ישעיהו פרק מ פסוקים 1-11

ישעיהו היה נביא שניבא במחצית השניה של המאה השמינית לפני הספירה ובפרק מ בספר מדובר על שיבת ציון ועל מלך פרס ומכך נובעת בעיה:
איך זה הגיוני שישעיהו ניבא גם במאה השמינית לפני הספירה וגם במאה השישית?
פתרון:
קיימות שתי תפיסות לפתרון:
•פתרון לפי התפיסה המסורתית:
ישעיהו ניבא במהלך המאה השמינית לפני הספירה ופשוט ניבא את הנבואה הזאת לעתיד הרחוק. הפתרון הזה מעלה קשיים נוספים כמו למה שהוא ינבא נבואת עידוד לפני שעוד קרה האסון ולמה שינחם את העם מאה חמישים שנה לפני האסון.
•פתרון לפי התפיסה המודרנית:
בספר ישעיהו מספר נביאים שניבאו. אומרים שמפרק מ ניבא נביא נוסף שנקרא ישעיהו השני ויד הטוענים שגם היה ישעיהו השלישי. ישעיהו השני הוא זה שחי בגלות בבל והיה חלק מהעם המדוכא שרוצה לחזור לארץ.
כורש מלך פרס הצהיר על כך שיוכלו לחזור לארץ ישראל אך העם פחד ולא התלהב כי חשש שהעונש עדיין לא נגמר או שכובש אחר יגלה אותם שוב. ישעיהו היה צריך לעודד את העם לעלות ארצה ולהאמין שהצהרת כורש באה מאלוהים.
פסוקים 1-2:
ישעיהו קורא לעם להתנחם.
קיים קושי:
את מי צריך לנחם
הפתרון:
העם צריך לנחם אחד את השני או שהפנייה הייתה בכלל לגויים שינחמו את העם שבבבל.
העם שחושש שתקופת הגלות לא נגמרה כי עברו רק כחמישים שנה ולפי דברי ירמיהו הגלות תהיה שבעים שנה. ישעיהו אומר להם כך:
•"כי מלאה צבאה" – הזמן לגלות נגמר.
•"כי נרצה עוונה" – העם כיפר על מעשיו.
•"כי נקחה מיד ה כפליים" – העם נענש כפליים.
המסקנה היא שהעם כיפר על מעשיו והגלות נגמרה ואין שום תנאים לעליה לארץ כי הם נענשו מספיק.
פסוקים 3-5:
בפסוק שלוש קיימת תקבולת כיאסטית מוצלבת נרדפת.
בפסוק ארבע מסופר על השינויים בטבע. אלוהים ישנה את סדרי הטבע ויהפוך את הדרך לקלה.
בפסוק 5 כבוד אלוהים מתגלה בשינוי איתני הטבע. קיים רמז ליציאת מצרים והשוואה לנס שקרה שם.
פסוקים 6-8:
בפסוקים אלו קיים דו שיח בין אלוהים לבין ישעיהו. אלוהים דורש מישעיהו לנבא את הדברים כמשל. המשל מתאר חציר ועשב יבש שמופיע בבוקר ונובל בערב. הנמשל הוא בעצם שאדם הוא זמני ואפסי, חי היום ומחר ימות ולכן אי אפשר לסמוך על חסדיו לעומת אלוהים שהוא נצחי.
איך המשל משתלב עם נבואת ישעיהו על חזרה מן הגלות:
ישעיהו מנסה להוריד ספקות של העם לגבי החזרה לארץ. הוא מסביר שאלוהים יממש את הבטחתו כי הוא זה ששולט בעולם, מעלה מעצמות ומוריד אותן, מסביר שכורש הוא שליח אלוהים.
פסוקים 9-11:

בפסוק 9 מדובר על מבשרת ציון שהיא דמות שתפקידה לעלות על אחד ההרים הגבוהים בירושלים ולחכות שהגולים מבבל יופיעו.
בפסוקים 10-11 יש שני תיאורים של אלוהים:
•אלוהים הוא אל הגבורה הכוח והעוצמה:
בפסוק 10 זרוע אלוהים מסמלת את העוצמה שלו ואת השליטה שלו בעולם.
•אל הרחמים והחסד:
בפסוק 11 אלוהים מוצג כרחמן שדואג לעדר שלו ועדין ומתחשב אליהם.
החזרה על המילה זרוע – מסמלת את מידת הדין בפסוק 10 ואת מידת החסד בפסוק 11.

כתיבת תגובה