איכות הסביבה

 

במדינות המזה"ת, המודעות לנושא איכות הסביבה נמוכה.

 

גורמי הפגיעה

 

  1. פסולת ושפכים ביתיים – גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים הביאה לגידול בכמויות הפסולת והשפכים.
  • פסולת מוצקה נשרפת וגורמת לזיהום אוויר.
  • רעלים ממזבלות מחלחלים ומזהמים את מי התהום.
  • שפכים המכילים חומרים מסוכנים אינם מטופלים ומזהמים נחלים, מי תהום ואת הים.

 

  1. חקלאות מודרנית – שימוש בדשנים כימיים וריסוס המחלחלים לאקוויפר ומזהמים את מי התהום ואת הקרקעות.

 

  1. תעשייה – בעקבות התרחבות תהליך התיעוש זיהום האוויר התגבר וכך גם כמויות הפסולת והשפכים המזהמות את המים, הקרקע והחופים.

 

  1. גידול בשטח הבנוי
  • מונע חלחול מים לאקוויפר.
  • מעצים את המדבור.

 

  1. עליה במס' כלי הרכב – מגדילה את זיהום האוויר.

 

 

 

בעיות סביבתיות עיקריות במזה"ת

 

פגיעה במי תהום

מי התהום בעלי חשיבות רבה במזה"ת, בעיקר בשל המיקום האקלימי והמחסור במים. המים מנוצלים ע"י קידוח בארות ושאיבה. בשנים האחרונות ניכרת עלייה בצריכת המים, עקב 2 גורמים

  • גידול האוכלוסייה.
  • עלייה ברמת החיים והפיתוח.

עם השנים, כמויות מי התהום מתדלדלות, בעיקר בשל זיהום והמלחה.

גורמי הפגיעה

  1. שאיבת יתר המובילה ל –
  • פגיעה באיכות המים – פחות מי תהום, חומרים בקרקע נמצאים בריכוז גבוה יותר.
  • המלחה – היווצרות "חללים" באקוויפר, אליהם נכנסים מים מלוחים. נקודת הפן ביני.

 

  1. מי ביוב ושפכים תעשייתיים – ברוב הערים והכפרים אין מערכת טיהור מי שופכין והם זורמים על פני הקרקע, מחלחלים לאקוויפר ומזהמים את מי התהום. בישראל קיימת מערכת כזו.

 

  1. פסולת ביתית ותעשייתית – הפסולת נזרקת במזבלות פתוחות, חלקן ממוקמות מעל האקוויפר. כשיורד גשם, הרעלנים מחלחלים למי התהום. עם השנים ניכרת עליה בכמות הפסולת, והזיהום מהמזבלות גדל.

 

  1. חלחול דשנים וחומרי הדברה משטחי חקלאות הנמצאים מעל האקוויפר.

 

  1. גידול שטח עירוני – פני שטח מתכסים במבנים ואספלט ומונעים חלחול מי גשמים לאקוויפר.

 

דוגמאות

אקוויפר החוף של ישראל

בשנים האחרונות מחריפה בעיית המים באקוויפר החוף. סיבות

  • ריבוי שנים שחונות.
  • (בעקבות השנים השחונות) הקטנת השאיבה מהכנרת והגדלת השאיבה מאקוויפר החוף.
  • גידול בשטח הבנוי, מצמצם את כמות המים המחלחלים.


אקוויפר החוף של עזה – מקור המים היחיד של רצועת עזה. עם השנים צריכת המים עלתה עקב ריבוי טבעי גבוה ועלייה ברמת הפיתוח. אקוויפר החוף של עזה במצב חמור בכמות ואיכות המים.

זיהום אוויר

אוויר מזוהם הוא אוויר המכיל ריכוז גבוה של חומרים העלולים לגרום נזק לחי. הזיהום מופיע כחלקיקים, טיפות או גז.

 

מקורות

  • שריפת דלקים שונים (לדוגמה, מכלי רכב ותעשייה פטרוכימית).
  • תהליכי ייצור תעשייתיים.
  • תגובות חומרים המצויים באטמוספירה (כמו עשפל – עשן וערפל).

 

נזקים

  • האוויר מאבד את שקיפותו.
  • פגיעה בבניינים, מכוניות, פסלים וכו'.
  • נזק לצמחייה ולבע"ח.
  • פגיעה בבריאות האדם – בעיקר מחלות ריאות ומערכת הנשימה.

 

במזה"ת חלה עלייה ברמת זיהום האוויר, כתוצאה מעלייה ברמת הפיתוח ופיתוח תעשיות.
כמו כן, השימוש בתחנות כוח וכלי רכב עולה, שהם מקורות זיהום עיקריים. כיום, מוקדי הזיהום נמצאים בעיקר בערים הגדולות (ריכוז תעשיה וכלי רכב רבים).

 

הקשר בין זיהום אוויר ואקלים

רוחות מסיעות את החומרים המזהמים למרחק ותורמות לפיזור הזיהום. זיהום האוויר גורם
להגברת אפקט החממה, בעקבות פליטת CO2 מרובה. בנוסף, הזיהום גורם לפגיעה בשכבת האוזון.

מודעות

רמת המודעות לזיהום האוויר נמוכה. בישראל, המודעות גברה בשנים האחרונות ונחקקו חוקים במטרה לצמצום הזיהום, אך עדיין קיימת עלייה.

אמנת קיוטו – 1997

החליטה לצמצם את זיהום האוויר וכמות החלקיקים הנפלטים בעולם. לא מומשה במלואה, בעיקר
ע"י מדינות פחות מפותחות.

המלחת קרקעות

תופעת הצטברות מלחים ע"פ הקרקע, בעיקר באזורים יבשים בעלי אקלים מדברי וערבתי.

גורמים

  • אקלים מדברי וחם עם מיעוט משקעים -> אידוי גבוה
  • הצפות שטחים (במכוון \ טבעי) – מי ההשקייה מכילים כמות מלח רבה (יחסית למי גשמים).

תוצאת המלחת הקרקעות היא הרס אדמות חקלאיות. קרקע מלוחה אינה ראויה לחקלאות, וההמלחה מחריפה את המחסור בקרקע ובעקבות כך את המחסור במזון.

דוגמאות

עירק – רבע משטחי החקלאות בעירק נהרסו בעקבות הצפות מנהרות הפרת והחידקל.

מצרים – סובלת ממחסור באדמה חקלאית. נגרמו בה המלחות לאורך הנילוס ובאזור הדלתא עקב הצפות של הנילוס והשקיה בשיטת הצפה.

 

מדבור

התפשטות המדבר לשולי המדבר. מתרחש כשקרקע פוריה נהרסת ונסחפת ולמעשה נוצר שטח מדברי באיזור שהיה בעבר פורה.

גורמים

פעילות האדם

  1. פיתוח שטחי חקלאות באזורים שהייתה בהם בעבר צמחייה טבעית -> חשיפת הקרקע בעונות היובש -> סחיפה -> חשיפה לקרינה -> הרס הקרקע
  2. חקלאות שלחין -> המלחת קרקעות
  3. רעיית יתר -> חשיפת קרקע -> אובדן אדמה -> חשיפה לקרינה -> הרס הקרקע
  4. כריתת יערות -> חשיפת קרקע -> סחיפה -> הרס הקרקע
  5. בנייה ותהליכי עיור

גורמים פיסיים (טבעיים)

  1. שנות בצורת -> הרס צמחייה -> חשיפת קרקע -> סחיפה -> הרס הקרקע
  2. התחממות גלובלית
  3. סופות אבק

השפעה

כתוצאה מתהליך המדבור, אנשים החיים בסביבה הכפרית נאלצים לעזוב את בתיהם ולהגר
אל העיר. בעקבות כך, הבעיה בערים מחריפה. קיים הבדל בין מדבר לבין שטח שעבר מדבור
בעוד מדבר נוצר מגורמים אקלימיים, שטח שעבר מדבור נוצר בעקבות פעילות האדם באזור.

זיהום החוף והים

 

זיהום הים התיכון

הים התיכון מוקף ב-3 יבשות ו22 מדינות בהם חיים מאות מליוני איש ומבקרים תיירים רבים.

הים התיכון הוא ים כמעט סגור, בעל משקעים מעטים וטמפרטורות גבוהות (בעיקר בקיץ)
הגורמות לאידוי גבוה ולהעלאת מליחות הים. כמות המים המתוקים (מי גשמים ונהרות) והמלוחים (מהאוקיינוס האטלנטי דרך מיצר גיברלטר) הנכנסת אליו מעטה גם היא.

מימיו מתחלפים כל 80 שנה.

גורמי זיהום

  1. פעילות עירונית ותעשייתית – ערים מאירופה, אסיה ואפריקה מזרימות אל הים 90% משפכיהן כשהם בלתי מטוהרים או מטוהרים חלקית. עיקר הזיהום הוא בחומרים אורגניים (דשנים וחומרי הדברה) אך גם מחומרים אחרים (כמו מתכות כבדות).
  2. נתיב תחבורה ימי – מעבר של 35% מכלל הובלת הנפט העולמי גורמת לזיהום הים בפסולת (בעיקר שמן) ודליפות נפט מהמכליות.
  3. תיירות – SSS. פיתוח אינטנסיבי בעקבות מוקד המשיכה של חופי המזה"ת ל1/3 מהתיירות העולמית.

אמנת ברצלונה – נחתמה בסוף שנות ה70 במטרה לצמצם את הזיהום בים התיכון. באמנה הסכימו כל מדינות הים התיכון לחפש אחר המזהמים השונים, לחקור אותם, להקים שמורות טבע ימיות, לעשות מאמצים למניעת זיהום הים ולשתף פעולה במקרה זיהום ימי חמור.

נערכו שתי רשימות –

  • הרשימה השחורה – חומרים שאסור לשפוך לים (כמו כספית, נפט וחומרי הדברה).
  • הרשימה האפורה – חומרים שניתן לשפוך לים בכמות מוגבלת (כמו חיידקים, עופרת ואבץ).

בפועל, האמנה כמעט ולא מיושמת. מצב הים התיכון ממשיך להיות רע.

 

המפרץ הפרסי

  • שפכים וביוב – כמות עצומה שאינה מטופלת. מדינות המפרץ מתפילות מים וגדלה המודעות.
  • זיהום נפט – נפלט לים ממכליות וקידוחים.
  • מלחמת המפרץ (1991) – מלחמה אקולוגית בעקבות הצתת קידוחי נפט והפצצת מסופים ומיכליות ע"י העירקים בשטח כווית. בנוסף, במהלך המלחמה נשפכה למפרץ כמות נפט עצומה שגרמה נזק לדייג, עופות, צמחייה ומתקני התפלה.
  • פעילות אנושית – מכוניות, תעשייה, דישון, חומרי הדברה בחקלאות וכו'.

מפרץ אילת

מפרץ אילת הוא חלק מהשבר הסורי-אפריקאי.

מאפיינים

  • מליחות מים גבוהה, בעקבות מבנה סגור.
  • כמות משקעים נמוכה.
  • טמפרטורות גבוהות.
  • אידוי גבוה.
  • מים צלולים – דל במינרלים. מאפשרים חדירת אור (מסייע להתפתחות אלמוגים ודגים).

 

בעיות אקולוגיות

האזור מושך תיירים רבים ושוכנות לחופיו 4 מדינות –

  1. מצרים – בעקבות חוזה השלום קיבלה את סיני והחלה לפתחו ע"י בניית ישובים, כבישים ופיתוח תיירותי. החוף שהיה ריק בעבר מכוסה כיום במגורים, בתי מלון, כבישים ועוד.
  2. ירדן – העיר עקבה הפכה מכפר דייגים לעיר גדולה. החלק הצפוני של חוף עקבה מנוצל לבתי מלון ותשתיות עירוניות והחלק הדרומי עד הנמל משמש למפעלי פוספטים. בקו הגבול עם סעודיה ניכר זיהום אוויר מתמיד, הנובע מאבק המפעל. נמל זה הוא הנמל היחיד של ירדן.
  3. סעודיה – החוף הסעודי כמעט ואינו מיושב. עם זאת, בחוף צפון מפרץ אילת נמצאים נמל ימי ונמל נפט מזהמים, ולצידם חופי רחצה, בתי מלון ואלמוגים.
  4. ישראל – מזהמים בדמות פעילות תיירותית, פיתוח עירוני ותעשייתי, מסוף צינור הנפט.

 

גורמים לנזקים הסביבתיים במפרץ אילת

  • בניית בתי מלון וחופים חוליים – גורמים לאבק לשקוע במים. האבק מעכיר את המים ומונע התפתחות אלמוגים.
  • התיירים גורמים נזק בשבירת אלמוגים והשלכת פסולת.
  • כבלים ועוגני האוניות מועכים את האלמוגים.
  • מי ביוב מוזרמים לים – מתקני הטיהור בעקבה ובישראל לא מתגברים על הכמות.
  • גידול דגי דניס והזנתם בזרחן גורמים להתרבות אצות במים. החווה נסגרה.
  • סכנה בזיהום נפט.
  • זיהום שמקורו בסעודיה אשר נע אל חופי ירדן, משם לאילת, לסיני ולמצרים.

 

בשנת 1996 עקבה ואילת חתמו על הסכם לשמירת האינטרסים הסביבתיים של מפרץ אילת ולמען שיתוף פעולה במקרה של זיהום ימי גדול.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.