עקרון שלטון העם – סיכום

עקרון שלטון העם


המדינה קמה ע"י העם מתוך הסכמה הדדית (רעיון האמנה החברתית) ולמענו, ולכן העם הוא השליט ומקור כל הסמכויות במדינה. העם כולל את כל אזרחי המדינה – הרוב והמיעוט. העם הוא
השליט, אולם בשל אילוצים שונים המדינה מנוהלת בפועל ע"י נציגים של העם, הנבחרים בבחירות.
לעם יש דרכים נוספות להשפיע על השלטון, כמו בהשתתפות פוליטית.

 

 

דמוקרטיה ישירה

כל האזרחים משתתפים בתהליך הפוליטי ובקבלת ההחלטות באופן ישיר, ללא מתווכים.
דבר זה אינו אפשרי בעידן המודרני, אך לעיתים יש שימוש בדמוקרטיה ישירה באמצעות משאלי עם.

 

 

דמוקרטיה עקיפה \ ייצוגית

בפועל, המדינה לא מתנהלת ישירות ע"י העם אלא ע"י נציגיו הנבחרים (פרלמנט, ממשלה ונשיאות).

 

 

מדוע דמוקרטיה ייצוגית קיימת?

  1. מבחינה טכנית, גודל האוכלוסייה במדינה המודרנית הוא עצום, וקשה לקבל תשובה
    מכולם על כל החלטה שתרצה להתקבל.

 

  1. כמות הידע והמידע בנושא רבים מכדי שרוב הציבור ירכוש אותם. רוב הציבור לא יכול לרכוש את כל הידע הדרוש.

 

  1. הבעיות מורכבות, ודורשות מיומנות והכשרה מקצועית.

 

  1. המערכת הפוליטית מורכבת גם היא, וכדי לקיים דיון מעמיק יש להכיר בפירוט את מערכת הפוליטיקה. רוב האזרחים אינם מתמצאים בתחום הפוליטי.

 

 

שיטות ממשל ייצוגיות

ממשל פרלמנטארי

מאפיין את רוב המדינות הדמוקרטיות. העם בוחר נציגים לפרלמנט -> מהפרלמנט נבחרת הממשלה, באמצעות הצבעת אמון ע"י רוב חברי פרלמנט. הפרלמנט יכול להצביע אי-אמון ולהפיל את הממשלה.

בקיצור, העם בוחר פרלמנט והפרלמנט בוחר ממשלה.

 

יתרונות

  1. יעילות בקבלת חוקים – רוב בפרלמנט מסייע לממשלה לחוקק בקלות רבה יותר.
  2. הפרלמנט יכול להדיח ממשלה שאינה מתפקדת כראוי, מכיוון שזוהי תלויה על אמונם.

 

חסרונות

  1. מכיוון שהנציגים בממשלה ובכנסת זהים ומשותפים – הפרדת הרשויות אינה מוחלטת, ונותנת למדינה כוח רב מדי.
  2. היכולת להצביע אי – אמון עלולה להביא לחוסר יציבות פוליטית.
  3. הציבור לא קובע מי יעמוד בראש הממשלה.

 

ממשל נשיאותי

העם בוחר את הנשיא העומד בראש המדינה ובראש הרשות המבצעת. הנשיא ממנה את שריו, שאינם מקרב חברי הפרלמנט, וצריך לקבל את אישור הסנאט לכך. במקביל לבחירות לנשיאות,
העם בוחר את נציגיו לקונגרס (הרשות המחוקקת).

בקיצור, העם בוחר גם פרלמנט וגם נשיא, והנשיא ממנה שרים.

 

יתרונות

  1. יציבות שלטונית – לפרלמנט אין יכולת רבה להפלת הנשיא.
  2. יעילות – הנשיא בעל סמכויות רבות וחופש פעולה רחב.
  3. הפרדת רשויות ברורה.

 

חסרונות

  1. אין אפשרות להפיל נשיא, אשר לא מתפקד כראוי, ע"י הצבעת אי – אמון.
  2. עלול להיות מצב בו למפלגת הנשיא אין רוב בפרלמנט, ולכן יהיה לו קשה להעביר חוקים.

השתתפות פוליטית

 

השתתפות פוליטית היא השתתפות של אזרחי המדינה, אשר מעוניינים להשפיע על הרכב
השלטון או על החלטות שמקבלים אנשי השלטון. בנוסף, מעוניינים לעורר מודעות ציבורית
לנושאים שונים, ולהשפיע על דעת הקהל בעד \ נגד השלטון המכהן.

השתתפות פוליטית מחזקת את עקרון שלטון העם, שכן בדרך זו העם מבטא את רצונותיו וצרכיו באופן קבוע, ולא רק בעת הבחירות.

ההשתתפות הפוליטית משתנה בין מדינות ונעות בין התערבות אזרחית מרובה, לבין מעוטה מאוד. במדינות בהן המעורבות נמוכה יותר, האזרחים משאירים את ניהול המדינה למוסדות השלטון.

 


ביטוי

 

  1. הצבעה בבחירות – בחירת הנציגים אחת למס' שנים.

 

  1. חברות במפלגות וארגונים פוליטיים, במטרה להשפיע מבפנים על המפלגות, ולזכות בהשפעה רבה יותר.

 

  1. מקבלי ההחלטות, ראשי השלטון הנבחרים, הם אותם אזרחים שעוסקים באופן שוטף בפוליטיקה ונבחרו ע"י העם להובלת המדינה.

 

  1. פנייה לגופי ביקורת ממוסדים – בית המשפט העליון, מבקר המדינה וכו'.

 

  1. השתתפות בהפגנות ועצרות פוליטיות, כדי לעורר מודעות לנושאים שונים ולהשפיע על דעת הקהל בעד \ נגד השלטון המכהן.

 

  1. שימוש בכלי תקשורת להבעת מחאה, מטרה לעורר מודעות ציבורית לנושאים שונים ולהשפיע על דעת הקהל בעת \ נגד השלטון המכהן.

 

  1. שימוש באומנות, ספרות, תיאטרון וקולנוע כדרך להבעת מחאה, במטרה לעורר מודעות ציבורית לנושאים שונים ולהשפיע על דעת הקהל בעד \ נגד השלטון המכהן.

משאל עם

כלי למימוש שלטון העם, והקרוב ביותר לדמוקרטיה ישירה.

משאל עם הוא פניה של השלטון אל כלל אזרחי המדינה, בשאלה המתייחסת לעניינים בעלי חשיבות רבה העומדים על סדר היום הציבורי.

העם מתבקש להכריע במענה לשאלה ספציפית, כאשר ההכרעה היא חד משמעית – כן \ לא.

 

 

בעד

  1. מימוש כמעט מלא של עקרון שלטון העם, מכיוון שניתנת לעם אפשרות להכריע בסוגיה.

 

  1. מביא להכרעה דמוקרטית ברורה. משקף באופן ברור את עמדת הציבור, ומונע המשך חילוקי דעות.

 

  1. עשוי לחזק את הרשות המבצעת \ השלטון, ע"י מתן לגיטימציה ותיקוף טובים יותר
    לכל הסכם או פעולה שהממשלה עושה.

 

נגד

  1. ניסוח השאלה עלול להשפיע על התוצאות.

 

  1. הרוב עשוי לרמוס את המיעוט, ולהשתמש במשאל ככלי לשינוי סדרי עולם.

 

  1. עלול להיות משומש לרעה ע"י גורמים דמגוגיים, אשר יודעים איך להשתמש בתקשורת.

 

  1. מנציח פערים ומדגיש את המחלוקת בין קבוצות שונות בעם (דתיים-חילוניים, ערבים-יהודים)

 

  1. קובע עובדות חד משמעיות ומונע מצב של פשרה, ובכך פוגע בעקרון ההסכמיות.

 

  1. עלול להתפרש כחוסר אמון במנהיג הנבחר, מכיוון שבהחלטות החשובות באמת – לא הנציגים יכריעו.

 

  1. פוגע בשיטה הפרלמנטרית, משום שמשאל העם עוקף את בית הנבחרים ומעביר את ההחלטה ישירות לעם.

 

  1. רוב השאלות מורכבות, ואין להן תשובה של כן \ לא. כלומר, משאל עם לא מאפשר הכרעה בשאלות מרוכבות.

 

  1. המשאל מאפשר לשלטון להסיר מעליו אחריות בסוגיות קשות, ולהפיל אותה על העם.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.