הידרולוגיה – מערכת המים

 

מחזור המים בטבע

המים אינם מתחדשים לעולם.

השמש מחממת את מקורות המים וגורמת לתהליך התאדות – הפיכת נוזל המים לאדים.
כשאדי המים עולים לאוויר, הם עוברים תהליך התעבות – התקררות האדים והפיכתם בחזרה למים נוזליים. המים יורדים בצורת גשם, ברד או שלג וזורמים בנהרות ובנחלים, בחזרה אל מקורות המים.
התהליך קורה שוב ושוב.

 

דיות – תהליך פליטת המים מהצמחים.

 

מי תהום – מים, לרוב מי גשמים, הנמצאים מתחת לפני האדמה. המים מחלחלים באיטיות לבטן האדמה ומגיעים לשכבה בלתי חדירה – אקוויקלוד. מעליה מי התהום נוטים להצטבר, בתוך שכבת האקוויפר – שכבה חדירה למים, הסופגת אותם.

 

 

 

 

קו פרשת המים

קו דמיוני המפריד בין שני אגני ניקוז. קו פרשת המים עובר לאורך רכסים ורכסי הרים, וממנו מתפלגת זרימת המים לשני צדדיו – לאגני ניקוז שונים. הקו אינו חוצה את הרכסים.

במפה הפיסית קו פרשת המים יזוהה לפי כיוון השתרעותם של רכסי ההרים.

דוגמה – קו פרשת המים בישראל עובר בשדרת ההר המרכזית (הרי יהודה, ירושלים וכו'), וממנו זורמים המים בעיקר מזרחה – אל בקעת ועמק הירדן, ומערבה – לכיוון הים התיכון.

 

 

יובל – קו זרימת מים, המוביל לקו זרימת מים אחר (כמו נחל הנשפך לנהר).

 

אגן ניקוז

שטח יבשתי שבחלקו הנמוך ביותר נאספים מי גשמים. הקו המפריד בין שני אגני ניקוז נקרא
"קו פרשת המים". רוב אגני הניקוז "פתוחים" ומתנקזים לאזורים ימיים (כמו אגן הניקוז של הנילוס), אך לעיתים יש אגני ניקוז "סגורים" המנקזים את המים שלהם לאזור יבשתי, שם נוצרת מליחות
או ימות עם ריכוז מלחים גבוה (כמו ים המלח).

 

אגן ניקוז בינ"ל

איזור בו נהר זורם ביותר משתי מדינות.

מעלה נהר הוא תחילת נתיב זרימת נהר, בעוד מורד נהר הוא תחתית הנהר ואזור השפך.

בעיות

  • מדינת מעלה עשויה להקים סכר, ובכך תפגע בכמות המים של מדינות מורד הנהר.
  • זיהום במעלה הנהר יגרום לזיהום במורד הנהר.
  • מחלוקת על שייכות המים – מדינת מעלה הנהר תטען לשייכות על המים, משום שאצלה מתחילה זרימתם. מדינת מורד הנהר תטען שהמים שייכים לכל המדינות היושבות על הנהר.

שימוש אפשרי לנהר

  • הקמת סכרי מאגר (שליטה בהצפות ואגירת מים) \ הידרואלקטריים (הפקת אנרגיה)
  • אספקת מים לחקלאות
  • פיתוח נתיב שייט מסחרי
  • תיירות

 

 

מערכת ניקוז

מערכת שאוספת מי גשמים ומשקעים. 2 סוגים –

  1. תת קרקעית – אוספת את המים המחלחלים למאגר מי תהום, שנמצא במקום הנמוך ביותר באיזור. המים זורמים באיטיות מתחת לפני השטח דרך סדקים בסלע או דרך גרגירי חול. בדר"כ נעשה תהליך סינון וטיהור טבעי, אך עם זאת המים שמחלחלים קולטים לעיתים מלחים (מינרלים) שונים. מבנה מאגר מי תהום –

 

אקוויפר – שכבת סלע נקבובי חדיר, אוגרת מים.

 

אקוויקלוד – שכבת סלע בלתי חדיר המונעת המשך חלחול מים. מעליה נאגרים מי תהום.

 

 

 

  1. עילית – אוספת את מי המשקעים הזורמים על פני השטח באמצעות רשת קווי זרימת מים (יובלים, נחלים ונהרות) למקום הנמוך ביותר באזור (בדר"כ גופי מים גדולים).

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.