רמת פיתוח של מדינות

 

רמות פיתוח של מדינות

 

  1. מדינה מפותחת (רמת פיתוח גבוהה) – רמת החיים, ההשכלה והטכנולוגיה גבוהה. רוב תושבי המדינה חיים בערים. למדינה יש תשתיות ושירותים ברמה גבוהה. רמת ההשכלה של התושבים גבוה מאוד. האוכלוסייה גדלה בקצב איטי, ולעיתים אף קטנה.

 

  1. מדינת מתפתחת – רמת החיים, ההשכלה והטכנולוגיה נמוכה יותר. רוב תושבי המדינה חיים במרחב כפרי. למדינה יש תשתיות ושירותים ברמה נמוכה. רמת ההשכלה של התושבים נמוכה. האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר, על אף שלאחרונה נרשמה האטה.

 

  1. מדינה תת-מפותחת (רמת פיתוח נמוכה) – רמת החיים, ההשכלה, הטכנולוגיה, השירותים והתשתיות נמוכה מאוד. האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר.

 

 

 

מדדי פיתוח

מס' רב של מדדים ונתונים שונים, בעזרתם ניתן למדוד מהי רמת הפיתוח במדינה.

להלן סוגי מדדים –

  1. כלכליים
  2. חברה ורווחה
  3. דמוגרפיים
  4. טכנולוגיה ותשתיות

 

 

מדדי פיתוח כלכליים

 

HDI, אינדקס הפיתוח האנושי של האו"ם

מדד משולב, לפיו נקבעת רמת הפיתוח של כל מדינה, בסולם של 0-1.

  • מדינה מפותחת: 0.8-1
  • מדינה מתפתחת: 0.5-0.8
  • מדינה תת-מפותחת: 0-0.5

כדי לחשב את מדד זה, משתמשים ב3 מדדים עיקריים –

  1. תוחלת חיים
  2. שיעור ידע קרוא וכתוב
  3. תמ"ג

מגבלות

מס' המדדים מצומצם, ומשקל כל מדד אינו יוצר תמונה אמינה לגבי רמת הפיתוח.

דוגמאות – נורבגיה – 0.971 | ישראל – 0.935| ניזר – 0.340

 

תמ"ג

תוצר מקומי גולמי. סך הערך הכספי של השירותים והסחורות המיוצרים בתחומי המדינה במשך שנה. ההכנסות הן מהפעילות הכלכלית שהתבצעה בתוך תחומי המדינה, כולל ע"י אזרחים זרים.
ככל שהתמ"ג גבוה יותר, רמת הפיתוח גבוהה יותר.

תמ"ג לנפש

התוצר המקומי הגולמי, חלקי מס' תושבי המדינה. מחושב ב$ לנפש לשנה.

  • מדינה מפותחת: מעל 15,000$ תמ"ג לנפש לשנה.
  • מדינה מתפתחת: באמצע.
  • מדינה תת-מפותחת: מתחת ל1000$ תמ"ג לנפש לשנה.

מגבלות

  • המדד לא מחשב הכנסות של עובדי המדינה בחו"ל.
  • משקף ממוצע ולא רמה אמיתית (כמו במצב בו כל העושר מרוכז בידי מעטים).
  • המדד מחושב בדולרים, באמצעות שער חליפין של אותה המדינה. כיום, מקובל להשתמש בשער חליפין הנקרא "שווי כוח הקנייה".

דוגמאות – נורבגיה – 82,480$ | ישראל – 22,835$ | ניז'ר – 294$

תל"ג

תוצר לאומי גולמי. סך הערך הכספי של השירותים והסחורות המיוצרים בתחומי המדינה במשך שנה. כולל הכנסות שמקורן בחו"ל, אך לא כולל הכנסות של התושבים הזרים במדינה.

 

תל"ג לנפש

התוצר הלאומי הגולמי, חלקי מס' תושבי המדינה. מחושב ב$ לנפש לשנה.

  • מדינה מפותחת: מעל 15,000$ לנפש לשנה.
  • מדינה מתפתחת: באמצע.
  • מדינה תת-מפותחת: מתחת ל1000$ לנפש לשנה.

 

מגבלות

לא לוקח בחשבון את קיום העובדים הזרים במדינה.

 

 

צריכת אנרגיה – שעט"ן

מודד את צריכת האנרגיה הממוצעת לנפש בשנה. צריכת האנרגיה מתבטאת במוצרים הצורכים אותה (כמו מכוניות ומוצרי חשמל) ובשימוש תעשייתי בה.

צריכת האנרגיה נמדדת בשעט"ן – שווה ערך לטון נפט. ככל שהמדינה מתועשת יותר, צריכת האנרגיה בה גבוהה יותר. ככל שרמת החיים גבוהה יותר, צריכת האנרגיה לנפש גבוהה יותר.

  • מדינה מפותחת: מעל 6000 שעט"ן לשנה
  • מדינה מתפתחת: באמצע
  • מדינה תת-מפותחת: מתחת 1000 שעט"ן לשנה

 

מגבלות

  • לא כל צריכת האנרגיה נמדדת, במיוחד במדינות תת-מפותחות (שימוש בעצים לחימום וכו').
  • אורח חיים ותרבות משפיע על צריכת האנרגיה (לדוגמה, בארה"ב נהוג לנסוע במכונית פרטית, בעוד ביפן מועדפת תחבורה ציבורית), דבר המעוות את צריכת האנרגיה.

 

דוגמאות – ארה"ב – 7766 | יפן – 4019 | ישראל – 3059 | קניה – 485

מבנה מגזרי של משק

מודד את התפלגות המועסקים במדינה למגזרי כלכלה עיקריים.

 

  1. מגזר ראשוני – חקלאות

הפקת תוצרת ומשאבי טבע, מהים ומהיבשה. חומרי גלם שיעברו עיבוד נוסף.

מדינות מפותחות: מעט כוח אדם, עד 5%. | מדינות פחות מפותחות: כוח עבודה רב.

שינויים בחקלאות – מעבר לטכנולוגיה ברמה גבוהה יותר, מחליפה ידיים עובדות.

מגבלות

  • קיום מדינות בעלות הגבלות חקלאיות, בשל אקלים או תנאי שטח.
  • הגדרת "חקלאי" – האם זהו המגדל בלבד, או גם המשווק?

 

  1. מגזר שניוני – תעשייה

ייצור מוצרים מחומרי גלם, שרובם הופקו במגזר הראשוני.

שינויים בתעשייה

  • מהפכה תעשייתית באירופה בסוף המאה ה18 הובילה לעלייה בשיעור המועסקים בתעשייה
  • מעבר לטכנולוגיה ברמה גבוהה יותר ומיכון מחליפים ידיים עובדות.
  • העברת ייצור מתועש למדינות פחות מפותחות – כוח אדם זול.

מגבלות – סוגי תעשיות שונות: כבדה מול הייטק.

 

  1. מגזר שלישוני – שירותים

אין ייצור מוצרים, אלא עיסוק במסחר והפצה, בנקאות, מנהל, הובלה, תיירות, בריאות, חינוך ובידור.

שינויים בשירותים

  • עלייה בהכנסה – מאפשרת העסקת אנשים לביצוע מטלות שונות (מנקים וכו').
  • עלייה בתוחלת החיים – ביקוש לשירותי רפואה וסיעוד, בעיקר בקרב מבוגרים.
  • בעקבות הגלובליזציה, עלייה בביקוש לחינוך מתוך רצון להשקיע בהון אישי.
  • גידול מועסקים במגזר הציבורי – המדינה נותנת שירותים לאזרחיה.
  • ייצוא שירותים וידע מקצועי.
  • מהפכת מידע – דרישה לאנשי מקצוע בתחום (טכנאים, מתכנתים וכו').

מגבלות – קיימים סוגים ורמות שונות של שירותים.

מודל פישר וקלארק

 

במדינות מפותחות, אחוז המועסקים בשירותים גבוה מאוד. עם זאת, יש לשים לב לתמ"ג בהתאמה לתרומת השירותים.

 

לפי אחוז המועסקים במגזר מסוים במדינה, ניתן לקבוע את רמת הפיתוח שלה (תחת מגבלות).

 

הגורמים לשינויים במודל

  1. הצלחה במגזר הראשון – עודפי יבול ודייג, מיכון.
  2. השקעת הרווחים בתעשייה ובטכנולוגיה חדישה.
  3. פיתוח שירותים נלווים לתעשייה.
  4. ייצור שירותים עצמאיים.

 

 

 

 

 

 

 

מדדי פיתוח דמוגרפיים

 

ריבוי טבעי

גידול במס' התושבים במקום מסויים. שיעור הריבוי הטבעי יחושב באחוזים, לפי שיעורי ילודה
פחות שיעורי תמותה. בכל מדינות העולם הריבוי הטבעי נמצא במגמת ירידה.

  • מדינה מפותחת: 2 ל1000
  • מדינה מתפתחת: 15 ל1000
  • מדינה תת-מפותחת: 23 ל1000

 

שיעורי ילודה

מס' הלידות על כל 1000 איש, בשנה מסויימת.

  • מדינה מפותחת: 12 ל1000
  • מדינה מתפתחת: 23 ל1000
  • מדינה תת-מפותחת: 36 ל1000

 

משפיעים

  1. דת, תרבות ומנהגים – ככל שחברה דתית ומסורתית יותר, שיעורי הילודה יהיו גבוהים יותר (מצוות "פרו ורבו").
  2. רמת השכלה ותכנון משפחה – ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, במיוחד של הנשים, מס' הילדים יהיה נמוך יותר, משום שיש תכנון של קריירה מול משפחה.
  3. מעמד ילדים – במדינות מתפתחות, שיעורי הילודה גבוהים גם משום שיש צורך בילדים
    ככוח עבודה.
  4. מעמד האישה והשכלתה – ככל שמעמד האישה והשכלתה נמוכים יותר, כך היא תלד יותר ילדים (וולדנית) ותתחתן בגיל מוקדם יותר.
  5. גיל נישואין: פריון האישה – גיל הפריון הוא 15-40. ככל שגיל הנישואין נמוך יותר, שיעורי הילודה גבוהים יותר.
  6. מודעות ושימוש באמצעי מניעה – במדינות לא מפותחות, אין מודעות לשימוש באמצעי מניעה. בנוסף, הדת אוסרת על שימוש בהם, ולכן שיעורי הילודה גבוהים יותר.

 

מגבלות

כל זאת תלוי במדינה. לדוגמה, ישראל היא מדינה בעלת שיעורי ילודה גבוהים (בעיקר בשל דת), אך היא מוגדרת כמדינה מפותחת.

שיעורי תמותה

מס' הנפטרים על כל 1000 איש, בשנה מסוימת.

  • מדינה מפותחות: 10 ל1000
  • מדינה מתפתחות: 8 ל1000
  • מדינה תת-מפותחת: 13 ל1000

משפיעים

  1. תברואה ותשתיות – נגישות למים, ביוב, חשמל.
  2. מזון – רעב ומחלות.       ר"ת – תמר
  3. רפואה – רופאים, תרופות, חיסונים.

שיעורי תמותה ניתן להוריד בקלות יחסית, בעוד ששיעורי לידה קשה יותר.

מגבלות

תמותת תינוקות מול תמותת מבוגרים – במדינות מפותחות, שיעורי התמותה גבוהים בעיקר
בשל האוכלוסייה המבוגרת. עם זאת, במדינות המפותחות פחות, שיעורי התמותה גבוהים
בשל תמותת תינוקות הנולדים ונפטרים במהלך השנה הראשונה לחייהם.

 

זמן הכפלת אוכלוסייה

מס' השנים הנדרש בממוצע במדינה כדי שאוכלוסייתה תכפיל את עצמה.

קיים קשר ישיר לריבוי טבעי ולהגירה.

  • ריבוי טבעי נמוך: 1%, ייקח 70 שנה בממוצע
  • ריבוי טבעי בינוני: 2%, ייקח 35 שנה בממוצע
  • ריבוי טבעי גבוה: 3%, ייקח 23 שנה בממוצע

כדי לשמור על אוכלוסיית מדינה בגודל אחיד, אישה צריכה ללדת בממוצע 2.2 ילדים.

 

תוחלת חיים

אורך חיים ממוצע לאדם. המדד מושפע ממרכיבים רבים (בריאות, חינוך, תזונה, תנאי דיור,
איכות סביבה, כלכלה, תברואה וכו'), והוא משמעותי מאוד.

  • מדינה מפותחת: סביבות גיל 80
  • מדינה מתפתחת: באמצע
  • מדינה תת-מפותחת: סביבות גיל 50 ומטה

ממוצע עולמי: 66.2 שנים.

מאזן הגירה

 

כמות המהגרים הנכנסים למקום מסוים \ מדינה מסויימת, פחות כמות המהגרים העוזבים את
אותו המקום \ המדינה. קיים מאזן הגירה חיובי או שלילי.

 

 

הגירה חיצונית – הגירה בין מדינות, ממדינת המוצע (גורמי דחיפה) אל מדינת היעד (גורמי משיכה).

גורמי דחיפה – סיבות וגורמים, שליליים בעיקר, שדוחפים להגר למקום אחר.

גורמי משיכה – סיבות וגורמים, חיוביים בעיקר, שמושכים להגר למקום מסוים.

הגירה פנימית – הגירה בתחום המדינה עצמה.

 

הגירה סיבובית – הגירה לפי עונות השנה, באופן קבוע בין מגזרים ומקומות עבודה שונים.

הגירה לצמיתות – הגירה לתמיד.

 

בריחת מוחות – הגירת אנשים משכילים יחד עם משפחותיהם, למדינות מפותחות בדר"כ.

 

מהגרי עבודה – מהגרים העוברים למקום מסוים, מתוך מטרה להתפרנס.

 

 

 

 

 

 

מקורות גדילת האוכלוסייה – ריבוי טבעי ומאזן הגירה.

 

מודל התמורה הדמוגרפית

 

 

 

 

שלב 1 – שיעורי הריבוי הטבעי נמוכים. שיעורי הילודה גבוהים וגם שיעורי התמותה גבוהים,
תוחלת החיים קצרה. גודל אוכלוסייה יציב. שיעור הריבוי הטבעי נתון לשינוי בהשפעת מגפות.
אין מדינה בעולם שנמצאת בשלב זה. המדינות התת-מפותחות כיום, היו בשלב זה לפני חמישים שנים.

 

שלב 2 – שיעורי הריבוי הטבעי עולים. שיעורי התמותה יורדים באופן חד. התוצאה היא עלייה גדולה בשיעורי הריבוי הטבעי. האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר. מאפיין מדינות תת-מפותחות (פיצוץ אוכלוסין).

 

שלב 3 – שיעורי הריבוי הטבעי יורדים. הירידה בשיעור התמותה ממשיכה (בקצב איטי), ובמקביל חלה ירידה חדה בשיעורי הילודה. התוצאה היא האטה בקצב הגידול של האוכלוסייה. מאפיין מדינות מתפתחות.

 

שלב 4 – שיעורי הריבוי הטבעי נמוכים. שיעורי התמותה נמוכים וממשיכים לרדת, ושיעורי הילודה נמוכים גם הם, אך ניתנים לתנודות. התוצאה היא ריבוי טבעי נמוך מאוד. באוכלוסיות מסוימות
קיים אף ריבוי טבעי שלילי (האוכלוסייה הולכת וקטנה). מאפיין מדינות מפותחות.

 

פירמידת גילאים

כלי המאפשר ניתוח מיידי של מבנה והרכב האוכלוסייה במדינה \ אזור מסוים. ניתן להסיק מפירמידת גילאים שיעורי ילודה, שיעורי תמותה, תוחלת חיים והגירה.

  • בסיס הפירמידה – אוכלוסייה תלויה צעירה (0-14), מושפע משיעורי ילודה. מהווים נטל.
  • אמצע הפירמידה – אוכלוסייה נושאת \ מפרנסת (15-64), משפיע על התמ"ג. נושאים בנטל.
  • קודקוד הפירמידה – אוכלוסייה תלויה מזדקנת (65+), מושפע מתוחלת חיים. מהווים נטל.

 

במדינות מתפתחות

בסיס רחב, אמצע צר יותר, וחלק עליון צר ביותר – ריבוי טבעי גבוה. אוכלוסייה יצרנית מעטה,
פיתוח כלכלי נמוך, תוחלת חיים קצרה ומיעוט מבוגרים.

הבעיות במצב זה

  1. קבוצת מפרנסים קטנה, עליה מוטל עול גדול של אוכלוסיית התלויים.
  2. צפיפות אוכלוסין גבוהה והתפוצצות אוכלוסין.
  3. מחסור במזון.

דרכים לפתרון הבעיות

  1. עידוד צמצום ילודה מצד המדינה (הסברה, הטבות כלכליות וכו').
  2. חקיקה ישירה לצמצום ילודה והגבלת מס' הנולדים המותרים (כמו שנעשה בסין).
  3. העלאת גיל הנישואים (צמצום שנות הפוריות של האישה).
  4. העלאת מודעות לשימוש באמצעי מניעה.
  5. פיתוח החקלאות והגדלת כמות המזון.

 

במדינות מפותחות

בסיס צר יחסית, אמצע רחב ביותר, וחלק עליון דומה לבסיס אך רחב יותר מבעולם הלא מפותח. הריבוי הטבעי ושיעורי הילודה נמוכים ויש אוכלוסייה יצרנית רבה התורמת לכלכלה.

הבעיות במצב זה

  1. סכנת צמצום גודל האוכלוסייה והזדקנותה, בשל ילודה מעטה ותמותת מבוגרים מזקנה.
  2. חוסר עתידי בכוח עבודה יצרני מקומי גורם להישענות על כוח עבודה זר (מהגרים), שעלול ליצור בעיה חברתית פוליטית: קסנופוביה ואובדן "הצביון הלאומי" של המדינה. כמו כן, המהגרים הזרים עלולים לתפוס מקומות עבודה של מקומיים.
  3. אוכלוסייה מבוגרת רבה לא תורמת לכלכלה ומהווה נטל – פנסיה, ביטוח לאומי, בתי אבות.

דרכים לפתרון הבעיות

  1. עידוד ילודה של מקומיים (הסברה, הטבות כלכליות).
  2. העלאת גיל הפרישה במטרה להאריך את מס' שנות העבודה, כדי לתרום לשוק יצרנית.
  3. יבוא עובדים זרים (מהגרי עבודה).

התפוצצות אוכלוסין – התיאוריה של מלתוס

 

התיאוריה של מלתוס טוענת כי קצב גידול האוכלוסייה יעלה בשלב מסוים על קצב גידול המזון,
וכך בנקודה מסוימת תהיה "התפוצצות אוכלוסין".

 

התפוצצות אוכלוסין – מצב בו הקרקע לא מסוגלת לספק את צרכי האוכלוסייה. רעב.

 

עם השנים, הנתונים של מלתוס הופרכו.

 

סיבות

  1. שיעורי הריבוי הטבעי בעולם ירדו.
  2. גילו קרקעות פוריות ושטחי חקלאות חדשים המאפשרים הגדלת כמות המזון.
  3. התפתחות טכנולוגית – המהפכה הירוקה והלבנה (הגדלת כמות המזון).
  4. התפתחות תחבורה ימית ויבשתית – מאפשרת העברה וניידות של מזון ואנשים.

 

 

ניאו מאלתואיזם

קבוצת חוקרים הטוענת שלמרות כל השינויים וההתפתחויות העולמיות, יש מדינות (בעיקר מתפתחות) הנמצאות במצב "התפוצצות אוכלוסין" ורעב, ויש מדינות שעלולות להגיע למצב
זה בעקבות ריבוי טבעי גבוה (כמו מצרים). המסקנה – לעודד הגבלת ילודה ותכנון משפחה.

מדדי פיתוח בתחומי חברה ורווחה

 

שיעור יודעי קרוא וכתוב

אחוז התושבים בני 15 ומעלה, היודעים קרוא וכתוב בשפה אחת לפחות.

 

 

 

שיעורי הבערות

אחוז התושבים בני 15 ומעלה, שאינם יודעים קרוא וכתוב (אנאלפביתים).

 

גורמים משפיעים

  1. חוק חינוך חובה
  2. ילדים ככוח עבודה
  3. סיבות דתיות ומנהגים (מניעה מנשים להשכיל)
  4. שירותי חינוך ברמה נמוכה

 

מגבלה

בודק את רמת ההשכלה המינימלית של קריאה וכתיבה בלבד.

 

 

 

שיעור הרופאים לנפש

מספר הרופאים במדינה לכל 1000 איש בממוצע. משפיע באופן ישיר על שיעורי התמותה ועל תוחלת החיים.

 

מגבלה

המדד לא תמיד יעיד על רמת הפיתוח ויש להוסיף לו מדדים נוספים כמו מס' מיטות,
תת-תזונה, קבלת חיסונים וכו'.

מדדי פיתוח בתחומי טכנולוגיה ותשתיות

 

רמת מינוע

מספר כלי הרכב לכל 1000 איש.

 

מגבלות

  • מדינות בעלות מיסוי גבוה
  • מדינות בעלות תחבורה ציבורית מפותחת
  • שיקולי איכות הסביבה

 

 

 

שימוש באינטרנט

מספר הנפשות בעלות הגישה לאינטרנט.

פער דיגיטלי – הפער בין אוכלוסייה בעלת נגישות לטכנולוגיה, לבין אלו שאין להם.

מגבלה

מדינות המגבילות שימוש באינטרנט (כמו איראן, סין וכו').

 

המודל של רוסטוב – 5 תהליכי הפיתוח

 

 

 

שלב 1 – כלכלה מסורתית: החברה מתנגדת לחידושים ונמנעת מהתנהגות חברתית-כלכלית חדשה.

שלב 2 – הכנה להמראה: החברה מתחילה לפתח מערכת חינוך, החקלאות מתמסחרת, מופיעים יזמים ומתבצע תהליך הגירה מהכפר אל העיר.

שלב 3 – המראה: גידול כלכלי מהיר ונמרץ.

שלב 4 – חתירה לבגרות טכנולוגית: התפתחות משק כלכלי מגוון, ברמה טכנולוגית גבוהה.

שלב 5 – צריכה המונית: ייצור המוני מוביל לגידול מהיר בהיקף הצריכה, עולה הביקוש למוצרים.

 

קשיים

  • המודל מתאר את תהליכי הפיתוח שעברו מדינות מפותחות במערב אירופה ובצפון
    אמריקה בעבר. קשה להחיל אותו על מדינות פחות מפותחות כיום, בשל התהליכים הגלובליים והתנאים השונים בהם הפיתוח כיום מתרחש, בשונה מבעבר.

 

  • מרבית המדינות המפותחות כיום עברו את תהליכי הפיתוח בעת שהיו בעמדת כוח בעבר.

 

  • המודל לא מתייחס לאירועים בינ"ל (כמו גלובליזציה ומשברים פיננסיים), אלא רואה את
    הכל כיחידה אחת.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.