אקלים

 

 

מפה אקלימית

המפות האקלימיות באטלס נחלקות לשתי קבוצות –

 

  1. מפות אקלים עולמיות – מפת אזורי אקלים (קפן), משקעים, רוחות, טמפרטורות וזרמי ים.

 

  1. מפות אקלים יבשתיות – מתארות את סוג האקלים ואת כמות המשקעים השנתית.

 

מבנה:

 

  • סולם צבעים – מתאר הבדלי כמויות משקעים שנתיים. נמדד במ"מ גשם בשנה.
  • רצועות אקלימיות – הגבול בין שתי רצועות אקלימיות מיוצג ע"י קווים אדומים עבים

(רצופים ביבשה, מקווקווים בים). ממוספרות ברומית:

 

  1. אזור קוטבי ותת-קוטבי
  2. אקלים קר
  • אקלים ממוזג קריר
  1. אקלים אזור סובטרופי
  2. אקלים טרופי

 

  • תת אזור אקלימי – כל רצועה אקלימית נחלקת לתתי-אזורים המושפעים מהגורמים המקומיים. אזורים אלו מיוצגים ע"י מספרים ואותיות לועזיות. הגבול בין תתי-אזורים מיוצג ע"י קו אדום דק (רצוף ביבשה, מקווקוו בים).

 

  • גבול מדיני – קו מקווקו שחור. גבול שעובר בנהר לא יופיע במפה (להיעזר בפיסית).

 

  • אקלים הרים רמים – רצועה אקלימית המייצגת אזורים הררים גבוהים. מיוצגת ע"י נקודות שחורות ומוקפת קו אדום דק.

מפת האקלים ע"פ קפן

שיטת קפן לחלוקת איזורי האקלים מבוססת על תצורות הצמחייה הטבעית, בהן הוא ראה ביטוי להשפעות כל הגורמים האקלימיים. הגבולות האקלימיים מבוססים על משתנים, כמו טמפ' ומשקעים.

 

  1. אקלים טרופי

 

  • קווי רוחב 0-20, בערך, מצפון ומדרום לקו המשווה.
  • טמפ' גבוהות, בממוצע מעל 18 ̊C.
  • ריבוי משקעים לאורך השנה.
  • אין עונת חורף.
  • משרע טמפ' יומי נמוך.
  • לחות גבוהה.
  • קרינת שמש גבוהה.

 

 

  1. אקלים מדברי – יבש

 

  • קווי רוחב 15-30, בערך, מצפון ומדרום לאקלים הטרופי.
  • טמפ' גבוהות.
  • מיעוט משקעים לאורך השנה.
  • אידוי גבוה, העולה על כמות המשקעים.
  • קיץ חם מאוד וחורף קר מאוד, ביחס לאזורים גשומים באותם קווי רוחב.
  • משרע טמפ' יומי גבוה.
  • לחות נמוכה.
  • איזור מדברי צחיח.

 

 

  1. אקלים ממוזג

 

  • קווי רוחב 30-50, בערך, מצפון ומדרום לאקלים המדברי.
  • עונת קיץ חמה, ועונת חורף קרה אך מתונה יחסית – טמפ' ממוצעת בחודש הקר נמוכה
    מ-18 ̊C, אך גבוהה מ- 3 ̊C.
  • משרע טמפ' גבוה, ככל שמתרחקים מהים.
  • ריבוי משקעים.
  1. אקלים ממוזג קר

 

  • קווי רוחב 50-70, בערך, מצפון ומדרום לאקלים הממוזג.
  • קיץ חם ביחס לחורף.
  • כמות משקעים נמוכה בקיץ לעומת החורף.
  • משרע טמפ' גבוה מאוד.
  • משקעים בצורת שלג.

 

 

  1. אקלים קוטבי – פולארי

 

  • קווי רוחב 70-90, בערך, מצפון ומדרום לאקלים הממוזג הקר.
  • טמפ' נמוכות מאוד לאורך רוב ימות השנה.
  • כמות משקעים נמוכה מאוד.
  • לחות נמוכה מאוד.
  • משרע טמפ' גבוה מאוד.

 

 

  1. אקלים הרים רמים

 

  • הגובה (טופוגרפיה) ממלא את תפקיד "קו הרוחב".
  • טמפ' נמוכות בהרים הגבוהים.
  • משקעים בצורת שלג בדר"כ.
  • ככל שעולים בגובה הטופוגרפי, כמות החמצן דלה יותר, וכך גם הצמחייה מעטה ודלילה
    יותר ומורכבת בעיקר מעצים נמוכים ושיחים.

 

 

 

כשבכדה"א הצפוני שוררת עונת הקיץ, באותו הזמן בכדור הדרומי שוררת עונת החורף.

 

 

 

לחץ אוויר – משקל האוויר הלוחץ על יחידת שטח נתונה. בסיס עמוד האוויר הוא בגובה פני השטח וראשו בפסגת האטמוספירה. ככל שעמוד האוויר גדול יותר, הוא מפעיל יותר לחץ על פני הקרקע.
מסיבה זו, לחץ האוויר בפסגות הרים נמוך יותר מהלחץ בגובה פני הים. במקביל לירידה בלחץ האוויר, יורדת גם צפיפות האוויר. כלומר, ככל שמגביהים – האוויר נעשה דליל יותר.

 

 

רמה ברומטרית (H)

רמה ברומטרית היא אזור של לחץ אוויר גבוה. האוויר יורד אל שקע ברומטרי, במטרה לסלק את לחץ האוויר העודף וכך נוצרת תנועת רוחות. הרוחות היורדות (תהליך התמוככות) מונעות
יצירת עננים, וגורמות בדר"כ ליצירת מזג אוויר בהיר ויציב.

 

רמה סובטרופית

סובטרופי = מתחת לאזור הטרופי. רמה האופיינית לקווי הרוחב הסובטרופיים (15-30, בערך, מצפון ומדרום). לחץ האוויר הגבוה נמשך רוב השנה, ולכן האזור חם ויבש. נעשה תהליך התמוככות.
הגורם ליצירת רצועת המדבריות העולמית.

 

שקע ברומטרי (L)

שקע ברומטרי הוא אזור של לחץ אוויר נמוך. אוויר מתכנס למרכז השקע, במטרה למלא את הלחץ החסר בו. דבר זה מוביל לעלייה של האוויר, משום שהוא לא יכול לברוח לצדדים או לחדור לקרקע. לאחר שהאוויר עולה הוא מתקרר ואדי המים שבו מתעבים לעננים. כשהשקע עמוק ומכיל לחות רבה, ייווצרו גם משקעים – גשם או שלג.

 

לחות

כמות אדי המים באוויר. מקורה בגופי מים גדולים.

לחות רוויה – כמות אדי המים המקסימלית שהאוויר מסוגל להכיל. משתנה בהתאם לטמפרטורת האוויר – אוויר חם מסוגל לקלוט יותר לחות מאוויר קר, מכיוון שהוא מפושט יותר.

לחות יחסית – היחס בין אדי המים הנמצאים באוויר, לבין הכמות המקסימלית שהאוויר היה מסוגל לקלוט באותו רגע נתון.

נקודת הטל – הרגע בו האוויר הגיע לשיא יכולת הקיבול שלו (לחות רוויה), ומאותו הרגע כל לחות נוספת תהפוך לטיפות מים.

ענן

אוסף טיפות מים. נוצר כאשר אוויר חם ולח עולה ממקור לחות (ים, למשל). ככל שהוא עולה,
הוא מתקרר ומתכווץ. כשהוא מגיע לנקודת הטל שלו, הלחות הופכת לטיפונת. הטיפונות נשארות בגובה מכיוון שאוויר חם ממשיך לעלות ומונע את ירידתן. כלומר, האוויר החם מחזיק את הענן באוויר.

 

מדוע הגשם מתחיל לרדת?

  1. כניסת אוויר קר – האוויר הקר מפעיל לחץ על הענן, גורם להתלכדות מואצת של טיפונות, מגדיל אותן וגורם לירידתן.
  2. כמות אדי המים שעולה לאוויר עצומה. הטיפונות מתלכדות ומתחיל לרדת גשם גם כשהטמפ' נשארת גבוהה. למשל, ביערות הגשם, לאורך קו המשווה, יש גשמים בלתי פוסקים.
  3. גוון הקרקע – קרקעת בהירות מתחממות ומתקררות בקצב מהיר יותר מאשר קרקעות כהות. למשל, במדבר בישראל הקרקעות בהירות יחסית, ולכן הטמפ' בו משתנה בקיצוניות בין
    היום ללילה.
  4. רוח – תנועת אוויר מאזורים קרים לאזורים חמים.

 

 

 

מאפייני אקלים – תוצאה

 

  1. טמפרטורה – ̊C
  2. משקעים – מ"מ משקעים בשנה
  3. לחות – %
  4. משרע – הפרש הטמפ' ב ̊C
  5. עונות שנה – חורף \ קיץ, חם \ קר, גשום \ יבש

גורמים המשפיעים על האקלים – סיבה

 

אם שני מקומות נמצאים, לכאורה, על אותו קו רוחב בדיוק – אמור להיות בהם אותו אקלים. עם זאת, נכנסים גורמים נוספים, עולמיים ומקומיים, המשפיעים על האקלים.

אם שני מקומות נמצאים בקווי רוחב שונים – גורם המיקום העולמי הוא הראשון שבעל השפעה על מיקומם, ולאחריו נכנסים שאר הגורמים.

 

האקלים בכדה"א מושפע מגורמים שונים

 

 

  1. מיקום לפי קווי רוחב עולמיים (מפת קפן)

כבסיס, אקלים של מקום מסוים מושפע קודם כל ממיקום קווי הרוחב שלו.

 

זנית – זווית פגיעת קרן השמש

הזנית פוגעת בכדה"א בזווית של 90 מעלות. מכיוון שכדה"א נטוי בזווית של 23.5 מעלות
ביחס לשמש, קרן הזנית עוברת במהלך השנה מהגבול הצפוני ביותר (חוג הסרטן – 23.5 צפון)
אל הגבול הדרומי ביותר (חוג הגדי – 23.5 דרום) וחזרה, כך שהיא עוברת פעמיים בשנה
בקו המשווה. קו המשווה נמצא בין חוג הגדי והסרטן, והוא האיזור החם ביותר בכדה"א.
ככל שמתרחקים מקו המשווה אל עבר הקטבים – הטמפ' יורדת, מכיוון שפגיעת קרן השמש קהה יותר (מתפזרת על יותר שטח).

 

 

  1. זרמי ים – משקעים

 

זרם ים הוא למעשה נהר אשר זורם באוקיינוס, בעל טמפ' שונה מאשר טמפ' הים באותו איזור.

 

2 סוגים עיקריים

 

  • חם – זרמי ים חמים זורמים בדר"כ מאזור קו המשווה לכיוון הקטבים. זרמים אלו מעודדים עליית לחות לאוויר ובשל כך האיזורים הסמוכים להם הם איזורים גשומים.

 

לדוגמה, לאורך החוף המזרחי של ארה"ב זורם זרם חם הנקרא זרם הגולף, והוא אחד הגורמים להיווצרות משקעים רבים באיזור זה.

 

  • קר – זרמי ים קרים זורמים בדר"כ מאזור הקטבים לכיוון קו המשווה. זרמים אלו מונעים עליית לחות לאוויר, ובשל כך האיזורים הסמוכים להם הם אזורים צחיחים מאוד.

 

לדוגמה, בחוף המערבי, בדרום יבשת אפריקה, משתרע מדבר מהצחיחים בעולם הנקרא מדבר נמיביה. מדבר זה נוצר עקב זרם ים קר (זרם הבנגלה) העובר בקרבתו ומונע עליית לחות לאוויר.

 

 

 

יתרונות כלכליים

  • היווצרות שדות דיג עשירים באזורי מפגש בין זרמי ים, בשל ריבוי בפלנקטון (מזון לדגים) המגיע עם הזרמים או באזור של בצבוץ מים קרים.
  • סיוע לתנועת אוניות וסירות.

 

 

 

 

 

 

השפעות זרמי הים על האקלים

 

  • א. טמפרטורה בקרבת חופים

זרמי ים חמים מעלים את הטמפ' של הים וזרמי ים קרים מורידים אותה. חוף המושפע מזרם
ים חם יהיה חם יותר מחוף המושפע מזרם ים קר, גם אם שניהם נמצאים באותם קווי רוחב.

לדוגמה, בארה"ב – הטמפ' בסיאטל, באיזור החוף הצפון-מערבי, בחורף גבוהה יותר מזו שבחופי
ניו-יורק ובוסטון, באזורי החוף הצפון-מזרחי. הסיבה לכך היא שאיזור בוסטון מושפע בחורף
מזרם לברדור הקר בעוד איזור סיאטל מושפע מזרם אלסקה החם.

 

  • ב. כמות משקעים

זרם ים חם גורם לכמות גשם רבה יותר. בחוף הנמצא בסמוך לזרם ים חם, מתרחשת התאדות
ויש לחות רבה יותר באוויר. נוצרים עננים רבים ומפותחים יותר, ולכן יורד יותר גשם. לדוגמה,
בחופי דרום-מזרח ארה"ב כמות המשקעים גדלה בעקבות השפעת זרם חם הנקרא זרם הגולף.

בחוף הנמצא בסמוך לזרם ים קר, ירד מעט גשם ועלול להיווצר מדבר חופי (מדבר על חוף ים)
מכיוון שהמים הקרים צפופים וכבדים יותר, פחות מים מתאדים ובעקבות כך יש פחות לחות באוויר, פחות עננים ופחות גשם. מדבריות חוף שנוצרו בשל זרמי ים קרים יהיו לרוב צרים וארוכים
וישתרעו במקביל לזרם הים הקר. לדוגמה, בחופי מערב צ'ילה נמצא מדבר אטקמה שהושפע
מזרם קר הנקרא זרם פרו.

 

  • ג. יצירת ערפילים

ערפל נוצר באזור מפגש בין זרם ים חם לזרם ים קר. ערפילי חוף יכולים להיווצר גם באיזור מפגש בין זרם ים קר עם האוויר החם שנמצא מעליו. הערפילים עלולים להיות כבדים, ליצור מגבלות ראות ולהפריע לתחבורה ימית, אווירית ויבשתית. לדוגמה, ערפילים רבים נמצאים בחופי סן פרנסיסקו.

 

  • ד. ערפיח

בחוף הנמצא בסמוך לזרם ים קר, יציבות האוויר יכולה לגרום לערפל מזוהם הרווי בחלקיקי פיח
וגזים רעילים. לדוגמה, ערפיח נפוץ בחופי לוס אנג'לס בעונת הקיץ.

 

 

  • ה. קרחונים וקיפאון

זרם ים חם מונע קפיאה של נמלי ים. לעומת זאת, זרם ים קר מעודד התפשטות ותנועת קרחונים
ועלול לגרום לקפיאת נתיבי שיט ונמלי-ים.

  1. גורם הגובה – טופוגרפיה

ככל שעולים בגובה, מתרחקים מהקרקע (מקור החום) והטמפרטורה יורדת. במקביל, האוויר דליל יותר ויש בו פחות מזהמים. בניגוד לכך, קרוב לקרקע הטמפרטורות גבוהות יותר מכיוון שהאוויר
קרוב יותר למקור החום, צפוף יותר ויש בו יותר מזהמים.

 

 

  1. קרבה לים

הים נחשב לגורם ממתן אקלים, מכיוון שהטמפ' שלו ושל האוויר מעליו לא משתנה בין יום ולילה. הקרקע משנה בקיצוניות את הטמפ' שלה – מתחממת מאוד בשעות היום, ומתקררת מאוד בלילה.

אזורים הסמוכים לים נחשבים בדר"כ לאזורים עם אקלים מתון, שמשמעותו משרע טמפ' קטן.

 

בריזה ימית – הרוח הנושבת מכיוון הים ליבשה. הבריזה מסיעה אוויר כתוצאה מהבדלי טמפ'
בין היבשה החמה לים הקר. האדמה מתחממת במהלך היום, האוויר מעליה מתחמם ונוצר לחץ
אוויר נמוך יחסית מאשר לחץ האוויר שמעל הים. טמפ' הים קבועה במהלך היום, ונוצר מצב בו היבשה חמה יותר מהים. הבריזה מתחילה בשעות הבוקר ומגיעה לשיאה בסביבות השעה 14:00. לאחריה נחלשת באיטיות לקראת השקיעה.

 

בריזה יבשתית – הרוח הנושבת מכיוון היבשה לים בשעות הלילה, לאחר שהיבשה מתקררת וטמפ' הים נשארת קבועה. זהו התהליך ההפוך לבריזה הימית. כתוצאה מהבדלי טמפרטורות, הבריזה היבשתית מסיעה אוויר מהיבשה הקרה אל הים החם.

 

 

  1. צל גשם או מדבר בצל גשם – מבנה טופוגרפי

כאשר רכס הרים משמש כ"מחסום טופוגרפי" למעבר עננים המורידים גשם מצד אחד של הרכס אל צדו השני, נוצר באחד הצדדים צל גשם \ מדבר בצל גשם \ איזור בעל משקעים פחותים מהצד השני.

 

תהליך ההיווצרות – אוויר חם ולח עולה ממקור לחות. ככל שהאוויר עולה הוא מתקרר, מתכווץ,
מגיע לנקודת הטל ומתחילים להיווצר עננים. הענן נע במקביל לקרקע וכשהוא נפגש עם רכס הררי, הוא מטפס במקביל לעליית ההר (בגלל כוח העילוי). בדרכו של הענן למעלה האוויר מתקרר,
הענן מתכווץ ומתחיל לרדת גשם. שיא הגשם מגיע בעת הגעת הענן לפסגת ההר. ברגע שהענן
עובר את שיא גובה ההר, הוא מתחיל "לגלוש" במורד ההר כלפי מטה, מתחמם, מתרחב ומפסיק להוריד גשם. כך באיזור זה נוצר צל גשם או מדבר בצל גשם.

לדוגמה, מדבר יהודה הוא מדבר בצל גשם. מדבר יהודה משתרע ממזרח להרי יהודה.
העננים המגיעים מכיוון הים התיכון (מערבית להרי יהודה) מזרחה, מורידים בדרכם את
המשקעים על הרי יהודה. כשהעננים עוברים את שיא הגובה ו"גולשים" לכיוון מזרח (מדבר
יהודה) הם מתחממים, מתרחבים ומפסיקים להוריד גשם.

 

 

 

  1. כסות הקרקע

צמחייה היא מקור לחות. ולכן, באזורים בעלי צמחייה צפופה האוויר יהיה לח מאוד ובעקבות כך האיזור יהיה גשום יותר מאזורים בעלי צמחייה דלילה, בהם אוויר חם ויבש עולה ומונע היווצרות של עננים וירידה של משקעים.

לדוגמה, יערות הגשם באיזור הטרופי (צמחייה מרובה מאוד) לעומת הנגב בארץ (מעט צמחייה).

המדבריות בעולם

 

מדבר – אזור גיאוגרפי צחיח שכמות המשקעים בו נמוכה מ- 200 מ"מ גשם בשנה.

 

סוגי מדבריות שונים בעולם

 

 

  1. מדבר ארקטי

מדבר קר המשתרע באיזור הקטבים. בשל הטמפ' הנמוכות באיזור, האוויר הקר לא יכול לקלוט לחות, מכיוון שהוא דחוס מאוד ובעקבות כך נוצר מדבר ארקטי.

 

 

  1. רצועת המדבריות העולמית

בין קווי רוחב 15-30 מצפון ומדרום לכדה"א משתרעת רצועת מדבריות עולמית לרוחב כל היבשות אשר כוללת בתוכה את רוב המדבריות בעולם. הרצועה נוצרה עקב רמה סוב-טרופית הממוקמת
מעל איזורים אלו ומונעת ירידה (התמוככות) של משקעים בהם.

 

 

  1. מדבר בצל גשם

כפי שמפורט על הנושא.

 

 

  1. אזורים יבשתיים הרחוקים ממקור לחות

אזורים נרחבים במרכז אסיה. למשל, ערבות קזחסטאן, הממוקמים הרחק ממקור לחות.

 

 

  1. מדבריות בקרבת זרמי ים קרים

זרמי הים הקרים לא מעודדים עליית לחות לאוויר. בעקבות כך, לא נוצרים ענני גשם ויורדים מעט משקעים.

תופעות אקלימיות ייחודיות

 

אל ניניו

תופעה אקלימית המתרחשת מול חופי פרו ואקוודור, המוגדרת בתור חריגה בטמפ' של פני השטח באוקיינוס השקט של יותר מ C0.5̊.

סימנים ראשונים

  1. עליית לחץ האוויר מעל האוקיינוס ההודי, באיזור אינדונזיה ואוסטרליה.
  2. ירידת לחץ האוויר מעל טהיטי, מרכזו וחלקו המזרחי של האוקיינוס השקט.
  3. החלשות הרוחות בדרום האוקיינוס השקט או שינוי כיוונן מזרחה.
  4. עליית אוויר חם ליד פרו, הגורם לגשם במדבריותיה.
  5. תנועת זרמים חמים ממערב האוקיינוס השקט (אוסטרליה) אל חלקו המזרחי, וירידת גשם באיזורים יבשים בדר"כ.

בחופי פרו נושבות רוחות דרומיות אשר סוחפות את המים העליונים (מחוממים ע"י קרינת השמש) לכיוון מערב. בעקבות כך, עולים מהמעמקים מים קרים העשירים בדגה וגורמים להתרבות דגים שונים. המים החמים מגיעים לצד המערבי של האוקיינוס השקט וגורמים לתנאי אקלים טרופיים
(חום, לחות ולחץ אוויר נמוך). הלחות העודפת גורמת לטייפונים ולסופות רעמים. האוויר החם
עולה למעלה במערב האוקיינוס השקט, ונע מזרחה תוך כדי התקררות. הוא מגיע לחופים המערביים של דרום אמריקה, ומשרה אקלים קר ויבש.

בעת אל ניניו – הרוחות הדרומיות פוסקות, וכתוצאה מכך נעצרת אספקת המים הקרים העשירים בדגה. אוויר חם עולה במרכז האוקיינוס השקט, ונע מזרחה ומערבה – לחופי היבשות. האל ניניו גורם לקיץ חם ורטוב בצפון פרו ואקוודור, ולעתים גם להצפות.


השפעות

  1. בצורת ושריפות יער באינדונזיה, אוסטרליה ודרום מזרח אסיה. פגיעה בגשמי המונסון המאחרים לרדת או שכמותם קטנה מהרגיל.
  2. גשמים כבדים ושטפונות בחופים של פרו ואקוודור.
  3. פגיעה בענף הדייג בחופי פרו ואקוודור.
  4. פגיעה בחקלאות באיזורים שונים בעולם – הבצורת באוסטרליה ובדרום מזרח אסיה בשנות אל ניניו פוגעת ביבולים החקלאיים (במיוחד בחיטה) ועלולה לגרום למחסור במזון.
  5. נזקים כלכליים – עלות כספית גבוהה בשיקום נזקי שטפונות והצפות באיזורים שאינם ערוכים לכמות גשמים רבה ופיצוי כספי לחקלאים שנפגעו מהבצורת.
  6. מיעוט סופות הוריקן באוקיינוס האטלנטי וריבוי סופות טרופיות באוקיינוס השקט.
  7. חורף קשה בדרום ובדרום-מערב ארה"ב.


חשיבות בחיזוי – חיזוי מדויק של אל ניניו עשוי לסייע בתכנון היבול ואספקת המים והמזון לחירום.

גשם חומצי

משקעים שדרגת חומציותם נמוכה מ- 5.5ph . הגשם החומצי נובע ממגע של מים עם חלקיקים הנפלטים בתהליכי שריפה, בעיקר גופרית דו-חמצנית שמקורה בתחנות כוח לייצור חשמל
(מבוססת פחם) וחנקן (בעיקר מפליטת כלי רכב). חומרים אלו מתמוססים באדי המים אשר באוויר.

הגשם החומצי מזהם מקורות מים, פוגע ביצורים חיים, גורם לבליית מבנים ולמותם של יערות וגידולים חקלאיים.

גשם חומצי עלול להיווצר באיזורי פעילות של תעשייה כבדה, שם נפלטים מזהמים רבים.
לדוגמה, במזרח ארה"ב, ברצועת החרושת, התופעה נפוצה יחסית בעקבות ריכוז התעשייה הכבדה. התופעה נפוצה גם באיזור סין, כתוצאה מהתפתחות התעשייה.

 

 

גשמי מונסון – גשמי קיץ

בהודו ובדרום-מזרח אסיה נפוצה תופעת גשמי קיץ בחודשים יוני-ספטמבר המהווים את רוב הגשם השנתי באיזורים אלו.

בעונת הקיץ, יבשת אסיה מתחממת במהירות ונוצר מעליה שקע ברומטרי, איזור של לחץ אוויר נמוך. האוקיינוס ההודי, מדרום ליבשת, מתחמם בקצב איטי יותר מהיבשה, ולכן המים בו קרים יותר מאדמת היבשת ונוצר מעליו רמה ברומטרית, איזור של לחץ אוויר גבוה.

בגלל הפרשי הלחצים, נוצרת זרימת רוחות חזקות מהאוקיינוס אל היבשת. הרוחות נושאות לחות רבה וכשהאוויר עולה ומתקרר, נוצרים עננים כבדים המורידים גשם עז.

בעונת החורף, יבשת אסיה מתקררת במהירות ונוצרת מעליה רמה ברומטרית, איזור של לחץ אוויר גבוה. האוקיינוס ההודי מתקרר בקצב איטי יותר מהיבשה ונוצר מעליו שקע ברומטרי, איזור של לחץ אוויר נמוך.

התוצאה – כיוון רוחות המונסון מתהפך, והן נושבות מהיבשה אל הים. הרוחות יבשות וקרירות, ולכן בעונת החורף לא מתפתחים באיזור עננים ולא יורד גשם.

גשמי המונסון גורמים להצפות ושטפונות, לפגיעה בחיי אדום, רכוש ותשתיות.

 

 

 

 

 

 

 

אפקט החממה

 

אפקט החממה הוא תהליך בו נלכד חום באטמוספירה של כדה"א, בעקבות גזים העוטפים את האטמוספרה ומונעים ממנו לצאת. אל האטמוספרה נפלט גז פחמן דו-חמצני (CO2) וגזי חממה אחרים (כמו מתאן, פריאונים, פחמן חד-חמצני וכו'), הנלכדים בה ויוצרים מחסום חד כיווני –
קרני האור של השמש יכולות לחדור דרכו, אך החום שנפלט מהקרקע אל האטמוספרה אינו מתפוגג בחלל. דבר זה מוביל להתחממות כדה"א.

אלבדו – שיעור החזר הקרינה ממשטח כלשהו. יכול להיות גבוה (חומר בהיר \ קרחונים) או נמוך (חומר כהה, זיהום אוויר וסופות אבק).

 

 

 

גזי חממה – קבוצת תרכובות כימיות במצב גז הנמצאות באטמוספירה בעקבות תהליכים טבעיים,
יחד עם תוצאות הפעילות האנושית: פחמן דו חמצני, אדי מים ומתאן. גידול בגזי החממה מוביל להתחממות הגלובלית.

 

העלייה בכמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה נובעת מ2 גורמים –

  1. שריפת דלקים פוסיליים
  2. השמדת יערות מואצת – צמצום הפוטוסינתזה

 

ההתחממות עלולה להוביל להפשרת קרחונים, שריפות, עליית פני המים והצפת איזורי חוף ועמקי נהרות, בהם מתגוררים מרבית אוכלוסיית העולם.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *