מלחמת העצמאות תקופה רביעית 15.3.48 – 11.6.48 הפוגה והדיפה:

 

 

לתקופה הרביעית יש 3 חלקים:

חלק ראשון:

11.6 – 9.7 – ההפוגה הראשונה:

במהלך ההפוגה הראשונה אליה הסכימו ישראל למדינות ערב, ניצלו את הזמן לכמה דברים: למנוחה , להתארגנות והצטיידות בכלי  נשק גם כבדים ומטוסים. דבר זה שינה את יחסי הכוחות ולבסוף צהל ניצל זאת גם לגיוס מוגבר כך שמספר החיילים גדל מ30,000 ל60,000. הוזרמה אספקה חדשה לירושלים דרך "בורמה" – דרך חדשה שנסללה לשם. כך הקטינו את חסרונות ישראל ושמרו על היתרונות הראשוניים.

חלק 2:

9.7 – 18.7 – קרבות עשרת הימים:

בין 2 ההפוגות התנהלו קרבות עשרת הימים שבהם היוזמה עברה לצהל. בעזרת ריכוז כוח צהל הצליח להדוף את הפולשים בצפון, באופן חלקי במרכז ולא הצליחו להדוף באופן משמעותי בדרום אך הצליחו למנוע התקדמות. הקרבות סימנו את מעבר היוזמה לצד הישראלי, מעכשיו צהל מוביל.

חלק שלישי:

19.7.48 – 15.3.49 – ההפוגה השנייה וקרבות ההכרעה:

עצרת הביטחון של האום מכריזה על הפוגה חדשה אך הפעם היא שונה כי אין לה תאריך סיום והיא תימשך עד שהצדדים יגיעו להסדר מדיני. העונש להפרת ההפוגה היה הטלת סנקציות. כביכול ההפוגה נמשכה עד סוף המלחמה אך מן הסתם הקרבות נמשכו. ישראל ביצעה מהלכים הנקראים מבצעי ההכרעה ואלו ביססו את התלונה. בהם צהל השתלט על שטחים רבים בגליל, בנגב ובערבה והביס את הצבא המצרי .

 

שלב זה התאפיין בפסקי הזמן הארוכים בין הלחימה ובשילוב בין עימות צבאי לעימות מדיני להשגת הסכמי שביתת נשק שיתאימו להישגיה ושאיפותיה.

 

אירוע לדוגמא – מבצע עובדה – כיבוש אילת:

מבצע עובדה 6-10 במרץ של 49 היה האחרון במלחמת העצמאות בו נכבש הנגב הדרומי, רוב אילת, עין גדי ומצדה. אפילו חייל אחד לא נהרג.

המבצע התקיים בשביל לקבוע את שליטת ישראל בכל הנגב בגלל שירשו רצתה לקחת שליטה בדרום הנגב. בגלל שבזמן המבצע הייתה שביתת נשק – ניסו הכוחות להימנע מפתיחה באש. ההצלחה התבטאה בכך שצהל הצליחו להבריח את הכוחות הירדנים בעזרת איגופים מחוכמים כך שיחושו מותקפים ויסגו מבלי לתקוף. תכנית זאת עבדה והנגב כולו נכלל כחלק ממדינת ישראל.

 

מבצע עובדה מדגים את התקופה הרביעית והאחרונה במלחמה שבעיקר הייתה בשליטת ישראל, מציג את התעצמות צהל בנוסף לכך נועד בשביל לבסס עובדות לקבע את שליטתה של ישראל בשטחים שלה לפי התוכנית. מראה גם על שילוב של מבצע צבאי שמנוהל תחת לחץ מדיני לסיום המלחמה.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.