מאבק הישוב היהודי בבריטים יולי 46 עד נובמבר 47 (כ"ט בנוב)

 

המאבק הצבאי (יולי 46 – נובמבר 47):

האצל והלחי נקטו בגישה של מאבק צבאי. טענו שיש צורך לפגוע בבריטים כלכלית וגם פיזית.

טיעונים בעד צורת מאבקם:

  • אין שום סיכוי לדבר עם בריטניה ורק מאבק צבאי וכוחני יגרום להם להסתלק מהארץ.
  • מאבק צבאי יגרום לבריטים להוצאה כלכלית כבדה בתקופה שאין להם כסף בגלל מלחמת העולם השנייה.
  • מאבק צבאי יפגע ברכוש ובחיילים של הבריטים ויגרום לבריטים שיושבים בבית לקרוא ליציאה מארץ ישראל.

 

שתיים מפעולותיהן של האצל והלחי:

  • הפריצה לכלא עכו:

האצל פרצו לכלא עכו ושחררו עשרות לוחמי אצל ולחי. במהלך הפעולה נפתח קרב יריות וכמה אנשי האצל נהרגו על ידי הבריטים בנוסף כמה נתפסו והועמדו לעונש מוות.

  • תליית הסמלים הבריטים:

אנשי האצל תפסו שני סמלים בריאים ואמרו שאם גזר דינם של שלושת חברי האצל יצא לפועל אז הם יתלו את הסמלים. הבריטים לא התרגשו והוציאו את חברי האצל להורג ובתגובה לכך האצל תלה גם הוא את הסמלים.

 

מאבק לא צבאי:

ההגנה והפמלח שנכלל בו פעלו באופן לא אלים ובעצם התעסקו בעיקר בהעפלה והתיישבות.

טיעונים בעד צורת מאבקם:

  • הקמת המדינה תוכל להתבצע רק אם הפעולות יהיו מדיניות ולא צבאיות.
  • מאבק צבאי ישיר שיירה פגיעה בבריטים יפגע בערך המוסרי ויוריד את התמיכה בעולם.
  • מאבק צבאי יוכל לגרום לבריטים לחזק את תגובותיהם ובכך לגרום לישוב היהודי לחדול מלהתקיים.

 

פעולות במאבק הלא צבאי:

  • התיישבות:

מטרות ההתיישבות:

  • מאבק במדיניות הספר הלבן – הגבלת העלייה הקשה והתנגדו אליה.
  • יצירת תשתית ופיתוח הארץ לקראת הקמת המדינה.
  • הגברת הנוכחות של היהודים תאפשר לעצב את גבולותיה של המדינה העתידית.
  • הישובים שיוקמו ימוקמו אסטרטגית כך שצבאות ערב יפלשו לאחר הקמת הארץ יהיה להם יתרון.

דוגמא להתיישבות:

  • 11 הישובים בנגב:

במוצאי יום הכיפורים 46 הוקמו 11 ישובים חדשים בנגב שכללו רק 3 צריפים וחומה סביבם.

לישוב הייתה יכולת להקים 11 ישובים במקביל, הישובים נועדו כדי לוודא את הישארותם של היהודים בארץ והקמתם היוותה מחאה על מדיניותם של הבריטים.

 

  • העפלה:

העפלה – עלייה לא חוקית של יהודים לארץ ישראל עליה היה אחראי "המוסד לעלייה ב". הוא היה זה שדאג לטפל בפליטים ולהביא אותם לארץ.

מטרות ההעפלה:

  • להגדיל בארץ את כמות היהודים וכך לחזק אותם.
  • ההעפלה הייתה בעצם ביטוי נגד מדיניות הספר הלבן שהגביל את העלייה של היהודים לארץ כדי לוודא שהיהודים ישארו מיעוט שם. המטרה גם היא להראות שיש קשר בין הבעיה בארץ לבעיה במחנות העקורים.
  • מאבק על דעת הקהל העולמית. בעצם מנסים להראות שהישוב פועל באופן מוסרי והבריטים עדיין לא עוזרים להם. היהודים כבר סבלו מספיק ועכשיו הם נאצלים להיאבק על זכותם לחיות בארץ ישראל. דבר זה עורר תמיכה והזדהות ברחבי העולם בתקשורת וגייס אהדה לישוב היהודי.
  • באירופה ישבו מאות אלפי יהודים עקורים שחיו בעוני וסבל רב. לא היה להם לאן ללכת ולכן נשארו במחנות העקורים. רצו למצוא להם פתרון מהיר בכך שיעלו אותם לארץ. בנוסף היה חשש שהם ימצאו פתרון אחר ולא יעלו לארץ ישראל.

הקשיים בהעפלה:

  • קושי ברכישת ספינות:

בגלל שהבריטים החרימו את הספינות שנתפסו אנשים לא הסכימו לסכן את הרכוש שלהם ולכן המוסד היה צריך לקנות ספינות מה שהיה יקר והיה קשה למציאה אחרי המלחמה.

  • מציאת הצוות וארגון הנסיעה:

היה קושי למצוא צוות שמוכן לסכן את עצמו ולהוביל את הספינה לארץ ישראל. היה צורך לארגן מזון ושתיה ולדאוג לצרכיהם של המעפילים.

  • קושי בהורדת המעפילים והסתרתם:

היה קשה להוריד את המעפילים מהספינות כי חיילים בריטים היו שומרים בחופים.

  • הסגר בריטי (הקושי העיקרי):

הבריטים עשו כל מה שביכולתם כדי לעצור את הספינות הלא חוקיות. הם השתמשו בציוד חדש ומתוחכם והציבו ספינות שלהם בים. רוב הספינות נתפסו הובלו למחנה מעצר בעתלית. בהמשך כשכמות ההעפלה גדלה הבריטים שמו אותם בקפריסין במחנות כליאה ובהמשך שההעפלה עוד יותר גדלה הבריטים שינו שוב את מדיניותם והחליטו שהספינות יגורשו חזרה למקום יציאתם. מדיניות זו חלה על ספינת המעפילים אקסודוס.

אקסודוס:

אקסודוס הייתה ספינה שעלייה היו כ4,500 מעפילים שהייתה אמורה לצאת מצרפת. הצרפתים אסרו עליה לצאת אך היא חמקה מהנמל. כשהתקרבה לחוף הבריטים ציוו עליה לעצור. המעפילים היו מוכנים למאבק בבריטים ובין חמושים בכלי נשק קרים (מקלות ) וכשהאונייה לא נענתה לפקודה הבריטים ירו עליה. האונייה נגררה לנמל חיפה שם העלו את המעפילים ל3 אונייות גירוש. באותו זמן היו בארץ חברי ועדת החקירה של האום. יש הטוענים שהכל היה מתוזמן כדי שהאום יחשף לפעולות הבריטים. סיפור אקסודוס עורר סערה תקשורתית בעולם והקהל יצא נגד בריטניה שפעלה נגד ניצולי השואה. לאחר מלחמת העצמאות עלו כל מעפילי אקסודוס.

 

1 thought on “מאבק הישוב היהודי בבריטים יולי 46 עד נובמבר 47 (כ"ט בנוב)

כתיבת תגובה