עיקרי החלטת האום על החלוקה, 181 – סיכום

עיקרי החלטת האום על החלוקה, 181

 

החלטת האו"ם התבססה על שתי הנחות יסוד

  1. ליהודים ולערבים יש זיקה מוצדקת לשטחי א"י המערבית
  2. שני הלאומים לא יכולים להקים מדינה משותפת, בשל העוינות ביניהם

 

עיקרי ההחלטה

  1. יקומו שתי מדינות: יהודית וערבית.

 

  1. בתכנית החלוקה מפורטים באופן מלא הגבולות ושטחי שתי המדינות העתידות לקום.

 

  1. המשטר בשתי המדינות יהיה דמוקרטי. יש הוראה ברורה אשר מורה לקיים "בחירות לאסיפה מכוננת, שייערכו על יסודות דמוקרטיים", מגדירה את בעלי זכות הבחירה וקובעת שהאסיפה המכוננת הנבחרת בכל מדינה "תעבד קונסטיטוציה דמוקרטית (חוקה) למדינתה"

 

  1. בעיר ירושלים יהיה משטר בינ"ל.

 

  1. הצגת סדרי העזיבה הקרובה של הבריטים, אשר סינמה את סיום המנדט בארץ ישראל –
    לפי התכנית, שני הצדדים (הנהגת הישוב היהודי והערבי) אמורים לקבל בהדרגה את מושכות השלטון לידיהם (תחילה בהדרכת הבריטים ואח"כ בליווי וועדה מטעם האו"ם),
    עד להקמת מוסדות השלטון הקבועים.

 

  1. "תוכנית חלוקה ואיחוד כללי" מעידה על כוונת האו"ם לחלק את שטח א"י המערבית בין שני העמים, ובמקביל להבטיח שת"פ כלכלי בין המדינות, ע"י הקמת מועצה כלכלית משותפת.

 

התכנית לא יצאה לפועל, בשל התנגדות ההנהגה הערבית ומדינות ערב הגובלות בשטח ישראל.
ההנהגה היהודית הסכימה לתכנית החלוקה ואף קבעה את סדרי השלטון הזמניים (שיאפשר ליהודים לקבל את השלטון על המדינה מיד עם עזיבת הבריטים).

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל מממשת את כוונת האו"ם להכיר בריבונות יהודית על חלק משטחי א"י, ומתייחס לאופי הדמוקרטי של המדינה שתקום, בהתאם לערכים שנקבעו בהחלטה 181. בהכרזת העצמאות אין התייחסות לעניין הגבולות, בניגוד לכתוב בתכנית החלוקה (סעיף 2).

 

הקו הירוק

בתום המלחמה (1949), נחתמו הסכמי שביתת נשק בין ישראל לשכנותיה. לא הוקמה מדינה ערבית בשטחי ישראל, והגבול התיאורטי (שהיה שונה מהגבול שפורט בהחלטת החלוקה) שורטט בירוק.

הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות היא המסמך המכונן של מדינת ישראל, והמצהיר על הקמתה. בהכרזה זו נכתבו עקרונות היסוד של המדינה, ויצרו את הבסיס להיותה מדינה יהודית ודמוקרטית.

 

סיבות לזכות העם היהודי להקים מדינה בשטחי א"י, לפי הכרזת העצמאות

  1. זכות היסטורית – נובע מהקשר ההיסטורי והתרבותי בין עם ישראל וארץ ישראל.
    העם היהודי לא חדל מלרצות לשוב למולדתו ("בארץ ישראל קם העם היהודי").

 

  1. זכות משפטית \ בינ"ל – הכרתם של גופים בינ"ל בזכות של העם היהודי להגדרה עצמית (הצהרת בלפור, כתב המנדט והחלטת החלוקה של האו"ם).

 

  1. זכות טבעית – להיות ככל העמים. הקמת בית יהודי נחוצה למניעת הרג יהודים נוסף.

 

 

 

♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥

חלק 1 – היסטורי. עוסק בהצדקות \ סיבות להקמתה של מדינה יהודית בא"י

  • מדגיש את הקשר ההיסטורי בין עם ישראל לא"י לאורך הדורות
  • סוקר אירועים מרכזיים בתולדות עם ישראל (כמו הכרזת הרצל בקונגרס הציוני הראשון)
  • אזכור הצהרת בלפור בכתב המנדט
  • אזכור השואה, כאירוע המחייב פתרון לעם היהודי חסר המולדת
  • אזכור החלטת האו"ם על החלוקה

בארץ ישראל קם העם היהודי, עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים, והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה, חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקדימה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

בשנת תרנ"ז (1897), נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתי של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקופה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917, ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל, ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות, ע"י חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.

שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לא"י, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע זכותם לחיי כבוד, חירות, ועמל-ישרים במולדת עמם.

במלחמת העולם השנייה, תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום, נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.

ב29 בנובמבר 1947, קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.

זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.

 

חלק 2 – מעשי אופרטיבי. מכריז על הקמת המדינה והמועד, שמה, רשויות השלטון, והממשלה

  • קביעת שם המדינה
  • הכרזה על הקמת רשויות שלטון זמניות
  • הבטחה לקיים בחירות לאסיפה מכוננת שתנסח חוקה
  • הקמת מוסדות שלטון נבחרים
  • ביטוי עקרונות דמוקרטיים – עקרון שלטון העם, הכרעת הרוב, עקרון הפרדת רשויות, עקרון הגבלת השלטון (באמצעות חוקה)

לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית, ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע ע"י האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ1 באוגוסט 1948 –תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תקרא בשם ישראל.

חלק 3 – הצהרתי. מתאר את החזון של מייסדי המדינה לגביה: מדינה יהודית ודמוקרטית

מדינה יהודית – כוונת המדינה לשמור על אופייה וערכה: "אנו מכריזים בזאת על הקמה מדינה יהודית בא"י", "תהא פתוחה לעלייה יהודית וקיבוץ גלויות", "תהא מושתתת על יסודות החירות והצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". מדינה דמוקרטית – לא כתוב "דמוקרטיה" בפירוש, אך ניתן להבין על סמך: מחויבות להקמת שלטונות נבחרים ("עד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה"), הפרדת רשויות ("מועצת העם תפעל כמועצת מדינה זמנית ומוסד הביצוע שלה יהווה הממשלה הזמנית"), זכויות אדם ואזרח ("תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל האזרחים ללא הבדל דת, גזע ומין תבטיח חופש דת, מצפון"), שמירה על מקומות קדושים לכל הדתות, פיתוח הארץ לכל.

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונות של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947, ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה.

חלק 4 – פניות. פניה לגופים, עמים ומדינות כדי לבסס את ההכרה במדינה ולחזק את ריבונותה.

  • לאומות המאוחדות – להשתלב במשפחת העמים, לממש את החלטות האו"ם
  • לערבים תושבי ישראל – לשיתוף פעולה
  • למדינות ערב ועמיהן – לשלום ושיתוף פעולה כלכלי
  • ליהודים בתפוצות – לעליה למדינה ולסיוע בהקמה

אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו, ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.

אנו קוראים – גם בתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו זה חודשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלק בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה, ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.

אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו.

אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבניין, ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.

חלק 5 – חתימות. מבטא את ההסכמה הרחבה בין כל נציגי הישוב היהודי על הקמת המדינה.

מתוך ביטחון בצור ישראל, הננו חותכים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948.

  תכנית החלוקה – החלטה 181 הכרזת העצמאות
 

ריבונות

 

 

הכרה בריבונות שתי המדינות

 

 

הכרזה על ריבונות יהודית

 

סוג המדינה

 

 

מדינות לאום

 

 

אופי המשטר

 

 

דמוקרטי

 

 

רשויות שלטון

 

 

נדרש ש –

1.     כל מדינה תקיים בחירות לאסיפה מכוננת

2.     יבחר מוסד מחוקק

3.     תבחר ממשלה זמנית (במקום מועצת הממשלה), בבחירות כלליות וחשאיות.

 

 

"תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית" – הקמת רשות מחוקקת ורשות מבצעת (הפרדת רשויות) לפי החלטת האו"ם. הקמת שלטונות סדירים של המדינה (והבטחה לקיום בחירות). זהה לדרישות האו"ם.

 

 

זכות הבחירה

 

 

יהודים וערבים (ונשים) יהיו זכאים לבחור כל אחד במדינתו.

שוויון מדיני וזכויות מובטחות לכולם, ללא הבדל דת, גזע ומין.

 

 

חוקה

 

 

מכל מדינה נדרש לעבד חוקה. כך מתבטא בהכרזת העצמאות: "בהתאם לחוקה שתקבע ע"י האספה המכוננת הנבחרת".

 

 

זכויות אדם ואזרח

 

 

זכויות שוות לכל

 

 

זכויות מיעוט

 

 

בשתיהן מובטחת הזכות לחינוך. מגילת העצמאות מבטיחה גם חופש דת, לשון ותרבות, והקמת נציגות במוסדות השלטון.

 

 

שיתוף פעולה כלכלי

 

 

כן – מטבע, רכבות, נמלים, כבישים, פיתוח כלכלי

 

 

אין התייחסות

 

התייחסות למקומות קדושים

 

 

המקומות הקדושים יישמרו

 

גבולות

 

 

פירוט מלא בחלק השני

 

אין התייחסות

 

ירושלים

 

גוף נפרד, תנוהל ע"י האו"ם.

 

אין התייחסות

 

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.