ישעיהו פרק א פסוקים  10-31:

 

פסוקים 10-15 דחיית הקורבנות:

ישעיהו אומר לעם שאם לא ישנו את דרכם פסוק 10 – סופם יהיה כמו סדום ועמורה (הרס מוחלט).

פסוק 11 – אלוהים מדגיש שנמאס לו מהקרבת הקורבנות

פסוק 12 – העם מגיע לבית המקדש ומקריב קורבנות סתם, בלי לחשוב על רצונו של אלוהים. הוא רומס את חצרות המקדש.

פסוק 13 – המנחה (קורבן מן הצומח) – אין בה תועלת באמת בגלל שהיא לא באה מרגש הקרבה אמיתי של העם, אלוהים תיעב את ריח הקטורת ששרפו בבית המקדש. אלוהים התעצבן מכך שהעם התאסף בשבתות ובראשי חודשים והשווה את ההתאספות הזאת לחטא.

פסוק 14 – החגים והמועדים נהפכו לדבר השנוא על אלוהים

פסוק 15 –  אלוהים בעצם מתעלם מתפילות העם בגלל שידיהם "מלאות דם" המסמל את חטאיהם.

 

הביטויים שמעידים על סלידתו של אלוהים:

למה לי, שבעתי, לא חפצתי, מי בקש זאת מידכם, לא תוסיפו, תועבה לי, לא אוכל, שנאה נפשי, היו עלי לטרח, נלאיתי, נשא, אעלים עיני מכם, אינני שמע.

 

הצעה לתיקון דרכי העם (פסוקים 16-17):

פסוק 16 – לחדול ממעשיהם הרעים

פסוק 17 – עליהם ללכת בדרך הישר ולשפוט את החלשים שחברה במשפט צדק (אלמנה גר יתום)

 

אמצעים ספרותיים 10-17:

רצף פעלים: במטרה לעודד את העם להתחיל בהתנהגות החיובית

מטפורה: ניקיון הגוף מסמל היטהרות מוסרית

תקבולת נרדפת: "שמעו דבר יהוה, קציני סדם האזינו תורת אלהינו, עם עמרה"

 

פסוקים 18-20:

אלוהים מזמן את העם למשפט ומבטיח להם שאם יחזרו לדרך הישר, יתן להם להתחיל את דרכם מחדש. הוא אומר שאם ישמעו לקולו יהיה להם שפע ואם לא אויביהם ישמידו אותם.

 

תיאור ירושלים בהווה לעומת העבר (פסוקים 21-23):

בעבר ירושלים הייתה קריה נאמנה לאלוהים ועכשיו היא זונה. דימוי של העיר לאישה שהייתה נאמנה ואז בגדה בבעלה.

בעבר הצדק היה קיים בירושלים ועכשיו לא.

ישעיהו מביא 2 דוגמאות לרמאות שהייתה בירושלים:

"כספך היה לסיגים" – ערבבו את הכסף במתכות זולות

"סבאך, מהול במים" – היין היה מהול במים

ישעיהו מתאר את התנהגות השליטים וטוען שהם מתנהגים כמו גנבים וכולם רודפים אחרי שוחד.

ישעיהו אומר שלא קיים משפט צדק עבור החלשים שבחברה.

עתידה של ירושלים (פסוקים 24-31):

אלוהים ינקום בכל אויביו.

הוא יטהר את העם מהחוטאים כך שרק הצדיקים ישארו.(מדמה למתכות וניקוי המתכות)

הוא ימנה שופטים ויועצים הגונים וטובים כמו בתחילתה של ירושלים כדי ששמה ישתנה לטובה לעיר שנאמנה לאלוהים ושיש בה צדק.

כך ירושלים ותושביה בעצם ינצלו, מהצדק שנעשה ומהמשפט הצודק.

כל החוטאים יושמדו, עצי האלילים יתייבשו ועובדי האלילים יתביישו במה שעשו.

הרשע מדומה לעץ חזק שיהפוך לחלש שנשרף בקלות ומעשיו הרעים יהיו ניצוץ וכך ישרפו ביחד ויושמדו.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.