעותו תהליכי פיתוח.

 

בעיות סביבתיות בעקבות השימוש בנפט

  • שריפת נפט פולטת CO2, הגורם להתחממות כדה"א.
  • תקלות ימיות במיכליות נפט (כמו דליפות) מובילות לפגיעה אקולוגית.
  • דליפות נפט מצינורות ביבשה אל הקרקע.

הפתרון לבעיות איננו פשוט, שכן מעורבים גורמים בעלי אינטרסים כלכליים ופוליטיים, וכן הפחתת צריכת הנפט כרוכה בירידה ברמת החיים.

 

שינויים במחירי הנפט

ניתן לראות 4 נקודות עיקריות בהן חל שינוי משמעותי במחיר הנפט –

1973 – לאחר מלחמת יום כיפור, חרם של מדינות ערב המייצאות נפט על המדינות שתומכות בישראל. היה
זה משבר הנפט הראשון -> המחיר עלה

1979 – עליית שלטון האסלאם כנגד האמריקניזציה וצמצום של יצוא הנפט -> המחיר עלה

1980-1986 – מלחמה בין איראן לעירק והצפת השוק בנפט כדי לממן את המלחמה -> המחיר ירד

1991 – עירק פולשת לכווית, מציתה בארות נפט והייצוא מצטמצם -> המחיר עלה



דוגמה כללית – נסיכות הנפט בדובאי

 

חסמי פיתוח

  • מחסור במים
  • מחסור קרקע חקלאית, אקלים מדברי
  • חברה מסורתית

זרזי פיתוח

  • הכנסות רבות מנפט
  • הפיכת הנסיכות לאזור סחר חופשי
  • ניצול האקלים החם וחופי הים לפיתוח תיירות SSS

 

גז טבעי

גז דליק הנמצא במעמקי האדמה, חסר ריח וצבע. פוטנציאל השימוש שלו הוא כאנרגיה חלופית לשימושים שונים – בישול, חימום, תעשייה ותחבורה. שימוש בגז החל כבר במאה ה3 בסין, ובמערב במאה ה19. כיום, הגז מהווה 21% מתצרוכת האנרגיה העולמית. הגז נקדח ונשאב מסלעים בהם הוא נאגר. לעיתים הוא נהפך לנוזל ומובל בצינורות מקוררים, ובכך קטן הסיכון לדליפה.

מפיקות הגז הגדולות – רוסיה, ארה"ב, קנדה, איראן ונורבגיה.

מייבאות הגז הגדולות – יפן, ארה"ב ומדינות אירופה.

 

נעשה מעבר לשימוש בגז טבעי מ2 סיבות עיקריות

  • בעת שריפה, הגז הטבעי פולט פחות CO2 ומזהמים מאשר חומרים אחרים (כמו נפט),
    ועל כן הוא ידידותי יותר לסביבה.
  • שימוש בגז הטבעי מפחית את התלות בנפט \ במדינות המייצאות נפט.

חיסרון

  • במהלך ההובלה והשימוש בגז הטבעי נפלט לאטמוספירה גז מתאן, שהוא גז חממה מסוכן.

 

 

פחם אבן

חומר מוצק המורכב בעיקר מפחמן. הפחם נוצר מצמחים ששקעו לקרקעית ביצות לפני מיליוני שנים, נרקבו ללא נחמצן והפכו לסלע.

במאה ה18, בעת המהפכה התעשייתית, החלו לכרות פחם באירופה, באיזור בריטניה. כיום, השימוש העיקרי בו הוא להפקת חשמל וכחומר גלם להפקת פלדה לשימוש בתעשייה כבדה, תעשייה מכונות ותעשיית מטוסים.

כריית הפחם נעשית במכרות תת-קרקעיים, בהם נגרמים אסונות רבים (קריסת המכרה על עובדיו). מחיר הפחם נמוך, והוא נפוץ ברחבי העולם, ובעיקר ב"חגורת הפחם" – אנגליה, אירופה וסין.
עתודות הפחם גדולות, ומשוער כי יספיק לעוד 400 שנים לפחות.

 

השפעות שליליות של השימוש בפחם

  • בתהליך השריפה, הפחם פולט את הכמות הגדולה ביותר של CO2 לאטמוספרה.
  • הכרייה על גבי הקרקע פוגעת בצמחייה, באקולוגיה ומצלקת את הנוף.
  • כרייה תת-קרקעית אינה בטוחה, ומסכנת חיים.

נמצאת מגמה להפחית את השימוש בפחם.

אנרגיה גרעינית

האנרגיה הטמונה בגרעין האטום. כשמפרידים בין החלקיקים המרכיבים את הגרעין, משתחררת אנרגיה רבה. האנרגיה משמרת בעיקר להפקת חשמל וכדלק להנעת כלי שיט (כמו צוללות).
תהליך ביקוע האטום מתבצע בכור גרעיני, בתוספת של אורניום.

האנרגיה הגרעינית מיושמת בעיקר במדינות מפותחות. עם זאת, רוב הפסולת הגרעינית נמצאת במדינות המתפתחות (כפי שנאמר, NIMBY).

האנרגיה האטומית מהווה 9% מכלל הפקת האנרגיה, ומספקת 20% מהחשמל בעולם.

 

אנרגיה גרעינית והסביבה

  • עלות ייצור החשמל הגרעיני זול ונקי יותר מפחם.

חסרונות

  • ייצור האנרגיה כרוך בשימוש בחומרים ותהליכים מסוכנים.
  • פגיעה בכור תוביל לפגיעה סביבתית חמורה, שכן הפסולת הגרעינית רעילה. ולכן, מומלץ לא למקם תחנת כול גרעינית באיזור שמועד לרעידות אדמה.
  • סכנה ביטחונית – יכולה לשמש לייצור נשק אטומי.

 

דוגמה לדליפה של פסולת גרעינית – אסון צ'רנוביל, אוקראינה, 1986

אסון צ'רנוביל הוא תאונה גרעינית שהתרחשה באפריל 1986 באוקראינה. עלייה חריגה בטמפ' ליבת הכור גרמה להתכה ולפריצת מעטפת ההגנה שלה, בעקבותיה הופצו חומרים רדיואקטיביים לסביבה. עד היום אזורים רבים נגועים ברדיואקטיביות, ומתגלים מקרים רבים של סרטן. כתוצאה מהפיצוץ האדיר, נוצר ענן רדיואקטיבי שהתפשט ברוב שטח אירופה.

מקורות ומשאבי אנרגיה מתחדשים

משאבי אנרגיה מתחדשים מבוססים על תהליכים מתחדשים בקביעות. הנזק הנגרם משימוש במשאבים אלו מזערי לעומת הנזק משימוש במשאבי האנרגיה המתכלים.

יתרונות במשאבי האנרגיה המתחדשים

  • לא מזהם את הסביבה
  • מצמצם את התלות בנפט
  • אנרגיה מתחדשת

מיקום קשיח – תנאים קשיחים, לפיהם מוקמת תחנת הכוח (חיסרון).

מיקום גמיש – ניתן למקם את תחנת הכוח היכן שרוצים (יתרון).

 

 

אנרגיית השמש – סולארית

מקורה בקרינה ישירה מהשמש. משמשת בעיקר לחימום מים ולייצור חשמל.

 

היכולת לנצל את אנרגית השמש תלויה ב

  1. מיקום על קווי הרוחב – זווית רחבה יותר מאפשרת לנצל יותר אנרגיה.
  2. כמות האבק באטמוספרה – אבק רב יותר מפחית את יכולת ניצול הקרינה.
  3. מס' שעות האור ביממה ועננות – יותר שעות אור ופחות עננים מאפשרים לנצל יותר אנרגיה.

 

טכנולוגיה לניצול קרינת השמש

  • פוטו-וולטאית – מנצלת את תהליך הבליעה של קרינת השמש באמצעות משטחים סולאריים הקולטים את קרינת השמש ומעבדים אותה לחשמל.
  • תרמו-סולארית – מנצלת את החזרת קרינת השמש לאטמוספרה באמצעות משטחי מראות המחזירות אור במרוכז לנקודה אחת והופכים אותה לאנרגית חום.

 

חסרונות סביבתיים בשימוש באנרגית השמש (אנרגיה סולארית)

  • ייצור המתקנים הסולאריים דורש אנרגיה רבה.
  • סילוק והחלפה של ציוד בלוי כרוכה במפגעי פסולת.
  • דורש שטחים נרחבים ופוגע בנוף.

יתרונות – למ"א.

אנרגיית הרוח

אנרגיה המופקת מניצול של תנועת הרוח. במתקנים מיוחדים מורכבים להבים בגובה עשרות מטרים. הרוח מניעה את הלהבים וגורמת להם להסתובב.

אנרגיית הרוח מהווה 1% בלבד מצריכת החשמל העולמית. עם זאת, בעקבות עלות היצור הנמוכה שלה, צפויה עלייה בהיקף היצור.

 

חסרונות בשימוש באנרגית הרוח

  • גוזלת שטחים פתוחים ופוגעת בנוף.
  • פוגעת בנתיבי נדידה של ציפורים.
  • יקרה ובעלת יעילות נמוכה יחסית.

יתרונות

  • נקייה וירוקה.
  • למ"א.

 

 

אנרגיה הידרואלקטרית

מופקת מנפילת מים בשל הפרשי גובה. כיום, אנרגיה זו מופקת באמצעות סכרים. ההפקה שכיחה במדינות הרריות וגשומות (כמו נורבגיה).


חסרונות בשימוש באנרגיה הידרואלקטרית

  • להקמת הסכר והמתקנים סביבו נדרש שטח נרחב.
  • הסכר משנה את אופי הזרימה ומונע אספקה של חומרי סחף למורד הנהר.
  • בנהר בינ"ל, הקמת הסכר עלולה לעורר סכסוכים בין המדינות עקב עצירת זרימת המים.
  • תקלה בסכר עלולה לגרום להצפה.
  • הרס מערכות אקולוגיות.
  • בזבוז מים ע"י אידוי.
  • יקר.


יתרונות

  • ירוקה
  • למ"א

אנרגיה גיאותרמית

נוצרת בתהליכים המעבירים אנרגיה מפנים כדה"א אל פני כדה"א – התפרצויות געשיות, גייזרים ומעיינות (מגמה הסמוכה למאגר מי תהום, אשר קולטים את החום שנפלט או שואבים את המים). נפוץ באיסלנד, ארה"ב, טורקיה וניו-זילנד. המגבלה בשימוש באנרגיה זו היא שניתן לקיים אותה רק במקומות שהיא קיימת.

 

 

אנרגיה מהים

גאות ושפל. כנ"ל.

 

 

ביו-אנרגיה

אנרגיה שמקורה בביו-מסה – חומר אורגני מהחי והצומח. החומר הצמחי מנוצל לאנרגיה ע"י בעירה.

דרכי ייצור

  1. ביו-דיזל – בעירה של צמחים. ניתן להפיק משמן צמחי (סויה, קנולה, קוקוס, תירס וכו'), משמן טיגון ממוחזר ומשומן בע"ח. זול יותר מהפקת דלק נפט, ופחות דליק.
  2. ביו-אתנול – דלק המבוסס על אתנול המעורבב בבנזין. זול יחסית, אך מחריף את המחסור במזון במדינות פחות מפותחות.
  3. דלק אצות – ניצול הפחמימות שבאצות למען הפקת דלק אתנול, וניצול השומן שבהן למען ייצור ביו-דיזל. האצות גדלות מהר, דורשות רק מים ובכך לא פוגעות בגידולי המזון.
  4. ריקבון חומרים אורגניים – משמש להפקת גז במטמונות פסולת.
  5. שריפה ישירה של חומר צמחי – כתחליף לדלק מאובנים. החיסרון הוא פליטת פחמן דו-חמצני בעת הבעירה.

 

~~~~~~~

 

הקשיים במעבר לאנרגיה מתחדשת

  • עלויות פיתוח גבוהות.
  • דרישה לשיתוף פעולה בין מדינות, אשר לא תמיד אפשרי.
  • אינטרסים של יצרנים גדולים בתעשייה ובתחבורה.
  • כרוך בוויתור על רמת חיים גבוהה.

בנייה תואמת אקלים

 

בנייה תואמת אקלים היא "בנייה ירוקה", המתחשבת בתנאי האקלים שבכל איזור ומשתמשת בחומרים ובטכנולוגיות המאפשרים חיסכון ניכר באנרגיה המשמשת לצרכי חימום או קירור.

 

נתוני האקלים בהם יש להתחשב

  • לחות
  • כיוון ועוצמת הרוח
  • קרינת השמש
  • כמות ועוצמת המשקעים
  • תופעות אחרות, כמו סופות אבק, זיהום אוויר, מטרדי ריח וסכנות הצפה

 

הבנייה המסורתית (המוכרות כבר אלפי שנים מרחבי העולם) היא למעשה בנייה תואמת אקלים. למשל, תושבי המדבר בנו את בתיהם תוך התחשבות בכיווני השמש, הרוחות וסופות האבק.
תושבי הקטבים יצרו את האיגלו שעשוי לבני קרח המשמשות כחומר בידוד מצוין המותאם לתנאי האקלים בקטבים.

 

בעזרת תכנון יעיל ונכון של הבית, ניתן לצמצם את הצורך במזגן בקיץ – פתחי אוורור הפונים לכיוון הרוחות, צביעת הקירות החיצוניים בצבעים בהירים וטיפוח צמחייה עליהם, הימנעות מבנייה צפופה וכו'.

במדינות קרות, מטרת הבנייה תואמת האקלים היא לנצל את הקרינה המעטה כדי להאיר את הבית בעונות החשוכות ולהתמודד עם הקור העז בעזרת בידוד.

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *