הרשות השופטת בישראל – סיכום

הרשות השופטת בישראל


בכל מדינה דמוקרטית, וכך גם בישראל, קיימת רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה.

 

תפקידיה

  • עשיית משפט צדק
  • להוות חלק ממערכת אכיפת החוק \ מערכת השמירה על עקרון שלטון החוק
  • לבחון האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשים בהתאם לחוק
  • לאפשר יישוב סכסוכים בין האזרחים לבין עצמם, ובין האזרחים לרשויות השלטון
  • להגן על זכויות האדם והאזרח מרשויות השלטון
  • לפקח על הרשות המחוקקת ע"י פרשנות חוקים וביקורת שיפוטית בהתאם לחוקה \ לעקרונות היסוד של המדינה.

 

 

 

 

 

 

 

 

מערכת בתי המשפט בישראל

בתי הדין הם מערכת שיפוטית אשר פועלת בצד מערכת המשפט, מכוח חוקים שונים.

בתי המשפט הם בעלי סמכות ספציפית ומוגבלת בהתאם לחוק.

החלטות הערכאה הראשונה ניתנות לערעור לערכאה עליונה (בית הדין הגבוה \ בית הדין הארצי).

עוסקים בתחומים המחייבים התמחות מיוחדת, כמו: בתי דין דתיים, צבאיים, לעבודה.

במקרים חריגים בלבד: כפופים לביקורת בג"צ.

 

  1. מיוחדים

בתי דין צבאיים, לעבודה, לתעבורה.

  1. רגילים

בית משפט השלום

  1. דן בעניינים אזרחיים – עם תקרת תביעה של 2.5 מיליון ש"ח (משתנה לעתים),

או פליליים – עם תקרת עונש של 7 שנות מאסר.

  1. הדיונים נערכים בדר"כ מול שופט יחיד
  2. מוסמך גם כבית משפט לענייני משפחה, תביעות קטנות ועניינים מקומיים
  3. ממוקם בערים רבות בארץ
  4. במידה ויש עניין בערעור בזכות, מעביר את הדין לבית המשפט המחוזי.

 

בית המשפט המחוזי

  1. דן בכל העניינים שאינם בסמכותו של בימ"ש השלום – מעל 7 שנות מאסר או מעל 2.5 מיליון
  2. הדיונים נערכים מול שופט יחיד, או מול הרכב של 3 שופטים.
  3. דן בערכאה שנייה (ערעור) על החלטות בית המשפט השלום (ובימ"ש לעניינים מנהליים)
  4. קיימים 6 בכל הארץ: ירושלים, ת"א, חיפה, ב"ש, נצרת ולוד.

 

בית המשפט העליון

  1. עומד בראש מערכת השיפוט בישראל
  2. הדיונים נערכים מול 3-9 שופטים, ובמקרים נדירים 11-15.
  3. ממוקם בירושלים.
  4. בעל 2 תפקידים:
  • בית משפט עליון לערעורים – ערכאה שנייה \ שלישית ועליונה לערעורים
  • בית משפט גבוה לצדק (בג"צ) – דן בעתירות האזרח מול רשויות השלטון, ע"י צווים
  1. פסיקתו מחייבת את כל בתי המשפט האחרים

סוגי המשפט בישראל

 

  1. משפט חוקתי – מערכת הכללים והנורמות המסדירה את פעולתן של רשויות השלטון,
    את היחסים ההדדיים בניהן ואת זכויות האדם והאזרח. המשפט החוקתי מבטא את העקרונות והערכים של המדינה אשר באים לידי ביטוי בחוקי יסוד ובחוקים חשובים אחרים.

 

  1. משפט פלילי – מערכת של דינים הקובעת מה נחשב למסכן את השלום והביטחון של המדינה והחברה, ומה העונשים על כל אחת מהעבירות הללו.

 

  1. משפט אזרחי – עוסק ביחסים המשפטיים בין אדם לחברו, אשר קיימים בדר"כ בעקבות הזכויות והחובות אשר מעוגנות בחוק או בחוזה.

 

  משפט אזרחי משפט פלילי משפט חוקתי
 

תחום

 

יחסים משפטיים
בין אדם לחברו

 

מערכת דינים

 

מערכת כללים ונורמות, מסדירה את פעולות רשויות השלטון, את היחסים ביניהן ואת זכויות האדם והאזרח.

 

 

הצדדים

 

אזרח תובע אזרח אחר:

תובע – אזרח 1

נתבע – אזרח 2

 

 

המדינה מאשימה אזרח:

מאשימה – המדינה

נאשם – האזרח

 

 

אזרח עותר נגד המדינה:

עותר – אזרח

משיב – המדינה

 

תוצאות אפשריות

 

חייב \ לא חייב

 

 

אשם \ זכאי

 

צו מניעה, צו עשה, הנחיית רשות לנמק את מעשיה. כתוצאה מבחינת נימוקיה – הכרזה על מעשי הרשות כסבירים \ לא סבירים, דורשים התערבות.

 

 

סוג העונש

 

אין עונש, אלא: פיצויים, השבה, אכיפה.

 

 

מאסר, קנס, מוות

 
 

המטרה

 

יישוב סכסוכים, איזונים כלכליים ע"י העברת כסף לצד הזכאי.

 

 

צדק, גילוי אמת, הרתעה, ביטחון ציבורי.

 

שמירה על מנהל תקין, מתן אפשרות לאזרח הפשוט לדרוש תשובות והסברים

בית המשפט הגבוה לצדק – בג"צ

הממשלה כרשות מבצעת מתערבת בכל תחומי הכלכלה והחברה, ולעיתים גם מגיעה לעיסוקו של האזרח. פעמים רבות קורה שהממשלה חורגת מהסמכות הקבועה לה בחוק, ופוגעת יתר על המדינה באזרח.

בג"צ, שהוא אחד מתפקידיו של ביהמ"ש העליון, מאפשר לכל אדם \ ארגון לעתור, בקשר
להחלטות של רשויות המדינה או גופים ציבוריים, אשר לדעתו גורמות לו עוול או פוגעות בזכויותיו.

בג"צ משמש ערכאה ראשונה ואחרונה בסוגיות בהן הוא מטפל, וקביעתו מחייבת את כל הרשויות תחתיו. פועל באמצעות צווים אשר מבטלים החלטות \ פעולות של רשויות המדינה.

 

 

תפקידיו העיקריים

 

  1. לתמוך במיעוט \ אדם \ מוסד במדינה, אם לדעתו הרשות הממשלתית פעלה

בחוסר-צדק \ חרגה מסמכותה \ נהגה בשרירות \ הפלתה לרעה \ לא בתום – לב.

 

  1. להגן על זכויות אדם, אזרח וקבוצה – גם אם הן לא קבועות בחוק

 

  1. בהעדר חוקה \ חוקי יסוד, פסקי הדין של בג"צ משמשים כתקדים משפטי. פסיקה זו נעשית נקבעים על-ידי שופטים אקטיביסטים.

 

  1. לעסוק במשפט חוקתי.

 

  1. להתנהל כ"ממונה העליון" על שמירת עקרונות היסוד (כגון עקרון שלטון החוק).

 

  1. מוסד עיקרי בהגבלת השלטון

 

 

תקדים \ חקיקה שיפוטית

פסיקה של בימ"ש, הנוצרת מפרשנות חוק \ כשיש לקונה בחוק (אין בחוק התייחסות ישירה לעניין).

פסיקה זו נחשבת כתקדים, ומחייבת כל בימ"ש בערכאה נמוכה יותר, ואת כל רשויות השלטון.

מעמד הפסיקה זהה למעמד של חוק, כל עוד אין חוק מפורש הסותר אותה.

סוגי צווים שבג"צ מוסמך להוציא – חובה לדעת 2

 

  1. צו שחרור \ צו "הביאס קורפוס" (בלטינית: הביאו את הגופה \ אדם)

ניתן בסיום דיון בעתירה, אשר התקבלה; בנושא מאסר, מעצר או אשפוז כפוי של אדם, בניגוד לחוק. מורה למדינה לשחרר אדם אשר מוחזק בידיה.

 

  1. צו "עשה" \ צו "לא תעשה"

ניתן בסיום דיון בעתירה אשר התקבלה. מורה למשיבה בעתירה לבצע \ להמנע מפעולה מסוימת.

 

  1. צו על תנאי

מורה למשיבה בעתירה (אחת מרשויות המדינה) להופיע בפני בג"צ ולהציג את עמדה בנוגע לעתירה.

 

  1. צו ביניים

במקרה שמדובר בצעדים בלתי הפיכים ע"י הרשויות. מיועד למשיבה בעתירה. מורה להקפיא את המצב הקיים עד לסיום הדיון בעתירה.

 

  1. צו החלטי

ניתן בסיום דיון בעתירה. משמעותו קבלת העתירה ע"י בג"צ, וביטול החלטת הרשות.
במסגרתו, מנחה בג"צ את הרשות שנגדה עתרו, כיצד לפעול \ להמנע מפעולה.

 

  1. צו איסור

אדם הסבור כי ביהמ"ש המטפל בעניינו לא רשאי מבחינה חוקית לעשות זאת, יעתור לבג"צ, אשר יברר את העניין. לעתים יאסור בג"צ על ביהמ"ש (כגון בית הדין הדתי) לדון בתיק.

 

 

  1. צו מי שמך

הוראה להפסיק \ למנוע מינוי אדם לתפקיד ציבורי, אם המינוי נעשה בניגוד לכללים בחוק.

הבטחת אי תלותה של הרשות השופטת

הרשות השופטת עצמאית בהחלטותיה השיפוטיות במטרה להבטיח מימוש זכות להליך הוגן, שמירה על עקרון שלטון החוק ועל אמון הציבור במערכת המשפט. אי התלות מעוגנת בחוק יסוד: השפיטה.

 

מדוע חשוב להבטיח שהרשות השופטת תהיה בלתי תלויה?

  1. ללא עצמאות, הרשות השופטת לא תוכל להבטיח קיום משפט צודק, הוגן ובלתי תלוי בגורמים חיצוניים.
  2. עצמאות הרשות השופטת חשובה לאמון הציבור באובייקטיביות, בניטראליות ובהוגנות שלה.

 

הדרכים בהן מובטחת בפועל אי תלותה של הרשות השופטת

 

  1. השופט בדין כפוף לחוק בלבד

לפי חוק יסוד:השפיטה, השופט נתון למורת הדין בלבד, ולא מקבל הוראות מאיש.

קיימות 2 גישות בנוגע למרות החוק:

 

  • גישה פורמליסטית

השופט שופט על פי החוק, כלשונו. כשיש חוסר בחקיקה, השופט ימנע מלשפוט
ויחזיר את הנושא לרשות המחוקקת.

 

  • גישה אקטיביסטית

השופט לא מכריע רק לפי לשון החוק, אלא מפרש את החוק ומעניק לו משמעות
ע"פ הערכים המקובלים בחברה, בעת מתן פסק-דין. בהיעדר חוק מפורש, השופט
יוצר חקיקה שיפוטית, באמצעות פסק-דין על בסיס העקרונות והערכים של המדינה. בשל גישה זו, נוצרה בישראל מעין מגילת זכויות אדם ואזרח שיפוטית.

 

 

  1. אי יכולת לבטל פסקי דין שכבר ניתנו

הכנסת לא יכולה לבטל בחוק פס"ד באופן רטרואקטיבי.

היא יכולה לתקן את החוק, אך התיקון לא ישנה את הפסיקה שכבר ניתנה, אלא רק פסיקה עתידית.

  1. עיקרון הסוביודיצה (בלטינית: בדיון)

איסור פרסום ועיסוק בפומבי בנושא הנדון בביהמ"ש, לפני שניתן פסק-דין.

המטרה היא למנוע לחץ על השופטים מצד התקשורת והרשויות בנושאים הנדונים, ולשמר
את אמון הציבור בנוגע להליך המשפטי טרם קבלת החלטה.

הפרת עיקרון הסוביודיצה לגבי הליך פלילי נחשבת עבירה פלילית שדינה מאסר.

עיקרון זה מתנגש עם הזכות לחופש ביטוי וזכות הציבור לדעת. האיזון שנקבע בחוק הוא שכלי תקשורת יכולים לפרסם מידע עובדתי, בתנאי שהפרסום נעשה בתום-לב וללא נקיטת עמדה.
בפועל, הסעיף כמעט ולא נאכף.

 

 

  1. הליך מינוי השופטים

הרכב הוועדה לבחירת שופטים נועד להבטיח את עצמאותה של הרשות השופטת. רוב חברי
הוועדה הם אנשי מקצוע בתחום המשפט, ולא פוליטיקאים.

 

 

  1. תנאי העסקתם של השופטים

 

  • א. שכר גבוה (יחסית)

לפי החוק, על השופטים חל איסור לעבוד בעבודה נוספת, לרבות כל תפקיד ציבורי בעל גוון פוליטי. השכר נקבע ע"י ועדת הכספים של הכנסת (ולא הממשלה).

 

  • ב. כהונה עד גיל פרישה – לא ניתן לפטר שופט, אלא רק במקרים חריגים (מחלה \ מעילה).

 

  • ג. מקום כהונה קבוע

 

לא מעבירים שופט בניגוד לרצונו, אלא בהסכמת נשיא ביהמ"ש העליון, או לפי החלטת בית דין משמעתי.

 

  • ד. חסינות

השופטים מוגנים מתביעות לשון הרע, ולא ניתן לפתוח בחקירה פלילית נגדם, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.