מבוא

פיתוח

פיתוח היא פעולה המטיבה עם הפרט, החברה, האיזור והמדינה. בתהליכי פיתוח מקימים תשתיות
כמו מערכות מים, תברואה, אנרגיה, תחבורה ותקשורת. בנוסף, מביאים לעלייה ברמת החיים דרך קידום נושאים כלכליים, חברתיים ותרבותיים.

התבטאות הפיתוח

  1. כלכלה – גידול בהכנסה, אימוץ טכנולוגיות חדישות (כמו רובוטיקה) ותפוקה רבה יותר,
    ירידה באבטלה, מעבר מכלכלת חקלאות לכלכלת תעשייה ושירותים.
  2. חברה – עלייה בתוחלת חיים, עלייה ברמת השכלה, עיור, שינוי אורח החיים לחברת השפע.
  3. מרחב – הרחבת תשתיות (תברואה, אנרגיה, תחבורה, תקשורת), בניית יישובים חדשים ומפעלי תעשייה.

תהליכי הפיתוח מתקדמים בקצב שונה לאורך ההיסטוריה. מאמצע המאה ה-20 החל להתרחש תהליך פיתוח מואץ, את תוצאותיו רואים במרחב – נוצרים פערים בין מדינות, אזורים במדינות, ישובים ואוכלוסיות שונות, וכן התערבות האדם במערכות הטבע גורמת לנזקים סביבתיים.
כיום, עולה המודעות לפיתוח בר קיימא – פיתוח סביבתי המתחשב בצרכי האוכלוסייה בדור הקיים ובדורות הבאים, שילוב צרכי הפיתוח והחברה עם צרכי הסביבה.

השפעות שליליות

  1. פגיעה בבני אדם, חי ונוףלדוגמה, תחנות כוח המספקות אנרגיה לתעשייה ולמגזר הביתי, מספקות עבודה אך גם פולטות מזהמים ותופסות שטח.
  2. בעיות חברתיות ותרבותיות – חברות מסורתיות משתנות בעקבות תהליכי הפיתוח ומקבלות מאפיינים של חברות מודרניות. יחד עם תהליכי תיעוש, נכנסים ערכים אירופאיים או אמריקאים בדר"כ, כמו תרבות צריכה, מרכזי קניות, אופנה, מזון והשפה האנגלית.
  3. חוסר אחידות בתהליכי הפיתוח – שוני ברמות הפיתוח בין מדינות, אזורים במדינות וכו'. חוסר האחידות גורמת להגדלת פערים בין קבוצות אוכלוסייה.

 

תכנון מרחבי

ארגון פעולות הפיתוח המתקיימות במרחב מסויים. המתכננים קובעים את שימושי הקרקע במדינה –

שימושי קרקע – השימושים הנעשים בקרקע, כמו מגורים, מלאכה, תעשייה, מסחר, משרדים, מבני ציבור, תחבורה ושטחים פתוחים.

  • משלימים – שימושי קרקע שאינם פוגעים האחד בשני, כמו מגורים ופארקים.
  • סותרים – שימושי קרקע הפוגעים ומפריעים האחד לשני, כמו מגורים ותעשייה.

תפקיד המתכננים הוא לקבוע שימוש נכון בקרקע, שתביא תועלת לכל הצדדים, ולשם כך משתמשים בתוכניות מתאר הקובעות את ייעוד האיזורים השונים.

תכנית מתאר – תכנית ובה תכנון שימושי הקרקע העתידיים לחלקי המדינה \ עיר, אשר עוסקות בשטחים בנויים ופתוחים, תשתיות וכו'. תמ"א – תכנית מתאר ארצית | תמ"מ – תכנית מתאר מחוזית.

גורמים המשפיעים על הצורך בתכנון ופיתוח

  1. גידול אוכלוסייה – כשאוכלוסייה במדינה גדלה, צריך להגדיל את הישובים או לבנות
    ישובים חדשים ושירותים נלווים (כמו קופ"ח ובי"ס). כשקצב גידול האוכלוסייה מהיר
    מקצב התרחבות התשתיות והשירותים נוצר עומס ורמת החיים יורדת. לדוגמה, גידול התושבים הרב שחל בקהיר נובע מריבוי טבעי גבוה והגירה המונית אל העיר. קצב
    פיתוח התשתיות והשירותים בה לא עומד בכך, ולכן העיר סובלת מצפיפות, פקקי
    תנועה, קריסת מערכת הביוב וקשיים בפינוי אשפה.

 

  1. עלייה ברמת החיים – דורשת צרכים חדשים כמו בתי מגורים, תרבות קנייה (הקמת קניונים) והרחבת כבישים (עלייה ברמת המינוע).

 

  1. שינוי בפעילות כלכליתלדוגמה, בתקופת המהפכה התעשייתית רבים מתושבי הכפר
    היגרו אל מקורות התעסוקה הרבים שהתפתחו במפעלי התעשייה בערים, ובעקבות כך
    גדלו הערים במהירות.

 

  1. שינוי פוליטי – כל שלטון בעל השקפת עולם המתבטאת במרחב. לדוגמה, לאחר הקמת המדינה בשנות החמישים, הוחלט להקים ישובים באזורי הגבול של ישראל במטרה לתפוס שטחים ולהראות נוכחות.

 

  1. שינוי תרבותי – שינוי באורח החיים, מנהגים או דת. לדוגמה, תרבות הצריכה גורמת להקמת קניונים רבים.

 

  1. שינוי טכנולוגי – התפתחות הטכנולוגיה. לדוגמה, השימוש הגובר בטלפונים סלולאריים מצריך התקנת אנטנות רבות.

גורמים המקדמים את תהליך הפיתוח והתכנון

  1. המדינה ומשרדי הממשלה – דואגים לפיתוח בתחומים שונים. לדוגמה, משרד החינוך אחראי על הקמת בתי ספר ומשרד הבריאות על הקמת בתי חולים.

 

  1. יזמים פרטיים – מעוניינים להרוויח. לדוגמה, סוללים כביש וגובים דמי אגרה (כמו בכביש 6).

 

  1. ארגונים לא ממשלתיים – פועלים ללא מטרות רווח למען קידום נושא מסויים. לדוגמה, "ארגונים ירוקים" להגנת הסביבה.

 

  1. ארגונים בינ"ל – מעניקים סיוע הומניטרי בעת משבר ואסון כמו ע"י חלוקת מזון ותרופות וסיוע כלכלי. לדוגמה, הבנק העולמי מעניק הלוואות לפרויקטים במדינות פחות מפותחות (כמו פיתוח רשת דרכים וכבישים בנפאל, תכניות חינוך בסודן וכו').

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *