זכויות האדם

לכל אדם קיימות זכויותיו הטבעיות. הוא מקבל אותן רק בשל היותו בן אדם ללא קשר לדת גזע ומין.

הזכויות לא מוענקות על ידי השלטון ואם זאת על השלטון לשמור על זכויות האזרחים במידה מקסימלית.

קיימת בעיה לגביי זכויות האדם והיא שהן מתנגשות ברמה זאת או אחרת.

הזכויות הן:

  • הזכות לחיים והזכות לביטחון – זכות של כל בן אדם לחיות באופן מוגן וזוהי חובת המדינה להגן עליו ועל שאר תושביה (בעזרת חוקים, משטרה, בתי משפט וצבא). פגיעה באדם או בחייו היא אחד מן המעשים הלא מוסריים ביותר ועל כך מתבססת זכות זאת.
  • הזכות לחירות – זכות עם תתי זכויות רבים. הזכות מתבססת על כך שבני אדם הם יצורים בעלי דעה, מחשבה ולהם יש חופש פעולה ובחירה, עם זאת אין לאף אחד את הזכות לפגוע בזכויות האחרים.
    תתי זכויות של זכות החירות:
  • זכות חירות המחשבה – זכותו של כל אדם לחשוב על מה שהוא רוצה כל עוד זה בינו לבין עצמו אפילו אם המחשה נחשבת לחריגה ושגויה.
  • זכות חירות המצפון – לכל אדם יש את הזכות להחזיק בדעות מסוימות משלו. מכך לכל אדם יש את הזכות לסרב לעשות מעשים שנוגדים את מצפונו ואת אמונתו ולמרות זאת לא תמיד תתחשב המדינה בכך.
  • זכות חופש הביטוי – הזכות בעצם נותנת לכל אדם להביע את דעתו ואת אמונתו בכל דרך שירצה (כל עוד לא יפגע באחרים) ולשלטון אסור למנוע זאת גם אם הדעות סותרות זו את זו.
  • זכות חופש המידע – הציבור זכאי לדעת על המידע הרב שהשלטונות מחזיקים. הזכות הזאת נותנת לעם לקבל החלטות ולהביע ביקורת כלפי השלטון ולכן זכות זו משמשת ככלי לעיקרון שלטון העם.
  • זכות הציבור לדעת – הזכות בעצם אומרת שהציבור זכאי לדעת מידע שנוגע אליו גם הוא לא של גופים שלטוניים אלא גם ציבוריים.
  • חופש השביתה – זכות שמאפשרת לקבוצה של עובדים למחות על התנאים (חופש התארגנות).
  • חופש המחאה – זכות שמאפשרת לקבוצה להציג את עמדותיה ולנסות להשפיע בארגון מחאות (גם מבטא את חופש ההתארגנות).
  • חופש דת – כל אדם יכול להאמין במה שירצה מבלי לחשוש שיירדף על אמונתו. זכותו לבצע פולחנים דתיים בפרהסיה ובאופן פרטי כל עוד לא פוגע באף אחד.
  • חופש מדת – כל אדם זכאי להיות חופשי מדת ומכפייה דתית.
  • חופש התנועה – כל אדם זכאי לנוע ממקום למקום ללא הגבלה בתוך או מחוץ למדינתו.
  • חופש העיסוק – כל אדם זכאי לבחור את המקצוע שברצונו לעסוק בו ואת מקום עבודתו. זכות זאת מתבססת על כך שבני אדם עובדים במשך זמן גדול מחייהם ומוצאים בעיסוקם ביטוי להגשמה עצמית.
  • הזכות לקניין – לכל אדם יש את הזכות להחזיק ברכוש שהשיג, רכש, ירש, הרוויח או צבר בדרך חוקית וזכותו להשתמש בו כרצונו מבלי לחשוש שייגזל ממנו או יעשה בו שימוש בלי רשותו. קיימים שני סוגי קניין – קניין רוחני כמו שם של חברה או "פטנט" וקניין פיזי – אדמה או שטח וכולי.
  • הזכות לכבוד – הזכות לכבוד כוללת שני תתי סעיפים ובאופן כללי מדברת על כך שזכותו של בן אדם לא להיות נתון ליחס מבזה:
    הזכות לפרטיות – זכותו של כל אדם לנהל את חייו בפרטיות מן התפיסה שהם אינם עניין הציבור. לפי זכות זו אדם יכול לחיות ללא חשפיה, התערבות או חדירה לפרטיות שלו.
    • הזכות לשם טוב – זכותו של כל אדם ששמו לא יוכפש ויבוזה (מידע שקרי) על ידי אדם אחר או גוף כלשהוא. האיום שנוצר בלי זכות זאת היא ההשפעה שיש לשם "מלוכלך" שעשוי להיות מביך ויתרה מזאת עשוי לפגוע בקריירה של אדם או בחייו.
  • הזכות להליך הוגן – זכות זו אומרת שלכל אדם מגיעה הזכות להגנה מפני פגיעה בשאר הזכויות שלו . הפגיעה בזכויות של אותו אדם מתקבלות במידה והורשע (כל עוד הוא רק על גדר חשוד ולא מורשע אינו נחשב לעבריין). על המדינה לשפוט כל אחת באופן שווה ועם זאת לספק לו הגנה. קיימים מספר כללים הנכללים בתוך זכות זאת:
    לא ניתן לערוך חיפוש בבית של אדם לא צו משופט
    • מותר לעצור אדם בתנאי שבתוך 24 שעות מביאים אותו לשופט
    • לאדם תמיד יש את הזכות לדעת במה הוא מואשם מהרגע הראשון של המעצר כדי שידע איך ללנהוג וכדי שלא יפליל את עצמו.

כתיבת תגובה