עמוס פרק ה' פס 21-27

 

"שנאתי מאסתי חגיכם, ולא אריח* בעצרתיכם כי אם תעלו לי עולות ומנחותיכם לא ארצה, ושלם מריאכם לא אביט**, הסר מעלי המון שריך וזמרת*** נבליך לא אשמע***" פס 21-23

 

*-חוש ריח

**-חוש ראייה

***-חוש שמיעה

 

 

יחס ה לקורבנות הסבר(תקבולת כיאסתית מוצלבת):

בפסוקים 21-23 הנביא מדבר בשם ה' הוא מדגיש שה' אינו מעוניין בקורבנות העם.

הוא מדגיש זאת על ידי ריבוי פעלים כמו: שנאתי, מאסתי, לא אריח, לא אביט, לא אשמע.

הוא מתאר את ה' כדמות אנושית עם חושים (ריח , ראייה, שמיעה)

 

דרישת ה' מהעם (תקבולת נרדפת חסרה כיאסתית):

"ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן"(פס 24)

ה' מעדיף צדק ומוסר על פני הבאת קורבנות.

עמוס ממחיש זאת על ידי דימוי: ה' רוצה שהצדק במערכת המשפט תהיה כמו נחל איתן- נחל שתמיד זורמים בו מים כלומר שתמיד יהיה צדק ומוסר.

ה' משתוקק לצדק כמו שאדם משתוקק למים.

פניית עמוס בשאלה רטורית:

"הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר 40 שנה בית ישראל"

עמוס שואל את האם הבאתם לה' קורבנות בזמן הנדודים במדבר? והתשובה למה שהוא מצטט היא לא- יש פה קושי רעיוני:

איך אפשר לטעון שבני ישראל לא הקריבו לה' במדבר כי הרי ידוע לנו שבתקופת
הנדודים העם הקריב- 2 פתרונות:

  • בתקופת הנביא עמוס התקיימה בעם אמונה/מסורת שלפיה לא הקריבו קורבנות במדבר
  • יתכן ועמוס רצה להדגיש שהקורבנות אינם חשובים במיוחד ושה' מעדיף מוסריות ולכן בחר בדרך מוגזמת וקיצונית לטעון שבתקופת המדבר לא הוקרבו כלל קורבנות

העונש:

"ונשאתם את סכות ממלכתם ואת כיון צלמיכם-כוכך אלוהיכם, אשר עשיתם לכם והגליתי אתכם מהלאה לדמשק, אמר ה' צבאות"(פס 26)

עמוס מאיים ומסביר שאם ימשיכו בדרכם ה' ישלח אויב זר שיתקוף אותם ויקח אותם לגלות.

עמוס מציין זאת בפניהם שהם ילכו לגלות כשהם נושאים עליהם את פסלי האלילים שבהם האמינו.

עמוס לועג והלעג בא לידי ביטוי כך:

  • עיוות שמות אלילים
  • עמוס לועג למאמינים בכך שאומר: מלככם, אלוהיכם אשר יצרתם כלומר איך יתכן שאתם מאמינים במשהו שיצרתם במו ידיכם
  • מדבר על פעולת הנשיאה של הפסלים כלומר בדרך לגלות תרימו את הפסלים עליכם והם לא יעזרו.

 

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.