כאבי רב

כאבי רב \ רבי שלמה אבן גבירול

זהו שיר חול. בשיר זה מביע המשורר את ייסוריו באמצעות פנייה לאל.

מבנה השיר

חלק ראשון: בתים 1-4, תיאור הסבל
חלק שני: בתים 5-7, התלונה
חלק שלישי: בתים 8-9, הבקשה לחסד

 

חלק 1

השיר פותח בתיאור סבלו של המשורר.

  • תפארת הפתיחה בבית ראשון

החרוז: אנושה \ חלושה
תקבולת נרדפת בין הבית לסוגר

הרעיון המרכזי – ייסורי הגוף והנפש

  • הרחבה של הרעיון המרכזי בבית השני

מילים נרדפות: מברח \ מנוס
צימוד: נפשי (נפש) \ נפישה (נופש)

תיאור ייסורי הנפש, חזרה על המילה "ואין".

בתים 3 ו4 מתארים תמונה מטפורית של 3 הגורמים שקמו לחסלו:

  • חטא גדול
  • רב מכאוב (כאב פיזי)
  • פרוד, בדידות, כאב נפשי

שאלה רטורית: "ומי יוכל לעמוד בפני שלושה?" – מעניקה לחוויה האישית ממד אוניברסלי.

 

 

 

 

 

 

חלק 2

המשורר מפנה את תלונתו לאל. התלונה כולה מובאת דרך שיבוצים מספר איוב.
איוב הוא סמל לסבל האנושי. שימוש בדבריו מעצים את דברי המשורר וכעסו כלפי האל.

  • "הים אני ואם תנין אלוהי" – שאלה רטורית, המשורר אומר כי הוא אינו אויבו של האל
  • "ברזל עצמי" – אברי אינם מברזל
  • "נחושה" – נחושת
  • "יסובוני תלאות" – צרות סובבות אותו
  • "לך אין על בני האדם דרישה" – האל נטפל רק אלי, ולא לשאר האדם

חלק 3

פותח בנימה מפויסת: "ראה נא בעמל עבדך ועניו",
המשורר מבקש מהאל לשים לב לכאבו הפיזי והנפשי.

הדימוי: "כמו דאה יקושה" – כמו ציפור לכודה.
נפשו המיוסרת של המשורר הלכודה בתוך הגוף החומרי.

  • הבית התשיעי יוצר תבנית של תנאי עם הבית ה8

אם תשים לב לסבלי, אהיה עבדך לעד.

תבנית התנאי נועדה להעצים את סבלו של המשורר.

 

 

מאפייני שירת ימי הביניים בשיר

  1. מבנה הבית: דלת וסוגר
  2. חרוז מבריח: "שה"
  3. תפארת פתיחה בבית 1 (חרוז בין הדלת לסוגר, תקבולת, רעיון מכרזי – סבלו של המשורר)
  4. צימוד: נפשי \ נפשה
  5. שיבוצים מספר איוב: "הים אני ואם תנין" – איוב ז' 12
    "אם כוח אבנים כוחי אם בשרי נחוש" – איוב ו' 11
    "כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש" – איוב י' 6

 

 

 

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.