רקע (פסוקים 1-5):
איוב גר בארץ עוץ.
תכונותיו של איוב:
•תם – הוא אדם צדיק.
•ישר – הוא אדם מוסרי.
•ירא אלוהים – מאמין באלוהים.
•סר מרע – מתרחק מצרות.
מצבו של איוב:
•מצבו המשפחתי – יש לו שלוש בנות ושבעה בנים (מספרים טיפולוגיים שמציגים שלמות). המשפחה שלו מאוחדת ומגובשת.
•מצבו הכלכלי – יש לו שבעת אלפים צאן ,שלושת אלפים גמלים, חמש מאות בקר וחמש מאות אתונות (שוב פעם מופיעים המספרים הטיפולוגיים להצגת שלמותו).
•מצבו החברתי – יש לו המון חברים, הוא אדם מוכר ומכובד.

קיימת הדגשה של צדיקות איוב ושל כמות רכושו בשביל להעצים את האסונות שיתקפו אותו בהמשך.
איוב מצויר כצדיק באופן קיצוני, הוא מעלה עולות למקרה שבו הוא או ילדיו אמרו או אפילו חשבו משהו רע על אלוהים כשהשתכרו.

חזל טוענים כי הסיפור הוא רק משל ואיוב לא באמת היה קיים, ניתן לחשוב שהסיפור הוא אגדה ולא אמיתי מכמה סיבות:
•קיימת הגזמה בתיאור של עושר איוב.
•איוב מתואר כאדם מושלם שלא חטא מעולם.
•השיחה שבין אלוהים לבין השטן ( דמות של מלאך שמתנגדת לתפיסה של אלוהים, יש הטוענים שהספר נכתב בתקופת שבי ציון כשגולי בבל האמינו שיש גם טוב וגם רע בעולם) נותנת תחושה שמדובר באגדה.
היכוח שבין אלוהים לשטן (פסוקים 6-12):
•טענת השטן – איוב צדיק כל כך רק בגלל שהוא מקבל תמורה עבור כך, הוא עשיר ומאושר. הוא אומר לאלוהים שאם הוא יקח לו את הדברים האלו אז איוב יקלל אותו (בספר כתוב יברך – תיקון סופרים כדי למונע פגיעה בכבוד ה).
•טענת אלוהים – אלוהים מסביר לשטן שאיוב הוא צדיק ושאין בו פגם, הוא מוסיף ואומר גם שאין עוד כמוהו ושהוא מאמין שאיוב יאמין בו גם ללא כל העושר. אלוהים מסכים שהשטן יעמיד את איוב במבחן על ידי פגיעה ביקר לו אך לא מאשר פגיעה באיוב עצמו.

האסונות שבאו על איוב (פסוקים 13-19):
על איוב באו ארבעה אסונות:
•מלאך (שליח) מגיע לאיוב לבשר לו שכנופיית שודדים הגיעה ושדדה את הבקר ואת האתונות, ובנוסף הרגה את שומריהם.
•מלאך נוסף מגיע לבשר לו שברק מהשמיים שרף את כל הצאן והרג את כל השומרים.
•מלאך נוסף מגיע לבשר ששלוש כנופיות בבליות שדדו את הגמלים והרגו את השומרים שלהם.
•סופה מגיעה מהמדבר ומפילה את קירות הבית שלו שבו ישבו ילדיו והם נהרגו.
מבנה תיאור האסונות:
מבנה כיאסטי (בצורת איקס)
בהתחלה – הבקר והאתונות הופיעו אחרונים ובנים והבנות הופיעו ראשונים.
בסוף – הבקר והאתונות הופיעו ראשונים והבנים והבנות הופיעו אחרונים.
המטרה פה היא להראות את חשיבות ילדיו.
סדר האסונות הוא מהקל לקשה.
האסונות מגיעים מן האדם ואז מן השמיים פעמיים.
האסונות מגיעים ברצף אחד מיד אחרי השני – עוד זה מדבר וזה בא.
האסונות כבדים – ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך, זאת אומרת אף אחד לא נמלט מלבד שליח אלוהים.
שורש מנחה – נ.פ.ל, מופיע בשלושה מתוך ארבעת האסונות. החזרה מדגישה את נצחון איוב על השטן שהוא עדיין נפל (השתחווה) לאלוהים.
תגובת איוב לאסונות שבאו עליו:
•איוב מתאבל
•קורע את בגדיו
•מגלח את ראשו
•משתחווה לאלוהים
איוב מברך את אלוהים על מה שנתן לו בחייו.
הוא אומר גם – אלוהים נתן ואלוהים לקח, ערום נולדתי וערום אשוב שמה
לסיכום הוא עמד במבחני השטן ונשאר נאמן לאלוהים.